מתני' כל היד המרבה לבדוק — שבודקת תמיד שמא ראתה:
בנשים משובחת — שמתוך כך לא אתי לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא:
ובאנשים — שבודק עצמו תדיר באמתו שמא יצא ממנו קרי:
תקצץ — שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא שכבת זרע לבטלה:
גמ' הרגשה — שמזדעזעין אבריו כשמתחמם ורואה קרי:
אנשים — משובחת דקתני קאי מרבה אבל אתקצץ דבאנשים אפילו חדא זימנא:
לענין זיבה — שיצא זוב ממנו ורוצה לבדוק כדי למנות ראיותיו שתים לטומאה ושלש לקרבן. זוב דומה למי בצק של שעורים ובא מבשר המת ושכבת זרע בא מבשר החי וקשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת:
בצרור — דבר קשה אינו מחמם:
במטלית עבה — קשה היא ואינה מחממת:
שנזדעזעו אבריו — שנעקר זרע מגופו:
אוחז באמה — שלא יצא הזרע עד שיבלע את התרומה שבפיו דתנן לקמן בפ' יוצא דופן (נדה דף מ.) הזב ובעל קרי אין מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ:
כאילו מביא מבול — שעבירה זו היתה בידם דכתיב (בראשית ו׳:י״ב) כי השחית כל בשר ואמרו ברותחין קלקלו:
כיון דעקר עקר — ומשום חמום דהשתא לא נפיק מידי:
לא שכיח — וכי קתני למה זה דומה דתחילתו לא יצא אלא ע"י משמוש האבר שאינו נעקר יחד אלא כשהוא ממשמש יוצא מעט מעט והולך אבל היכא דיצא מהרגשה ונעקר כולו כאחד תו לא מוסיף:
ניצוצות ניתזין — שאינו אוחז ואינו מטיל למרחוק:
כרות שפכה — סריס אין מימי רגליו עושים כיפה:
איסורא — אסור לאחוז ואפילו אי אפשר לו בענין אחר אע"פ שמוציא לעז כדקתני מוטב שיוציא לעז כו':
תקנתא — ישתין על גבי עפר תיחוח דמשמע דאי ליכא הני יאחוז באמה:
הנחמים באלים — שמתחממים בעצי אילנות במדורות גדולים כלומר בעלי הנאות:
באלים — כמו (שם לה) תחת האלה:
דשף ויתיב — שם מקום המובלע במלכות נהרדעא מפי מורי הזקן:
אחוז באמה — שלא יפלו מים על הגג:
עשאוהו — להא דרב יהודה:
כבולשת — בולשת חיל שמחפשין ובוזזין כדמתרגמינן (שם לא) ויחפש ובלש:
דליליא — ומתיירא שמא יפול:
דרביה — שמואל:
דשכינה — שורה בבית הכנסת:
אימתא דמריה — הקב"ה ואפי' במקום אחר נמי שרי לדידיה:
עטרה — שפה גבוהה המקפת את ראש הגיד:
