ולדורות מנא לן — שיפטרו בכורי כהנים לוים דמהאי ק"ו לא שמעינן אלא במדבר:
וממאי דבשה — של בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל דקאמרת לעיל בן לוי דהוה ליה שה דאפקע ליפקע:
כסף לדורות — בבכור אדם (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים:
שה לדורות — (שמות י״ג:י״ג) ופטר חמור תפדה בשה:
בכסף פדו בכורים באותה שעה דכתיב (במדבר ג׳:מ״ז) ולקחת חמשת שקלים לגולגולת:
הקדשות — (ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' ומעשר שני דכתיב (דברים יד) ונתתה בכסף הילכך פדו בו בכורות במדבר כלדורות תאמר בשה שאין פודין בו הקדשות:
תדע — שלא נמנו בכורי בהמת ישראל מדלא מנה הכתוב עודפים בבהמה כמו שמנה באדם שלשה ושבעים ומאתים:
דלא הוו — להן לישראל בהמות טובא כלוים:
ודילמא אפילו הכי — דמקנה רב היה לבני ראובן אפ"ה לא הוו עדפי בבהמה שיהו בכורי בהמת ישראל עודפים על פשוטי בהמות לוים:
ואימא — הא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה (יונה ד) ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע:
אם כן — דבהמת דלוים (ובהמתן דישראל תרוייהו) טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש"מ חד פטר טובא:
תנינא — במתניתין ופודה בו בשה פעמים הרבה שאם חזר וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר:
ורבי חנינא — דאמר שה אחד של בן לוי כו' טעמא דמתני' קמפרש והכי קאמר כו':
לא קדשו בכורות — שנולדו במדבר:
דמעיקרא — במדבר. והאי קדש לי כל בכור מוקי ליה ריש לקיש במצרים אבל במדבר לא קדשו מדכתיב כי יביאך והדר והעברת כל פטר רחם:
בבמות — כל אחד בנה מזבח ומקריב עליו ומשהוקם המשכן נאסרו כדכתיב (ויקרא י״ז:ד׳) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו':
ועבודה בבכורות — בכורי ישראל היו מקריבים ומכאן ואילך הכהנים אלמא בכורות קדשו:
דאי לא תימא הכי — אלא באותן שנולדו במדבר:
בן שנה בר עבודה — הא משיצאו ממצרים עד שהוקם המשכן שתא חדא הוא דהואי:
דלא פסיק — קדושת בכורות דהנך שנולדו במדבר קדשו איכא למימר דמעיקרא שנולדו (במדבר) בקדושתייהו קיימי כו':
ומינה — איכא למשמע דלא קדשו בכורות במדבר דקתני אותו היום מכלל דמכאן ואילך לא קרוב שיום ראשון הקריבו כל בכורי בהמה שיצאו ממצרים:
מעיקרא לא — שלא היה יכול כל אחד לעשות מזבח להקריב בכורות שלו דחובות לא קרוב בבמת יחיד:
הוזהרו לקדש — ולעולם לכשיכנסו לארץ:
במצרים לא קדוש — בתמיה. והא מודו כולהו לעיל באותן שיצאו ממצרים:
והכתיב פקוד כל בכור זכר — מבן חדש ומעלה ובן חדש ודאי במדבר נולד דהא האי מעשה בשנה שנית הואי:
