בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף י״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשןשהיה להם מום קבוע והקדישן להמכר ולהבא מדמיהם קרבן למזבח:

    חייבין בבכורהלאחר פדיונן אם ילדו:

    ובמתנותזרוע לחיים וקיבה כחולין גמורין:

    ויוצאין לחוליןבפדיונן לגמרי ליגזז וליעבד כחולין גרידי משום דמעיקרא לא חיילא עלייהו קדושה חמורה:

    והשוחטן בחוץ פטוראפי' קודם פדיון דאפי' הוי מומן קל כגון דוקין שבעין דלגבי קדשים מיחייב השוחטן בחוץ הכא פטור משום דלא חלה עליהן מתחילה קדושה כל כך:

    ואין עושין תמורהמפרש בגמ':

    ואם מתוקודם פדיונן יפדו להאכילן לכלבים דאין קדושתן חמורה ותו קמ"ל דגרעי משאר קדשים שאין נפדין אלא חיין שיוכלו לעמוד בפני הכהן בשעת הערכתן דכתיב (ויקרא כז) והעמיד (הכהן) את הבהמה וגו' והדר והעריך (אותה) הכהן וגו':

    חוץ מן הבכור והמעשרשאפילו במומן חלה עליהן קדושה חמורה דבכור רחם מקדשו ובמעשר כתיב (שם) לא יבקר בין טוב לרע דמשמע בין תם בין בעל מום קדוש טוב תם רע בעל מום:

    מום עוברכמאן דליתיה דמי וחלה עליהן קדושה:

    פטור מן הבכורהמפרש בגמרא:

    ואין יוצאין כו'שאפי' לאחר פדיונן אסורין (בהנאה) בגיזה ועבודה כדמפרש בגמרא:

    ולדן וחלבן אסור כו'מפרש בגמרא כשנתעברו קודם פדיונן וילדו לאחר פדיונן:

    והשוחטן בחוץקודם פדיונן:

    חייבכרת. ובגמרא מפרש בדוקין שבעין דראוין הן לפנים ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו אבל בשאר מומין לא דאמרינן במסכת יומא (דף סג:) הראוי לאהל מועד חייבין עליו אי לא לא:

    יקברוואין נפדין דבעי העמדה והערכה:

    גמ' טעמא דנפדיןארישא קאי:

    קדושת דמיםפטורה מן הבכורה כקדושת הגוף דמפרש לקמן מקראי דפטורה מבכורה וממתנות:

    קדשי בדק הבית כו'והני כקדשי בדק הבית דמו דהם עצמן לא הוקדשו מתחילה אלא לדמיהן:

    לאתסייעיה ממתניתין דקדושת דמים למזבח הוא דהוקדשו לשם כן שיהיו הדמים קריבין למזבח והתם הוא דאסור בגיזה ועבודה משום דמיחלפא בקדושת הגוף למזבח:

    האולדות שנולדו לפני פדיונן אסורין בהנאה בלא פדייה ומיקרב לא קרבי דמכח קדושה דחויה אתו דאמם לא הוקדשה למזבח:

    בכורות 14 עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות, ויוצאין לחולין ליגזז וליעבד, ולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן.

    2והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם מתו יפדו, חוץ מן הבכור ומן המעשר.

    3וכל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן, ולאחר מכאן נולד להן מום קבוע להקדשן ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות, ואינן יוצאין לחולין ליגזז וליעבד.

    4ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ חייב, ועושין תמורה, ואם מתו יקברו.

    גמ׳ · גמרא

    5טעמא דנפדו, הא לא נפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות. קסבר: קדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנות.

    6ויוצאין לחולין וכו'. טעמא דנפדו, הא לא נפדו אסירי בגיזה ועבודה. מסייע ליה לרבי אליעזר, דאמר: קדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה?

    7אמרי: לא, קדושת דמים למזבח הוא דמיחלפא בקדושת הגוף למזבח, גזרו בהו רבנן, אבל קדשי בדק הבית לא.

    8ולדן וחלבן מותר כו'. היכי דמי? אילימא דאיעבר ואתיליד לאחר פדיונן פשיטא, חולין נינהו! אלא דאיעבר לפני פדיונן, ואתיליד לאחר פדיונן.

    9הא לפני פדיונן אסירי.

    תוספות

    כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשןלאו בקדשי בדק הבית איירי אלא בהקדישן למזבח לדמיהן דאין חילוק בין רישא לסיפא אלא שזה קדם הקדשו למומו וזה קדם מומו להקדשו ואע"פ שעובר כשהקדיש בעל מום למזבח כדאמרינן פ"ק דתמורה (דף ו:) מכל מקום אשמעינן דינו והתם מפרש מאי שנא מדקלא בעלמא ומשני בריא מילתא טפי שביק תמים ומקדשין בעלי מומין:

    קדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנותפי' הקונטרס קדושת דמים פוטרת מן הבכורה כקדושת הגוף כדמפרש לקמן מקראי דפוטרת מן הבכורה ומן המתנות וקשה לפי' דהתם פטרינן בפסולי המוקדשין אע"פ דנפדו מדאיתקש לצבי ואיל והכא דוקא בלא נפדו אלא היינו טעמא בקדושת דמים משום דכתיב (במדבר ג׳:י״ג) גבי בכור בישראל ובמתנות כתיב (דברים יח) מאת העם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' כל הקדשיםשקדם מום קבוע כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה כל הקדשים כו' ומשני בריא כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף י״ד עמוד א׳

    מסכת בכורות דף י״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 9 קטעים ממוספרים, כ־158 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן שהיה להם מום קבוע והקדישן להמכר ולהבא מדמיהם קרבן למזבח:

    חייבין בבכורה לאחר פדיונן אם ילדו:

    ובמתנות זרוע לחיים וקיבה כחולין גמורין:

    ויוצאין לחולין בפדיונן לגמרי ליגזז וליעבד כחולין גרידי משום דמעיקרא לא חיילא עלייהו קדושה חמורה:

    והשוחטן בחוץ פטור אפי' קודם פדיון דאפי' הוי מומן קל כגון דוקין שבעין דלגבי קדשים מיחייב השוחטן בחוץ הכא פטור משום דלא חלה עליהן מתחילה קדושה כל כך:

    ואין עושין תמורה מפרש בגמ':

    ואם מתו קודם פדיונן יפדו להאכילן לכלבים דאין קדושתן חמורה ותו קמ"ל דגרעי משאר קדשים שאין נפדין אלא חיין שיוכלו לעמוד בפני הכהן בשעת הערכתן דכתיב (ויקרא כז) והעמיד (הכהן) את הבהמה וגו' והדר והעריך (אותה) הכהן וגו':

    חוץ מן הבכור והמעשר שאפילו במומן חלה עליהן קדושה חמורה דבכור רחם מקדשו ובמעשר כתיב (שם) לא יבקר בין טוב לרע דמשמע בין תם בין בעל מום קדוש טוב תם רע בעל מום:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 14a · Sefaria

    תוספות

    כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן לאו בקדשי בדק הבית איירי אלא בהקדישן למזבח לדמיהן דאין חילוק בין רישא לסיפא אלא שזה קדם הקדשו למומו וזה קדם מומו להקדשו ואע"פ שעובר כשהקדיש בעל מום למזבח כדאמרינן פ"ק דתמורה (דף ו:) מכל מקום אשמעינן דינו והתם מפרש מאי שנא מדקלא בעלמא ומשני בריא מילתא טפי שביק תמים ומקדשין בעלי מומין:

    קדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנות פי' הקונטרס קדושת דמים פוטרת מן הבכורה כקדושת הגוף כדמפרש לקמן מקראי דפוטרת מן הבכורה ומן המתנות וקשה לפי' דהתם פטרינן בפסולי המוקדשין אע"פ דנפדו מדאיתקש לצבי ואיל והכא דוקא בלא נפדו אלא היינו טעמא בקדושת דמים משום דכתיב (במדבר ג׳:י״ג) גבי בכור בישראל ובמתנות כתיב (דברים יח) מאת העם:

    Tosafot on Bekhorot 14a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' כל הקדשים שקדם מום קבוע כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה כל הקדשים כו' ומשני בריא כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 14a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף י״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־158 מילים ב־9 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 9 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 120 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם…״

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״וכל שקדם הקדשן את מומן, או מום…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ טעמא דנפדו, הא לא נפדו פטורין…״

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״ויוצאין לחולין וכו'. טעמא דנפדו, הא לא…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״אמרי: לא, קדושת דמים למזבח הוא דמיחלפא…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״ולדן וחלבן מותר כו'. היכי דמי? אילימא…״

    9. קטע 94 מילים

      נפתחת ב״הא לפני פדיונן אסירי.…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף י״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026