בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף י׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הכא במאי עסקינן כגון ששחטולפטר חמור ואי דשחטיה לשם שחיטה גמורה אפי' לר' שמעון הויא מחשבה ומטמא אלא בשחטו ע"מ להתלמד בו הלכות שחיטה ובהך פליגי דרבנן סברי הך שחיטה משויא לה אוכל כשחיטה גמורה מעלייתא דאמרינן בהעור והרוטב (חולין קיז:) השוחט בהמה לעובד כוכבים כו' כדפרישית לעיל ור"ש סבר הך שחיטה לאו מעלייתא היא ולא הויא מחשבה ובפלוגתא דנימוס ור"א:

    דמו מכשיראם נפל על הזרעים וכל שכן אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו הויא מחשבתו ואי נחרו ולא שחטו תו לא הוה פליג בה רבי אלעזר דודאי לעלמא הוא דמכשיר דמו ולאו לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה:

    אלא לאו איסורו חישובוהוא דאיכא בהדי שחיטה כה"ג איכא בינייהו:

    לעלמאאם נפל על הזרעים אבל לגופיה בעי מחשבה דאיסורו חישובו גרידא לא אמרינן והך שחיטה לא חשיבא לשווייה אוכל:

    ואפי' לגופיה לא בעי מחשבהדהך שחיטה משוייא לה אוכל ובהאי נמי פליגי רבנן כר' אלעזר ורבי שמעון כנימוס:

    הואיל ויש בו סימני טהרהכדאמר באלו טריפות (חולין סא:) משום הכי הוי אוכלא אבל לגבי פטר חמור דלית ליה סימני טהרה אי לאו דחשיב משום הך שחיטה לא מטמו ליה רבנן ור' שמעון אע"ג דחשיב עליה פליג משום דאסור בהנאה לאחר עריפה כדרב':

    ומנלן דסימני טהרה מילתאלאחותי לידי טומאה דקתני עלה בברייתא דלעיל נבלת בהמה טהורה כו':

    אפי' להתעסקדמתכוין לחתוך דבר אחר דלאו לשחיטה איכוין:

    אין הכי נמי ומשום נימוסלהודיע כחו דאע"ג דשחטו להתלמד בו דהוי שחיטה חשובה טפי מלהתעסק אפ"ה איהו גופיה לא מטמא ליה נימוס:

    איתיביהאביי לרבא דאמר מודה רבי שמעון לאחר עריפה:

    בקופיץסכין גדול שכן דרך עריפה:

    מאחוריוממול ערפו דכתיב וערפתו:

    במגירהשיג"א סכין שיש בה פגימות הרבה:

    בהנאת דמיואם השכירה לאחרים:

    בהנאת גופוכגון גיזה ועבודה:

    מה פדייה מותרתדלאחר פדיונו דברי הכל שרי בהנאה:

    הוא הפסיד ממונו של כהןשלא פדאו בשה ויתננו לכהן:

    לפיכך יופסד ממונויכפוהו בית דין לעורפו לאחר שלשים כדמפרש בפירקא ויאסר בהנאה:

    הא מיפסד וקאידמחיים נמי אסור ומאי מפסדא ליה עריפה:

    אלא לאו רבי שמעוןולאחר עריפה מודה:

    דביני ובינידמחיים נמי אסור בהנאה מצי פריק ליה בשה בר דנקא והשתא מפסיד הכל:

    איבעית אימא ר' שמעוןואפילו הכי בהנאה לא מיתסר ומאי אפסיד ממונו לפחת מיתה מה שמיתה פיחתתו דמחיים הוה שוה מנה ולאחר מיתה אינה שוה אלא דינר להאכילו לכלבו:

    להא דרב נחמןדאמר לעיל מודה ר' שמעון לאחר עריפה:

    תיקדש בכוליהדהא כוליה שרי בהנאה:

    שאינו שוה אלא שקלסלע דהשתא ליכא ביני ביני דההוא שה דיהבינן לכהן תותיה בעי למיהוי שוה שקל:

    תפדה תפדהתרי זמני כתיב ופטר חמור תפדה בשה (שמות י״ג:י״ג):

    מידאפי' בתוך שלשים:

    איתקש לבכור אדםדכתיב (במדבר י״ח:ט״ו) את בכור האדם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה:

    מה בכור אדםפדיונו לאחר שלשים יום ופדויו מבן חדש תפדה וחמשה סלעים בעי למיתב:

    אף כאן לאחר שלשים יום וחמשהסלעים בעי למיתב:

    בכורות י עמוד ב

    1הכא במאי עסקינן? כגון ששחטו להתלמד בו, ובפלוגתא דנימוס ור' אליעזר.

    2דתניא, אמר ר' יוסי: סח לי נימוס, אחיו של ר' יהושע הגרסי, שהשוחט את העורב להתלמד בו דמו מכשיר. ר' אליעזר אומר: דם שחיטה לעולם מכשיר.

    3רבי אליעזר היינו תנא קמא! אלא לאו איסורו חישובו איכא בינייהו.

    4תנא קמא סבר: דמו מכשיר לעלמא, אבל לגופיה בעי מחשבה.

    5ואתא רבי אליעזר למימר: דם שחיטה לעולם מכשיר, ואפי' לגופיה נמי לא בעי מחשבה.

    6ממאי? דילמא טעמא דר' אליעזר התם דשאני עורב, הואיל ויש בו סימני טהרה.

    7ומנלן דסימני טהרה מילתא היא? דקתני עלה דההיא, א"ר שמעון: מה טעם? הואיל ויש בו סימני טהרה.

    8וכי תימא: אי משום סימני טהרה, מאי איריא להתלמד? אפי' להתעסק נמי! אין הכי נמי, ומשום נימוס.

    9איתיביה: לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו, ואסור בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון מתיר!

    10אימא: ומחיים אסור בהנאה, ור"ש מתיר.

    11והא מדסיפא מחיים הוי, רישא לאו מחיים.

    12דקתני סיפא: לא ימיתנו, לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגירה, ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות, ואסור בגיזה ועבודה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון מתיר!

    13רישא וסיפא מחיים, רישא בהנאת דמיו, סיפא בהנאת גופו.

    14וצריכא, דאי תנא הנאת דמיו בההוא קא שרי רבי שמעון, אבל בהנאת גופו אימא מודה ליה לרבי יהודה. ואי תנא בהנאת גופו בההיא קאסר רבי יהודה, אבל בהנאת דמיו אימא מודה לרבי שמעון. צריכא.

    15וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור.

    16ואמר רב נחמן: מנא אמינא לה? דתניא: (שמות יג, יג) ״וערפתו״, נאמר כאן עריפה, ונאמר להלן עריפה, מה להלן אסור אף כאן אסור.

    17מני? אילימא רבי יהודה מחיים מיסר אסור, אלא לאו רבי שמעון היא׃

    18א"ל רב ששת ספרא חבריך תרגומה לעולם רבי יהודה ואיצטריך סלקא דעתך אמינא עריפה במקום פדייה עומדת מה פדייה מתרת אף עריפה מתרת קמ"ל׃

    19אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו׃

    20מני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי אלא לאו רבי שמעון היא׃

    21איבעית אימא רבי יהודה ואיבעית אימא רבי שמעון׃

    22איבעית אימא רבי יהודה אפסידא דביני ביני׃

    23ואיבעית אימא רבי שמעון לפחת מיתה׃

    24וכן אמר ריש לקיש מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ורבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת׃

    25איכא דמתני לה להא דרב נחמן אהא המקדש בפטר חמור אינה מקודשת לימא מתני' דלא כרבי שמעון אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל׃

    26איכא דאמרי הא מני לא רבי יהודה ולא רבי שמעון אי רבי שמעון תיקדש בכוליה אי רבי יהודה תיקדש בהך דביני ביני׃

    27אמר רבה בר אבוה אמר רב לעולם רבי יהודה וכגון שאינו שוה אלא שקל וסבר לה כרבי יוסי בר יהודה דתניא (שמות יג יג) תפדה (שמות לד כ) תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל.

    28אמר מר תפדה תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא פשיטא׃

    29איצטריך סד"א הואיל ואיתקש לבכור אדם מה בכור אדם אחר שלשים וחמש האי נמי אחר שלשים וחמש׃

    30קמ"ל תפדה מיד תפדה כל שהוא׃

    31רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל ממה נפשך אי מקיש לבכור אדם חמש ליבעי ואי לא מקיש שקל מנא ליה׃

    32לעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא ״(ויקרא כז״, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל׃

    33ורבנן: ההוא׃

    תוספות

    שהשוחט עורב להתלמד דמו מכשירפירש הקונט' אם נפל על הזרעים וכ"ש אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו מחשבתו ואם נחרו ולא שחטו תו לא פליג ר' אליעזר דודאי לעלמא מכשיר דמו ולא לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה עכל"ה ותימה פירש דדם נחירה מכשיר לעלמא דמה טעם יכשיר כיון דלא הוי דם שחיטה ודם חללים לא שייך בבהמה אלא באדם:

    שאני עורב הואיל ויש בו סימני טהרההוא הדין כ"ד עופות חוץ מנשר כדמוכח פרק אלו טרפות (חולין סא:):

    מאי איריא להתלמד אפי' להתעסקפירוש ואפי' נחרו נמי דלהתעסק נמי לאו שחיטה היא וכנחרו דמי ואע"ג דאז לא היה הוכשר בדם שחיטה מ"מ פריך כיון דלא אתי לאשמועינן דדם שחיטה מכשיר דהא כבר אשמועינן ולא בא לאשמועינן אלא דאין צריך מחשבה הואיל ויש בו סימני טהרה זה היה יכול לאשמועינן בלא שחיטה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה דמו מכשיר כו' שחיטה כה"ג איכא בינייהו הס"ד ואח"כ מ"ה לעלמא כו' לשוייה אוכל הס"ד ואח"כ מ"ה ואפי' לגופיה כו' כנימוס הס"ד ואח"כ מ"ה הואיל כו' ובד"ה מנלן כו' טהורה כו' הס"ד בד"ה בקופיץ כו' עריפה הס"ד [ואח"כ מה"ד מאחוריו וכו' וערפתו הס"ד ואח"כ מה"ד במגירה כו' הרבה הס"ד] ואח"כ מ"ה בהנאת כו' לאחרים הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה שהשוחט וכו' ותימה פי' כו' לעלמא דמה טעם יכשיר כיון דלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    ובד"ה שאני עורב כו' ה"ה כ"ד עופות כו' עכ"ל כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף י׳ עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 33 קטעים ממוספרים, כ־538 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הכא במאי עסקינן כגון ששחטו לפטר חמור ואי דשחטיה לשם שחיטה גמורה אפי' לר' שמעון הויא מחשבה ומטמא אלא בשחטו ע"מ להתלמד בו הלכות שחיטה ובהך פליגי דרבנן סברי הך שחיטה משויא לה אוכל כשחיטה גמורה מעלייתא דאמרינן בהעור והרוטב (חולין קיז:) השוחט בהמה לעובד כוכבים כו' כדפרישית לעיל ור"ש סבר הך שחיטה לאו מעלייתא היא ולא הויא מחשבה ובפלוגתא דנימוס ור"א:

    דמו מכשיר אם נפל על הזרעים וכל שכן אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו הויא מחשבתו ואי נחרו ולא שחטו תו לא הוה פליג בה רבי אלעזר דודאי לעלמא הוא דמכשיר דמו ולאו לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה:

    אלא לאו איסורו חישובו הוא דאיכא בהדי שחיטה כה"ג איכא בינייהו:

    לעלמא אם נפל על הזרעים אבל לגופיה בעי מחשבה דאיסורו חישובו גרידא לא אמרינן והך שחיטה לא חשיבא לשווייה אוכל:

    ואפי' לגופיה לא בעי מחשבה דהך שחיטה משוייא לה אוכל ובהאי נמי פליגי רבנן כר' אלעזר ורבי שמעון כנימוס:

    הואיל ויש בו סימני טהרה כדאמר באלו טריפות (חולין סא:) משום הכי הוי אוכלא אבל לגבי פטר חמור דלית ליה סימני טהרה אי לאו דחשיב משום הך שחיטה לא מטמו ליה רבנן ור' שמעון אע"ג דחשיב עליה פליג משום דאסור בהנאה לאחר עריפה כדרב':

    ומנלן דסימני טהרה מילתא לאחותי לידי טומאה דקתני עלה בברייתא דלעיל נבלת בהמה טהורה כו':

    אפי' להתעסק דמתכוין לחתוך דבר אחר דלאו לשחיטה איכוין:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 10b · Sefaria

    תוספות

    שהשוחט עורב להתלמד דמו מכשיר פירש הקונט' אם נפל על הזרעים וכ"ש אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו מחשבתו ואם נחרו ולא שחטו תו לא פליג ר' אליעזר דודאי לעלמא מכשיר דמו ולא לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה עכל"ה ותימה פירש דדם נחירה מכשיר לעלמא דמה טעם יכשיר כיון דלא הוי דם שחיטה ודם חללים לא שייך בבהמה אלא באדם:

    שאני עורב הואיל ויש בו סימני טהרה הוא הדין כ"ד עופות חוץ מנשר כדמוכח פרק אלו טרפות (חולין סא:):

    מאי איריא להתלמד אפי' להתעסק פירוש ואפי' נחרו נמי דלהתעסק נמי לאו שחיטה היא וכנחרו דמי ואע"ג דאז לא היה הוכשר בדם שחיטה מ"מ פריך כיון דלא אתי לאשמועינן דדם שחיטה מכשיר דהא כבר אשמועינן ולא בא לאשמועינן אלא דאין צריך מחשבה הואיל ויש בו סימני טהרה זה היה יכול לאשמועינן בלא שחיטה:

    Tosafot on Bekhorot 10b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה דמו מכשיר כו' שחיטה כה"ג איכא בינייהו הס"ד ואח"כ מ"ה לעלמא כו' לשוייה אוכל הס"ד ואח"כ מ"ה ואפי' לגופיה כו' כנימוס הס"ד ואח"כ מ"ה הואיל כו' ובד"ה מנלן כו' טהורה כו' הס"ד בד"ה בקופיץ כו' עריפה הס"ד [ואח"כ מה"ד מאחוריו וכו' וערפתו הס"ד ואח"כ מה"ד במגירה כו' הרבה הס"ד] ואח"כ מ"ה בהנאת כו' לאחרים הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה שהשוחט וכו' ותימה פי' כו' לעלמא דמה טעם יכשיר כיון דלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    ובד"ה שאני עורב כו' ה"ה כ"ד עופות כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 10b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף י׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־538 מילים ב־33 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 33 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״הכא במאי עסקינן? כגון ששחטו להתלמד בו,…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״דתניא, אמר ר' יוסי: סח לי נימוס,…״

      חכמים: רב להתלמד.

    3. קטע 311 מילים

      נפתחת ב״רבי אליעזר היינו תנא קמא! אלא לאו…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״תנא קמא סבר: דמו מכשיר לעלמא, אבל…״

    5. קטע 514 מילים

      נפתחת ב״ואתא רבי אליעזר למימר: דם שחיטה לעולם…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״ממאי? דילמא טעמא דר' אליעזר התם דשאני…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ומנלן דסימני טהרה מילתא היא? דקתני עלה…״

    8. קטע 817 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא: אי משום סימני טהרה, מאי…״

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״איתיביה: לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״אימא: ומחיים אסור בהנאה, ור"ש מתיר.…״

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״והא מדסיפא מחיים הוי, רישא לאו מחיים.…״

    12. קטע 1229 מילים

      נפתחת ב״דקתני סיפא: לא ימיתנו, לא בקנה ולא…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    13. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״רישא וסיפא מחיים, רישא בהנאת דמיו, סיפא…״

    14. קטע 1434 מילים

      נפתחת ב״וצריכא, דאי תנא הנאת דמיו בההוא קא…״

      חכמים: רבי שמעון, רבי יהודה.

    15. קטע 1515 מילים

      נפתחת ב״וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר…״

      חכמים: רב נחמן, רבי שמעון, רבה.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״ואמר רב נחמן: מנא אמינא לה? דתניא:…״

      חכמים: רב נחמן.

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״מני? אילימא רבי יהודה מחיים מיסר אסור,…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    18. קטע 1824 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב ששת ספרא חבריך תרגומה לעולם…״

      חכמים: רב ששת, רבי יהודה.

    19. קטע 1916 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני…״

      חכמים: רב נחמן.

    20. קטע 2012 מילים

      נפתחת ב״מני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    21. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא רבי יהודה ואיבעית אימא רבי…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    22. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא רבי יהודה אפסידא דביני ביני…״

      חכמים: רבי יהודה.

    23. קטע 236 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא רבי שמעון לפחת מיתה…״

      חכמים: רבי שמעון.

    24. קטע 2421 מילים

      נפתחת ב״וכן אמר ריש לקיש מודה רבי שמעון…״

      חכמים: רבי שמעון, רבי יוחנן, רבי אלעזר.

    25. קטע 2528 מילים

      נפתחת ב״איכא דמתני לה להא דרב נחמן אהא…״

      חכמים: רב נחמן, רבי שמעון, רבה.

    26. קטע 2622 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי הא מני לא רבי יהודה…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    27. קטע 2743 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר אבוה אמר רב לעולם…״

      חכמים: רב לעולם, רבי יהודה, רבי יוסי בר יהודה, רבה.

    28. קטע 2810 מילים

      נפתחת ב״אמר מר תפדה תפדה [תפדה] מיד תפדה…״

    29. קטע 2917 מילים

      נפתחת ב״איצטריך סד"א הואיל ואיתקש לבכור אדם מה…״

    30. קטע 306 מילים

      נפתחת ב״קמ"ל תפדה מיד תפדה כל שהוא…״

    31. קטע 3123 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה…״

      חכמים: רבי יוסי בר יהודה.

    32. קטע 3223 מילים

      נפתחת ב״לעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא…״

      חכמים: רבא.

    33. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״ורבנן: ההוא…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף י׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026