מסכת בכורות דף ד׳ עמוד ב׳

1ולדורות מנלן? אמר קרא: ״(במדבר״, ג, יב) והיו לי הלוים והיו בהווייתן יהו׃

2וממאי דבשה אמר: רב חסדא נאמר כסף לדורות ונאמר שה לדורות׃

3מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו לאותה שעה אף שה האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו באותה שעה׃

4מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני׃

5אלא, אמר: קרא (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה מה בכור אדם לא חלקת בין לדורות בין לאותה שעה בכסף אף בהמה טמאה לא תחלוק בו בין לדורות בין לאותה שעה בשה׃

6אמר: ר' חנינא שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל אמר אביי תדע שהרי מנה הכתוב עודפים באדם ולא מנה עודפין בבהמה׃

7ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות טובא לא ס"ד דכתיב ״(במדבר לב״, א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד׃

8דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי לבהדי בכורי ישראל אמר קרא ״(במדבר ג״, מה) ואת בהמת הלוים תחת בהמתם בהמה אחת תחת בהמות הרבה׃

9ואימא (יונה ד, יא) בהמה רבה א"כ ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה או בהמתם תחת בהמתם מאי בהמת תחת בהמתם ש"מ חד פטר טובא׃

10אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור' חנינא טעמא דמתני' מפרש והכי קאמר מאי טעמא פודה בו פעמים הרבה משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים של ישראל׃

11איתמר ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר׃

12ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר דרחמנא אמר ליקדשו כדכתיב ״(שמות יג״, ב) קדש לי כל בכור׃

13וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר מדכתיב ״(שמות יג״, ה) והיה כי יביאך וכתיב ״בתריה והעברת מכלל דמעיקרא לא קדוש״׃

14איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות אמר ליה באותן שיצאו ממצרים׃

15הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בן שנה בר מיעבד עבודה הוא׃

16ודקארי לה מאי קארי לה׃

17הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא דלא פסיק קדושתייהו הנך דמעיקרא נמי לא פקעא קדושתייהו אלא אי אמרת דפסק קדושתייה הנך דמעיקרא נמי פקעא ליה קדושתייהו׃

18ואידך דקדוש קדוש דלא קדוש לא קדוש׃

19איתיביה אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא קרוב׃

20איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם ישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות אותו היום אין מיכן ואילך לא אימא מאותו היום ואילך׃

21ומאי קמשמע לן מאותו היום אין מעיקרא לא אלמא חובות בבמה לא קרוב׃

22תא שמע נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן ישראל לארץ במצרים מהו אומר (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור במדבר הוא אומר (במדבר ח, יז) כי לי כל בכור בבני ישראל בכניסתם לארץ הוא אומר והיה כי יביאך והעברת׃

23אמר רב נחמן בר יצחק בשלשה מקומות הוזהרו על הבכורות ליקדש ולא קדשו ובמצרים נמי לא קדוש הא קאמרי' דקדוש ה"ק מהן קדשו ומהן לא קדשו׃

24מתקיף לה רב פפא ובמדבר לא קדשו והכתיב ״(במדבר ג״, מ) פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אלא אי איתמר הכי איתמר רבי יוחנן אמר קדשו ולא פסקו וריש לקיש אמר קדשו׃