ואפילו מלא חרדל — שאין נוגע בתנור אלא גרגרין שאצל הדפנות ואפ"ה כולו טמא מן האויר:
מתני' החדר והפרוזדור — בגמ' מפרש היכי קיימי:
דם החדר טמא — והיינו מקור:
ספקו טמא — מספק טמא טומאה ודאית:
שחזקתו כו' — במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתא ודמים דעלייה טהורין דמפרוזדור לא אתי דם אלא דמי חדר ודמי עלייה פעמים שהן נכנסין לפרוזדור:
גמ' חדר מבפנים ופרוזדור מבחוץ — שניהם זה אצל זה בעובי גופה חדר לצד אחוריה ופרוזדור לפניה וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור ודרך שם דמים יוצאים:
ולול פתוח כו' — ודמי עלייה באין לפרוזדור דרך הלול:
נמצא — בפרוזדור מן הלול ולפנים לצד החדר:
ספקו טמא — דאי מעלייה אתא מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאשתכוחי דהא כי נחית מן הלול לפרוזדור כלפי חוץ הוא יורד ויוצא דרך יציאה ואינו חוזר לצד אחוריה. ולקמן פריך ודאי טמא הוי ואמאי קתני ספקו טמא:
ספקו טמא — ולא ודאי מדקתני מן הלול ולחוץ ספקו טהור:
והא אנן שחזקתו מן המקור תנן — מדקתני חזקתו מכלל דטומאה ודאית קאמר ובמאי מוקמת לה לא מן הלול ולפנים ולא מן הלול ולחוץ דלדידך ליכא טומאה ודאית:
מן הלול ולפנים ודאי טמא — ומתניתין מן הלול ולפנים:
ספקו טמא — לתלות שהרי שני דמים יוצאין דרך שם דמי החדר ודמי העלייה ולא ידעינן מהי אתא ואע"ג דאיכא לאחזוקי בדם עלייה דאי מחדר אתא לא הוה אזיל בפרוזדור עד מן הלול ולחוץ דהוה נפיק ליה ונחית דרך יציאת פתח פרוזדור אפ"ה מטמאינן לה מספקא דילמא שחתה ונפלה על פניה ונשתרבב הדם בכל הפרוזדור ובא מצד אחוריה לצד פניה כשיצא מן החדר:
דספקו טמא — ולא אמרינן ודאי טהור:
אזדקרה — נזקפה לצד אחוריה כגון פרקדנית שקורין שובינ"א ואיכא למימר מעלייה נחית לפרוזדור והא דלא נפיק ונחית מפרוזדור דרך פתח בית הרחם וחזר לצד החדר משום זקיפה הוא וכיון דאיכא לאחזוקי הכי והכי הוי ספק ולא ודאי:
אי בתר חששא אזלת — דלא מחזקת ליה לדם כמנהגו והילוכו אלא באת לחוש לקורות הנולדות כגון שחתה:
אידי ואידי ספקא הוי — דכי היכי דמספקא מן הלול ולחוץ דלמא שחתה איכא לספוקי נמי מן הלול ולפנים דלמא אזדקרה:
ואי בתר חזקה אזלת — דמחזקת ליה לדם כמנהג הילוכו ולא חיישינן לאימור שחתה ולאימור אזדקרה:
מן הלול ולפנים ודאי טמא — דודאי מחדר אתא דאי מעלייה אתא מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאשתכוחי ומתניתין דקתני שחזקתו מן המקור נמי מן הלול ולפנים:
מן הלול ולחוץ ודאי טהור — ולא אמרינן אימור שחתה והוה ליה ספק לתלות אלא כמנהג מחזקינן ליה ודאי טהור:
חייבין עליו — אם נכנסה למקדש דודאי טמאה. ולקמן מפרש אי מן הלול ולפנים אי לחוץ:
אין חייבין — אבל איסורא איכא אלמא ספק הוא:
להך לישנא — דאי בתר חששא אידי ואידי ספקא הוא:
מסייע ליה לרב קטינא — דאמר ספקא הוא ומוקמינן בין מן הלול ולפנים בין מן הלול ולחוץ ופליגא דר' חייא אדאביי דהא על כרחיך לאביי להאי לישנא ליכא טומאה ודאי לא שנא לפנים לא שנא לחוץ לא שנא בגג לא שנא בקרקעית דכיון דתלי טעמא בחששא בכולהו איכא לספוקי הכי והכי:
להך לישנא — דבתר חזקה מסייע ליה לר' חייא ומתוקמא במן הלול ולפנים:
