בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ופסקומשעת החשבון של חומש הפקודים ואילך:

    טעמיהמוהיה כי יביאך והדר והעברת:

    מצוה זושל בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי:

    ואפכיתו נמי לרבי אלעזרואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה:

    א"להאי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר:

    בלשון רבואע"ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ"ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה:

    קונטרוקוסשם שר:

    בפרטן של לויםבגרשון כתיב (במדבר ג׳:כ״ב) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:

    מחצית השקל בשקל הקדשלגלגלת לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים הרי מאתים ואחד ככר וי"א מנה. ככר הוי ששים מנה ומנה מאה דינר שהן חמשה ועשרים סלעים ושקל דאורייתא הוי סלע. חשוב ס' פעמים כ"ה תמצא בככר אלף וחמש מאות סלעים שהן שלש אלפים חצאי שקלים תמצא לשלש אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ולשלשה אלפים אלף וחמש מאות סלעים ולחמש מאות איש ר"ן סלעים ולחמשים איש כ"ה סלעים הרי אלף ות"ש ע"ה סלעים צרף סלעים ועשה מהן מנים מכל מאה סלעים ארבע מנים הרי לאלף סלעים מ' מנים ולחמש מאות סלעים עשרים מנים הרי ככר פשו להו רע"ה סלעים שהן אחת עשרה מנה:

    מחצה שלם לא החזירשהיה לו לשלם מן החצי מאת ככר וחצי וחמש מנים וחצי והוא לא נתן אלא מאה ככר כדכתיב מאת ככר. ואע"ג דכתיב (שמות ל״ח:כ״ח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים אלמא דיותר ממחצה החזיר אותו פסוק לא הזכיר אותו השר שמתכוין היה לקנטרו בדברים:

    כפול היהוהיה בככר ק"כ מנים ובאותן מאה ככר הוו מאתים ככר והאחד ככר וי"א מנה היו האלף וז' מאות וע"ה שעשה ווים לעמודים:

    כתיב קרא אחרינאדלא כתיב ביה לצקת ולא קחשיב לכולהו:

    אילימא מיניהמהאי קרא גופיה שהרי כיון אלף ושבע מאות וע"ה יוצא שבעים וחד מנה וא"נ לא מהדר אלא כמה דכתיב מיהו הנך הוה ליה לקרא למימני בהו בככר וי"א מנה ולא מנאן אלא בפרוטרוט בפרטי' ולא עשה מהן כלל שיחשבם בככר ש"מ כפול היה:

    לעולם איכא לישאל אמאי לא אהדר מאתים ככר והא דאמרת אי לאו דכפול היה אמאי לא מננהו בככר לאו טעמא הוא דכללי שהגיעו למאה קחשיב בכללי ופרטי כגון חד ככר לא חשיב בככרי לפיכך מנאן בפרוטרוט:

    ואלפים וארבע מאות שקלאלפים הוו פ' מנים לכל ק' ד' מנים ות' הוו ט"ז מנים הרי צ"ו מנים ולא מנאן אלא בפרוטרוט והאי קרא חשיב פרטי בככרי דהכתיב שבעים ככר מדלא כתב ע"א ככר ושלשים וששה מנים ש"מ כפול היה ועד דליהוו ק"כ מנים לא הוי ככר:

    פרטא רבהשבעים ולהכי קרי ליה פרט דלא הגיע למאה:

    פרטא זוטראכגון חד ככר:

    והשקל עשרים גרהפסוק הוא ביחזקאל עשרים שקלים וגו' המנה יהיה לכם. אלמא המנה כ"ה סלעים:

    בכורות ה עמוד א

    1ופסקו.

    2בשלמא ריש לקיש, כדאמר טעם, אלא לר' יוחנן מאי טעמא?

    3אמר ר' אלעזר: ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא, אמר קרא ״לי יהיו״ בהוייתן יהו.

    4ורבי יוחנן, ״והיה כי יביאך... והעברת״ מאי עביד ליה? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ.

    5אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון הכי מתניתו לה, אנן איפכא מתנינן לה, רבי יוחנן אמר: לא קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: קדשו בכורות במדבר.

    6אמר ליה: ואפכית נמי תיובתא, ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר? א"ל לא קדשו (להו) לא הוצרכו ליקדש.

    7אי הכי, היינו דידן! קמ"ל חייב אדם לומר בלשון רבו.

    8שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי: בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות, בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף, ושלש מאות להיכן הלכו?

    9א"ל אותן שלש מאות בכורות היו, ואין בכור מפקיע בכור. מאי טעמא? אמר אביי: דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו.

    10ועוד שאלו: בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה, דכתיב: ״(שמות לח״, כו) ״בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו'״,׃

    11ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר, דכתיב: ״(שמות לח״, כז) ״ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'״. משה רבכם גנב היה, או קוביוסטוס היה, או אינו בקי בחשבונות? נתן מחצה ונטל מחצה, ומחצה שלם לא החזיר.

    12אמר לו: משה רבינו גיזבר נאמן היה, ובקי בחשבונות היה, ומנה של קודש כפול היה.

    13הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא ליה, ״ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'״? הנך לצקת, ואינך בי גזא! כתב קרא אחרינא: (שמות לח, כה) ״וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'״.

    14ודקא"ל מנה של קודש כפול היה, מנא ליה?

    15אילימא מיניה, שהרי כאן שבעים ואחד מנה (שמות לח, כח) ״ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים״, ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה!

    16אלא, מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ש"מ מנה של קודש כפול היה.

    17ודילמא כללי קחשיב בככרי, פרטי לא קא חשיב בככרי!

    18אלא מהכא: (שמות לח, כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל, שהרי כאן תשעים וששה מנה, ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, שמע מינה: מנה של קודש כפול היה.

    19ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי, פרטא זוטא לא קחשיב בככרי!

    20אלא אמר רב חסדא: מהכא, (יחזקאל מה, יב) ״והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם״.

    תוספות

    קוביוסטוסבמקום אחר חולין (דף צא:) פרש"י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור"ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה:

    ומחצה שלם לא החזירלא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון:

    מנא ליהפירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו:

    הרי כאן שבעים ואחד מנהולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט:

    ומנה של קדש כפול היהאבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא"ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ"ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י"ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ"ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה:

    והשקל עשרים גרההיינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

    עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכםמה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות ומשקל אחד של כ"ה שיעור מנה של חול רביע מנה של קדש קודם שנתוסף קדש ומשקלו של ט"ו ושלשתן מחזיקות שיעור מנה של קדש וכן מוכח התרגום דמתרגם וסלעא עשרין מעין תלתות מנה עשרין סלעין מנה דכספא עשרין וחמש סלעים רבעות מנה חמש ועשרה סלעים כולהון שיתין מנה רבא מנה דקודשא יהא לכון ולפי פ"ב אין מתיישב כל כך תלתות מנה רבעות מנה במנה של קודש אחר שנתוסף ומנה דכספא כ"ה סלעים איירי במנה של חול ולא בשל חול אחר שנתוסף אלא במנה של חול מקמי דאיתוסף איירי וא"ת ומנא לן שהוסיף יחזקאל כלום דילמא מתחלה היה מנה של קדש ס' י"ל דמאת ככר של משה מוכיח דתחלתו של קדש לא היה אלא כחול:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אמר ר' אליעזר ר' יוחנן חזאי כו' לא קדשו לא הוצרכו כו' להיכן הלכו א"ל אותן ג' כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה טעמיה כו' והעברת הס"ד ואח"כ מ"ה מצוה זו כו' ובד"ה א"ל האי כו' במדבר הס"ד ואח"כ מ"ה בלשון כו' ובדבור המתחיל מחצית השקל כו' ומנה מאה דינר כו' לאלף סלעים מ' מנים כו' ובד"ה מחצה שלם כו' לא נתן אלא מאת ככר כו' ובד"ה כפול היה כו' היה האלף וז' מאות וע"ה כו' לעמודים הס"ד ואח"כ מ"ה כתיב קרא כו' ובד"ה אימא מיניה מהאי קרא גופיה כו' ואי נמי לא מהדר כו' ובד"ה לעולם איכא לשאול אמאי כו' בפרוטרוט הס"ד ואח"כ מ"ה ואלפים כו' הרי צ"ו מלים כו' והאי קרא חשיב כו' ובד"ה והשקל עשרים כו' אלמא המנה ס' סלעים עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומחצה כולה כו' ושבע מאות וחמשה ושבעים כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מנא ליה פירוש כו' מלבד קושיא זו עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה הרי כאן כו' הכתוב אלא בפרוטרוט ומנה של קודש כו' למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך כו' שהרי כאן צ"ו מנים כו' גבי אלמנה אמרינן נקראת כו' על שם מנה כו' לעתיד ואמאי לא דייקינן כתובת אלמנה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם עסרין מעין סלעא ותימה כו' עכ"ל והוא ת"א אקרא דפרשת כי תשא עשרים גרה השקל והביאו ראיה אמלת גרה שהיא מעה מיהו אההוא קרא דתורה לא ניחא להו להקשות מהך דסלעא כ"ד מעין דודאי איכא למימר דבימי יחזקאל הוסיפו שתות כדמסיק הכא והא מאתן וארבעים הויין אבל אקרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה שפיר קשיא להו וק"ל:

    בא"ד האמר סלע ד' דינר ושש כו' ופר"ת שתי פעמים כו' והם עשו של קודש ס' ובימי כו' מנה של קודש ושל חול ור"י פי' דתוספות אחד היתה כו' של חול ושל קודש וה"פ קרא כו' אבל משקלים של כו' וחמש ועשרים של חול עכ"ל כצ"ל ועיין בתוספות פ' הספינה:

    בד"ה עשרים שקלים כו' לחלקן בענין כו' שעניני כו' שנתוסף של קודש אחד משתות ומשקל אח' כו' רביע מנה של קודש אחר שנתוסף קודש ומשקלו של ט"ו ושלשתן כו' חמש ועשרה סלעין כולהון כו' ולפי פי' שני אין מתיישב כו' מוכיח דתחלתו של כו' עכ"ל כצ"ל ופי' שני הוא פר"י שכתב לעיל ועיין בתוספות פרק הספינה דבריהם יותר מבואר ושוב מצאתי בפ' התודה בזה לשון התוספות ולפי פירוש בתרא כו' ע"ש והיינו הך וק"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־380 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ופסקו משעת החשבון של חומש הפקודים ואילך:

    טעמיה מוהיה כי יביאך והדר והעברת:

    מצוה זו של בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי:

    ואפכיתו נמי לרבי אלעזר ואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה:

    א"ל האי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר:

    בלשון רבו אע"ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ"ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה:

    קונטרוקוס שם שר:

    בפרטן של לוים בגרשון כתיב (במדבר ג׳:כ״ב) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 5a · Sefaria

    תוספות

    קוביוסטוס במקום אחר חולין (דף צא:) פרש"י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור"ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה:

    ומחצה שלם לא החזיר לא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון:

    מנא ליה פירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו:

    הרי כאן שבעים ואחד מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט:

    ומנה של קדש כפול היה אבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא"ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ"ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י"ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ"ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה:

    והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

    עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות ומשקל אחד של כ"ה שיעור מנה של חול רביע מנה של קדש קודם שנתוסף קדש ומשקלו של ט"ו ושלשתן מחזיקות שיעור מנה של קדש וכן מוכח התרגום דמתרגם וסלעא עשרין מעין תלתות מנה עשרין סלעין מנה דכספא עשרין וחמש סלעים רבעות מנה חמש ועשרה סלעים כולהון שיתין מנה רבא מנה דקודשא יהא לכון ולפי פ"ב אין מתיישב כל כך תלתות מנה רבעות מנה במנה של קודש אחר שנתוסף ומנה דכספא כ"ה סלעים איירי במנה של חול ולא בשל חול אחר שנתוסף אלא במנה של חול מקמי דאיתוסף איירי וא"ת ומנא לן שהוסיף יחזקאל כלום דילמא מתחלה היה מנה של קדש ס' י"ל דמאת ככר של משה מוכיח דתחלתו של קדש לא היה אלא כחול:

    Tosafot on Bekhorot 5a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אמר ר' אליעזר ר' יוחנן חזאי כו' לא קדשו לא הוצרכו כו' להיכן הלכו א"ל אותן ג' כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה טעמיה כו' והעברת הס"ד ואח"כ מ"ה מצוה זו כו' ובד"ה א"ל האי כו' במדבר הס"ד ואח"כ מ"ה בלשון כו' ובדבור המתחיל מחצית השקל כו' ומנה מאה דינר כו' לאלף סלעים מ' מנים כו' ובד"ה מחצה שלם כו' לא נתן אלא מאת ככר כו' ובד"ה כפול היה כו' היה האלף וז' מאות וע"ה כו' לעמודים הס"ד ואח"כ מ"ה כתיב קרא כו' ובד"ה אימא מיניה מהאי קרא גופיה כו' ואי נמי לא מהדר כו' ובד"ה לעולם איכא לשאול אמאי כו' בפרוטרוט הס"ד ואח"כ מ"ה ואלפים כו' הרי צ"ו מלים כו' והאי קרא חשיב כו' ובד"ה והשקל עשרים כו' אלמא המנה ס' סלעים עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומחצה כולה כו' ושבע מאות וחמשה ושבעים כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מנא ליה פירוש כו' מלבד קושיא זו עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה הרי כאן כו' הכתוב אלא בפרוטרוט ומנה של קודש כו' למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך כו' שהרי כאן צ"ו מנים כו' גבי אלמנה אמרינן נקראת כו' על שם מנה כו' לעתיד ואמאי לא דייקינן כתובת אלמנה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם עסרין מעין סלעא ותימה כו' עכ"ל והוא ת"א אקרא דפרשת כי תשא עשרים גרה השקל והביאו ראיה אמלת גרה שהיא מעה מיהו אההוא קרא דתורה לא ניחא להו להקשות מהך דסלעא כ"ד מעין דודאי איכא למימר דבימי יחזקאל הוסיפו שתות כדמסיק הכא והא מאתן וארבעים הויין אבל אקרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה שפיר קשיא להו וק"ל:

    בא"ד האמר סלע ד' דינר ושש כו' ופר"ת שתי פעמים כו' והם עשו של קודש ס' ובימי כו' מנה של קודש ושל חול ור"י פי' דתוספות אחד היתה כו' של חול ושל קודש וה"פ קרא כו' אבל משקלים של כו' וחמש ועשרים של חול עכ"ל כצ"ל ועיין בתוספות פ' הספינה:

    בד"ה עשרים שקלים כו' לחלקן בענין כו' שעניני כו' שנתוסף של קודש אחד משתות ומשקל אח' כו' רביע מנה של קודש אחר שנתוסף קודש ומשקלו של ט"ו ושלשתן כו' חמש ועשרה סלעין כולהון כו' ולפי פי' שני אין מתיישב כו' מוכיח דתחלתו של כו' עכ"ל כצ"ל ופי' שני הוא פר"י שכתב לעיל ועיין בתוספות פרק הספינה דבריהם יותר מבואר ושוב מצאתי בפ' התודה בזה לשון התוספות ולפי פירוש בתרא כו' ע"ש והיינו הך וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 5a · Sefaria

    בן יהוידע

    נָטַל מֶחֱצָה וְנָתַן מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר קשא הוה ליה למימר נטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר? ונראה לי בס"ד שבא לקנתר ולומר בעל כרחו צריך לומר כדי שלא יערימו שנראין נותנין ואין נותנין וגם כדי שלא יטריחו למצוא חצאי שקל היה עושה כן שעשה לעצמו שש מאות אלף חצאי שקל ואמר שכולם יביאו שקל שלם שהוא המצוי והוא יקבל מכל אחד שקל שלם ויתן לו חצי שקל ובכהאי גונא לא יוכלו להערים ולגנוב כי נותן שקל שלם ולוקח חצי שקל ואם לא יקבל ממנו משה רבינו ע"ה שקל שלם לא יתן לו חצי שקל. ועל פי הצעה זו שעשה מדעתו אמר נתן לכל אחד חצי שקל ונטל מחצה כי נטל שקל שלם שאין בו לבעליו אלא מחצה כי זוזי כמאן דפליגי דמו ועל כן מקשי דמחצה שלם לא החזיר לבעלי המלאכה.

    Ben Yehoyada on Bekhorot 5a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ה׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־380 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 11 מילים

      נפתחת ב״ופסקו.…״

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״בשלמא ריש לקיש, כדאמר טעם, אלא לר'…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אלעזר: ר' יוחנן חזאי בחילמא…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוחנן, ״והיה כי יביאך... והעברת״ מאי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי ישמעאל.

    5. קטע 527 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון…״

      חכמים: רב מרדכי, רב אשי, רבי יוחנן.

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: ואפכית נמי תיובתא, ואפכיתו לה…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    7. קטע 710 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, היינו דידן! קמ"ל חייב אדם…״

    8. קטע 828 מילים

      נפתחת ב״שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן…״

      חכמים: רבן יוחנן.

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״א"ל אותן שלש מאות בכורות היו, ואין…״

      חכמים: אביי.

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״ועוד שאלו: בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים…״

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר, דכתיב:…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״אמר לו: משה רבינו גיזבר נאמן היה,…״

    13. קטע 1331 מילים

      נפתחת ב״הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא…״

      חכמים: רב אחאי.

    14. קטע 148 מילים

      נפתחת ב״ודקא"ל מנה של קודש כפול היה, מנא…״

    15. קטע 1534 מילים

      נפתחת ב״אילימא מיניה, שהרי כאן שבעים ואחד מנה…״

    16. קטע 1612 מילים

      נפתחת ב״אלא, מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ש"מ…״

    17. קטע 179 מילים

      נפתחת ב״ודילמא כללי קחשיב בככרי, פרטי לא קא…״

    18. קטע 1830 מילים

      נפתחת ב״אלא מהכא: (שמות לח, כט) ונחושת התנופה…״

    19. קטע 1911 מילים

      נפתחת ב״ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי, פרטא…״

      חכמים: רבה.

    20. קטע 2022 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב חסדא: מהכא, (יחזקאל מה,…״

      חכמים: רב חסדא.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ה׳ ע״א

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026