בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף י״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בספק מעשרכגון שקפץ אחד מן המעושרין לתוכם דאמרינן בפ"ב (לקמן בכורות דף נח:) כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. ספק מעשר אין כהן בא עליו משני צדדין דאם מעשר הוא אין לכהן חלק בו דמעשר קרב שלמים ונאכל לבעלים:

    ומי מצית אמרת הכידטעמא דרבי מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות:

    כל שחליפיו כו'אי אמרת בשלמא טעמא דרבי מאיר גבי בכור משום דבא עליו משני צדדין היינו דקנסיב ר' יוסי הש"ס דהואיל וחליפיו ביד כהן פטור דאינו יכול לומר אי בכור הוא כולו דידי הוא דהוי כמאן דזבניה לישראל אלא אי אמרת טעמא דר' מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות אמאי נקט רבי יוסי טעמא משום דחליפיו ביד כהן הא לר' מאיר נמי מה"ט לפטר אלא ודאי טעמא לאו משום שלא תשתכח תורת מתנות הוא:

    אי שמן מית דכהן הואהאי דמית דהא רבי טרפון אמר כהן בורר לו את היפה:

    חזר בו רבי טרפוןמקמייתא דאמר כהן בורר לו את היפה וסבר דלשניהם יש חלק בשניהם:

    לשנים שהפקידו אצל רועהשתי בהמות ומתה האחת ואין ידוע של מי מתה:

    שמניח רועהבין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתני' נמי דקאמר רבי טרפון יחלוקו כגון שאותו ספק בכור החי נמסר לרועה ואתי בעל הבית וכהן גבי רועה דליכא מוציא מחבירו דהא לא קאי ברשותא דחד מינייהו:

    ומשל דרבי עקיבא לאחד שהפקיד אצל בעל הביתוהניחה בעדרו ומתה בהמה אחת בעדרו ואומר שלך מתה והלה אומר אחת מאותן שלך מתה המוציא מחבירו עליו הראיה ומתני' נמי דמרע ליה ר' עקיבא לכחו של כהן כשישנן ברשות בעל הבית דהוי כהן מוציא מחבירו:

    אלא במאי פליגיהואיל ולאו בחד גונא קמיתרצא מתני':

    ר' עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועהבתמיה. הא ודאי ליכא למימר המוציא מחבירו עליו הראיה:

    לא נחלקו אלאכגון שהבכור חי עומד בחצר בעל הבית וכהן רועה כל בהמותיו של בעל הבית:

    אקנויי אקני ליהבעל הבית לכהן מקום בחצירו כדי שיזכה כהן בבכורות כשיוולדו מיד דתיקני ליה חצירו:

    דניחא ליה לאינש דתתעביד מצוה בממוניהשיגדלו בכורותיו של כהן בחצירו והוה ליה חצר של שניהם והוי האי חצר כי רועה וכאילו שנים הפקידו אצלו הילכך חולקין דברשות שניהם עומד:

    פסידאהיכא דאיכא ספיקא מפסיד בעל הבית אי קיימא חצר ברשות כהן:

    מתני' אחד לושהרי היתה נקבה עמו ואיכא למימר נקבה יצאת תחלה:

    משמנין ביניהןכהן נוטל כחוש:

    יחלוקודחזר בו ר' טרפון מקמייתא:

    שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלוםדאיכא למימר כל חדא וחדא ילדה זכר ונקבה ויצאת נקבה תחלה:

    שחליפיו ביד כהןשהכהן נוטל אחת מן הספיקות פטור האחר מן המתנות דעשו את שאינו זוכה כזוכה:

    זכר ונקבה אין כאן לכהן כלוםדשמא אותה שלא ביכרה ילדה הנקבה ואותה שכבר ביכרה ילדה זכר:

    גמ' קמייתארחל שילדה שני זכרים התם קאמר ר"ע כהן נוטל כחוש:

    משום דתרי מחדארחל נפוק ומספקא מילתא והמוציא מחבירו עליו הראיה:

    אבל שתי רחליםשילדו שני זכרים ונקבה דתרי נפקו מחדא וחד מחדא:

    אימא מודי ליה רבי טרפוןדכהן בורר לו את היפה דלפיכך הוא יפה שיצא יחיד ולא היתה הנקבה עמו וזהו ודאי בכור גמור:

    והך דילידא חד שביח טפישביח מעולה:

    בכורות 18 עמוד ב

    1כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות, ורבי מאיר מחייב. חליפין ביד כהן אין, אין חליפין ביד כהן לא!

