מאי לאו אעובר — קאמר דאינו רשאי:
כהן מאי עבידתיה — בבהמה אלא ודאי אעובר:
לא — לעולם מהכא לא תפשוט דהכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה וליטול חצי השבח בין בפטום בין בוולדות דמיגו דקנסינן וכו' אבל אי זבין ליה עובר לחודיה לא:
שאינה יכולה להתרפאות — ולעשות מלאכה בשבת:
מתיר בשבורה — ועובר דומיא דשבורה:
היינו אורחיה — ולא שבור הוי:
בהמה לעובריה — כגון שעדיין לא נתעברה ומכר לו כל הוולדות שעתידין להתעבר ובהמה עצמה לא מכר לו:
מהו — לקונסו לפדותה משום מוכר בהמה לעובד כוכבים:
דאתי לאיחלופי — להתיר מכירת שלמה:
דפסקה מיניה — שלא שייר בה לעצמו כלום משמכרה:
וכ"ש שלמה — כי האי גוונא דלא פסקה מיניה שהרי שייר לעצמו גוף הבהמה ואי משום עוברין ליכא למיחש שהרי לא נתעברה עדיין ולא כלום מכר לו ולכשיבאו ברשות עובד כוכבים הם באים:
דפסקה מיניה — ומכירה חלוטה היא ואתי לאחלופי ולהתיר מכירה חלוטה שלמה אבל הכא דלא פסקה מיניה שרי דלאו מכירה היא:
וכל שכן שלמה דאתיא לאחלופי — במכירה חלוטה של שלימה אחרת:
משום הכי הוא — בתמיה דאיצטריך לן למיבעי:
עליה — על השבורה:
אלמא — טעמא דרבנן משום עוברין תיפשוט מינה דלרבנן אסור למכור לעובד כוכבים בהמה לעובריה ולר' יהודה מותר: לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר' יהודה:
כמאן דזבנה לשחיטה דמי — וליכא למיחש לאיחלופי דמאן דחזי ידע דלא מזבין ליה אלא לשחיטה ולא אתי לזבוני בהמה שלא לשחיטה:
משהא לה — לצורך וולדות ומאן דחזי לה בבית העובד כוכבים לסוף שנה או שתים סבר מותר למכור בהמה לעובד כוכבים שלא לשחיטה:
ת"ש — ממתני':
ולא קתני אע"פ שאינו רשאי — אלמא מותר למכור בהמה לעובריה דהא קבלה מכירה לעוברין היא שאין חולק העובד כוכבים אלא בוולדות דקס"ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח פטימת בהמה:
על פיך — בהגרמת פיך:
תנא במכירה — אינו רשאי והוא הדין לכולהו:
ומאי שנא מכירה דנקט — בה אינו רשאי ולא נקטיה בחדא מהנך:
דעיקר מכירה היא — עיקר איסורא הויא מכירת בהמה:
