מסכת נדה דף ס״א עמוד א׳

1כאילו הן ראויות.

מתני׳ · משנה

2שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת, ונמצא דם תחת האמצעית כולן טמאות. תחת הפנימית שתים הפנימיות טמאות, והחיצונה טהורה. תחת החיצונה שתים החיצונות טמאות, והפנימית טהורה.

3אימתי? בזמן שעברו דרך מרגלות המטה, אבל אם עברו דרך עליה כולן טמאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה היא טהורה, ושתים טמאות. בדקו שתים ומצאו טהורות הן טהורות, ושלישית טמאה. שלשתן ומצאו טהורות כולן טמאות.

4למה הדבר דומה? לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחת מהן ומצאו טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאו טהורין הם טהורין ושלישי טמא׃

5שלשתן ומצאו טהורין כולן טמאים דברי ר"מ שר"מ אומר: כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך טומאה היכן היא׃

6וחכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה׃

גמ׳ · גמרא

7מאי שנא רישא דלא מפליג ומאי שנא סיפא דקמפליג אמר רבי אמי במשולבות׃

8בדקה אחת [וכו'] למה ליה למתני למה זה דומה׃

9הכי קאמר להו ר' מאיר לרבנן מ"ש בדם דלא פליגיתו ומ"ש בגל דפליגיתו׃

10ורבנן בשלמא התם אימא עורב נטלה אלא הכא האי דם מהיכא אתא׃

ברייתא

11תניא אמר ר"מ מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מחזיקין בה טומאה ובדקו ולא מצאו לימים נשבה בו הרוח ועקרתו ונמצא גולגולת של מת תחובה לו בעיקרו אמרו לו משם ראיה אימר לא בדקו כל צרכו׃

ברייתא

12תניא א"ר יוסי מעשה במערה של שיחין שהיו מחזיקין בה טומאה ובדקו עד שהגיעו לקרקע שהיתה חלקה כצפורן ולא מצאו לימים נכנסו בה פועלים מפני הגשמים ונתזו בקרדומותיהן ומצאו מכתשת מלאה עצמות אמרו לו משם ראיה אימר לא בדקו כל צרכו׃

ברייתא

13תניא אבא שאול אומר מעשה בסלע בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ולא יכלו חכמים לבדוק מפני שהיתה מרובה והיה שם זקן אחד ורבי יהושע בן חנניא שמו אמר להן הביאו לי סדינים הביאו לו סדינים ושראן במים ופרסן עליהם מקום טהרה יבש מקום טומאה לח ובדקו ומצאו בור גדול מלא עצמות׃

14תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים דכתיב ״(ירמיהו מא״, ט) והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה׃

15וכי גדליה הרגן והלא ישמעאל הרגן אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן׃

16אמר רבא האי לישנא בישא אע"פ דלקבולי לא מבעי מיחש ליה מבעי׃

17הנהו בני גלילא דנפק עלייהו קלא דקטול נפשא אתו לקמיה דרבי טרפון אמרו ליה לטמרינן מר אמר להו היכי נעביד אי לא אטמרינכו חזו יתייכו אטמרינכו הא אמור רבנן האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי לא מבעי מיחש ליה מבעי זילו אתון טמרו נפשייכו׃

18(במדבר כא, לד) ויאמר ה' אל משה אל תירא מכדי סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו מאי שנא מעוג דקמסתפי ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי׃

19א"ר יוחנן אר"ש בן יוחי מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בלבו אמר שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו׃

20שנאמר ״(בראשית יד״, יג) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואמר רבי יוחנן זה עוג שפלט מדור המבול׃

ברייתא

21תנו רבנן בגד שאבד בו כתם מעביר עליו שבעה סממנין ומבטלו רבי שמעון בן אלעזר אומר׃