אם הקפיד עליו אין — והא דקתני אם יכול לצאת טמא כשהקפיד:
באורתא — שאפילו אמש לא טעם כלום:
מבערב קתני — אבל אמש אכל כשאר ב"א:
לאפוקי דקדים — קודם היום לאחר שניעור משנתו ואכיל דלא הוי רוק תפל לפי שהשינה ממררת את הרוק ומחזקתו והאוכל ממתקו ומעביר את כחו:
התם — דקתני ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל לא דניעור ממש אלא מתנמנם דודאי שינה של לילה בעינן ושינת היום אע"ג דישן לאו תפל הוא הואיל וטעם כלום שהטועם שחרית נהנה כל היום כולו:
השכים ושנה פרקו — הדבור מעביר כח הרוק:
של שלש שעות — שהוא עשוי לדבר בשלש שעות:
לימא — מתני' דבעי לעיסה כדי שיהא רוק מעורב בגריסין מסייע ליה לריש לקיש:
עובר — קודם. שהמלח מעביר כח הגריסין:
ויעבור את הכושי — קדם לפניו:
שהחמיצו — שהסריחו:
הני מי רגלים דילד או דזקן — של זקן מעלו טפי:
מכוסין — מעלו טפי:
בימות החמה — מעלו טפי:
בעי רבי ירמיה האי שלש פעמים דקתני אמטויי ואתויי חד — הולכה והובאה חשיב חד או דלמא אמטויי חשיב חד ואתויי חד דהוו להו תרי:
שניים לראשונים — נתר ובורית וקמוניא ואשלג לרוק תפל ומי גריסין ומי רגלים:
תני חדא שניים עלו לו — אותם שהעביר בשנייה עלו לו:
ראשונים לא עלו לו — וכי הדר מעביר נתר ובורית וקמוניא ואשלג זימנא אחריתי בתר רוק וגריסין ומי רגלים נמצא עוברין עליו כסדרן:
ותניא אידך כו' — וקשיין אהדדי:
אמר אביי הא והא סבירא להו שניים — שהעביר שניים שהיה לו להעביר ראשון עלו לו וראשונים שהעביר ראשון לא עלו לו דהכי שפיר דכי הדר מצרכינן לעבורינהו בתר שניים הוי ליה כסדרן:
ומאי ראשונים — דקתני באידך ברייתא עלו לו:
ראשונים לכסדרן — שהיה לו להעביר תחלה שהוא העביר לבסוף דהוו להו הנך ראשונים לכסדרן שניים להעברתן:
מתני' מפהקת — אישטריליי"ר בלע"ז:
פי כרסה — נגד טבורה:
שפולי מעיה — בית הרחם:
ושופעת — בגמרא פריך מאי קאמר:
צמרמורות — פריצונ"ש:
אוחזין אותה — בכך למודה להיות בכל עת שהיא רואה:
דיה שעתה — בכל ראיות שתראה ע"י וסתות אלו:
כיוצא בהן — מפרש בגמרא:
גמ בוסתות דיומי — כגון מט"ו לט"ו:
הא קא שפעה ואזלא — והיכן הוא הוסת הואיל וכל ימיה רואה:
