בוני התלמוד

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לחלקהילכך אי לאו ה"א ואם לא ממעט טומטום אבל הכא מדה"ל למכתב אדם תשלחו וכתיב זכר ונקבה ש"מ לדרשא:

    ואפילו הראש עמהםאמחותך קאי דהיכא דיצא מחותך אפי' יצא הראש אין חשוב ולד עד שיצא רובו:

    אין הראש פוטר בנפליםיצא ראש הנפל כגון יולדת תאומים לשבעה אחד נגמרה צורתו ואחד לא נגמרה צורתו ויצא ראש הנפל והחזירו ואח"כ יצא אחיו הוי בכור לכהן שאין ראש הנפל פוטר את הבא אחריו מן הבכורה ורבי אלעזר אית ליה דשמואל:

    באנפי נפשיהולא אמתניתין. ואיכא בינייהו מאן דמתני לה אמתניתין משמע דאמחותך קא פליגי ואיכא למימר כדאמרן דבשלם אפי' ר' אלעזר מודה דלית ליה דשמואל ומאן דמתני לה באנפי נפשיה משמע דאשלם נמי פליגי ובדשמואל:

    אין הראש כרוב אבריםיצא הראש אינו כילוד. ובנפל קאי דאי בבן קיימא ליכא למ"ד דהא מתניתין היא יצא כדרכו משיצא רוב ראשו:

    כתקנוראש יצא תחלה וקאמר דבעינן רובא וקשיא לר' יוחנן:

    מאי קאמררבי יוסי משיצא כתקנו ס"ד דמסורס ברובא לאו ילוד הוא:

    מחותך ומסורסמחותך ודרך מרגלותיו:

    הא כתקנודרך ראשו אפי' מחותך הראש פוטר:

    רובו כתקנותרוייהו בעינן במחותך:

    מתקיף לה רב זבידלתירוצא דמתרצינן אליבא דרבי יוסי:

    מכלל דמסורס רובו נמי לא פטרבתמיה. כיון דרבי יוסי לאו אדיוקא קאי אלא אדקתני בגווה יצא מחותך ומסורס משיצא רובו ועלה קאי דרבי יוסי ואמר אע"ג דנפיק רובו בעינן נמי כתקנו מכלל דמסורס רובו נמי לא פטר בתמיה:

    אלא אמר רב זבידרבי יוסי אדיוקא דת"ק קאי דאמר הא כתקנו הראש פוטר ואע"ג דמחותך וקאמר ר' יוסי אין הראש פוטר אלא שיצא כתקנו וכשאר ולדות שיוצאין לחיים אבל מחותך אפילו כתקנו אין הראש פוטר:

    כתקנואפי' מחותך הראש פוטר:

    מי שיצא כתקנו לחייםהוא דראש פוטר אבל מחותך אפילו כתקנו בעינן רובו:

    צדעיוטנפל"ש:

    קרני ראשוגובה ראשו שאצל העורף:

    מתני' ואין ידוע מהואם זכר אם נקבה אבל יודעת היא שהוא ולד:

    לזכר ולנקבהימי טוהר דזכר וימי טומאה דנקבה:

    אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדהכלומר כשתראה תהא נדה שאין לה ימי טוהר דשמא לאו ולד הוא. ובגמרא מפרש למה הוזכר זכר הואיל ואין לה דם טוהר דאי משום טומאת לידה הא קתני נקבה:

    גמ' והפילהואינה יודעת מה אם נפל אם רוח שהרי נפל למים:

    אמאי תשב לנדהניתיב לה מיהא ימי טוהר דזכר:

    שיצאה מלאהכשהיתה מעוברת יצתה לאפר:

    ובאהבו ביום ריקנית:

    בכור מספקשמא זה היה ולד והבא אחריו אינו בכור או שמא רוח הפילה והבא אחריו בכור מעליא הוא הילכך ספק הוא ויאכל במומו לבעלים ולא לכהן דהמוציא מחבירו עליו הראיה:

    והאי פשוט הואויאכל בלא מום:

    מטנפותיום אחד קודם לידה כעין גלייר"א:

    מתיב רבי יוסיאדר' יהושע בן לוי:

    טועהממתניתא דמיירי באשה טועה שלא ידעה עת לידתה:

    נדה 29 עמוד א

    1לחלק בין ערך איש לערך אשה.

    2יצא מחותך או מסורס וכו'. א"ר אלעזר: אפילו הראש עמהן.

    3ור' יוחנן אמר: לא שנו אלא שאין הראש עמהן, אבל הראש עמהן הראש פוטר.

    4לימא בדשמואל קמיפלגי, דאמר שמואל: אין הראש פוטר בנפלים.

    5בשלם דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי במחותך, דמר סבר: בשלם הוא דקחשיב, במחותך לא קחשיב, ומר סבר: במחותך נמי חשיב.

    6לישנא אחרינא: טעמא דיצא מחותך או מסורס, הא כתקנו הראש פוטר. תרוייהו לית להו דשמואל, דאמר שמואל: אין הראש פוטר בנפלים.

    7איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה, א"ר אלעזר: אין הראש כרוב אברים, ורבי יוחנן אמר: הראש כרוב אברים, וקמיפלגי בדשמואל.

    8תנן: יצא מחותך או מסורס, משיצא רובו הרי הוא כילוד. מדקאמר ״מסורס״, מכלל דמחותך כתקנו, וקאמר משיצא רובו הרי זה כילוד קשיא לרבי יוחנן!

    9אמר לך רבי יוחנן, אימא: יצא מחותך ומסורס.

    10והא ״או״ קתני! הכי קאמר: יצא מחותך או שלם, וזה וזה מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד.

    11אמר רב פפא: כתנאי, יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד. רבי יוסי אומר: משיצא כתקנו. מאי קאמר?

    12אמר רב פפא, הכי קאמר: יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד, הא כתקנו הראש פוטר. רבי יוסי אומר: משיצא רובו כתקנו.

    13מתקיף לה רב זביד: מכלל דבמסורס, רובו נמי לא פוטר? הא קי"ל דרובו ככולו!

    14אלא אמר רב זביד, הכי קאמר: יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי זה כילוד, הא כתקנו הראש פוטר. רבי יוסי אומר: משיצא כתקנו לחיים.

    ברייתא

    15תניא נמי הכי: יצא מחותך (או) מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד, הא כתקנו הראש פוטר. ר' יוסי אומר: משיצא כתקנו לחיים.

    16ואיזהו כתקנו לחיים? משיצא רוב ראשו. ואיזהו רוב ראשו? ר' יוסי אומר: משיצאו צדעיו. אבא חנן משום ר' יהושע אומר: משיצא פדחתו. וי"א משיראו קרני ראשו.

    מתני׳ · משנה

    17המפלת ואין ידוע מהו תשב לזכר ולנקבה. אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה.

    גמ׳ · גמרא

    18א"ר יהושע בן לוי: עברה נהר והפילה מביאה קרבן ונאכל, הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים ולד מעליא ילדן.

    19תנן: אין ידוע אם ולד היה, תשב לזכר ולנקבה ולנדה. אמאי תשב לנדה? לימא: הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים ולד מעליא ילדן.

    מתני׳ · משנה

    20בשלא הוחזקה עוברה, וכי קאמר ריב"ל כשהוחזקה עוברה.

    21ת"ש בהמה שיצאה מלאה, ובאה ריקנית הבא אחריו בכור מספק.

    22ואמאי? הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות ולד מעליא ילדן, והאי פשוט הוא!

    23אמר רבינא, משום דאיכא למימר: רוב בהמות יולדות דבר הפוטר מבכורה, ומעוטן יולדות דבר שאינו פוטר מבכורה, וכל היולדות מטנפות, וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא.

    24אי כל היולדות מטנפות, הא מדלא מטנפה בכור מעליא הוא! אלא אימא: רוב יולדות מטנפות, וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא.

    25כי אתא רבין אמר: מתיב רבי יוסי ברבי חנינא טועה, ולא ידענא מאי תיובתא. מאי היא? דתניא:

    תוספות

    ה"ג אמר רב פפא כתנאי יצא מחותך או מסורס כו' מאי קאמרדאין סברא דברוב שלם ומסורס או ברוב כתקנו ומחותך לא הוי לרבי יוסי כילוד וקאמר רב פפא דגרסינן בברייתא מחותך ומסורס הא מחותך ויצא כתקנו הראש פוטר ולרבי יוסי אין הראש פוטר והיינו פלוגתייהו דרבי יוחנן ורבי אלעזר:

    מכלל דבמסורס רובו נמי לא פוטרוא"ת ודלמא ר' יוסי אתא למימר דאפי' כתקנו בעינן רוב ואין הראש פוטר וה"ה דבמסורס נמי סגי ברוב וי"ל דא"כ הוה ליה לרבי יוסי למימר אפילו כתקנו עד שיצא רובו והוה משמע שבא להחמיר לכך משני רב זביד מדקאמר משיצא רובו כתקנו ולא קאמר עד שיצא משמע דרבי יוסי בא להקל וה"ק יצא מחותך מסורס עד שיצא רובו הא כתקנו הראש פוטר ור' יוסי מקיל וקאמר (או עד שיצא) כתקנו לחיים פירוש מה שחשוב חיים דהיינו רוב ראשו כדמפרש בברייתא בסמוך ר' יוסי אומר משיצא רוב ראשו ורבינו חננאל פירש לחיים בר קיימא דדוקא בר קיימא הראש פוטר אבל לא בנפלים וקשה א"כ אמאי איתותב שמואל פרק יש בכור (בכורות דף מז:) כיון דרבי יוסי קאי כוותיה:

    תשב לזכר ולנקבה ולנדהאע"ג דהוי ספק ספקא תשב לנקבה דאי מטהרת לה מטומאת נקבה משום ספק ספקא הכי נמי נטהרנה אם ראתה בל"ד ומ"א מספק ספקא ולא ניחוש לזכר והוי תרי קולי דסתרן אהדדי כדפרשינן לעיל (נדה ד' כד:) ומיהו בטועה בגמ' מחמרינן אע"ג דאיכא כמה ספיקי:

    וזו הואיל ולא טנפהוכגון שלא שהתה הבהמה בחוץ דאם שהתה אימור טנפה וילדה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    וטעמא דיצא מחותך ומסורס הא יצא כתקנו הראש פוטר ותרוייהו לית להו דשמואל איכא דמתני לה להא שמעתא בפני עצמה וכו'. וקא מפלגי בדשמואל והא דאמר רב פפא כתנאי אלישנא קמא קא מהדר דפליגי במחותך ומסורס ולית להו הא דשמואל ובברייתא דקא מייתי יצא מחותך מסורס גרסינן ולא גרסי, או מסורס, ופרשה רב פפא לברייתא דהכי קאמר יצא מחותך מסורס משיצא חתוך רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר והיינו כר' יוחנן דאמר דאפילו במחותך הראש פוטר ור' יוסי אומר משיצא רובו כתקנו כלומר אפילו יצא כתקנו לומר שאם יצא הראש תחלה אינו פוטר עד שיצא רובו דאין ראש פוטר והיינו דר' אלעזר אבל בשלם כולי עלמא מודו דהראש פוטר ודלא כשמואל ואתקיף ליה רב זביד לר' יוסי דאמר רובו כתקנו פוטר מכלל דמסורס רובו נמי לא פטר וא"ת ומאי קושיא דילמא ר' יוסי הכי קאמר דאפילו כתקנו בעינן רובו ולאפוקי מדתנא קמא דאמר הראש פוטר והוא הדין דמסורס רובו ככולו, וי"ל דלישנא דאמר ר' יוסי משיצא רובו כתקנו קשיתיה דמהאי לישנא משמע דר' יוסי מיקל בהא לומר דכיון שיצא כתקנו רובו פוטר דאי לאשמעינן דאפילו כתקנו במחותך אין הראש פוטר עד שיצא רובו היכי הוי ליה למימר ר' יוסי אומר אפילו כתקנו עד שיצא רובו. ופירש רב זביד דהכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו לחיים הוא דפוטר הראש כלומר אם יצא כדרך שהחיים יוצאין כלומר שיצא שלם אז הראש פוטר שלא לחיים כלומר שיצא מחותך אין הראש פוטר כר' אלעזר דאפילו לרב זביד נמי הויא פלוגתייהו בהני תנאי פי' מסורס מהופך והא דקתני בברייתא איזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו לאו למימרא דרוב ראשו זהו פירושו כתקנו לחיים דא"ר יוסי אלא הכי קאמר הא דאמר ר' יוסי דמשיצא כדרך כל החיים הראש פוטר בו באי זה שיעור אמר בראש כלו או במקצתו ופירשו משיצא רוב ראשו ובזה ר' יוסי להקל ורבנן להחמיר דלרבנן משמע דכל שאינו יוצא חי אין הראש פוטר בו אלא ראשו כולו דלדידהו אין הפרש בין נפל שלם למחותך בהוצאת הראש דבין כך ובין כך הראש פוטר כענין אחד והוא שיצא כולו ראש ור' יוסי סבר דראש מחותך לא פטר ובנפל שלם פוטר כשל ולד חי משיצא רוב ראשו אבל מ"מ בשלם לכולי עלמא הראש פוטר ודלא כשמואל. ומדברי התוס' משמע דהם ז"ל מפרשים דהאי משיצא לחיים היינו פי' ראשו משיצא מה שהחיים תלויים בו וכפשטה דברייתא ממש ובמחותך עצמו ר' יוסי להקל ורבנן להחמיר דרבנן בעו כוליה רישיה ור' יוסי סבר דמשיצא מראשו מה שהחיים תלויין בו הרי זה כילוד והיינו דקתני בברייתא ואיזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו שר' יוסי אומר רוב ראשו ור' יוסי להקל אפילו במחותך ולפי דבריהם לאוקימתיה דרב זביד לא הויא פלוגתייהו דר' יוחנן ור' אלעזר בהני תנאי. ור"ח ז"ל גריס בברייתא יצא מחותך או מסורס ותנאי דאמר רב פפא קאי אלישנא בתרא דר' יוחנן ור' אלעזר דפליגי בדשמואל וכתקונו לחיים דאמר ר' יוסי פירושו שאיפשר להתקיים ואז הראש פוטר מפני שהוא בן קיימא והיינו דשמואל וכר' אלעזר דקאי כותיה. והקשו עליו בתוספות דא"כ היכי אסקה למימריה דשמואל בתיובתא בפרק יש בכור (בכורות מו, ב) במסכת בכורות דהא איכא ר' יוסי דאית ליה הכין. ויותר מזה אני תמה במה שמצאתי בפרושיו בלשון הזה וקי"ל כדר' יוסי וכדמתרץ רב זביד דהא ר' יוחנן קאי כותיה ע"כ ואדרבה ר' יוחנן כת"ק הוא דקאי דמיקל טפי.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 25 קטעים ממוספרים, כ־440 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לחלק הילכך אי לאו ה"א ואם לא ממעט טומטום אבל הכא מדה"ל למכתב אדם תשלחו וכתיב זכר ונקבה ש"מ לדרשא:

    ואפילו הראש עמהם אמחותך קאי דהיכא דיצא מחותך אפי' יצא הראש אין חשוב ולד עד שיצא רובו:

    אין הראש פוטר בנפלים יצא ראש הנפל כגון יולדת תאומים לשבעה אחד נגמרה צורתו ואחד לא נגמרה צורתו ויצא ראש הנפל והחזירו ואח"כ יצא אחיו הוי בכור לכהן שאין ראש הנפל פוטר את הבא אחריו מן הבכורה ורבי אלעזר אית ליה דשמואל:

    באנפי נפשיה ולא אמתניתין. ואיכא בינייהו מאן דמתני לה אמתניתין משמע דאמחותך קא פליגי ואיכא למימר כדאמרן דבשלם אפי' ר' אלעזר מודה דלית ליה דשמואל ומאן דמתני לה באנפי נפשיה משמע דאשלם נמי פליגי ובדשמואל:

    אין הראש כרוב אברים יצא הראש אינו כילוד. ובנפל קאי דאי בבן קיימא ליכא למ"ד דהא מתניתין היא יצא כדרכו משיצא רוב ראשו:

    כתקנו ראש יצא תחלה וקאמר דבעינן רובא וקשיא לר' יוחנן:

    מאי קאמר רבי יוסי משיצא כתקנו ס"ד דמסורס ברובא לאו ילוד הוא:

    מחותך ומסורס מחותך ודרך מרגלותיו:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Niddah 29a · Sefaria

    תוספות

    ה"ג אמר רב פפא כתנאי יצא מחותך או מסורס כו' מאי קאמר דאין סברא דברוב שלם ומסורס או ברוב כתקנו ומחותך לא הוי לרבי יוסי כילוד וקאמר רב פפא דגרסינן בברייתא מחותך ומסורס הא מחותך ויצא כתקנו הראש פוטר ולרבי יוסי אין הראש פוטר והיינו פלוגתייהו דרבי יוחנן ורבי אלעזר:

    מכלל דבמסורס רובו נמי לא פוטר וא"ת ודלמא ר' יוסי אתא למימר דאפי' כתקנו בעינן רוב ואין הראש פוטר וה"ה דבמסורס נמי סגי ברוב וי"ל דא"כ הוה ליה לרבי יוסי למימר אפילו כתקנו עד שיצא רובו והוה משמע שבא להחמיר לכך משני רב זביד מדקאמר משיצא רובו כתקנו ולא קאמר עד שיצא משמע דרבי יוסי בא להקל וה"ק יצא מחותך מסורס עד שיצא רובו הא כתקנו הראש פוטר ור' יוסי מקיל וקאמר (או עד שיצא) כתקנו לחיים פירוש מה שחשוב חיים דהיינו רוב ראשו כדמפרש בברייתא בסמוך ר' יוסי אומר משיצא רוב ראשו ורבינו חננאל פירש לחיים בר קיימא דדוקא בר קיימא הראש פוטר אבל לא בנפלים וקשה א"כ אמאי איתותב שמואל פרק יש בכור (בכורות דף מז:) כיון דרבי יוסי קאי כוותיה:

    תשב לזכר ולנקבה ולנדה אע"ג דהוי ספק ספקא תשב לנקבה דאי מטהרת לה מטומאת נקבה משום ספק ספקא הכי נמי נטהרנה אם ראתה בל"ד ומ"א מספק ספקא ולא ניחוש לזכר והוי תרי קולי דסתרן אהדדי כדפרשינן לעיל (נדה ד' כד:) ומיהו בטועה בגמ' מחמרינן אע"ג דאיכא כמה ספיקי:

    וזו הואיל ולא טנפה וכגון שלא שהתה הבהמה בחוץ דאם שהתה אימור טנפה וילדה:

    Tosafot on Niddah 29a · Sefaria

    רשב"א

    וטעמא דיצא מחותך ומסורס הא יצא כתקנו הראש פוטר ותרוייהו לית להו דשמואל איכא דמתני לה להא שמעתא בפני עצמה וכו'. וקא מפלגי בדשמואל והא דאמר רב פפא כתנאי אלישנא קמא קא מהדר דפליגי במחותך ומסורס ולית להו הא דשמואל ובברייתא דקא מייתי יצא מחותך מסורס גרסינן ולא גרסי, או מסורס, ופרשה רב פפא לברייתא דהכי קאמר יצא מחותך מסורס משיצא חתוך רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר והיינו כר' יוחנן דאמר דאפילו במחותך הראש פוטר ור' יוסי אומר משיצא רובו כתקנו כלומר אפילו יצא כתקנו לומר שאם יצא הראש תחלה אינו פוטר עד שיצא רובו דאין ראש פוטר והיינו דר' אלעזר אבל בשלם כולי עלמא מודו דהראש פוטר ודלא כשמואל ואתקיף ליה רב זביד לר' יוסי דאמר רובו כתקנו פוטר מכלל דמסורס רובו נמי לא פטר וא"ת ומאי קושיא דילמא ר' יוסי הכי קאמר דאפילו כתקנו בעינן רובו ולאפוקי מדתנא קמא דאמר הראש פוטר והוא הדין דמסורס רובו ככולו, וי"ל דלישנא דאמר ר' יוסי משיצא רובו כתקנו קשיתיה דמהאי לישנא משמע דר' יוסי מיקל בהא לומר דכיון שיצא כתקנו רובו פוטר דאי לאשמעינן דאפילו כתקנו במחותך אין הראש פוטר עד שיצא רובו היכי הוי ליה למימר ר' יוסי אומר אפילו כתקנו עד שיצא רובו. ופירש רב זביד דהכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו לחיים הוא דפוטר הראש כלומר אם יצא כדרך שהחיים יוצאין כלומר שיצא שלם אז הראש פוטר שלא לחיים כלומר שיצא מחותך אין הראש פוטר כר' אלעזר דאפילו לרב זביד נמי הויא פלוגתייהו בהני תנאי פי' מסורס מהופך והא דקתני בברייתא איזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו לאו למימרא דרוב ראשו זהו פירושו כתקנו לחיים דא"ר יוסי אלא הכי קאמר הא דאמר ר' יוסי דמשיצא כדרך כל החיים הראש פוטר בו באי זה שיעור אמר בראש כלו או במקצתו ופירשו משיצא רוב ראשו ובזה ר' יוסי להקל ורבנן להחמיר דלרבנן משמע דכל שאינו יוצא חי אין הראש פוטר בו אלא ראשו כולו דלדידהו אין הפרש בין נפל שלם למחותך בהוצאת הראש דבין כך ובין כך הראש פוטר כענין אחד והוא שיצא כולו ראש ור' יוסי סבר דראש מחותך לא פטר ובנפל שלם פוטר כשל ולד חי משיצא רוב ראשו אבל מ"מ בשלם לכולי עלמא הראש פוטר ודלא כשמואל. ומדברי התוס' משמע דהם ז"ל מפרשים דהאי משיצא לחיים היינו פי' ראשו משיצא מה שהחיים תלויים בו וכפשטה דברייתא ממש ובמחותך עצמו ר' יוסי להקל ורבנן להחמיר דרבנן בעו כוליה רישיה ור' יוסי סבר דמשיצא מראשו מה שהחיים תלויין בו הרי זה כילוד והיינו דקתני בברייתא ואיזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו שר' יוסי אומר רוב ראשו ור' יוסי להקל אפילו במחותך ולפי דבריהם לאוקימתיה דרב זביד לא הויא פלוגתייהו דר' יוחנן ור' אלעזר בהני תנאי. ור"ח ז"ל גריס בברייתא יצא מחותך או מסורס ותנאי דאמר רב פפא קאי אלישנא בתרא דר' יוחנן ור' אלעזר דפליגי בדשמואל וכתקונו לחיים דאמר ר' יוסי פירושו שאיפשר להתקיים ואז הראש פוטר מפני שהוא בן קיימא והיינו דשמואל וכר' אלעזר דקאי כותיה. והקשו עליו בתוספות דא"כ היכי אסקה למימריה דשמואל בתיובתא בפרק יש בכור (בכורות מו, ב) במסכת בכורות דהא איכא ר' יוסי דאית ליה הכין. ויותר מזה אני תמה במה שמצאתי בפרושיו בלשון הזה וקי"ל כדר' יוסי וכדמתרץ רב זביד דהא ר' יוחנן קאי כותיה ע"כ ואדרבה ר' יוחנן כת"ק הוא דקאי דמיקל טפי.

    Rashba on Niddah 29a · Sefaria

    ריטב"א

    אפי׳ הראש עמהן פי׳ אמחותך קאי וסבר דאפילו בנפלים הראש חשוב כלידה ור״י אמר שאין הראש חשוב כלידה שגם הוא אין פוטר בבכורה והשגרת לישן דההיא דבבכורות נקט הכי לישנא דהראש פוטר ולהאי לישנא אסקינן דבמחותך בלחוד פליגי אבל בשלם דכ״ע הראש פוטר בנפלים ודלא כשמואל דמס׳ בכורות וכאידך לישנא אמר דבשמעת׳ באנפי נפשה אפליגו ר״א ור׳ יוחנן בין בשלם בין במחותך ולאו אמתני׳ קיימי דמיירי במחותך דוקא ור״א ס״ל דשמואל אפי׳ בשלם אין הראש כרוב האיברים להיותו פוטר ור׳ יוחנן סבר דהראש כרוב איברים ופוטר אפי׳ במחותך.

    ה״ק יצא מחותך או שלם וזה מסורס וכו׳ ק״ל היכי לא אקשינין והא לא קתני הכי וכדאקשי׳ בהא או מחותך ולא אמר נמי דמחסורי מחסרא וי״ל דה״פ דמתני׳ דיצא אפי׳ מחותך או מסורס לבדו בלא מחותך ולעולם מחותך דומיה דמסורים דתני בהדיא.

    אר״פ כתנאי יצא מחותך מסורס כן גר׳ רש״י וכן היא בכל הספרים ול״ג או מסורס ולישנא קמא דאוקימ׳ פלוגתייהו במחותך דוהא עבדי תנאי ולא ללישנא בתרא.

    במאי קאמר כלומר כיון דבמחותך וגם במסורס מיירי היכי שייך לומר כאן שיצא כתקנו דהא אין כאן צד תקנו כלל אבל יש מפרשים דפרכי׳ הכי משום מאי דפריך רב זביד בסמוך דמכלל דמסורס רובו נמי לא פטר אין זה נכון כלל.

    אמר ר״פ הכי קאמר יצא מחותך מסורס משיצא רובו הוי כילוד הא כתקנו כלומר שלא יצא מסורס אלא שיצא הראש תחלה הראש פוטר ר׳ יוסי אומר משיצא רובו כתקנו כלומר שיצא הראש תחלה כתקנו ותרוייהו בעינן שיצא רובו וכתקנו דהיינו הראש תחלה.

    מתקיף לה רב זביד מכלל דמסורס רובו נמי לא פוטר וא״ת דילמא הכי קאמר דאפילו כתקנו שיצא הראש כעין רובו ולאשמועינן שאין הראש פוטר אבל ה״ה דמסורס נמי סגי ברובו וי״ל דא״כ ק״ל למתני משיצא רובו אפי׳ כתקנו וק״ל דכיון דלהקל בא לומר דלא סגי ביציאת רובו היכי קתני משיצא רובו עד שיצא רובו כתקנו מבעי׳ ליה וי״ל דאת״ק קאי וה״ק משיצא רובו ששמעת שהוא כילוד כתקנו הוא ולא במסורס.

    אלא אמר רב זביד וכו׳ עד רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים פירש״י ז״ל משיצא כדרך שיוצא לחיים דהיינו שיוצא שלם או הראש פטור אבל במחותך אין הראש פוטר ולפי׳ זה אף לרב זביד נמי הוי דר׳ יוחנן ור״א תנאי והא דקתני איזהו כתקונו לאו פי׳ דתקונו הוא דהא ידעינן שר״ל שיצא שלם אלא בא לפרש באיזה שיעור מן הראש הוא פוטר כשיצא שלם כתקנו לחיים ואינו מחוור לכך הנכון כפי׳ התוס׳ דרב זביד לא מוקים כתנאי אלא תרוייהו מוקי להו כר׳ יוחנן דס״ל דהראש פוטר בנפלים וכשיעור יציאת הראש הוא דפליגי דה״ק סבר דאינו פוטר עד שיצא כלו או רובו ור׳ יוסי סבר שהוא פוטר משיצא ממנו מה שהוא כתקנו לחיים כלו׳ שהחיים תלויין בו והיינו דקתני במתני׳ דמייתי איזהו כתקנו לחיים ואפליגו תנאי בשיעור וכל א׳ מן התנאים הוא מחמיר והולך ופוחת מן השיעור לחשבו כילוד ונר׳ דהלכתא כר׳ יוסי דהא כל הני תנאי לפרושי לישנא דיליה אתו ונקטי׳ דיש אומר לחומרא אבל י״א דהלכא כרבנן במחותך דבעינן כלו או רובו ומיהו בשלם מודו רבנן לר׳ יוסי דסגי בחד מהני שיעורי והיינו דטרחו הני תנאי לפרש איזהו כתקנו וראוי להחמיר ויש לר״ח ז״ל גרס׳ אחרת בשמעתין ופי׳ אחר כי הוא גורס בבריתא שהביא ר״פ יצא מחותך או מסורס ופירשה כדרך שפירשו בגמ׳ על משנתי׳ יצא מחותך או שלם וזה וזה מסורס ואלישנא בתרא קאי ואוקמא כתנאי ופליגי בדשמואל ובהא דרב זביד פי׳ דמשיצא כתקנו לחיים היינו שהוא בן קיימא ולו׳ דבנפלים אין הראש פוטר כלל ואתי׳ כשמואל וכר׳ אליעזר דקאי כותיה אבל בתוס׳ שבשו פי׳ זה וא״כ היכי אסקוה למימרא דשמואל כתיובתא בפ׳ יש בכור ולא אוקמוה כתנאי במסקנא דהכא כשמואל דאמר כר׳ יוסי אלא ודאי ליתא להאי פירושא ועוד דבכלהו נסחי אשכחן הגרסא כפי׳ רש״י ז״ל יצא מחותך מסורס.

    אמר ר״י ב״ל וכו' הא דאמרינן והא פשוט הוא לא שייך גבי בכור בהמה ובהשגרת לישן דבכור אדם נקטוה ואיכא דלא גריס ליה וזו הואיל ולא טנפה פי׳ ומיירי כשבאה ריקנית תוך זמן שאפי׳ טנפה היה ניכר בה.

    Ritva on Niddah 29a · Sefaria

    מאירי

    הראש פוטר אף בנפלים ר"ל שאם נתעברה תאומים ונגמרה צורת האחד לשבעה והאחר לא נגמרה צורתו ויצא ראש הנפל והחזירו ויצא אחיו אינו בכור לכהן שראש הנפל פוטר הבא אחריו מדין בכורה וכן התבאר במקומו בפרק יש בכור:

    לענין ביאור זה שאמרו יצא כתקנו לחיים הראש פוטר פירושו שיצא כדרך שהחיים יוצאים כלומר שיצא שלם אבל יצא מחותך לא וי"מ אף במחתך ופירוש יצא לחיים שיצא מה שהחיים תלויים בו וזהו רוב ראשו ועקר הדברים כדעת ראשון:

    ולענין פסק בכלן הראש פוטר כמו שביארנו במשנה ויש לגאוני הראשונים בסוגיא זו הן לענין פירוש הן לענין פסק דברים שאי אפשר לישבן:

    המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר המפלת ואינה יודעת מה הוא ר"ל אם זכר אם נקבה אבל יודעת היא שולד הוא תשב לזכר ולנקבה ר"ל שבועים לטומאה ועשרים וששה לטהרה לתשלום ארבעים ואם אינה יודעת אם ולד אם רוח תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר"ל שיושבת שבועים לטומאה מדין נקבה ואם ראתה אחריהן הרי היא נדה שאין נותנין לה דם טוהר כלל ושאלו בגמ' א"כ זכר למה הוזכר שאם לטומאה הרי יושבת לנקבה ופירשו בה שאם ראתה ביום שלשים וארבעה וחזרה וראתה ביום ארבעים ואחד אם נאמר שהיא נדה בראיית יום שלשים וארבעה הרי בראיית ארבעים ואחד נכנסה לימי זיבה ודיה בספירת יום אחד ואם תשב לנקבה הרי בימי טהרה היא אלא חוששין אף לזכר וראיית שלשים וארבעה טוהר וראיית ארבעים ואחד תחלת נדה וכן אם ראתה ביום שבעים וארבעה וחזרה וראתה ביום שמונים ואחד בדין זה עצמו ולענין קרבן בראשונה מביאה קרבן ונאכל שהרי הוחזק עוברה וודאי ולד הוא אלא שאינו נכר אם זכר אם נקבה ומ"מ לפי הסוגיא האמורה למעלה בשמועת מפלת יד חתוכה אף זו אין לה ימי טוהר שמא הרחיקה לידתה אלא שיש אומרין שדרך סוגיא נאמרה ואין חוששין להרחק לידה אלא במפלת אבר וכן נראה ובשניה הואיל ולא הוחזקה עוברה מביאה קרבן ואינו נאכל:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    הוחזקה עוברה ועברה בנהר והפילה ונפל העובר בנהר ולא נודע אם זכר אם נקבה אם רוח הואיל והוחזקה עוברה מביאה קרבן ונאכל ודנין אותה בולד גמור כענין רוב הנשים אלא שיושבת לזכר ולנקבה ומה ששנינו אם אין ידוע אם ולד אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה שמשמען של דברים שמביאה קרבן ואינו נאכל שמא אין כאן לידה והרי הוא חלין ומליקה בחלין נבלה כבר העמדנוה בשלא הוחזקה עוברה:

    בהמה שיצאה מלאה היום ובאתה רקנית באותו היום בעצמו ולא נודע לנו מה הפילה הבא אחריו בכור מספק ויאכל במומו לבעלים שמא דבר שאינו פוטר בבכורה הפילה ושמא תאמר הואיל והוחזקה עוברה וכדקאמרת שיצאה מליאה הלך אחר רוב בהמות שיולדות או מפילות דבר שפוטר הואיל ורוב יולדות מיטנפות בשפע ליחה קודם לידתן וזו לא טינפה בשעה שיצאה איתרע ליה רובא ואין לפרש רוב יולדות מטנפות אחר לידה שאם כן אף זו היאך נודע לנו שלא טינפה ומה שאמרו סימן ולד בבהמה דקה טנוף פירושו טנוף של לידה שמאחר שראינוה מטונפת אע"פ שאין בה ולד חוששין שמא נימוח וטינוף זה מן הולד הוא בא אלא שנימוח בתוך מעיה והוא הענין ששנאה בדמיון שיליא בבהמה גסה ולמדת שאם טנפה או שלא חזרה ביום שיצאה אין הבא אחריו בכור הואיל והוחזקה עוברה:

    Meiri on Niddah 29a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה ואפי' הראש עמהם כו' כגון יולדת תאומים לז' כו' עכ"ל דביולדת תאומים לט' חדשים אפי' מת כיון דכלו לו חדשיו הראש פוטר בנפלים לכ"ע כדאיתא ר"פ יש בכור:

    גמ' לישנא אחרינא טעמא כו' עד איכא דמתני לה כו' אינו בגמרות ישנות וק"ל:

    שם מכלל דמחותך כתקנו כו' קשיא לר"י כו' לתרוייהו לישני פריך דללישנא בתרא נמי רבי יוחנן בין בשלם בין במחותך קאמר דהראש כרוב אברים דסתמא קאמר וק"ל:

    בפרש"י בד"ה מאי קאמר ר"י משיצא כתקנו ס"ד דמסורס ברובא לאו ילוד הוא עכ"ל כתב מהרש"ל וה"ה מחותך כתקנו כמו שפי' התוספות עכ"ל וקשה לפי זה כיון דעיקר קושיא אמחותך אמאי שבק רש"י העיקר ונקט מסורס דממסורס לא משני רב פפא מידי כדאתקיף ליה רב זביד וע"כ הנראה לשיטת רש"י דודאי ה"ג א"ר פפא כתנאי יצא מחותך או מסורס כו' כגירסת התוספות וכ"ה בגמרות ישנות אלא דלשיטתו מעיקרא נמי ר"י הכי מתפרש משיצא כתקנו מהני במחותך ברובא אבל במסורס אפי' שלם לא מהני רוב ופליג את"ק דאית ליה דבמסורס ושלם דמהני ברובו ואהא קאמר מאי קאמר דאין סברא דברוב שלם מסורס דלא הוי כילוד לר"י וקאמר רב פפא דגרסינן בברייתא מחותך ומסורס דהשתא ר"י אדקתני בגווה יצא מחותך ומסורס קאי דבכה"ג לא מהני רוב אלא משיצא מחותך כתקונו וה"ה מסורס ושלם ורב זביד אתקיף ליה מכלל דבמסורס כו' ר"ל מכלל דקאמר רוב במחותך כתקונו שמעינן דבמסורס לא הוי רוב כילוד במחותך והא קיימא לן רובו ככולו בכל דוכתי ובהכי ניחא דברוב שלם קאמר מאי קאמר מכח סברא והכא במסורס ומחותך האריך בקושייתו משום דרובו ככולו ותו לא מידי:

    תוס' בד"ה מכלל דבמסורס כו' לכך משני רב זביד מדקאמר משיצא כתקנו כו' עד שיצא רובו הא כתקנו כו' ור"י מיקל וקאמר משיצא כתקנו לחיים כו' עכ"ל וכצ"ל:

    Chidushei Halachot on Niddah 29a · Sefaria

    מהר"ם

    ד"ה מכלל וכו' עד וה"ק יצא מחותך מסורס עד שיצא רובו הא כתיקונו הראש פוטר וכו' כדמפרש בברייתא בסמוך רבי יוסי אומר משיצא רוב ראשו כצ"ל:

    Maharam on Niddah 29a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' אריב"ל עברה נהר וכו' לעיל יח ע"א:

    שם אי כל היולדות כעין זה כתובות טז ע"א:

    Gilyon HaShas on Niddah 29a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדה, דף כ״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־440 מילים ב־25 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 25 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״לחלק בין ערך איש לערך אשה.…״

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״יצא מחותך או מסורס וכו'. א"ר אלעזר:…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״ור' יוחנן אמר: לא שנו אלא שאין…״

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״לימא בדשמואל קמיפלגי, דאמר שמואל: אין הראש…״

      חכמים: שמואל.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״בשלם דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״לישנא אחרינא: טעמא דיצא מחותך או מסורס,…״

      חכמים: שמואל.

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה,…״

      חכמים: רבי יוחנן, שמואל.

    8. קטע 824 מילים

      נפתחת ב״תנן: יצא מחותך או מסורס, משיצא רובו…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״אמר לך רבי יוחנן, אימא: יצא מחותך…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״והא ״או״ קתני! הכי קאמר: יצא מחותך…״

    11. קטע 1120 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: כתנאי, יצא מחותך או…״

      חכמים: רב פפא, רבי יוסי.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא, הכי קאמר: יצא מחותך…״

      חכמים: רב פפא, רבי יוסי.

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב זביד: מכלל דבמסורס, רובו…״

      חכמים: רב זביד.

    14. קטע 1424 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב זביד, הכי קאמר: יצא…״

      חכמים: רב זביד, רבי יוסי.

    15. קטע 1522 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי: יצא מחותך (או) מסורס…״

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״ואיזהו כתקנו לחיים? משיצא רוב ראשו. ואיזהו…״

      חכמים: אבא.

    17. קטע 1719 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ המפלת ואין ידוע מהו תשב לזכר…״

    18. קטע 1820 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ א"ר יהושע בן לוי: עברה נהר…״

      חכמים: רבן ונאכל.

    19. קטע 1923 מילים

      נפתחת ב״תנן: אין ידוע אם ולד היה, תשב…״

    20. קטע 209 מילים

      נפתחת ב״מתני' בשלא הוחזקה עוברה, וכי קאמר ריב"ל…״

    21. קטע 2110 מילים

      נפתחת ב״ת"ש בהמה שיצאה מלאה, ובאה ריקנית הבא…״

    22. קטע 2213 מילים

      נפתחת ב״ואמאי? הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות…״

    23. קטע 2327 מילים

      נפתחת ב״אמר רבינא, משום דאיכא למימר: רוב בהמות…״

    24. קטע 2422 מילים

      נפתחת ב״אי כל היולדות מטנפות, הא מדלא מטנפה…״

    25. קטע 2517 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רבין אמר: מתיב רבי יוסי…״

      חכמים: רבי יוסי ברבי חנינא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדה דף כ״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026