בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ד׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ולדורות מנא לןשיפטרו בכורי כהנים לוים דמהאי ק"ו לא שמעינן אלא במדבר:

    וממאי דבשהשל בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל דקאמרת לעיל בן לוי דהוה ליה שה דאפקע ליפקע:

    כסף לדורותבבכור אדם (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים:

    שה לדורות(שמות י״ג:י״ג) ופטר חמור תפדה בשה:

    בכסף פדו בכורים באותה שעה דכתיב (במדבר ג׳:מ״ז) ולקחת חמשת שקלים לגולגולת:

    הקדשות(ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' ומעשר שני דכתיב (דברים יד) ונתתה בכסף הילכך פדו בו בכורות במדבר כלדורות תאמר בשה שאין פודין בו הקדשות:

    תדעשלא נמנו בכורי בהמת ישראל מדלא מנה הכתוב עודפים בבהמה כמו שמנה באדם שלשה ושבעים ומאתים:

    דלא הוולהן לישראל בהמות טובא כלוים:

    ודילמא אפילו הכידמקנה רב היה לבני ראובן אפ"ה לא הוו עדפי בבהמה שיהו בכורי בהמת ישראל עודפים על פשוטי בהמות לוים:

    ואימאהא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה (יונה ד) ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע:

    אם כןדבהמת דלוים (ובהמתן דישראל תרוייהו) טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש"מ חד פטר טובא:

    תנינאבמתניתין ופודה בו בשה פעמים הרבה שאם חזר וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר:

    ורבי חנינאדאמר שה אחד של בן לוי כו' טעמא דמתני' קמפרש והכי קאמר כו':

    לא קדשו בכורותשנולדו במדבר:

    דמעיקראבמדבר. והאי קדש לי כל בכור מוקי ליה ריש לקיש במצרים אבל במדבר לא קדשו מדכתיב כי יביאך והדר והעברת כל פטר רחם:

    בבמותכל אחד בנה מזבח ומקריב עליו ומשהוקם המשכן נאסרו כדכתיב (ויקרא י״ז:ד׳) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו':

    ועבודה בבכורותבכורי ישראל היו מקריבים ומכאן ואילך הכהנים אלמא בכורות קדשו:

    דאי לא תימא הכיאלא באותן שנולדו במדבר:

    בן שנה בר עבודההא משיצאו ממצרים עד שהוקם המשכן שתא חדא הוא דהואי:

    דלא פסיקקדושת בכורות דהנך שנולדו במדבר קדשו איכא למימר דמעיקרא שנולדו (במדבר) בקדושתייהו קיימי כו':

    ומינהאיכא למשמע דלא קדשו בכורות במדבר דקתני אותו היום מכלל דמכאן ואילך לא קרוב שיום ראשון הקריבו כל בכורי בהמה שיצאו ממצרים:

    מעיקרא לאשלא היה יכול כל אחד לעשות מזבח להקריב בכורות שלו דחובות לא קרוב בבמת יחיד:

    הוזהרו לקדשולעולם לכשיכנסו לארץ:

    במצרים לא קדושבתמיה. והא מודו כולהו לעיל באותן שיצאו ממצרים:

    והכתיב פקוד כל בכור זכרמבן חדש ומעלה ובן חדש ודאי במדבר נולד דהא האי מעשה בשנה שנית הואי:

    בכורות ד עמוד ב

    1ולדורות מנלן? אמר קרא: ״(במדבר״, ג, יב) והיו לי הלוים והיו בהווייתן יהו׃

    2וממאי דבשה אמר: רב חסדא נאמר כסף לדורות ונאמר שה לדורות׃

    3מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו לאותה שעה אף שה האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו באותה שעה׃

    4מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני׃

    5אלא, אמר: קרא (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה מה בכור אדם לא חלקת בין לדורות בין לאותה שעה בכסף אף בהמה טמאה לא תחלוק בו בין לדורות בין לאותה שעה בשה׃

    6אמר: ר' חנינא שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל אמר אביי תדע שהרי מנה הכתוב עודפים באדם ולא מנה עודפין בבהמה׃

    7ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות טובא לא ס"ד דכתיב ״(במדבר לב״, א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד׃

    8דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי לבהדי בכורי ישראל אמר קרא ״(במדבר ג״, מה) ואת בהמת הלוים תחת בהמתם בהמה אחת תחת בהמות הרבה׃

    9ואימא (יונה ד, יא) בהמה רבה א"כ ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה או בהמתם תחת בהמתם מאי בהמת תחת בהמתם ש"מ חד פטר טובא׃

    10אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור' חנינא טעמא דמתני' מפרש והכי קאמר מאי טעמא פודה בו פעמים הרבה משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים של ישראל׃

    11איתמר ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר׃

    12ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר דרחמנא אמר ליקדשו כדכתיב ״(שמות יג״, ב) קדש לי כל בכור׃

    13וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר מדכתיב ״(שמות יג״, ה) והיה כי יביאך וכתיב ״בתריה והעברת מכלל דמעיקרא לא קדוש״׃

    14איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות אמר ליה באותן שיצאו ממצרים׃

    15הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בן שנה בר מיעבד עבודה הוא׃

    16ודקארי לה מאי קארי לה׃

    17הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא דלא פסיק קדושתייהו הנך דמעיקרא נמי לא פקעא קדושתייהו אלא אי אמרת דפסק קדושתייה הנך דמעיקרא נמי פקעא ליה קדושתייהו׃

    18ואידך דקדוש קדוש דלא קדוש לא קדוש׃

    19איתיביה אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא קרוב׃

    20איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם ישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות אותו היום אין מיכן ואילך לא אימא מאותו היום ואילך׃

    21ומאי קמשמע לן מאותו היום אין מעיקרא לא אלמא חובות בבמה לא קרוב׃

    22תא שמע נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן ישראל לארץ במצרים מהו אומר (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור במדבר הוא אומר (במדבר ח, יז) כי לי כל בכור בבני ישראל בכניסתם לארץ הוא אומר והיה כי יביאך והעברת׃

    23אמר רב נחמן בר יצחק בשלשה מקומות הוזהרו על הבכורות ליקדש ולא קדשו ובמצרים נמי לא קדוש הא קאמרי' דקדוש ה"ק מהן קדשו ומהן לא קדשו׃

    24מתקיף לה רב פפא ובמדבר לא קדשו והכתיב ״(במדבר ג״, מ) פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אלא אי איתמר הכי איתמר רבי יוחנן אמר קדשו ולא פסקו וריש לקיש אמר קדשו׃

    תוספות

    מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומעשר שניאע"ג דהקדש נפדה בשה וכל דבר חוץ מעבד וקרקע ושטר כדאמרינן בפ' יש בכור (לקמן בכורות דף נא.) היינו מטעם ששוה כסף ככסף ולא מטעם שה אבל פטר חמור נפדה בשה כל דהו ובשאר בשויו כדאמר לקמן:

    ופודה בו פעמים הרבהפ"ה אם חזר וקנאו מיד כהן אחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר ור"ת מפרש דאספק קאי לקמן בפרקין (בכורות ד' ט.) דקתני רישא אחת בכרה ואחת לא בכרה ילדה זכר ונקבה מפריש והוא לעצמו ובספק זה שלא יצא מידו הוצרך למתני שחוזר ופודה בו ספק אחר פעמים הרבה וכן משמע דאספק קאי דקתני בתר הכי נכנס לדיר להתעשר ומוקי ליה בגמ' בספק אבל בוודאי לא אפשר למימר פודה וחוזר ופודה כל זמן שהוא ביד ישראל ולא נתן דהא תנן לקמן בפירקין (בכורות ט.) שתי חמורות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שני טלאים לכהן:

    לא קדשו בכורות (נמי) במדברלא בכור אדם ולא בכור בהמה והא דפריך לעיל אפי' מבכור בהמה טהורה ליפטרו דהא בהמה טהורה דידהו הפקיעה בהמת ישראל הטהורה אין זה אליבא דריש לקיש לפי סברתו של עכשיו ומיהו לפי מסקנא דלקמן הוקדשו בחומש הפקודים ואחר כך פסקו ניחא:

    אותו היוםמכאן ואילך לא קרוב ואע"ג דנדרים ונדבות קרוב משם ואילך משום בכורות נקט אותו היום:

    אלא אי איתמר כו'למסקנא זו לא נאמרו הני תיובתא דלעיל וכה"ג איתא בריש החולץ (יבמות דף לה: ושם) גבי אלמנה מעוברת ובפרק קמא דחגיגה (דף ז.) ופרק המפלת (נדה דף כד.) גבי פניו מוסמסין ובכמה דוכתי איכא טובא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא בכניסתו לארץ הוא אימר והיה [כי] כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה כסף לדורות כו' כסף חמשת שקלים וגו' עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה שה לדורות כו' תפדה בשה עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה בכסף פדו כו' ובד"ה תדע שלא כו' באדם שלשה ושבעים ומאתים עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דלא הוי להו כו' ובד"ה לא קדשו כו' שנולדו במדבר עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דמעיקרא כו' ובד"ה דאלת"ה כו' הוא דהואי עכ"ל ואח"כ מ"ה דלא פסקה כו' ובד"ה הוזהרו כו' לארץ הס"ד ואח"כ מ"ה במצרים כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ופודה בו כו' והוא לעצמו בספק כו' הוצרך למיתני שחוזר כו' כצ"ל:

    בד"ה לא קדשו כו' והא דפריך לעיל ואפי' מבכור בהמה טהורה ליפטרו כו' אין זה אליבא דר"ל כו' עכ"ל אבל מבכור אדם דפוטר במתני' לא תקשי ליה לר"ל אפילו להך לישנא דאיכא לאוקמי נמי באותן שיצאו ממצרים ור"י דמקשי ליה לר"ל לא אסיק אדעתיה לאוקמי הך דעד שלא הוקם המשכן כו' באותן שיצאו ממצרים ה"ה דה"מ להקשות ליה ממתני' דהכא אלא דהך דעד שלא הוקם כו' נמי מתני' היא בפרק בתרא דזבחים והא דפריך מבכור בהמה טהורה נמי לפטרו ליכא לאוקמי [נמי] באותן שיצאו ממצרים דהא לר"ל קאמר דכולהו קרבו באותו יום שהוקם המשכן ומתירוצם הא דפריך רבא לעיל בפשיטות דבהמה טהורה הפקיעה בהמת ישראל הטהורה אינו מוכרח לומר [כן] וכן פירש רש"י בחומש דלא פדו בכור בהמה טהורה של ישראל אלא את פטרי בכוריהם שהוא פשוטו של מקרא ועיין ברא"ם וק"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ד׳ עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־522 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ולדורות מנא לן שיפטרו בכורי כהנים לוים דמהאי ק"ו לא שמעינן אלא במדבר:

    וממאי דבשה של בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל דקאמרת לעיל בן לוי דהוה ליה שה דאפקע ליפקע:

    כסף לדורות בבכור אדם (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים:

    שה לדורות (שמות י״ג:י״ג) ופטר חמור תפדה בשה:

    בכסף פדו בכורים באותה שעה דכתיב (במדבר ג׳:מ״ז) ולקחת חמשת שקלים לגולגולת:

    הקדשות (ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' ומעשר שני דכתיב (דברים יד) ונתתה בכסף הילכך פדו בו בכורות במדבר כלדורות תאמר בשה שאין פודין בו הקדשות:

    תדע שלא נמנו בכורי בהמת ישראל מדלא מנה הכתוב עודפים בבהמה כמו שמנה באדם שלשה ושבעים ומאתים:

    דלא הוו להן לישראל בהמות טובא כלוים:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 4b · Sefaria

    תוספות

    מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומעשר שני אע"ג דהקדש נפדה בשה וכל דבר חוץ מעבד וקרקע ושטר כדאמרינן בפ' יש בכור (לקמן בכורות דף נא.) היינו מטעם ששוה כסף ככסף ולא מטעם שה אבל פטר חמור נפדה בשה כל דהו ובשאר בשויו כדאמר לקמן:

    ופודה בו פעמים הרבה פ"ה אם חזר וקנאו מיד כהן אחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר ור"ת מפרש דאספק קאי לקמן בפרקין (בכורות ד' ט.) דקתני רישא אחת בכרה ואחת לא בכרה ילדה זכר ונקבה מפריש והוא לעצמו ובספק זה שלא יצא מידו הוצרך למתני שחוזר ופודה בו ספק אחר פעמים הרבה וכן משמע דאספק קאי דקתני בתר הכי נכנס לדיר להתעשר ומוקי ליה בגמ' בספק אבל בוודאי לא אפשר למימר פודה וחוזר ופודה כל זמן שהוא ביד ישראל ולא נתן דהא תנן לקמן בפירקין (בכורות ט.) שתי חמורות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שני טלאים לכהן:

    לא קדשו בכורות (נמי) במדבר לא בכור אדם ולא בכור בהמה והא דפריך לעיל אפי' מבכור בהמה טהורה ליפטרו דהא בהמה טהורה דידהו הפקיעה בהמת ישראל הטהורה אין זה אליבא דריש לקיש לפי סברתו של עכשיו ומיהו לפי מסקנא דלקמן הוקדשו בחומש הפקודים ואחר כך פסקו ניחא:

    אותו היום מכאן ואילך לא קרוב ואע"ג דנדרים ונדבות קרוב משם ואילך משום בכורות נקט אותו היום:

    אלא אי איתמר כו' למסקנא זו לא נאמרו הני תיובתא דלעיל וכה"ג איתא בריש החולץ (יבמות דף לה: ושם) גבי אלמנה מעוברת ובפרק קמא דחגיגה (דף ז.) ופרק המפלת (נדה דף כד.) גבי פניו מוסמסין ובכמה דוכתי איכא טובא:

    Tosafot on Bekhorot 4b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא בכניסתו לארץ הוא אימר והיה [כי] כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה כסף לדורות כו' כסף חמשת שקלים וגו' עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה שה לדורות כו' תפדה בשה עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה בכסף פדו כו' ובד"ה תדע שלא כו' באדם שלשה ושבעים ומאתים עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דלא הוי להו כו' ובד"ה לא קדשו כו' שנולדו במדבר עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דמעיקרא כו' ובד"ה דאלת"ה כו' הוא דהואי עכ"ל ואח"כ מ"ה דלא פסקה כו' ובד"ה הוזהרו כו' לארץ הס"ד ואח"כ מ"ה במצרים כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ופודה בו כו' והוא לעצמו בספק כו' הוצרך למיתני שחוזר כו' כצ"ל:

    בד"ה לא קדשו כו' והא דפריך לעיל ואפי' מבכור בהמה טהורה ליפטרו כו' אין זה אליבא דר"ל כו' עכ"ל אבל מבכור אדם דפוטר במתני' לא תקשי ליה לר"ל אפילו להך לישנא דאיכא לאוקמי נמי באותן שיצאו ממצרים ור"י דמקשי ליה לר"ל לא אסיק אדעתיה לאוקמי הך דעד שלא הוקם המשכן כו' באותן שיצאו ממצרים ה"ה דה"מ להקשות ליה ממתני' דהכא אלא דהך דעד שלא הוקם כו' נמי מתני' היא בפרק בתרא דזבחים והא דפריך מבכור בהמה טהורה נמי לפטרו ליכא לאוקמי [נמי] באותן שיצאו ממצרים דהא לר"ל קאמר דכולהו קרבו באותו יום שהוקם המשכן ומתירוצם הא דפריך רבא לעיל בפשיטות דבהמה טהורה הפקיעה בהמת ישראל הטהורה אינו מוכרח לומר [כן] וכן פירש רש"י בחומש דלא פדו בכור בהמה טהורה של ישראל אלא את פטרי בכוריהם שהוא פשוטו של מקרא ועיין ברא"ם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 4b · Sefaria

    בן יהוידע

    בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר, וּבִכְנִיסָתָן יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. נראה לי בס"ד טעם לשלשה מקומות כי הקדושה שורשה באות יו"ד דשמא קדישא שנחלקת לשלשה יודין כנזכר בזוהר (ויקרא דף יא) וזה לשונו ועל דא מאן דבעי למכתב שמא קדישא יו"ד בקדמיתא קוצא חד לעילא וקוצא חד באמצעיתא וקוצא חד לתתא וכו' עיין שם ולכן ברכת כהנים לישראל בשלשה פסוקים שמתחילין בשלשה יודין (במדבר ו, כג-כז) וזכו לשלשה שמות ' י שראל י עקב י שורון' שמתחילין בשלשה יודי"ן ולכך בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל.

    Ben Yehoyada on Bekhorot 4b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ד׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־522 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״ולדורות מנלן? אמר קרא: (במדבר, ג, יב)…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״וממאי דבשה אמר: רב חסדא נאמר כסף…״

      חכמים: רב חסדא.

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות…״

    4. קטע 48 מילים

      נפתחת ב״מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר…״

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״אלא, אמר: קרא (במדבר יח, טו) אך…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״אמר: ר' חנינא שה אחד של בן…״

      חכמים: אביי.

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות…״

      חכמים: רב היה.

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי…״

      חכמים: רבה.

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״ואימא (יונה ד, יא) בהמה רבה א"כ…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1035 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה…״

      חכמים: רבא, רבה.

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״איתמר ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר דרחמנא…״

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    15. קטע 1513 מילים

      נפתחת ב״הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי…״

    16. קטע 165 מילים

      נפתחת ב״ודקארי לה מאי קארי לה…״

    17. קטע 1727 מילים

      נפתחת ב״הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא…״

    18. קטע 187 מילים

      נפתחת ב״ואידך דקדוש קדוש דלא קדוש לא קדוש…״

    19. קטע 1928 מילים

      נפתחת ב״איתיביה אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם…״

    20. קטע 2030 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן…״

    21. קטע 2113 מילים

      נפתחת ב״ומאי קמשמע לן מאותו היום אין מעיקרא…״

    22. קטע 2245 מילים

      נפתחת ב״תא שמע נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות…״

    23. קטע 2326 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק בשלשה מקומות…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    24. קטע 2432 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב פפא ובמדבר לא קדשו…״

      חכמים: רב פפא, רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ד׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026