בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף מ״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    יכיר לחודדלא כתיב פנים הוי פדחת היכר:

    עובדי כוכבים אינן בני נחלה לירש את אביהם עובד כוכבים אחר שנתגיירו בפ"ק דקדושין (דף יז:):

    לא לתוהו בראההקב"ה את העולם אלא לשבת יצרה:

    מי שלא היו לו בנים כו'פרישית לעיל גבי מתני':

    ילדה ממאןדקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור לנחלה:

    מאי איריא גיורת ושפחהדמשמע מש"ה הוי בכור לנחלה דאותם בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים לא חשיבי:

    אפי' בת ישראלדבנים הראשונים חשובים בנים הוי האי נמי בכור לנחלה דהא באב תליא מילתא ולא באם:

    אלא לאוהאי ילדה משבאה לישראל לא אמי שלא היו לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם בעלה וילדה משבאתה לתורת ישראל הוי בכור לנחלה ותיובתא דר' יוחנן:

    לעולם מישראל שלא היו לו בניםומשום בכור לנחלה לא איצטריך למינקט גיורת אלא משום דאשמעינן דאינו בכור לכהן דבנים הראשונים מיקרו פטר רחם ולאפוקי מדר' יוסי הגלילי:

    האדקתני בכור לנחלה רבי יוסי הגלילי היא דלגבי כהן חשיב ליה בכור דעד שיפטרו רחם בישראל:

    ויליף איהוהבעל:

    מינה דידהכי היכי דלגבה לא חשיבי בנים ראשונים והוי האי פטר רחם דכתיב בישראל לגביה נמי לא חשיבי ראשונים והוי האי ראשית אונו:

    לויהבת לוי:

    אפילו ישראלית נמידאמרן בפירקין קמא (דף ג:) הכהנים והלוים פטורין:

    לבית אבותםדמשפחת אב נפקא מהכא דקרויה משפחה ולא משפחת אם ואמאי פטור:

    דאיעבר מעובד כוכביםדל"ל חייס לגבי ישראל ושייך הבן בתר אם ישראלית טפי מבתר אבוה עובד כוכבים הלכך פטור:

    ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולדבמס' יבמות (דף מה.) דאיכא למ"ד עובד כוכבים הבא על בת ישראל הוולד כשר דבתר אימיה שדינן ליה ומשום הכי פטור מחמש סלעים:

    אלא אפילו למ"ד מזהמיןדשדינן ליה בתר עובד כוכבים אפ"ה פטור דלוי פסול מיקרי הואיל ואית ליה שמא דלוי פטור:

    בפטר רחםאחר האם אזיל לענין ה' סלעים:

    מי שהיו לו בניםפרישית לעיל גבי מתני'. מדקתני היא וכהנת רבותא אשמעינן דאע"ג דנתערב עם הפטור איהו חייב:

    מכלל דכהנת פטורהוקס"ד דהא כהנת בבת כהן קאמר:

    בדיקמנסה אותנו בהלכות:

    מהומי הוי בנה פטור מבכורה או לא:

    היינו דרב אדא כו'וכי היכי דלוייה פטורה כהנת נמי פטורה:

    בקדושתה קיימאאע"ג דנבעלה לעובד כוכבים וכי שדינן בנה בתרה הוי כלוי פסול ופטור:

    מן המעשרמעשר ראשון ניתן ללוים:

    דאיבעלה ליהלעובד כוכבים:

    הויא זרהכדאמרינן ביבמות בפרק אלמנה לכהן גדול (יבמות דף סח.) מנין לכהנת לויה וישראלית שבאו עליה עובד כוכבים ועבד שפסלוה ת"ל ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה ואע"ג דלויה נמי קתני התם מתרומה דקא פסיל לה שלא תינשא לכהן אבל מדין לויה לא מיפסלא:

    הויא לה זרהוכיון דזרה היא בנה חייב בה' סלעים. הלכך מתניתין נמי לא מוקמת דאיעבר מעובד כוכבים:

    הניחא למר בריה דרב יוסףדמוקים לדרב אדא בדאיעבר מישראל מוקמי למתני' נמי הכי:

    לעולםמתניתין דאיעבר מכהן אבל בת כהן דלא איעבר מכהן לא מיפטרא דלא אזלינן בתר אם אלא בלויה דאיעבר מעובד כוכבים:

    בכורות 47 עמוד א

    1״יכיר״ לחוד, והכרת פנים לחוד.

    2איתמר: היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה, ור"ש בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה. רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ״ראשית אונו״, ור"ש בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    3ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר ר' יוחנן אמר: קיים פריה ורביה, ור"ש בן לקיש אמר: לא קיים. ר' יוחנן אמר: קיים (ישעיהו מה, יח) ״לא תוהו בראה לשבת יצרה״, ור"ש בן לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    4וצריכא, דאי איתמר בהא קמייתא, בהא קאמר רשב"ל משום דבהיותו עובד כוכבים לאו בני נחלה נינהו, אבל בהא אימא מודה ליה לרבי יוחנן, דלא תוהו בראה לשבת יצרה, והא עבד ליה שבת.

    5ואי איתמר בהא, בהא קאמר רבי יוחנן, אבל בהא אימא מודה ליה לר"ש בן לקיש, צריכא.

    6תנן: מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה, עודה שפחה ונשתחררה, עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, ומשבאתה לישראל ילדה ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן.

    7ילדה ממאן? אילימא מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת ושפחה? אפילו בת ישראל נמי!

    8אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר, וקתני בכור לנחלה!

    9לא, לעולם מישראל שלא היו לו בנים, ואינו בכור לכהן איצטריכא ליה.

    10לאפוקי מדרבי יוסי הגלילי, דאמר: בכור לנחלה ולכהן, שנאמר: ״(שמות יג״, יב) ״פטר רחם בישראל״ עד שיפטרו רחם מישראל, קמ"ל דלא.

    11ת"ש היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, יש לו בכור לנחלה! אמר רבינא, ואיתימא רב אחא: הא ודאי רבי יוסי הגלילי הוא, דאמר ״פטר רחם בישראל״ עד שיפטרו רחם מישראל, ויליף איהו מינה דידה.

    12אמר רב אדא בר אהבה: לוייה שילדה בנה פטור מה' סלעים. דאיעבר ממאן? אילימא דאיעבר מכהן ומלוי, מאי איריא לוייה? אפילו ישראלית נמי!

    13אלא דאיעבר מישראל, (במדבר א, ב) למשפחותם לבית אבותם כתיב!

    14אמר רב פפא: דאיעבר מעובד כוכבים ולא תימא אליבא דמאן דאמר אין מזהמין את הולד, אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד, לוי פסול מיקרי.

    15מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא: לעולם דאיעבר מישראל, ושאני התם, דאמר קרא ״פטר רחם״ בפטר רחם תלא רחמנא.

    16תנן: מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת.

    17וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה שכבר ילדה. וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה, ואין ידוע אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה.

    18מכלל דכהונה ולויה פטורין, דאיעבר ממאן? אילימא דאיעבר מכהן ולוי אי הכי מאי איריא כהנת ולויה? אפי' בת ישראל נמי!

    19אלא דאיעבר מעובד כוכבים כהנת פטורה? והאמר רב פפא: בדיק לן רבה, כהנת שנתעברה מעובד כוכבים מהו? ואמינא ליה: לאו היינו דרב אדא בר אהבה, דאמר: לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים?

    20ואמר לי: הכי השתא?! בשלמא לויה בקדושתה קיימא, דתניא: לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת.

    21אלא כהנת, כיון דאי בעיל לה, הויא זרה!

    22הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר דאיעבר מישראל, מוקי לה בדאיעבר מישראל, אלא לרב פפא במאי מוקי לה?

    23לעולם דאיעבר מכהן, והיא בת ישראל, ואמאי קרי לה ״כהנת״? דבנה כהן.

    תוספות

    דבהיותו עובד כוכבים לאו בני נחלה נינהופירש בקונטרס עובדי כוכבים אינם בני נחלה משנתגיירו ובפרק קמא דקדושין (דף יז:) משמע דהם בני נחלה דאמרינן בקדושין דעובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה אלא לאו בני נחלה נינהו דקאמר הכא היינו תורת בכורה:

    והא עבד ליה שבתבפ' הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) קאמר בלשון אחר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו ולאו בני חיוב קאמר דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט:) מוכח דלא מיפקדא אפריה ורביה אלא כלומר דזרעו מתייחס אחריו והיינו עבד ליה שבת דקאמר הכא וגבי עבד קאמר ביבמות (דף סב.) דהכל מודים דאין לו חייס:

    ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין כו'ומ"ד מזהמין היינו מאן דשדי ליה בתר עובד כוכבים כדפי' בקונט' דקרי ליה מזהמין משום דעובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרן שבת (דף קמו.) בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ולא פסקה זוהמא מן העובדי כוכבים ומ"ד עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר שדי ליה בתר דעובד כוכבים אבל מ"ד הולד ממזר שדי ליה בתר בת ישראל ולהכי שייך ביה ממזרות ובקונטרס פירש איפכא וכמו שפירשתי מוכח בסוף פ"ק דיבמות (דף יז.) בחלח וחבור וגו' א"ר יוחנן וכולן לפסול כי אמריתא קמיה דשמואל א"ל [כי] יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה פירוש לא מיפסלי כיון דמתייחס אחר העובדת כוכבים ובנות ישראל דההוא דרא איצטרויי איצטרי וכן מוכח בפ"ק דיבמות (שם) דהאי דקרי ליה בנך גורם לו ממזרות:

    מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא [אמר] לעולם מישראלכוותיה פסקינן בחולין בריש הזרוע (חולין דף קלב.) ואהא סמכינן השתא לפטור בן לויה וכהנת אשת ישראל מחמש סלעים:

    נותנים לה מעשר ואוכלתאין חולקין לאשה בגורן אבל מחלקין להם בבתיהם כדאמר בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צט:):

    אלא כהנת כיון דאיבעילה [ליה] הויא לה זרהואפי' קדושת לויה פקעה מינה וגרעה מלויה אשת כהן שנשבית דאע"ג דמיפסלא מתרומה לא פקעה מינה קדושתה לענין ה' סלעים אבל כהנת דקדושתה מגופה אתיא כשמתחללת פקעה קדושתה לגמרי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ואי אתמר בהא כו' היא ולויה היא ואשה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה לעולם כו' פטר רחם ולאפוקי מדר"י הגלילי הס"ד ואח"כ מ"ה הא כו' דלגבי כהן כו' בכור דעד כו' הד"א ובד"ה לויה בת לוי הס"ד ואח"כ מ"ה אפילו כו' פטורין הס"ד ואח"כ מ"ה לבית כו' ממשפחת אם ואמאי פטור הס"ד ובד"ה היינו דרב כו' פטורה הס"ד ובד"ה דאיבעלה ליה כו' לאיש זר כיון כו' לא מיפסלה הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה דבהיותו עובד כוכבים לאו כו' פירש בקונטרס כו' אינן בני נחלה משנתגיירו ובפ"ק דקידושין משמע דהם בני נחלה כו' עכ"ל אין זה סתירה לדבריו דלא אמרו שם דהם בני נחלה אלא בגיותן אבל משנתגיירו כפירש רש"י קאמר נמי התם דלאו בני נחלה אבל פרש"י בשמעתין אדחי ליה דבגיותן קאמר הכא דלאו בני נחלה נינהו וע"כ כפי' התוס' לענין בכורה ועיין בתוס' פ' הבע"י וק"ל:

    בד"ה והא עבד ליה כו' דלא מפקדי אפריה כו' דהכל מודים דאין לו כו' כצ"ל:

    בד"ה ולא תימא כו' עובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרינן בשעה שבא נחש כו' עכ"ל הוצרכו לפרש כן לפי דרכם דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הולד כשר אבל לפ"ה דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הוא פסול איכא לפרש מה"ט מזהמין בשדי ליה בתר עובד כוכבים וק"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף מ״ז עמוד א׳

    מסכת בכורות דף מ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־505 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    יכיר לחוד דלא כתיב פנים הוי פדחת היכר:

    עובדי כוכבים אינן בני נחלה לירש את אביהם עובד כוכבים אחר שנתגיירו בפ"ק דקדושין (דף יז:):

    לא לתוהו בראה הקב"ה את העולם אלא לשבת יצרה:

    מי שלא היו לו בנים כו' פרישית לעיל גבי מתני':

    ילדה ממאן דקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור לנחלה:

    מאי איריא גיורת ושפחה דמשמע מש"ה הוי בכור לנחלה דאותם בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים לא חשיבי:

    אפי' בת ישראל דבנים הראשונים חשובים בנים הוי האי נמי בכור לנחלה דהא באב תליא מילתא ולא באם:

    אלא לאו האי ילדה משבאה לישראל לא אמי שלא היו לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם בעלה וילדה משבאתה לתורת ישראל הוי בכור לנחלה ותיובתא דר' יוחנן:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 47a · Sefaria

    תוספות

    דבהיותו עובד כוכבים לאו בני נחלה נינהו פירש בקונטרס עובדי כוכבים אינם בני נחלה משנתגיירו ובפרק קמא דקדושין (דף יז:) משמע דהם בני נחלה דאמרינן בקדושין דעובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה אלא לאו בני נחלה נינהו דקאמר הכא היינו תורת בכורה:

    והא עבד ליה שבת בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) קאמר בלשון אחר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו ולאו בני חיוב קאמר דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט:) מוכח דלא מיפקדא אפריה ורביה אלא כלומר דזרעו מתייחס אחריו והיינו עבד ליה שבת דקאמר הכא וגבי עבד קאמר ביבמות (דף סב.) דהכל מודים דאין לו חייס:

    ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין כו' ומ"ד מזהמין היינו מאן דשדי ליה בתר עובד כוכבים כדפי' בקונט' דקרי ליה מזהמין משום דעובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרן שבת (דף קמו.) בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ולא פסקה זוהמא מן העובדי כוכבים ומ"ד עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר שדי ליה בתר דעובד כוכבים אבל מ"ד הולד ממזר שדי ליה בתר בת ישראל ולהכי שייך ביה ממזרות ובקונטרס פירש איפכא וכמו שפירשתי מוכח בסוף פ"ק דיבמות (דף יז.) בחלח וחבור וגו' א"ר יוחנן וכולן לפסול כי אמריתא קמיה דשמואל א"ל [כי] יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה פירוש לא מיפסלי כיון דמתייחס אחר העובדת כוכבים ובנות ישראל דההוא דרא איצטרויי איצטרי וכן מוכח בפ"ק דיבמות (שם) דהאי דקרי ליה בנך גורם לו ממזרות:

    מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא [אמר] לעולם מישראל כוותיה פסקינן בחולין בריש הזרוע (חולין דף קלב.) ואהא סמכינן השתא לפטור בן לויה וכהנת אשת ישראל מחמש סלעים:

    נותנים לה מעשר ואוכלת אין חולקין לאשה בגורן אבל מחלקין להם בבתיהם כדאמר בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צט:):

    אלא כהנת כיון דאיבעילה [ליה] הויא לה זרה ואפי' קדושת לויה פקעה מינה וגרעה מלויה אשת כהן שנשבית דאע"ג דמיפסלא מתרומה לא פקעה מינה קדושתה לענין ה' סלעים אבל כהנת דקדושתה מגופה אתיא כשמתחללת פקעה קדושתה לגמרי:

    Tosafot on Bekhorot 47a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ואי אתמר בהא כו' היא ולויה היא ואשה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה לעולם כו' פטר רחם ולאפוקי מדר"י הגלילי הס"ד ואח"כ מ"ה הא כו' דלגבי כהן כו' בכור דעד כו' הד"א ובד"ה לויה בת לוי הס"ד ואח"כ מ"ה אפילו כו' פטורין הס"ד ואח"כ מ"ה לבית כו' ממשפחת אם ואמאי פטור הס"ד ובד"ה היינו דרב כו' פטורה הס"ד ובד"ה דאיבעלה ליה כו' לאיש זר כיון כו' לא מיפסלה הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה דבהיותו עובד כוכבים לאו כו' פירש בקונטרס כו' אינן בני נחלה משנתגיירו ובפ"ק דקידושין משמע דהם בני נחלה כו' עכ"ל אין זה סתירה לדבריו דלא אמרו שם דהם בני נחלה אלא בגיותן אבל משנתגיירו כפירש רש"י קאמר נמי התם דלאו בני נחלה אבל פרש"י בשמעתין אדחי ליה דבגיותן קאמר הכא דלאו בני נחלה נינהו וע"כ כפי' התוס' לענין בכורה ועיין בתוס' פ' הבע"י וק"ל:

    בד"ה והא עבד ליה כו' דלא מפקדי אפריה כו' דהכל מודים דאין לו כו' כצ"ל:

    בד"ה ולא תימא כו' עובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרינן בשעה שבא נחש כו' עכ"ל הוצרכו לפרש כן לפי דרכם דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הולד כשר אבל לפ"ה דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הוא פסול איכא לפרש מה"ט מזהמין בשדי ליה בתר עובד כוכבים וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 47a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף מ״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־505 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 15 מילים

      נפתחת ב״״יכיר״ לחוד, והכרת פנים לחוד.…״

    2. קטע 248 מילים

      נפתחת ב״איתמר: היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    3. קטע 347 מילים

      נפתחת ב״ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בהיותו…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״וצריכא, דאי איתמר בהא קמייתא, בהא קאמר…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״ואי איתמר בהא, בהא קאמר רבי יוחנן,…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״תנן: מי שלא היו לו בנים, ונשא…״

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״ילדה ממאן? אילימא מישראל שלא היו לו…״

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר,…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״לא, לעולם מישראל שלא היו לו בנים,…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״לאפוקי מדרבי יוסי הגלילי, דאמר: בכור לנחלה…״

      חכמים: רבי יוסי.

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״ת"ש היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים…״

      חכמים: רב אחא, רבי יוסי.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אדא בר אהבה: לוייה שילדה…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה.

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״אלא דאיעבר מישראל, (במדבר א, ב) למשפחותם…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: דאיעבר מעובד כוכבים ולא…״

      חכמים: רב פפא.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא:…״

      חכמים: רב יוסף, רבא.

    16. קטע 1613 מילים

      נפתחת ב״תנן: מי שהיו לו בנים ונשא אשה…״

    17. קטע 1734 מילים

      נפתחת ב״וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה…״

    18. קטע 1820 מילים

      נפתחת ב״מכלל דכהונה ולויה פטורין, דאיעבר ממאן? אילימא…״

    19. קטע 1932 מילים

      נפתחת ב״אלא דאיעבר מעובד כוכבים כהנת פטורה? והאמר…״

      חכמים: רב פפא, רב אדא בר אהבה, רבה.

    20. קטע 2020 מילים

      נפתחת ב״ואמר לי: הכי השתא?! בשלמא לויה בקדושתה…״

    21. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״אלא כהנת, כיון דאי בעיל לה, הויא…״

    22. קטע 2220 מילים

      נפתחת ב״הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא,…״

      חכמים: רב יוסף, רב פפא, רבא.

    23. קטע 2312 מילים

      נפתחת ב״לעולם דאיעבר מכהן, והיא בת ישראל, ואמאי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף מ״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026