רש"י
בספק מעשר כגון שקפץ אחד מן המעושרין לתוכם דאמרינן בפ"ב (לקמן בכורות דף נח:) כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. ספק מעשר אין כהן בא עליו משני צדדין דאם מעשר הוא אין לכהן חלק בו דמעשר קרב שלמים ונאכל לבעלים:
ומי מצית אמרת הכי דטעמא דרבי מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות:
כל שחליפיו כו' אי אמרת בשלמא טעמא דרבי מאיר גבי בכור משום דבא עליו משני צדדין היינו דקנסיב ר' יוסי הש"ס דהואיל וחליפיו ביד כהן פטור דאינו יכול לומר אי בכור הוא כולו דידי הוא דהוי כמאן דזבניה לישראל אלא אי אמרת טעמא דר' מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות אמאי נקט רבי יוסי טעמא משום דחליפיו ביד כהן הא לר' מאיר נמי מה"ט לפטר אלא ודאי טעמא לאו משום שלא תשתכח תורת מתנות הוא:
אי שמן מית דכהן הוא האי דמית דהא רבי טרפון אמר כהן בורר לו את היפה:
חזר בו רבי טרפון מקמייתא דאמר כהן בורר לו את היפה וסבר דלשניהם יש חלק בשניהם:
לשנים שהפקידו אצל רועה שתי בהמות ומתה האחת ואין ידוע של מי מתה:
שמניח רועה בין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתני' נמי דקאמר רבי טרפון יחלוקו כגון שאותו ספק בכור החי נמסר לרועה ואתי בעל הבית וכהן גבי רועה דליכא מוציא מחבירו דהא לא קאי ברשותא דחד מינייהו:
ומשל דרבי עקיבא לאחד שהפקיד אצל בעל הבית והניחה בעדרו ומתה בהמה אחת בעדרו ואומר שלך מתה והלה אומר אחת מאותן שלך מתה המוציא מחבירו עליו הראיה ומתני' נמי דמרע ליה ר' עקיבא לכחו של כהן כשישנן ברשות בעל הבית דהוי כהן מוציא מחבירו:
ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 18b · Sefaria