חשוד על המעשר חשוד על השביעית — וכ"ש חשוד אשביעית חשוד אמעשר:
ומאן חכמים ר' מאיר — דאמר לקמן חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה:
הרי הוא כישראל מומר — ולא אמרינן דליהוי עובד כוכבים גמור כאילו לא נתגייר:
דאי קדיש — אשה לאחר שהמיר דתו קידושיו קידושין:
דברי חבירות — מפרש בתוספתא במסכת דמאי שלא יתן תרומה ומעשר לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיאכל חולין בטהרה ושיעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח:
דקדוקי סופרים — חומרא דרבנן:
דברי לויה — לשורר ולשרת ולהיות שוער:
מבני אהרן — משמע שיהא נוהג כל דין בני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:
שנוהג בצינעה — קודם שקיבל בפנינו היה נוהג עליו דין חבירות שאין לחושדו ולומר לפנים הוא עושה:
מקבלין אותו — שנחזיקנו כחבר וכנאמן לכל דבריו:
לכנפים — שיטול ידיו קודם אכילה וקודם שיגע באוכלין דתרומה דידים שניות הן:
לטהרות — לחומר שאר טהרות ונחזיק טהרותיו כטהרות גמורות לאכול תרומתו כתרומה טהורה:
מקבלין אותו — דאינו משייר דבר שלם שהרי מקבל עליו נטילת ידים וזהו עיקר אכילת חולין בטהרה:
אף לטהרות לא קבל — דכיון דבדין נטילת ידים שדבר קל הוא לעשות אינו יכול לעמוד כל שכן בשאר:
עד כמה מקבל אותו — דברי חבירות שנקבלנו לאלתר ונחזיקנו בחבר:
למשקין שלשים יום — שאם קיבל עליו דברי חבירות עד שלשים יום מהמנינן ליה מכאן ואילך בטהרות משקין שטומאתן קלה דטומאת משקין מדרבנן בפ' קמא דפסחים (דף טז:):
לכסות — להחזיק כסותו כחבר דאמר במסכת חגיגה (דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים:
שנים עשר חודש — אם קיבל עליו דברי חבירות לשנים עשר חדש:
הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל — וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל במסכת עדיות (פ"ה מ"א) דאמרינן ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הילל ואם איתא ליתני הא. ל"א עד כמה מקבלין אותו דאמרן לעיל אם נהג מתחלה בצינעא בתוך ביתו מקבלין אותו מיד ועד כמה ינהג מתחלה שנקבלנו מיד:
לפי שאינו דומה חבר שקיבל — הוא עצמו לבן חבר מחמת קבלת אביו שאין לו שום קבלה אלא סרך אביו דודאי אביו מיזדהר טפי. ל"א האי לפי שאינו דומה תנא קמא קאמר ליה מה טעם בניו ובני ביתו אין צריכין לקבל לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל אביו דבן חבר לא חשיד. ובתוספתא גרסינן שאין דומה חבר שקלקל לבן חבר שקלקל במסכת דמאי:
נשנית משנה זו — דאפי' תלמיד חכם צריך לקבל:
בטהרות — בסדר טהרות לא גרסי'. בטהרות עצמן אירע להן מעשה ונסתפקה הלכה:
שדרו רבנן — שדרו זוג דרבנן:
אותיב רבנן מדידיה — מתלמידיו שקיבלו עליהן דברי חבירות אותיב בהדי הנך שלוחים וקאי איהו לעיוני בשאילתם:
אבא של זה כו' — אגב ריתחיה קאמר ולא היא:
כבוד זקן — האב והבן:
סילסול — מעלה. ר' חנינא בן אנטיגנוס כהן היה:
בחזקתה עד שתיפסל — שימכרו בה קלא אילן לשם תכלת:
צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה גרסי' ולא גרסי' כבתחלה — ובתוספתא גרסינן הכי בבתחלה כלומר מתחלה קודם שנחזיקנו בחבירות ואע"ג דאמרן לעיל בניו ובני ביתו אין צריכין לקבל הכא שאני הואיל ובשעת קבלה לא הוו גביה ואיכא למימר דסרכייהו קמא נקטי:
אין צריכין לקבל — אם חזרו תחת יד חבר:
קומעת — קושרת:
קשרי מוכס — שיש חותמות למוכסים וכשנותנין להן המכס הם נותנין לו חותם כדי שלא יתבענו מוכס שני:
