מסכת נדה דף כ״ה עמוד א׳

1פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה, וכולי עלמא קאי לפרשתבינא דפומבדיתא עד חרציה.

2שאלו לפני רבי: המפלת שפיר מלא בשר מהו? אמר להם: לא שמעתי.

3אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי, כך אמר אבא מלא דם טמאה נדה מלא בשר טמאה לידה׃

4א"ל אילמלי דבר חדש אמרת לנו משום אביך שמענוך עכשיו׃

5מדהא קמייתא כיחידאה קאמר כסומכוס שאמר משום ר"מ הא נמי שמא כרבי יהושע אמרה ואין הלכה כר' יהושע׃

6דתניא המפלת שפיר שאינו מרוקם ר' יהושע אומר ולד וחכ"א אינו ולד׃

7אמר ר"ש בן לקיש משום ר' אושעיא מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד ור' יהושע בן לוי אמר בצלול מחלוקת׃

8איבעיא להו בצלול מחלוקת אבל בעכור דברי הכל ולד או דלמא בין בזה ובין בזה מחלוקת תיקו׃

9מיתיבי את זו דרש ר' יהושע בן חנניא (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם מלמד שאין הקב"ה עושה עור לאדם אלא א"כ נוצר׃

10אלמא בעור תליא מילתא לא שנא עכור ול"ש צלול׃

11אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת היינו דאיצטריך קרא אלא אי אמרת בעכור מחלוקת למה לי קרא סברא בעלמא הוא אלא שמע מינה בצלול מחלוקת שמע מינה׃

12וכן אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד׃

13איתיביה רבא לר"נ אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף בגסה שליא באשה שפיר ושליא׃

14ואילו שפיר בבהמה לא פטר אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת משום הכי׃

15אשה דרבי בה קרא פטר בה שפיר בבהמה דלא רבי קרא לא פטר בה שפיר׃

16אלא אי אמרת בעכור מחלוקת מכדי סברא הוא מאי שנא אשה ומאי שנא בהמה׃

17מי סברת רבי יהושע מפשט פשיט ליה רבי יהושע ספוקי מספקא ליה ואזיל הכא לחומרא והכא לחומרא׃

18גבי אשה דממונא הוא ספק ממונא לקולא׃

19גבי בהמה דאיסורא הוא דאיכא לגבי גיזה ועבודה ספק איסורא לחומרא ה"נ גבי אשה ספק טומאה לחומרא׃

20ומי מספקא ליה והא קרא קאמר מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא׃

21א"ל רב חנינא בר שלמיא לרב הא רבי הא ר' ישמעאל בר' יוסי והא רבי אושעיא והא רבי יהושע בן לוי מר כמאן ס"ל׃

22א"ל אני אומר אחד זה ואחד זה אינה חוששת׃

23ושמואל אמר אחד זה ואחד זה חוששת ואזדא שמואל לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה דשמואל דמנח עליה חוט השערה מהאי גיסא וחזיא מהאי גיסא אמר אם איתא דולד הואי לא הוה זיג כולי האי׃

24ואם היה מרוקם וכו' תנו רבנן איזהו שפיר מרוקם אבא שאול אומר תחלת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב תני רבי חייא מרוחקין זה מזה שני חוטמין כשתי טיפים של זבוב׃

25תני רבי חייא ומקורבין זה לזה ופיו מתוח כחוט השערה וגויתו כעדשה ואם היתה נקבה נדונה כשעורה לארכה׃

26וחתוך ידים ורגלים אין לו ועליו מפורש בקבלה (איוב י, י) הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי׃

27ואין בודקין אותו במים שהמים עזין׃