בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף נ״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומשני אפשרבתקנתא אחריתי כדרב יהודה והא עדיפא מהך כדאמרן בפירקא קמא (לעיל בכורות דף ג:) דמש"ה כלאי חיותיה דרב מרי דהוה מקני לאודנייהו לעובד כוכבים משום דמפקע להו אפי' מקדושת כהן:

    ה"נגבי מעשר אפשר בתקנתא דלא צריך לשהויי דלישדי ביה מומא מעיקרא:

    ומשני מי ידע הי נפיק:

    בריש עשרהבעשירי:

    לא יבקרמשמע שהוא לא יוציאנו אלא הוא יוצא מעצמו:

    וכי תימא אפשר דשדי ביה מומא בכוליה עדריהקודם שיעשר דעדיין הן חולין ומותר להטיל מום ואח"כ יעשר דמעשר חל על בעל מום כדכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ג) לא יבקר בין טוב לרע:

    וקפריך ה"נ לגבי בכורדקאמרת יטיל בהן מום איכא למיפרך מהרה יבנה בית המקדש כו':

    ה"נ אפשר בלקוחיןשהלקוחין א"צ להטיל בהם מום שהרי פטורין מן המעשר דקתני במתני' הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה:

    ומשני כיון דאיהו שדי מומין בכולי עדריהפטורין הנולדים אצלו הוו לקוחים דבר מועט ושכיחי מומי טובא דפסלי בקדשים ואפי' דוקין שבעין פסלי הלכך לא שכיחי בהמות להקרבה משום הכי לא מפרישינן מעשר:

    ואליבא דר' יוסי הגליליאצטריך לאשמועינן לרבות קדשים קלים שאם הפקיד אצל חבירו בהמות שלמים וכפרו ונשבע עליה ואח"כ הודה ישלם קרן וחומש ואשם דקרינא ביה בה' ובעמיתו דכתי' ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו ישלם ושלמים יש בהן לה' ובעמיתו:

    ה"נדליעשרו:

    יהיה קדשעשירי יהיה קדש:

    קדושת מעשרמפרש לקמן ויעבור עלייהו בלא ימכר ולא יגאל:

    מקדושה לקדושהשאין קדושת מזבח חלה על קדושת בדה"ב ואע"ג דקדושת מזבח חמורה ולא קדושת בדק הבית על קדושת מזבח שיהא חייב ליתן דמיהן לבדק הבית:

    אבל מקדישיןקדשי מזבח לקדשי בדק הבית:

    הקדש עילויטובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו היא טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן שיקריבנה כדאמרן בפ' עד כמה (לעיל בכורות דף כז.) עילוי היינו שמעלה בדמים אותו שיעור טובת הנאה ונותן לגזבר:

    ומחרימין אותןבקדשי מזבח מחרימין ויתן לכהן כפי טובת הנאה שיש לו בהן אבל חלק מזבח לא חיילא שום קדושה אחריתי:

    מהו דתימאהיינו טעמא דלא חיילא קדושת מזבח אקדושת בדק הבית דכל בהמה לאו לעולה קיימא שהרי רוב בהמות עומדות לאכילה הלכך כי אקדשה לבדק הבית שפיר אקדשה וגמר וחיילא עלה קדושת בדק הבית דתו לא לשנייה לקדשי מזבח אבל לגבי מעשר דכל בהמה למעשר קיימא אע"ג דאקדשה לשלמים לא פקע תורת מעשר מינה:

    ולמאי נפקא מינהאי הוה חיילא קדושת מעשר אשלמים הא לא חמיר מעשר משלמים:

    למיקם עלה בלא ימכר ולא יגאלדשלמים הוו בני פדיון קמשמע לן יהיה קדש ולא שכבר קדש:

    מה מעשר דגן מחדש על הישן לאדכתיב (דברים י״ד:כ״ב) היוצא השדה שנה שנה היוצא שנה אתה מעשר ולא משנה זו לשנה שעברה ולא משנה שעברה לשנה הבאה:

    מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לאכדאמרינן לקמן תן חלב לזה ולזה:

    וצאןדמשמע כל צאן מין אחד חשוב לענין מעשר:

    הכתיב עשר תעשרדאתקש למעשר דגן:

    לשנה הקשתיומעשר בהמה למעשר דגן שלא יתרום משל שנה שעברה שנולד קודם אלול על שנולדו לאחר אלול:

    ולא לדבר אחרמין במינו:

    אין תורמיןבמעשר דגן קמיירי:

    תן חלב לזה וחלב לזההיינו תרומה ומעשר כדכתיב (במדבר י״ח:ל׳) בהרימכם את חלבו ממנו וקאמר רחמנא שיתן לכל אחד מעשרותיו בפני עצמו:

    בכורות 53 עמוד ב

    1אפשר כדרב יהודה, דאמר רב יהודה: מותר לו לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם. הכא נמי, אפשר דשדי ביה מומא מעיקרא!

    2מי ידע הי נפיק? וכי תימא דמפיק ליה בריש עשרה (ויקרא כז, לג) ״לא יבקר בין טוב לרע״ אמר רחמנא.

    3וכי תימא: אפשר דשדי ביה מומא בכולי עדריה מהרה יבנה בית המקדש, ובעינן בהמה להקרבה וליכא.

    4ה"נ בבכור בהמה, מהרה יבנה בית המקדש, ובעינן בהמה להקרבה וליכא! אפשר בפשוטין.

    5הכא נמי, אפשר בלקוחין! כיון דאיהו שדי ביה מומא בכולי עדריה, ושכיחי מומי דפסילי בקדשים, דאפי' דוקין שבעין נמי פסלי לא שכיחי.

    6בחולין אבל לא במוקדשין. מוקדשין פשיטא, לאו דידיה נינהו!

    7בקדשים קלים, ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: קדשים קלים ממון בעלים הם. דתניא: (ויקרא כז, ז) ״ומעלה מעל בה'״ לרבות קדשים קלים שהן ממון בעלים, דברי רבי יוסי הגלילי. סד"א ליעשרו, קמ"ל׃

    8ואימא הכי נמי! (ויקרא כז, ט) ״יהיה קדש״ אמר רחמנא, ולא שכבר קדוש.

    9טעמא דכתב רחמנא ״יהיה קדש״, הא לאו הכי הוה אמינא חיילא קדושת מעשר עילויהו? השתא קדושה חמורה אקדושה קלה לא חיילא, קדושה קלה אקדושה קלה מיבעיא?!

    10מאי היא? דתנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, אין משנין אותם מקדושה לקדושה, אבל מקדישין אותו הקדש עילוי, ומחרימין אותו׃

    11מהו דתימא: התם, דכל בהמה לאו לעולה קיימא, אבל הכא, דכל בהמה למעשר קיימא, אע"ג דאקדשה לא פקע איסורא דמעשר מינה.

    12למאי נפקא מינה? (ויקרא כז כח) בלא יגאל״ ובלא ימכר״ קמ"ל:

    13ונוהג בבקר ובצאן, ואין מתעשרין מזה על זה, בכבשים ובעזים וכו'. ויהיו חדש וישן מתעשרין מזה על זה מק"ו ומה כבשים ועזים שהם כלאים זה בזה מתעשרין מזה על זה, חדש וישן שאינן כלאים זה בזה אינו דין שיתעשרו מזה על זה?

    14תלמוד לומר: (דברים יד, כב) ״עשר תעשר״ בשתי מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן, ומקיש מעשר בהמה למעשר דגן: מה מעשר דגן מחדש על הישן לא, אף מעשר בהמה מחדש על הישן לא.

    15אי הכי, כבשים ועזים נמי לימא: מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא, אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא? רבי רחמנא ״צאן״.

    16אי הכי, חדש וישן נמי! הא כתיב ״(דברים יד״, כב) ״עשר תעשר״. ומה ראית? אמר רבא: אמר קרא ״(דברים יד״, כב) ״שנה שנה״ לשנה הקשתיו, ולא לדבר אחר.

    17תנן התם: אין תורמין ממין על שאינו מינו, ואם תרם אין תרומתו תרומה. מנא הני מילי? אמר רבי אמי אמר רבי ינאי, ואמרי לה א"ר אמי אמר רבי שמעון בן לקיש: (במדבר יח, יב) ״כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן״ אמרה תורה: תן חלב לזה וחלב לזה.

    תוספות

    אפשר כדרב יהודהלעיל בפ"ק (בכורות דף ג: ד"ה דקא) פירשתי דלדידן שרי לאקנויי לעובד כוכבים כיון דלא ס"ל כרב יהודה:

    הקדש עלויפי' בקונטרס טובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן להקריבה כדאמר בפ' עד כמה (לעיל בכורות דף כז.) עד כאן לשון הקונטרס ובמס' ערכין (דף כח.) מפרש בענין אחר דתנן בהמקדיש שדהו מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמים פירוש שכל דמיו שוין לו דחייב באחריותו ואם נדבה נותן טובתה שור זה עולה אומדים כמה אדם רוצה בשור זה להעלותו עולה שאינו חייב וטובת הנאה דפ' עד כמה (לעיל בכורות דף כז.) לא שייכא אלא בדבר הנאכל כו' דגבי הני קאמר לה התם וכי האי גוונא קתני בערכין (דף כח:) גבי בכור דתנן הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו ובאיזה צד פודין אותו אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו אי נמי גבי דבר שאין נידב ונידר שייכא טובת הנאה זו אבל בדבר הנידר ונידב שייכא אידך טובת הנאה:

    תלמוד לומר עשר תעשרהכא אתיא היקישא ומפקא מק"ו ולעיל (גבי) כל פסולי המוקדשין (דף לג.) אתי ק"ו ומפיק מהיקישא גבי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דשרו בית הלל אפי' לזרים ושם (ד"ה וב"ה) פירשתי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה ומשני כו' נפיק הס"ד ואח"כ מ"ה בריש עשרה בעשירי הס"ד ובד"ה ומשני כיון כו' דבר מועט הס"ד ואח"כ מ"ה ושכיחי כו' בקדשים ואפי' כו' ובד"ה ואליבא דר"י כו' ובעמיתו דכתיב ומעלה כו' לה' ובעמיתו הס"ד ואח"כ מ"ה ה"נ דליעשרו הס"ד ואח"כ מ"ה יהיה קדוש עשירי כו' ולא יגאל הס"ד ובד"ה ולמנ"מ כו' למיקם עלה בלא ימכר כו' הד"א ובד"ה מה מעשר היוצא שנה אתה מעשר וכו' ובד"ה הכתיב עשר כו' דגן הס"ד ובד"ה אין תורמין כו' קמיירי הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה אפשר כו' דלא ס"ל כרב יהודה עכ"ל ובד"ה הקדש עילוי כו' ואס נדבה נותן טובתה שור זה כו' אומדים כמה כו' וטובת הנאה דפרק עד כמה כו' ובאיזה צד פודין אותו אומדין כמה כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף נ״ג עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף נ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומשני אפשר בתקנתא אחריתי כדרב יהודה והא עדיפא מהך כדאמרן בפירקא קמא (לעיל בכורות דף ג:) דמש"ה כלאי חיותיה דרב מרי דהוה מקני לאודנייהו לעובד כוכבים משום דמפקע להו אפי' מקדושת כהן:

    ה"נ גבי מעשר אפשר בתקנתא דלא צריך לשהויי דלישדי ביה מומא מעיקרא:

    ומשני מי ידע הי נפיק:

    בריש עשרה בעשירי:

    לא יבקר משמע שהוא לא יוציאנו אלא הוא יוצא מעצמו:

    וכי תימא אפשר דשדי ביה מומא בכוליה עדריה קודם שיעשר דעדיין הן חולין ומותר להטיל מום ואח"כ יעשר דמעשר חל על בעל מום כדכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ג) לא יבקר בין טוב לרע:

    וקפריך ה"נ לגבי בכור דקאמרת יטיל בהן מום איכא למיפרך מהרה יבנה בית המקדש כו':

    ה"נ אפשר בלקוחין שהלקוחין א"צ להטיל בהם מום שהרי פטורין מן המעשר דקתני במתני' הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 53b · Sefaria

    תוספות

    אפשר כדרב יהודה לעיל בפ"ק (בכורות דף ג: ד"ה דקא) פירשתי דלדידן שרי לאקנויי לעובד כוכבים כיון דלא ס"ל כרב יהודה:

    הקדש עלוי פי' בקונטרס טובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן להקריבה כדאמר בפ' עד כמה (לעיל בכורות דף כז.) עד כאן לשון הקונטרס ובמס' ערכין (דף כח.) מפרש בענין אחר דתנן בהמקדיש שדהו מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמים פירוש שכל דמיו שוין לו דחייב באחריותו ואם נדבה נותן טובתה שור זה עולה אומדים כמה אדם רוצה בשור זה להעלותו עולה שאינו חייב וטובת הנאה דפ' עד כמה (לעיל בכורות דף כז.) לא שייכא אלא בדבר הנאכל כו' דגבי הני קאמר לה התם וכי האי גוונא קתני בערכין (דף כח:) גבי בכור דתנן הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו ובאיזה צד פודין אותו אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו אי נמי גבי דבר שאין נידב ונידר שייכא טובת הנאה זו אבל בדבר הנידר ונידב שייכא אידך טובת הנאה:

    תלמוד לומר עשר תעשר הכא אתיא היקישא ומפקא מק"ו ולעיל (גבי) כל פסולי המוקדשין (דף לג.) אתי ק"ו ומפיק מהיקישא גבי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דשרו בית הלל אפי' לזרים ושם (ד"ה וב"ה) פירשתי:

    Tosafot on Bekhorot 53b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה ומשני כו' נפיק הס"ד ואח"כ מ"ה בריש עשרה בעשירי הס"ד ובד"ה ומשני כיון כו' דבר מועט הס"ד ואח"כ מ"ה ושכיחי כו' בקדשים ואפי' כו' ובד"ה ואליבא דר"י כו' ובעמיתו דכתיב ומעלה כו' לה' ובעמיתו הס"ד ואח"כ מ"ה ה"נ דליעשרו הס"ד ואח"כ מ"ה יהיה קדוש עשירי כו' ולא יגאל הס"ד ובד"ה ולמנ"מ כו' למיקם עלה בלא ימכר כו' הד"א ובד"ה מה מעשר היוצא שנה אתה מעשר וכו' ובד"ה הכתיב עשר כו' דגן הס"ד ובד"ה אין תורמין כו' קמיירי הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה אפשר כו' דלא ס"ל כרב יהודה עכ"ל ובד"ה הקדש עילוי כו' ואס נדבה נותן טובתה שור זה כו' אומדים כמה כו' וטובת הנאה דפרק עד כמה כו' ובאיזה צד פודין אותו אומדין כמה כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 53b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־412 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״אפשר כדרב יהודה, דאמר רב יהודה: מותר…״

      חכמים: רב יהודה.

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״מי ידע הי נפיק? וכי תימא דמפיק…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא: אפשר דשדי ביה מומא בכולי…״

      חכמים: רבה.

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״ה"נ בבכור בהמה, מהרה יבנה בית המקדש,…״

      חכמים: רבה.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״הכא נמי, אפשר בלקוחין! כיון דאיהו שדי…״

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״בחולין אבל לא במוקדשין. מוקדשין פשיטא, לאו…״

    7. קטע 732 מילים

      נפתחת ב״בקדשים קלים, ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר:…״

      חכמים: רבי יוסי.

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ואימא הכי נמי! (ויקרא כז, ט) ״יהיה…״

    9. קטע 926 מילים

      נפתחת ב״טעמא דכתב רחמנא ״יהיה קדש״, הא לאו…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״מאי היא? דתנן: אחד קדשי מזבח ואחד…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״מהו דתימא: התם, דכל בהמה לאו לעולה…״

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״למאי נפקא מינה? (ויקרא כז כח) בלא…״

    13. קטע 1342 מילים

      נפתחת ב״ונוהג בבקר ובצאן, ואין מתעשרין מזה על…״

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״תלמוד לומר: (דברים יד, כב) ״עשר תעשר״…״

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, כבשים ועזים נמי לימא: מקיש…״

      חכמים: רבי רחמנא.

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, חדש וישן נמי! הא כתיב…״

      חכמים: רבא.

    17. קטע 1748 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: אין תורמין ממין על שאינו…״

      חכמים: רבי אמי, רבי ינאי, רבי שמעון.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף נ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026