    2מהו דתימא: ר' יוסי לדבריו דר' מאיר קאמר ליה לדידי, אפי' אין חליפין ביד כהן, דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה; לדידך, אודי לי מיהא היכא דחליפין ביד כהן, דעשו שאינו זוכה כזוכה; ואמר ליה ר' מאיר: לא.

    3ואמר רב פפא: הכל מודים בספק מעשר שפטור מן המתנות. ״הכל מודים״ מאן? ר' מאיר? פשיטא! עד כאן לא קמחייב ר' מאיר התם אלא בספק בכור, הואיל ובא עליו כהן משני צדדין, אבל ספק מעשר לא.

    4מהו דתימא: טעמא דר' מאיר דלא תשתכח תורת מתנות, אפילו ספק מעשר נמי? קא משמע לן.

    5ומי מצית אמרת הכי? והקתני סיפא, שהיה ר' יוסי אומר: כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות, ורבי מאיר מחייב!

    6מהו דתימא: ר' מאיר אפי' ספק מעשר מחייב, והא דמיפלגי בחליפין להודיעך כחו דרבי יוסי, דפטר אפי' היכא דכהן בא עליו משני צדדין, קא משמע לן.

    7מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו. אמאי יחלוקו? ניחזי: אי שמן מית דכהן הוא, והאי דאיכא דבעל הבית; ואי כחוש מית דבעל הבית מית, והאי דאיכא דכהן הוא! אמר [רבי] אמי: חזר בו ר' טרפון.

    8ר"ע אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. אמר רבי חייא: משל דר' טרפון למה הדבר דומה? לשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ביניהם ומסתלק.

    9ומשל דרבי עקיבא: למה הדבר דומה? לאחד שהפקיד אצל בעל הבית, שהמוציא מחבירו עליו הראיה.

    10אלא במאי פליגי? ר' עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ומסתלק? ור' טרפון פליג באחד שהפקיד אצל בעל הבית? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק, ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה.

    11לא נחלקו אלא בחצר בעה"ב ורועה כהן. רבי טרפון סבר: אקנויי קא מקני ליה בחצירו, וניחא ליה דליתעביד מצוה [בממוניה], והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ביניהן ומסתלק.

    12ור"ע סבר: כיון דאית ליה פסידא לא מקני ליה מידעם, והוה ליה כאחד שהפקיד אצל בעל הבית, שהמוציא מחבירו עליו הראיה.

    מתני׳ · משנה

    13שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן. זכר ונקבה הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר: הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.

    14וחייב במתנות, רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו, ר' עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום.

    15אחת ביכרה, ואחת לא ביכרה, וילדה שני זכרים, אחד לו ואחד לכהן. ר' טרפון אומר: הכהן בורר את היפה. ר' עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.

    16וחייב במתנות. רבי יוסי פוטר, שרבי יוסי אומר: כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות. ורבי מאיר מחייב. מת אחד מהן, ר' טרפון אומר: יחלוקו. ר' עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום.

    גמ׳ · גמרא

    17צריכא, דאי אשמועינן קמייתא, בההיא קאמר ר' עקיבא, דתרי מחדא.

    18אבל רחיליו שלא ביכרו, דתרי מחדא וחד מחדא אימא מודי ליה לר' טרפון, דהך דילידא חד שביח טפי.

    19ואי אשמועינן הא בהא קאמר רבי עקיבא, דתרוייהו לא ביכרו, אבל אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים אימא מודי ליה לר' טרפון,׃

    תוספות

    הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה כו'בפרק המפקיד (ב"מ דף לז:) פריך דרבא אדרבא אהא דאמר רבא דבשתי כריכות הוה ליה למידק כו':

    שמניח רועה ביניהם ומסתלקאין זה כי ההוא דגזל אחד מחמשה בני אדם דאמרי' מניח גזילה ביניהם ומסתלק ופריך בפ' המפקיד (שם.) ושקלי ליה כולהו ואזלי והאמר ר' אבא בר זבדא ספק הנוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר ומפרש דמניח דקאמר גבי גזל היינו שיניח בידו או ביד בית דין עד שיתברר של מי הוא אבל הכא לא חיישינן אי שקלי לה כולהו ואזלי דמיירי כשהפקידו לו שלא מדעתו ואינו מוטל עליו לשמור ולא הוי בספק הינוח ואי מסתלק דהכא בעי למימר שיחלוקו ביניהם הוי ממש כמו דרבי טרפון ואם רוצה לומר מסתלק וכל דאלים גבר צריך לומר דהא דמדמי להא דר' טרפון לשנים שהפקידו אצל רועה הכי קאמר דכיון דהתם כל דאלים גבר ולא אמרינן ביה המוציא מחבירו עליו הראיה סברא הוא לתקן כמו כן גבי כהן (שיחלוקו):

    אקנויי קא מקני ליה מקום בחצרוואפי' בלא קנין קא קני דגמר ומשעבד נפשיה אי נמי כמה פעמים הרועה פותח ונועל כדאמר תיזיל איהי ותחוד ותפתח וברשות בעל הבית קא מחזיק:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה ביד כהן כו' משום דחליפין ביד כהן הא לר"מ נמי מה"ט ליפטר אלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה לשנים שהפקידו כו' ומתה האחת ואין ידוע כו' ובד"ה שמניחה רועה בין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתניתין נמי כו' עכ"ל ובד"ה אחד לו כו' תחלה הס"ד ובד"ה משמנין כו' כחוש הס"ד ובד"ה יחלוקו כו' מקמייתא הס"ד ובד"ה שחליפין כו' פטור האחד מן כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה שמניח רועה כו' כי ההוא דגזל א' כו' בספק הנוח ואי מסתלק כו' ואם ר"ל מסתלק וכל דאלים כו' דמדמה לה דר' טרפון כו' ובד"ה אקנוייה כו' כדאמר תיזל איהי כו' עכ"ל כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף י״ח עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־516 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בספק מעשר כגון שקפץ אחד מן המעושרין לתוכם דאמרינן בפ"ב (לקמן בכורות דף נח:) כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. ספק מעשר אין כהן בא עליו משני צדדין דאם מעשר הוא אין לכהן חלק בו דמעשר קרב שלמים ונאכל לבעלים:

    ומי מצית אמרת הכי דטעמא דרבי מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות:

    כל שחליפיו כו' אי אמרת בשלמא טעמא דרבי מאיר גבי בכור משום דבא עליו משני צדדין היינו דקנסיב ר' יוסי הש"ס דהואיל וחליפיו ביד כהן פטור דאינו יכול לומר אי בכור הוא כולו דידי הוא דהוי כמאן דזבניה לישראל אלא אי אמרת טעמא דר' מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות אמאי נקט רבי יוסי טעמא משום דחליפיו ביד כהן הא לר' מאיר נמי מה"ט לפטר אלא ודאי טעמא לאו משום שלא תשתכח תורת מתנות הוא:

    אי שמן מית דכהן הוא האי דמית דהא רבי טרפון אמר כהן בורר לו את היפה:

    חזר בו רבי טרפון מקמייתא דאמר כהן בורר לו את היפה וסבר דלשניהם יש חלק בשניהם:

    לשנים שהפקידו אצל רועה שתי בהמות ומתה האחת ואין ידוע של מי מתה:

    שמניח רועה בין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתני' נמי דקאמר רבי טרפון יחלוקו כגון שאותו ספק בכור החי נמסר לרועה ואתי בעל הבית וכהן גבי רועה דליכא מוציא מחבירו דהא לא קאי ברשותא דחד מינייהו:

    ומשל דרבי עקיבא לאחד שהפקיד אצל בעל הבית והניחה בעדרו ומתה בהמה אחת בעדרו ואומר שלך מתה והלה אומר אחת מאותן שלך מתה המוציא מחבירו עליו הראיה ומתני' נמי דמרע ליה ר' עקיבא לכחו של כהן כשישנן ברשות בעל הבית דהוי כהן מוציא מחבירו:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 18b · Sefaria

    תוספות

    הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה כו' בפרק המפקיד (ב"מ דף לז:) פריך דרבא אדרבא אהא דאמר רבא דבשתי כריכות הוה ליה למידק כו':

    שמניח רועה ביניהם ומסתלק אין זה כי ההוא דגזל אחד מחמשה בני אדם דאמרי' מניח גזילה ביניהם ומסתלק ופריך בפ' המפקיד (שם.) ושקלי ליה כולהו ואזלי והאמר ר' אבא בר זבדא ספק הנוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר ומפרש דמניח דקאמר גבי גזל היינו שיניח בידו או ביד בית דין עד שיתברר של מי הוא אבל הכא לא חיישינן אי שקלי לה כולהו ואזלי דמיירי כשהפקידו לו שלא מדעתו ואינו מוטל עליו לשמור ולא הוי בספק הינוח ואי מסתלק דהכא בעי למימר שיחלוקו ביניהם הוי ממש כמו דרבי טרפון ואם רוצה לומר מסתלק וכל דאלים גבר צריך לומר דהא דמדמי להא דר' טרפון לשנים שהפקידו אצל רועה הכי קאמר דכיון דהתם כל דאלים גבר ולא אמרינן ביה המוציא מחבירו עליו הראיה סברא הוא לתקן כמו כן גבי כהן (שיחלוקו):

    אקנויי קא מקני ליה מקום בחצרו ואפי' בלא קנין קא קני דגמר ומשעבד נפשיה אי נמי כמה פעמים הרועה פותח ונועל כדאמר תיזיל איהי ותחוד ותפתח וברשות בעל הבית קא מחזיק:

    Tosafot on Bekhorot 18b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה ביד כהן כו' משום דחליפין ביד כהן הא לר"מ נמי מה"ט ליפטר אלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה לשנים שהפקידו כו' ומתה האחת ואין ידוע כו' ובד"ה שמניחה רועה בין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתניתין נמי כו' עכ"ל ובד"ה אחד לו כו' תחלה הס"ד ובד"ה משמנין כו' כחוש הס"ד ובד"ה יחלוקו כו' מקמייתא הס"ד ובד"ה שחליפין כו' פטור האחד מן כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה שמניח רועה כו' כי ההוא דגזל א' כו' בספק הנוח ואי מסתלק כו' ואם ר"ל מסתלק וכל דאלים כו' דמדמה לה דר' טרפון כו' ובד"ה אקנוייה כו' כדאמר תיזל איהי כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 18b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף י״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־516 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות,…״

      חכמים: רבי מאיר.

    2. קטע 241 מילים

      נפתחת ב״מהו דתימא: ר' יוסי לדבריו דר' מאיר…״

    3. קטע 336 מילים

      נפתחת ב״ואמר רב פפא: הכל מודים בספק מעשר…״

      חכמים: רב פפא.

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״מהו דתימא: טעמא דר' מאיר דלא תשתכח…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״ומי מצית אמרת הכי? והקתני סיפא, שהיה…״

      חכמים: רבי מאיר.

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״מהו דתימא: ר' מאיר אפי' ספק מעשר…״

      חכמים: רבי יוסי.

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו.…״

      חכמים: רבי טרפון.

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ר"ע אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. אמר…״

      חכמים: רבי חייא.

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״ומשל דרבי עקיבא: למה הדבר דומה? לאחד…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    10. קטע 1045 מילים

      נפתחת ב״אלא במאי פליגי? ר' עקיבא פליג בשנים…״

      חכמים: רב פפא, רבא.

    11. קטע 1130 מילים

      נפתחת ב״לא נחלקו אלא בחצר בעה"ב ורועה כהן.…״

      חכמים: רבי טרפון.

    12. קטע 1221 מילים

      נפתחת ב״ור"ע סבר: כיון דאית ליה פסידא לא…״

    13. קטע 1338 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני…״

      חכמים: רבי טרפון, רבי עקיבא.

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״וחייב במתנות, רבי יוסי פוטר. מת אחד…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי טרפון.

    15. קטע 1528 מילים

      נפתחת ב״אחת ביכרה, ואחת לא ביכרה, וילדה שני…״

    16. קטע 1638 מילים

      נפתחת ב״וחייב במתנות. רבי יוסי פוטר, שרבי יוסי…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי מאיר.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ צריכא, דאי אשמועינן קמייתא, בההיא קאמר…״

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״אבל רחיליו שלא ביכרו, דתרי מחדא וחד…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״ואי אשמועינן הא בהא קאמר רבי עקיבא,…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת בכורות דף י״ח עמוד ב׳ · קטע 13 — “…לו את היפה. רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני…

    • ר' עקיבא [ר"ע] · דור שני לתנאים

      דור שני לתנאים, ר' עקיבא בן יוסף בן גרים מבני בניו של סיסרא, עניו, מקבל מוסר, חכם גדול, חסיד, יודע שבעים לשון…

      מקור: מסכת בכורות דף י״ח עמוד ב׳ · קטע 10 — “אלא במאי פליגי? ר' עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף י״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026