מסכת נדה דף ל׳ עמוד ב׳

1הא קתני נדה!

2שאם תראה יום ל"ד ותחזור ותראה יום מ' ואחד תהא מקולקלת עד מ"ח׃

3וכן לענין נקבה, שאם תראה יום ע"ד ותחזור ותראה יום פ"א תהא מקולקלת עד פ"ח׃

4רבי ישמעאל: אומר יום מ"א תשב לזכר ולנדה כו' תניא רבי ישמעאל אומר טימא וטיהר בזכר וטימא וטיהר בנקבה׃

5מה כשטימא וטיהר בזכר יצירתו כיוצא בו אף כשטימא וטיהר בנקבה יצירתה כיוצא בה אמרו לו אין למדין יצירה מטומאה׃

6אמרו לו לר' ישמעאל מעשה בקליאופטרא מלכת אלכסנדרוס שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן ומצאן זה וזה למ"א אמר להן אני מביא לכם ראייה מן התורה ואתם מביאין לי ראייה מן השוטים׃

7מאי ראיה מן התורה אילימא טימא וטיהר בזכר וטימא וטיהר בנקבה כו' הא קאמרי ליה אין דנין יצירה מטומאה׃

8אמר קרא ״תלד הוסיף לה הכתוב לידה אחרת בנקבה״׃

9ומאי ראיה מן השוטים אימר נקבה קדים ואיעבור ארבעין יומין קמי זכר׃

10ורבנן סמא דנפצא אשקינהו ור' ישמעאל איכא גופא דלא מקבל סמא׃

11אמר להם ר' ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד ונקבה לפ"א אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים׃

12מאי טעמא הך דנקבה אייתרה ארבעין יומין והדר איעבר׃

13ורבי ישמעאל לשומר מסרינהו ורבנן אין אפוטרופוס לעריות אימא שומר גופיה בא עליה׃

14ודילמא אי קרעוהו להך דנקבה בארבעין וחד הוה משתכחא כזכר אמר אביי בסימניהון שוין׃

15וחכ"א אחד בריית זכר ואחד בריית נקבה וכו' חכמים היינו ת"ק׃

16וכי תימא למסתמא רישא כרבנן ויחיד ורבים הלכה כרבים פשיטא׃

17מהו דתימא מסתברא טעמא דרבי ישמעאל דקמסייע ליה קראי קמ"ל׃

18דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת׃

19ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר ״(איוב כט״, ג) בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך ואל תתמה שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא׃

20ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים שנאמר ״(איוב כט״, ב) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים הוי אומר אלו ירחי לידה׃

21ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר ״(משלי ד ד) ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה ואומר (איוב כט״, ד) בסוד אלוה עלי אהלי׃

22מאי ואומר וכי תימא נביא הוא דקאמר ת"ש בסוד אלוה עלי אהלי׃

23וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר ״(בראשית ד״, ז) לפתח חטאת רובץ׃

24ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר ״(ישעיהו מה״, כג) כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה שנאמר ״(תהלים כב״, ל) לפניו יכרעו כל יורדי עפר תשבע כל לשון זה יום הלידה שנאמר ״(תהלים כד״, ד) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה׃

25ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך׃

26תנא דבי ר' ישמעאל משל לכהן שמסר תרומה לעם הארץ ואמר לו אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני שורפה לפניך׃

27א"ר אלעזר: