בוני התלמוד

    מסכת נדה דף מ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בשלמא לרבי יוחנןדאמר מכי איקלע חשיבות שנה בשנה שלישית לרבי מאיר הויא בת ביאה ניחא ואע"ג דאמר רבי יוחנן ל' יום והכא קתני יום אחד תנאי היא בפרק ארבעה ראשי שנים (ר"ה דף י.) דאיכא למ"ד יום אחד בשנה חשוב שנה ואיכא למאן דאמר כו':

    אלא לרבי ינאידאמר לר"מ עד סוף שנה שלישית לאו בת ביאה היא קשיא:

    הני בתוליןבתוך ג' שנים:

    איתצודלשון צידה. כלומר אינן ניטלין על ידי ביאה ואינו דם בתולין עד ג' שנים ויום אחד:

    אי אמרת מיזל אזליבביאה בתוך ג' לגמרי והדר אתו לא מחזקינן לה כזונה דהא דלא הדור שהות הוא דלא הויא להו מתוך בעילה שבעל תדיר:

    אלא אי אמרתלא אזלי בביאה תוך ג' הוה ליה למיתי דם לאחר ג' וכיון דלא חזיא אחר בא עליה לאחר ג' וזונה היא ופסולה לכהונה:

    ומאן לימא לןכלומר אפי' אם תמצי לומר מיזל אזלי בביאה תוך ג' מי איכא למימר שהות לא הוה להו מאן לימא לן דלא הדרי לאלתר:

    האי דם נדה הואהאי דתוך ג':

    יוסטני:

    אוי לשלש שנים שאבדתימשנראיתי לביאה:

    משמשות במוךתקנתן הוה לשמש במוך שלא יתעברו:

    סנדלכשמתעברת תאומים פעמים שאחד דוחק את חבירו ופוחת את צורתו כדאמרינן במכילתין אין סנדל שאין עמו ולד:

    תגמולתפריש את בנה מלהניק מחמת עיבורה:

    פחות מכןאינה צריכה לשמש במוך דודאי לא תתעבר:

    יתר על כןאם תתעבר לא תמות:

    מצצהכלומר אף אני טעמתי טעם זנות:

    לא אמרההא דקאמר פסולה לכהונה אלא לחדד:

    מתני' קנאהוזכה בנכסי אחיו ואע"ג שאין קנין לקטן הרי קנויה לו ועומדת:

    ואינו נותן גט עד שיגדילאם בא לגרשה דקידושי אחיו קידושין גמורין וגירושין של זה אינם גירושין גמורין דאינו בן דעת:

    ומטמא בנדהאם בא עליה דביאתו ביאה לכל דבר:

    ופוסלכגון בן ט' שנים כותי או ממזר שבא על הכהנת פסלה מתרומת אביה אבל בבן תשע ישראל שבא על בת כהן ליכא למימר דפוסל מן התרומה דאי משום ביאת זנות לא פסלה זנות דכשר מן התרומה ואי משום קדושין למהוי בת כהן לישראל לאו קדושין נינהו דקטן דקדיש אין קדושיו קדושין:

    ואינו מאכילכגון יבם בן ט' כהן הבא על יבמתו אע"ג דקני לה בהך ביאה לא אכלה בתרומה:

    ופוסל את הבהמהאם רבעה ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים אבל סקילה לא דמודה בקנס פטור:

    ונסקלת על ידואם יש עדים:

    גמ' בגט סגיא להבתמיה אם בא לגרשה:

    מאמרקידושי יבמה:

    וחליצה לזיקתודאין קדושין גומרין ביבמה להיות כאשתו לצאת בגט בלא חליצה אבל ביאה גומרת בה כדכתי' (דברים כה) יבא עליה:

    ביאת בן תשעביבמתו:

    נדה 45 עמוד א

    1בשלמא לר' יוחנן, כי היכי דאיכא תנא דקאמר יום אחד בשנה חשוב שנה, הכי נמי איכא תנא דאמר ל' יום בשנה חשובין שנה.

    2אלא לר' ינאי קשיא! קשיא.

    3פחות מכאן כנותן אצבע בעין. איבעיא להו הני בתולין מיזל אזלי ואתו. או דלמא אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג'׃

    4למאי נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר שלש ולא מצא דם אי אמרת מיזל אזלי ואתו שהות הוא דלא הויא להו׃

    5אלא אי אמרת אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג' הא אחר בא עליה מאי׃

    6מתקיף לה? רב: חייא בריה דרב איקא ומאן לימא לן דמכה שבתוך ג' אינה חוזרת לאלתר שמא חוזרת לאלתר והא אחר בא עליה׃

    7אלא נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר ג' ומצא דם אי אמרת מיזל אזלי ואתו האי דם בתולין הוא אלא אי אמרת אתצודי הוא דלא מתצדי אלא עד לאחר ג' האי דם נדה הוא מאי׃

    8אמר רב חסדא ת"ש פחות מכאן כנותן אצבע בעין למה לי למתני כנותן אצבע בעין לתני פחות מכאן ולא כלום מאי לאו הא קמ"ל מה עין מדמעת וחוזרת ומדמעת אף בתולין מיזל אזלי ואתי׃

    ברייתא

    9ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי אמרה לו רבי אשה בכמה ניסת אמר לה בת ג' שנים ויום אחד׃

    10ובכמה מתעברת אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד אמרה לו אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא׃

    11ומי מעברה והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ג' נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה׃

    12קטנה שמא תתעבר ותמות מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל מניקה שמא תגמול את בנה וימות׃

    13ואיזוהי קטנה מבת י"א שנה ויום אחד ועד י"ב שנה ויום אחד פחות מכאן או יתר על כן משמשת והולכת דברי ר"מ׃

    14וחכ"א אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר ״(תהלים קטז״, ו) שומר פתאים ה'׃

    15איבעית אימא (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם ואיבעית אימא (תהלים קמד, ח) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

    ברייתא

    16ת"ר מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע אמרה לו ר' נבעלתי בתוך שלש שנים מה אני לכהונה אמר לה כשרה את לכהונה׃

    17אמרה לו רבי אמשול לך משל למה הדבר דומה לתינוק שטמנו לו אצבעו בדבש פעם ראשונה ושניה גוער בה שלישית מצצה אמר לה אם כן פסולה את לכהונה׃

    18ראה התלמידים מסתכלים זה בזה אמר להם למה הדבר קשה בעיניכם [אמרו ליה] כשם שכל התורה הלכה למשה מסיני כך פחותה מבת שלש שנים כשרה לכהונה הלכה למשה מסיני ואף רבי עקיבא לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים׃

    מתני׳ · משנה

    19בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה ואין נותן גט עד שיגדיל׃

    20ומטמא בנדה לטמא משכב תחתון כעליון׃

    21ופוסל ואינו מאכיל בתרומה ופוסל את הבהמה מע"ג המזבח ונסקלת על ידו ואם בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה מומתין על ידו והוא פטור׃

    גמ׳ · גמרא

    22ולכשיגדיל בגט סגי לה והתניא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול׃

    23מה מאמר בגדול צריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו אף ביאת בן ט' צריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו׃

    24אמר רב הכי קאמר,׃

    תוספות

    אחר בא עליהואם אשת כהן היא אסורה אבל אשת ישראל לא דפיתוי קטנה אונס הוא ואם תאמר אמאי דחיק לאשכוחי נפקותא שבא עליה אחר לגבי זנות לימא בפשיטות כגון שבעל תוך שלשה ומצא דם דאי לא מיתצדו האי דם נדות הוא כדאמר בסמוך וי"ל דניחא ליה לאשכוחי לענין זנות דהויא כל ימיה אסורה לבעלה ותו דלענין אי הוה דם נדות או דם בתולין לא נפקא מינה האידנא מידי דאפילו הוא דם בתולים הא תקון דבועל בעילת מצוה ופורש:

    האי דם נדה הואפירוש הך דתוך ג' דהך דלאחר ג' לכ"ע הוי דם בתולין ותימה דאמאי נקט כלל שבעל אחר ג' כיון דלא נפקא מינה מידי ופירש ר"ת משום דנקטיה לעיל נקטיה נמי הכא ומיהו י"ל אף דם שלאחר ג' יש להסתפק בדם נדה אי אמרינן איתצודי הוא דלא מיתצוד כיון דבתוך ג' ראתה ודאי דם נדות אם כן דרכה לראות מחמת חימוד בעילה אם כן גם אחר ג' יש להסתפק בדם נדה ובתשובה אחת פרש"י דאיתצודי הוא דלא מיתצוד דקאמר היינו דלא שכיח הוא דמיתצוד אבל כי איתצודי תו לא הדרי וקאמר דנפקא מינה דבעל תוך ג' ומצא דם ואחר ג' לא מצא דאי לא איתצוד האי אחר בא עליה דליכא אלא ספיקא אחת דאי דם בתולין היה תוך ג' מותרת ואם דם נדה היה הרי היא זונה והדר קאמר שבעל ומצא דם תוך ג' ואחר ג' דאיכא לספוקי בתרווייהו בדם נדה דאי בתוך ג' דם בתולין אחר ג' דם נדה דהא לא הדרי ואי תוך ג' דם נדה הוא אחר ג' דם בתולין וקשה לפי זה דאמאי לא אשכחן לענין זנות דמצא דם תוך ג' ושוב לא בעל עד י"ב שנים ולא מצא דם דאי מיזל ואתו האי אחר בא עליה אע"ג דספק בא עליה אחר בקטנות או בגדלות כיון דספקא אחת היא אסורה אף לבעלה ישראל ואי אתצודי לא מיתצוד שריא לבעלה ישראל דאימור דם דתוך ג' דם בתולין הוה ואפי' אי הוה דם נדות אימר אחר בא עליה בקטנות ואונס הוה וי"ל דאין רגילות שישהא עד י"ב שנה מלבא על אשתו:

    בת י"ג שנים ויום א'תימה דלקמן תניא אלו דברי רבי אמתני' דקתני בת י"ב ויום אחד נדרה נדר ויש ספרים דגרסי בת י"ב ויום אחד ואי גרסינן בת י"ד שנה בלא יום אחד אתי שפיר ומתעברת ויולדת קאמר ושנת י"ג אין צריך להיות שלם:

    מה אני לכהונהשנבעלה לפסול לה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דאמרינןכגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר ג' ומצא דם. לאו דוקא כשבעל לאחר ג' דעיקר בעיין אינה אלא כשבעל בתוך ג' ומצא דם אלא משום סירכא דלישנא קמא נקט וכן פירש רש"י ז"ל ודוחק הוא לומר דבכדי נקטינן אלא נ"ל דדוקא נקטיה ולומר דכל שבעל בתוך שלשה ויוצא דם ובעל לאחר זמן ולא מצא דם למ"ד מיזל אזינן והדר אתו הא ודאי זינתה אבל למאן דאמר איתצודי לא מיתצדי הא לא זינתה דכיון דבעל תוך ג' ומצא דם בודאי מהרו בתוליה לבא ומקטנותה ניצודו וכן פי' בתוס'.

    הא דרשב"ג דאמר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפלכתבתיה ביבמות פרק הערל בסייעתא דשמיא.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף מ״ה עמוד א׳

    מסכת נדה דף מ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־490 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בשלמא לרבי יוחנן דאמר מכי איקלע חשיבות שנה בשנה שלישית לרבי מאיר הויא בת ביאה ניחא ואע"ג דאמר רבי יוחנן ל' יום והכא קתני יום אחד תנאי היא בפרק ארבעה ראשי שנים (ר"ה דף י.) דאיכא למ"ד יום אחד בשנה חשוב שנה ואיכא למאן דאמר כו':

    אלא לרבי ינאי דאמר לר"מ עד סוף שנה שלישית לאו בת ביאה היא קשיא:

    הני בתולין בתוך ג' שנים:

    איתצוד לשון צידה. כלומר אינן ניטלין על ידי ביאה ואינו דם בתולין עד ג' שנים ויום אחד:

    אי אמרת מיזל אזלי בביאה בתוך ג' לגמרי והדר אתו לא מחזקינן לה כזונה דהא דלא הדור שהות הוא דלא הויא להו מתוך בעילה שבעל תדיר:

    אלא אי אמרת לא אזלי בביאה תוך ג' הוה ליה למיתי דם לאחר ג' וכיון דלא חזיא אחר בא עליה לאחר ג' וזונה היא ופסולה לכהונה:

    ומאן לימא לן כלומר אפי' אם תמצי לומר מיזל אזלי בביאה תוך ג' מי איכא למימר שהות לא הוה להו מאן לימא לן דלא הדרי לאלתר:

    האי דם נדה הוא האי דתוך ג':

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Niddah 45a · Sefaria

    תוספות

    אחר בא עליה ואם אשת כהן היא אסורה אבל אשת ישראל לא דפיתוי קטנה אונס הוא ואם תאמר אמאי דחיק לאשכוחי נפקותא שבא עליה אחר לגבי זנות לימא בפשיטות כגון שבעל תוך שלשה ומצא דם דאי לא מיתצדו האי דם נדות הוא כדאמר בסמוך וי"ל דניחא ליה לאשכוחי לענין זנות דהויא כל ימיה אסורה לבעלה ותו דלענין אי הוה דם נדות או דם בתולין לא נפקא מינה האידנא מידי דאפילו הוא דם בתולים הא תקון דבועל בעילת מצוה ופורש:

    האי דם נדה הוא פירוש הך דתוך ג' דהך דלאחר ג' לכ"ע הוי דם בתולין ותימה דאמאי נקט כלל שבעל אחר ג' כיון דלא נפקא מינה מידי ופירש ר"ת משום דנקטיה לעיל נקטיה נמי הכא ומיהו י"ל אף דם שלאחר ג' יש להסתפק בדם נדה אי אמרינן איתצודי הוא דלא מיתצוד כיון דבתוך ג' ראתה ודאי דם נדות אם כן דרכה לראות מחמת חימוד בעילה אם כן גם אחר ג' יש להסתפק בדם נדה ובתשובה אחת פרש"י דאיתצודי הוא דלא מיתצוד דקאמר היינו דלא שכיח הוא דמיתצוד אבל כי איתצודי תו לא הדרי וקאמר דנפקא מינה דבעל תוך ג' ומצא דם ואחר ג' לא מצא דאי לא איתצוד האי אחר בא עליה דליכא אלא ספיקא אחת דאי דם בתולין היה תוך ג' מותרת ואם דם נדה היה הרי היא זונה והדר קאמר שבעל ומצא דם תוך ג' ואחר ג' דאיכא לספוקי בתרווייהו בדם נדה דאי בתוך ג' דם בתולין אחר ג' דם נדה דהא לא הדרי ואי תוך ג' דם נדה הוא אחר ג' דם בתולין וקשה לפי זה דאמאי לא אשכחן לענין זנות דמצא דם תוך ג' ושוב לא בעל עד י"ב שנים ולא מצא דם דאי מיזל ואתו האי אחר בא עליה אע"ג דספק בא עליה אחר בקטנות או בגדלות כיון דספקא אחת היא אסורה אף לבעלה ישראל ואי אתצודי לא מיתצוד שריא לבעלה ישראל דאימור דם דתוך ג' דם בתולין הוה ואפי' אי הוה דם נדות אימר אחר בא עליה בקטנות ואונס הוה וי"ל דאין רגילות שישהא עד י"ב שנה מלבא על אשתו:

    בת י"ג שנים ויום א' תימה דלקמן תניא אלו דברי רבי אמתני' דקתני בת י"ב ויום אחד נדרה נדר ויש ספרים דגרסי בת י"ב ויום אחד ואי גרסינן בת י"ד שנה בלא יום אחד אתי שפיר ומתעברת ויולדת קאמר ושנת י"ג אין צריך להיות שלם:

    מה אני לכהונה שנבעלה לפסול לה:

    Tosafot on Niddah 45a · Sefaria

    רשב"א

    הא דאמרינן כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר ג' ומצא דם. לאו דוקא כשבעל לאחר ג' דעיקר בעיין אינה אלא כשבעל בתוך ג' ומצא דם אלא משום סירכא דלישנא קמא נקט וכן פירש רש"י ז"ל ודוחק הוא לומר דבכדי נקטינן אלא נ"ל דדוקא נקטיה ולומר דכל שבעל בתוך שלשה ויוצא דם ובעל לאחר זמן ולא מצא דם למ"ד מיזל אזינן והדר אתו הא ודאי זינתה אבל למאן דאמר איתצודי לא מיתצדי הא לא זינתה דכיון דבעל תוך ג' ומצא דם בודאי מהרו בתוליה לבא ומקטנותה ניצודו וכן פי' בתוס'.

    הא דרשב"ג דאמר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל כתבתיה ביבמות פרק הערל בסייעתא דשמיא.

    Rashba on Niddah 45a · Sefaria

    ריטב"א

    בשלמא לר׳ יוחנן כי היכי דאיכא תנא דקאמר ל׳ יום חשובין שנה איכא דס״ל יום א׳ בשנה חשוב שנה. פי׳ ובהא פליגי תנאי אליבא דר״מ אלא לר׳ ינאי קשיא. ונראה דלא אסקי׳ לי׳ בתיובתא משום דאיכא למדחק דתנא דלעיל להכי קתני ג׳ שנים ולא אדכר ל׳ יום ולא יום א׳ כדקתני אידך משום דס״ל שאף ר״מ שלש שנים שלמות בעי ותנאי היא אליבא דר״מ ואפ״ה מסקינן לה בקשיא משום דלא נשוי כולי האי פלוגתא בין תנאי אליבא דר״מ אלא שילמוד סתום מן המפורש כנ״ל. וא״ת וכי לית להו לרבנן ל׳ יום בשנה חשובים שנה והא לא משמע הכי דפ״ק דר״ה וי״ל דשאני הכי דקים להו שאין בתוליה קיימי בפחות מג׳ שנים ויום א׳ והיינו נמי טעמא דר׳ ינאי אליבא דר״מ והוי יודע דלא אמרי׳ כן אלא במנין שנים בלבד לומר זהו כך וכך בין באדם בין בבהמה ובין בשני ערלה וכיוצא בו אבל לענין תנאים ונדרים כל שאומר כך וכך שנים צריך שלמות שתהא ככל שנה י״ב חדש.

    והא ודאי אחר בא עליה פי׳ ונ״מ לפסלה מן הכהונה דאילו לבעלה ליכא למימר דסתם קטנה אונס הוא.

    אלא דנפקא מנה שבעל תוך ג׳ ומצא דם ובעל לאחר ג׳ ומצא דם אי אמרת וכו'. מ״ד האי דם נדה הוא פי׳ דם שבתוך ג׳ דם נדה הוא ולא דם בתולין וא״ת ולהאי אוקמתא למה ליה למימר דבעל לאחר ג׳ ומצא דם וי״ל כדפרשי׳ ז״ל דאה״נ ומשום סרכא דלישנא קמא נקיט הכי ובתוס׳ פירש דנקיט לה לאשמועינן אגב אורחין דדוקא בדם שבתוך ג׳ פליגי אבל לאחר ג׳ ליכא פלוגתא כלל דאי בעל ומצא דם הא ודאי לא זנתה ואם לא מצא דם לדברי הכל זנתה דמכה שבתוך ג׳ לאחר ג׳ חוזרת לאלתר וכיון דכן ניחה ליה לאוקומי כשמצא דם ולא זנתה ומינה שמעינן לאידך. וראתי מי שכתב בשם התוס׳ פי׳ אחר דהא קמ״ל דאלו לא מצא דם גם לאחר ג׳ למ״ד מיזל אזלי ואתו הא ודאי זנתה כיון שחזרה לאלתר ולמ״ד אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג׳ הא לא זנתה דכיון שבעל תוך ג׳ ומצא דם דודאי מיהרה זו להביא בתוליה ומקטנותה נוצדו עד כאן ואין זה במשמעות לשון הגמרא דהא לא פרכינן לעיל אלא סברא דמיזל אזלי ואתו ואי ס״ל השתא להפוכה לאוקמתא דלעיל ה״ל לתלמודא לפרושי ועוד ל״ל לומר אידך נפקותא דדם שבתוך ג׳ ניפכה לאוקמתא דלעיל בלחוד אי נמי גמרינהו לתרווייהו בהדיא אלא ודאי אין זה מחוור וגם אני לא ראיתי כן בתוס'.

    והתני׳ רב ביבי ג׳ נשים משמשות וכו' כבר פרשתי יפה ביבמות ובכתובות בס״ד וקושיין הכא למ״ד דהתם שמא תתעבר ותמות ודאי וכבר פירשתי דזמנין דפריך תלמודא סתם אליבא דחד ואע״ג דלית הלכתא כותיה.

    ואב״א אשר פיהם דבר שוא וכו' וק״ל ודקארי מאי קארי לה וי״ל דקס״ד דבמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרא לגברא רבה כר׳ ועוד דכיון דשתיק לה ר׳ דמשמע דהמנה והשתא פרקינן דלא חש לה שכבר ידוע אשר פיהם דבר שוא.

    כשרה לכהונה פי׳ אפילו לכהן גדול וכדברירנא במ׳ יבמות פ׳ הבא על יבמתו.

    Ritva on Niddah 45a · Sefaria

    מאירי

    שאלו בסוגיא זו בבתולים של קטנה פחותה מבת שלש אי מיזל אזלי ואתו ר"ל שנוצרים הם משעת לידה אלא שהם חוזרין אחר שנעקרו או דילמא איתצורי הוא דלא מתצרי ר"ל שאינם נוצרים כלל עד שלש שנים והעלו בה מיזל אזלי ואתו ומעתה בעל בתוך שלש ומצא דם וכן בעל לאחר שלש ומצא דם הראשונה דם בתולים הוא וטהורה והוא הדין לאחרונה שהרי חזרו ואלו היינו אומרין שאינם נוצרים עד שלש היה לנו לומר בראשונה שהיא דם נדה ולא היה צריך להזכיר אלא בעל בתוך שלש ומצא דם שלשטת מיזל אזלי ואתו דם בתולים הוא ולשטת איתצורי הוא דלא מיתצרי דם נדה הוא ומשום סרך לשון ראשון נקטה בהכי ולשון ראשון שבעל בתוך שלש ומצא דם ובעל לאחר שלש ולא מצא דם שהיה סבור לומר בה שלשיטת מיזל אזלי ואתו אין זו בחזקת נבעלה לאחר שלש שזה שלא מצא דם אינו אלא מפני שלא היה שם שהות מביאה בתוך שלש לביאה שלאחר שלש שיהו יכולים בו לחזור ומ"מ אין אוסרין אותה לבעלה כהן מספק אבל לשיטת איתצורי הוא דלא מיתצרי ודאי זינתה הואיל ואין כאן דם ומ"מ העלו בה שאף לשיטת מיזל אזלי ואתו אוסרין אותה לבעלה כהן שאין אומרין שהות הוא שלא היה בה שמכה זו כל בתוך שלש ודאי לאלתר היא חוזרת ומ"מ דוקא לבעלה כהן אבל לישראל מותרת שפתוי קטנה אונס הוא ואין מתירין אותה מטענת מוכת עץ שהרי קטנה היא ואין לה טענת בריא ואנו אין טוענין לה אלא במקום תרי רבי כמו שביארנו בראשון של כתובות:

    כל הנשים משמשות כדרכן אפילו קטנה ומעוברת ומיניקה ואע"פ שיש לחוש בקטנה שמא תתעבר ותמות ר"ל שמא תמות מצד עבורה ובמעברת שמא יעשה עוברה סנדל ובמיניקה שמא תגמול את בנה וימות והיה לנו להזקיקן לשמש במוך לקלוט את הזרע אעפ"כ משמשות כדרכן ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים י"י ולמדת שהקטנה מתעברת ואפשר שתלד ותחיה ומ"מ דוקא מבת אחד עשר ואילך אבל פחותה מאחד עשר אינה מתעברת כלל ומה שנאמר כאן בבתו של אסוירוס שהעידה על עצמה שנשאת בשש וילדה בשבע שמא גסות חמדה הביאה לכך על דרך הזרות או שמא שקר העידה וכבר ביארנו עניני שמועה זו כל צרכן בראשון של יבמות:

    זה שביארנו שכל שהיא פחותה מבת שלש אין ביאתה ביאה ולא נפסלה לכהנה פירושו אפילו נבעלה כמה פעמים ואפילו היתה לה הנאה בכך ומה שאמרו מעשה באחת שבאה לפני ר' עקיבא אמרה לו ר' נבעלתי בתוך שלש מה אני לכהנה אמר לה כשרה אמרה לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לתינוק שטמנו אצבעו בדבש פעם ראשונה גוער בה שניה גוער בה שלישית מוצצה ואמר לה א"כ פסולה את לכהנה כבר אמרו בה לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים אבל מ"מ כשרה היא לכהנה שאין ביאתה כלום:

    Meiri on Niddah 45a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תד"ה האי דם נדה הוא כו' דליכא אלא ספיקא אח' כו' ואם דם נדה היה הרי היא זונה כו' עכ"ל וליכא למימר דהוה ספק ספיקא דא"נ דם נדה הוא איכא לספוקי דבא עליה אחר תוך שלש והיו ניטלין אז ע"י ביאתו דהשתא לא הויא זונה כיון דבתוך שלשה הויא די"ל דהיינו ההוא ספיקא גופא דילמא ניטלין היו ע"י הבעל בתוך שלשה אבל לפום סברא דהשתא דנימא דדם נדה היה משום דלא שכיח הוא דאתצוד בתוך ג' לא נצודו נמי ע"י אחר שבא עליה אז ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Niddah 45a · Sefaria

    מהר"ם

    בגמ' פעם הראשונה ושניה גוער בה נ"ל להגיה גוער בם ואלישנא דאמר שטמנו לו קא הדר דאאצבע לא שייך לישנא דגוער וק"ל:

    שם אמר להם למה הדבר קשה בעיניכם כשם שכל התורה כו' כך פחותה מבת שלשה כשרה לכהונה וכו'. הלשון דחוק דאדרבה היא הנותנת דכיון שהלכה למשה מסיני היא שכשרה לכהונה א"כ מזה הטעם היה קשה בעיניהם שפסלה לכהונה דבהלכה למשה מסיני לא שייך לחלק בין טעמה טעם זנות ללא טעמה ואי ר"ל למה הדבר קשה בעיניכם גם אנכי ידעתי שכשם שכל התורה כו' א"כ לא יתיישב מה שאמר בתר הכי ואף ר"ע לא אמרה כו' ואי לא מסתפינא ה"א דיש להגיה אמרו ליה כשם שכל התורה כו' ותשובת התלמידים הוא ולכך קאמר בתר הכי ואף ר"ע לא אמרה אלא לחדד התלמידים כו' נ"ל:

    בתוס' ד"ה בת י"ג שנים ויום אחד וכו' ואי גרסינן בת י"ג שנים בלא יום אחד א"ש ומתעברה ויולדת קאמר וכו' כצ"ל. ור"ל דלעולם בת י"ב שנים ויום אחד היא גדולה אלא דלכך קאמר בת י"ג שנה משום דחשיב בהדייהו ג"כ תשעה חדשי העיבור עד שיולדת וק"ל:

    Maharam on Niddah 45a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדה, דף מ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־490 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לר' יוחנן, כי היכי דאיכא תנא…״

    2. קטע 25 מילים

      נפתחת ב״אלא לר' ינאי קשיא! קשיא.…״

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״פחות מכאן כנותן אצבע בעין. איבעיא להו…״

    4. קטע 425 מילים

      נפתחת ב״למאי נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג'…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״אלא אי אמרת אתצודי הוא דלא מתצדי…״

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה? רב: חייא בריה דרב איקא…״

      חכמים: רב איקא.

    7. קטע 739 מילים

      נפתחת ב״אלא נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג'…״

    8. קטע 834 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא ת"ש פחות מכאן כנותן…״

      חכמים: רב חסדא.

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן…״

      חכמים: רבי אמרה, רבי אשה.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״ובכמה מתעברת אמר לה בת י"ב שנה…״

      חכמים: אבא.

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״ומי מעברה והתני רב ביבי קמיה דרב…״

      חכמים: רב ביבי, רב נחמן.

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״קטנה שמא תתעבר ותמות מעוברת שמא תעשה…״

    13. קטע 1322 מילים

      נפתחת ב״ואיזוהי קטנה מבת י"א שנה ויום אחד…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״וחכ"א אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא (יחזקאל כג, כ) אשר בשר…״

    16. קטע 1622 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע…״

    17. קטע 1728 מילים

      נפתחת ב״אמרה לו רבי אמשול לך משל למה…״

      חכמים: רבי אמשול.

    18. קטע 1839 מילים

      נפתחת ב״ראה התלמידים מסתכלים זה בזה אמר להם…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ בן תשע שנים ויום אחד שבא…״

    20. קטע 206 מילים

      נפתחת ב״ומטמא בנדה לטמא משכב תחתון כעליון…״

    21. קטע 2125 מילים

      נפתחת ב״ופוסל ואינו מאכיל בתרומה ופוסל את הבהמה…״

    22. קטע 2212 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ולכשיגדיל בגט סגי לה והתניא עשו…״

    23. קטע 2317 מילים

      נפתחת ב״מה מאמר בגדול צריך גט למאמרו וחליצה…״

    24. קטע 244 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הכי קאמר,…״

      חכמים: רב הכי.

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת נדה דף מ״ה עמוד א׳ · קטע 18 — “…למשה מסיני ואף רבי עקיבא לא אמרה אלא לחדד…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדה דף מ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026