מסכת נדה דף נ״ט עמוד א׳

טיפי דמים למטה כלומר קטנים:

למעלה גדולים:

כגריס מלמטה בפחות מכגריס ותלינן:

נמצא עליה כגריס ועוד דהלכתא כרב חסדא דמיקל:

כיון דבעלמא היכא דליכא ועוד תליא כגריס במאכולת השתא נמי תליא האי גריס במאכולת אחרינא:

נתעסקה בכגריס דם צפור או קילור:

אבל הכא דנתעסקה תליא כגריס בדם צפור ועוד דם מאכולת הוה:

מאי למימרא הא אפילו תליא כגריס בצפור אכתי פש ליה גריס ועוד:

היו בה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תלינן בעליון עד כגריס פ"ה למטה קטנים למעלה גדולים תלינן בעליון הגדול בדם מאכולת עד כגריס מאי לאו עד כגריס כלמטה בפחות מכגריס לא כלמעלה ביותר מכגריס וזהו תימה אמאי נקט למעלה ולמטה הוה ליה למנקט גדולים וקטנים ועוד היכי משמע ליה כלמטה מאי אולמיה ממתניתין ועוד דלא הוה ליה למנקט כלמעלה וכלמטה דהוה ליה למימר כפחות מכגריס ויותר מכגריס לישנא דנקט עד הכא ונראה לי דה"פ למטה למטה מן החגור למעלה למעלה מן החגור תולה בעליון אותו שלמטה נתלה בעליון דשמא כמו שעליון מעלמא אתי תחתון נמי מעלמא אתי ועוד כגריס נתלה בו וקאמר מאי לאו כגריס למטה דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס תולה בעליון שממקום שבא העליון בא התחתון מכלל דאי לאו עליון מטמינן ליה ולא תלינן בדם מאכולת אלמא כגריס כיותר מכגריס ומשני לא כגריס ולמעלה כלומר תולה תחתון בעליון כשהעליון עד כגריס ומלמעלה למטה קחשיב כשהעליון ג' גריסין או שני גריסין עד כגריס שאז אין אנו תולין עליון בדם מאכולת אלא מעלמא אתי אז נתלה בו התחתון ומיירי כשתחתון יותר מכגריס אבל אם היה העליון כגריס אז לא יהיה התחתון טהור שאין רגלים לדבר דאתא דם בה מעלמא שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת:

נתעסקה בכגריס ומצאה עליה כגריס ועוד אור"י הוא הדין נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד דבכלל בעיא זו דאין לומר דבהא פשיטא ליה דאינה תולה אפי' לרבי ינאי דא"כ כי פשיט לקמן מאי לאו בכה"ג לוקמה בשנתעסקה בפחות מכגריס דפשיטא ליה דאינה תולה אלא ודאי בכל ענין בעי:

נמצא עליה מין אחד פ"ה מדבר הדומה לכתם כגון שרף או קילור דהא ודאי מעלמא אתא תולה בו כמה מיני כתמים ואינה מכרת אם דם היא ור"י מפרש נמצא שמצאה מין אחד למעלה מן החגור תולה בו כמה מינים שלמטה מן החגור משום שכמו שהעליון ודאי מעלמא אתא כך נאמר בתחתון דמעלמא אתא:

מיתיבי היו עליה טפי דמים למטה וטפי דמים למעלה תולה העליון עד כגריס. ופריך מאי לאו גריס מלמטה לא גריס דלמעלה, הכי גרס רש"י ז"ל ופי' טיפי דמים למטה קטנים, ולמעלה טיפין גדולים, תולה העליון עד כגריס כלומר תולה הכתם הגדול עד כגריס, אבל יתר מכאן אינה תולה ופריך מאי לאו גריס דלמטה, והקשו עליו בתוס' חדא דאין משמעות לשון למטה ולמעלה קטן וגדול. ותו מאי פירכא יאלימ' ממתנית' דפליגי ליה בעד ועד בכלל, ומשום הכי גריס ר"י בעל התוס' ז"ל מאי לאו גריס דלמטה לא גריס דלמעלה ומקצת ספרים יש דגרסי הכין, ופי' הוא ז"ל טיפי דמים למטה למטה מן החגור, וטיפי דמים למעלה מעלהמן החגור, תולה בעליון עד כגריס, כלומר את שלמעלה מן החגור אינו דם נדה דמהיכא אתא, אלא נתעסקה במין או שעברה בשוק של טבחין ולאו אדעתה וכיון דכתם של למעלה לאו מגופה אתא אף שלמטה מן החגור תולה באותו כתם שלמעלה להקל דאמרינן ממקום שבא העליון בא התחתון. מאי לאו עד כגריס דקתני היינו גריס של מטה לומר דאע"פ שהתחתון גדול כגריס ובעלמא טמאה הכא דאיכא כתם למעלה תלינן ביה להקל, אלמא כגריס ממש למטה בעי תלייה, ואי ליכא למיתלי טמאה ועד כגריס דמתניתין כיתר מכגריס דעד ולא עד בכלל וקשיא לרב חסדא, וא"ת מאי קושיא דילמא תנא מלמעלה למטה קתני כלומר כתם גדול שלמטה אפילו הוא כשלשה גריסין או כשנים או כגריס תולין בעליון אבל פחות מגריס אי נמי כגריס ממש אין צריך תלייה ולעולם עד ועד בכלל. י"ל דהא ליתא דמה ליה לתנא למימר דשני גריסין וגריס תלינן בעליון אחר שאמר שאפילו גדול שבגדולים תולין בעליון ואי לאשמועינן דפחות מגריס אין צריך תלייה הא לא צריך לתנא למכפל ולמתני עיקר בריתא משום הא אלא עיקר חדושא לאשמועינן דכתם גדול תולין להקל ולטהר. ומשני לא כגריס דלמעלה כלומר אם יש בשלמעלה כגריס יתלו בו כתם התחתון ומלמעלה למטה קתני כלומר אם יש בכתם העליון שלשה גריסין או שנים או אפילו כל שהוא גדול עד כגריס תולין בו הכתם התחתון בל אין בכתם העליון אלא כגריס ממש אין תולין בו כתם התחתון דכל שאין בו יותר מכגריס תלינן בדם מאכולת וכיון שכן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס אין תולין אותו בעליון לטהר, דעליון איכא למימר דהוי דם מאכולת אבל תחתון אינו דם מאכולת אלא מגופה אתא, והכין מוכח בהדיא בתוספתא דתניא בתוספתא (נדה פרק ו') היו עליה שני כתמים אחד למעלה ואחד למטה אע"פ שהתחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון.

נתעסקה כגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו ה"ה דהוה מצי למימר נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו, דאי פשיטא ליה דבכי היא גונא אינה תולה אם כן בסמוך לוקים בכי האי גונא נתעסקה במועט אינה תולה בה מרובה בתוספות.

תא שמע כתם ארוך מצטרף טיפין אין מצטרפין פי' והיה עכשיו סובר שאין הפרש בין עד לחלוק דכל שבזה טמא בזה טמא ובריתא דבעי צירוף רבנן היא ופליגי. ודחי דברייתא אפילו כר' אליעזר ברבי צדוק אתיא ושני כתם מעד, ואסיקנא מדאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר מכלל דפליגי רבנן עליה, ומיהו אע"ג דפליגי בריתא ככולי עלמא אתיא ושאני עד מכתם, והכין משמע מן התוספתא דקתני משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח משמע דבחלוק אפילו משוך טהור.

מאי לאו כגריס כדקתני היינו גריס כלמטה לומר דאעפ״י שהתחתון גדול כגריס בעלמא טמאה הכא דאיכא כתם למעלה תלינן ביה להקל אלמא כגריס ממש למטה בעי תלייה ואי איכא למתלי טמאה ועוד דגריס דמתני׳ כיתר מכגריס דעד ולא עד בכלל וקשיא לרב חסדא וא״ת מאי קושיא דילמא תנא מלמעלה למטה קתני כלו׳ כתם גדול שלמטה אפי׳ הוא כג׳ גריסין או כשנים או כגריס תולין בעליון אבל פחות מגריס אי נמי כגריס ממש צריך תליה ולעולם עד ועד בכלל י״ל דהא ליתא דמה לו לתנא למימר דשני גריסין וגריס תלינן בעליון אחר שאמר דאפי׳ גדול שבגדולים שבו תולין בעליון ואי לאשמועינן דבפחות מגריס אין צריך תליה הא לא צריך לתנא למכפל ולמתני עיקר בריתא משום הא אלא עקר חדושא לאשמועינן דכתם גדול תולין להקל ולטהר ומשני לא כגריס דלמעלה כלו׳ אם יש בשלמעל׳ כגריס יתלו בו כתם התחתון ומלמעלה למטה קתני כלו׳ אם יש בכתם העליון ג׳ גריסין או שנים או אפי׳ כל שהוא גדול עד כגריס תולין בו הכתם התחתון אבל אם אין הכתם העליון רק כגריס ממש אין תולין בו הכתם התחתון דכל שאין בו יותר מכגריס תלינן בדם מאכלת וכיון שכן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס אין תולין אותו בעליון לטהר העליון איכא למימר דהוי דם מאכולת אבל תחתון אינו דם מאכולת אלא מגופא אתא והכי מוכח בהדיא בתוספתא דתניא בתוספתא היו עליה ב׳ כתמים א׳ למעלה וא׳ למטה אעפ״י שהתחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון נתעסקה בכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו ה״ה דהוה מצי למימר נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מאי הוי דאי פשיטא ליה דבכי הא גוונא אינה תולה אלא א״כ בסמוך לוקי כה״ג נתעסקה במועט אינה תולה מרובה בתוספת.

תא שמע כתם ארוך מצטרף טיפין טיפין אין מצטרפין פי׳ והיה עכשו סובר שאין הפרש בין עד לחלוק דכל שבזה טמא ובריתא דבעי גידוף רבנן היא ופליגי ודחינן דבריתא אפי׳ כר׳ אלעזר ושאני כתם מעד ואסיקנא מדאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר׳ אלעזר דפליגי רבנן עליה ומיהו אע״ג דפליגי בריתא ככולי עלמא אתיא ושאני עד מכתם והכי משמע מן התוספתא דקתני משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח משמע דבחלוק אפי׳ משוך טהור.

היו עליה טיפי דמים למעלה מן החגור שהוא טהור ונמצאו בה גם כן טיפי דמים למטה מן החגור תולה אע"פ שהיה תחתיו בשיעור כתם תולין אותו בעליון ואומרין שממקום שבא העליון בא התחתון ויש גורסין בשמועה זו דרך אחרת ומפרשים בה ענינים אחרים שאין להם צורה ובתוספתא נאמרה בהדיא כשיטתנו והוא שאמרו היו עליה שני כתמים אחד למעלה ואחד למטה אפילו היה התחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון בעליון שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון:

היה עליה כגריס ועוד ומאכולת רצוצה באותו ועוד יש אומרים שהדבר ספק ומחמירין בו ורוב פוסקים פסקו שטהורה היא שאותו ועוד ודאי דם מאכולת וזה הנמצא שם הוא הוא ונשאר לו כגריס שהוא טהור כר' ינאי ואף לדעת זה אם נתעסקה בכגריס או בפחות ממנו ונמצא בה כגריס ועוד הדבר ספק אם נתלה את הגריס במה שנתעסקה בו כדרך שביארנו בנמצא שם מאכולת והשאר הוא פחות מגריס וטהור או שמא אין דנין כן ומתוך כך ראוי להחמיר בה ויש פוסקים בה גם כן שטהורה ואף לדעת זה נתעסקה בכגריס ומצאה יותר משני גריסין טמאה ואין אומרין לתלות גריס שבנתים במה שנתעסקה בו וישארו הקצוות כל אחד בפחות מגריס ונתלה אותם במאכולת אלא תולין את הגריס שבצד אחד במה שנתעסקה בו והשני גריס ועוד הוא הטמאה:

נתעסקה באדום ומצאה שחור אינה תולה בו וכן בהפך שאין תולין מצבע לצבע אבל אם מצאה מין אחד של צבע המטמא בדמים ומצאה כתם מאותו הצבע אע"פ שאינו דומה לו וכמו שידעת שלא כל האדומים שוים זה לזה בשאר הצבעים תולה מכל מקום זה בזה הואיל ובכלל אותו צבע הוא ר"ל שהכתם ומה שנתעסקה בו בכלל אדום או שאר הצבעים ומתוך כך אינה צריכה להיות כתמה במה שנתעסקה בו לגמרי אחד שהכל בכלל צבע אחד ואפילו נתברר לה שאינו דומה לו וגדולי המפרשים חולקים לומר שאם נתברר לה שאינו דומה זה לזה הויא לה כאדום בשחור ואינה תולה ומה שאמרו בסוגיא זו נתעסקה שאני לומר שכל שנתעסקה אלא שנמצא עליה דם שחור הבא מחמת דבר אחר תולה בו אף האדום שמאחר שנתעסקה בזה ולא הרגישה אין הלכה כן ואם נתעסקה בדבר הכולל הרבה צבעים כגון שנתעסקה בתרנגול שיש בו כמה מיני דמים תולה בו אף אדום בשחור וכיוצא בו:

כתם ארוך מצטרף טיפין טיפין אין מצטרפין וכבר ביארנו למעלה שלדעת קצת דוקא בחלוקה אבל בבשרה מצטרפין אלא שיש חולקין לומר שאף בבשרה אין מצטרפין כמו שכתבנו למעלה וכתם ארוך שהוא צריך דוקא בכתם שבחלוקה או בבשרה אבל בעד שמקנחת בו טמאה בכל שהוא וכבר ביארנוה במשנה:

ונשלם הפרק תהלה לאל:

תד"ה היו בה טיפי דמים כו' דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס כו' מכלל דאי לאו עליון כו' אלמא כגריס כיותר מגריס עכ"ל והיינו כרב הונא אע"ג דעד כגריס דקתני הכא עד ועד בכלל ולקולא ורב הונא קאמר הכא לחומרא והכא לחומרא ע"כ הכא מתפרש לקולא כיון דקאמר תולה בעליון עד כגריס מלמטה למעלה קחשיב כשהתחתון כחצי גריס או בפחות מגריס עד כגריס תולה בעליון ע"כ משום כגריס גופה נקט הכי דתולה בעליון דכל פחות מגריס בלאו עליון תולה בדם מאכולת לכ"ע אבל ליכא למימר דהשתא נמי מלמעלה למטה קחשיב כשהתחתון ג' גריסין או ב' גריסין עד כגריס תולה בעליון דא"כ מאי עד כגריס דקאמר דכ"ש דתולין בפחות מכגריס גם לשון עד כגריס משמע שהגריס הוא החידוש ואדרבה הגריס כ"ש הוא לגבי יותר מכגריס מיהו ק"ק לפי המקשה דכגריס יותר מכגריס ולא תלינן בדם מאכולת ואפ"ה תלינן ליה הגריס בעליון אמאי לא תלינן נמי היותר מגריס בעליון ויש ליישב ודו"ק:

בא"ד אבל אם היה העליון כגריס אי לא יהיה התחתון טהור כו' שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת עכ"ל והיינו כרב חסדא ואע"ג דהשתא נמי עד כגריס דקתני עד ולא עד בכלל ולחומרא ולרב חסדא קאמר דבכתמים להקל אמרי' ע"כ הכא מתמרש לחומרא כיון דבכתם גופיה בהך דמתני' אזלינן לקולא דעד ועד בכלל משום דתלינן כגריס בדם מאכולת הכא אין לתלות התחתון בעליון דאין בעליון אלא כגריס ויש לתלותו בדם מאכולת:

סליק פרק הרואה כתם

בגמ׳ היו עליה טיפי דמים וכו׳ תולה עליון עד כגריס כצ"ל הגירסא לפרש"י דאי גרסינן תולה בעליון לא יתיישב לפרש"י אבל לפי' התוס' גרסי׳ תולה בעליון וכו':

בתוס' ד"ה היו בה טיפי דמים וכו' מאי לאו עד כגריס כלמטה כפחות וכו' ולא כלמעלה ביותר וכו' עד ונ״ל דה"פ וכו' אותו שלמטה נתלה בעליון דאמרינן כמו שעליון וכו' תחתון נמי מעלמא ועד כגריס נתלה בו וכו׳ כנ"ל להגיה: