יכיר לחוד — דלא כתיב פנים הוי פדחת היכר:
עובדי כוכבים אינן בני נחלה לירש את אביהם עובד כוכבים אחר שנתגיירו בפ"ק דקדושין (דף יז:):
לא לתוהו בראה — הקב"ה את העולם אלא לשבת יצרה:
מי שלא היו לו בנים כו' — פרישית לעיל גבי מתני':
ילדה ממאן — דקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור לנחלה:
מאי איריא גיורת ושפחה — דמשמע מש"ה הוי בכור לנחלה דאותם בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים לא חשיבי:
אפי' בת ישראל — דבנים הראשונים חשובים בנים הוי האי נמי בכור לנחלה דהא באב תליא מילתא ולא באם:
אלא לאו — האי ילדה משבאה לישראל לא אמי שלא היו לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם בעלה וילדה משבאתה לתורת ישראל הוי בכור לנחלה ותיובתא דר' יוחנן:
לעולם מישראל שלא היו לו בנים — ומשום בכור לנחלה לא איצטריך למינקט גיורת אלא משום דאשמעינן דאינו בכור לכהן דבנים הראשונים מיקרו פטר רחם ולאפוקי מדר' יוסי הגלילי:
הא — דקתני בכור לנחלה רבי יוסי הגלילי היא דלגבי כהן חשיב ליה בכור דעד שיפטרו רחם בישראל:
ויליף איהו — הבעל:
מינה דידה — כי היכי דלגבה לא חשיבי בנים ראשונים והוי האי פטר רחם דכתיב בישראל לגביה נמי לא חשיבי ראשונים והוי האי ראשית אונו:
לויה — בת לוי:
אפילו ישראלית נמי — דאמרן בפירקין קמא (דף ג:) הכהנים והלוים פטורין:
לבית אבותם — דמשפחת אב נפקא מהכא דקרויה משפחה ולא משפחת אם ואמאי פטור:
דאיעבר מעובד כוכבים — דל"ל חייס לגבי ישראל ושייך הבן בתר אם ישראלית טפי מבתר אבוה עובד כוכבים הלכך פטור:
ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולד — במס' יבמות (דף מה.) דאיכא למ"ד עובד כוכבים הבא על בת ישראל הוולד כשר דבתר אימיה שדינן ליה ומשום הכי פטור מחמש סלעים:
אלא אפילו למ"ד מזהמין — דשדינן ליה בתר עובד כוכבים אפ"ה פטור דלוי פסול מיקרי הואיל ואית ליה שמא דלוי פטור:
בפטר רחם — אחר האם אזיל לענין ה' סלעים:
מי שהיו לו בנים — פרישית לעיל גבי מתני'. מדקתני היא וכהנת רבותא אשמעינן דאע"ג דנתערב עם הפטור איהו חייב:
מכלל דכהנת פטורה — וקס"ד דהא כהנת בבת כהן קאמר:
בדיק — מנסה אותנו בהלכות:
מהו — מי הוי בנה פטור מבכורה או לא:
היינו דרב אדא כו' — וכי היכי דלוייה פטורה כהנת נמי פטורה:
בקדושתה קיימא — אע"ג דנבעלה לעובד כוכבים וכי שדינן בנה בתרה הוי כלוי פסול ופטור:
מן המעשר — מעשר ראשון ניתן ללוים:
דאיבעלה ליה — לעובד כוכבים:
הויא זרה — כדאמרינן ביבמות בפרק אלמנה לכהן גדול (יבמות דף סח.) מנין לכהנת לויה וישראלית שבאו עליה עובד כוכבים ועבד שפסלוה ת"ל ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה ואע"ג דלויה נמי קתני התם מתרומה דקא פסיל לה שלא תינשא לכהן אבל מדין לויה לא מיפסלא:
הויא לה זרה — וכיון דזרה היא בנה חייב בה' סלעים. הלכך מתניתין נמי לא מוקמת דאיעבר מעובד כוכבים:
הניחא למר בריה דרב יוסף — דמוקים לדרב אדא בדאיעבר מישראל מוקמי למתני' נמי הכי:
לעולם — מתניתין דאיעבר מכהן אבל בת כהן דלא איעבר מכהן לא מיפטרא דלא אזלינן בתר אם אלא בלויה דאיעבר מעובד כוכבים:
