בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    חשוד על המעשר חשוד על השביעיתוכ"ש חשוד אשביעית חשוד אמעשר:

    ומאן חכמים ר' מאירדאמר לקמן חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה:

    הרי הוא כישראל מומרולא אמרינן דליהוי עובד כוכבים גמור כאילו לא נתגייר:

    דאי קדישאשה לאחר שהמיר דתו קידושיו קידושין:

    דברי חבירותמפרש בתוספתא במסכת דמאי שלא יתן תרומה ומעשר לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיאכל חולין בטהרה ושיעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח:

    דקדוקי סופריםחומרא דרבנן:

    דברי לויהלשורר ולשרת ולהיות שוער:

    מבני אהרןמשמע שיהא נוהג כל דין בני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:

    שנוהג בצינעהקודם שקיבל בפנינו היה נוהג עליו דין חבירות שאין לחושדו ולומר לפנים הוא עושה:

    מקבלין אותושנחזיקנו כחבר וכנאמן לכל דבריו:

    לכנפיםשיטול ידיו קודם אכילה וקודם שיגע באוכלין דתרומה דידים שניות הן:

    לטהרותלחומר שאר טהרות ונחזיק טהרותיו כטהרות גמורות לאכול תרומתו כתרומה טהורה:

    מקבלין אותודאינו משייר דבר שלם שהרי מקבל עליו נטילת ידים וזהו עיקר אכילת חולין בטהרה:

    אף לטהרות לא קבלדכיון דבדין נטילת ידים שדבר קל הוא לעשות אינו יכול לעמוד כל שכן בשאר:

    עד כמה מקבל אותודברי חבירות שנקבלנו לאלתר ונחזיקנו בחבר:

    למשקין שלשים יוםשאם קיבל עליו דברי חבירות עד שלשים יום מהמנינן ליה מכאן ואילך בטהרות משקין שטומאתן קלה דטומאת משקין מדרבנן בפ' קמא דפסחים (דף טז:):

    לכסותלהחזיק כסותו כחבר דאמר במסכת חגיגה (דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים:

    שנים עשר חודשאם קיבל עליו דברי חבירות לשנים עשר חדש:

    הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הללוליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל במסכת עדיות (פ"ה מ"א) דאמרינן ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הילל ואם איתא ליתני הא. ל"א עד כמה מקבלין אותו דאמרן לעיל אם נהג מתחלה בצינעא בתוך ביתו מקבלין אותו מיד ועד כמה ינהג מתחלה שנקבלנו מיד:

    לפי שאינו דומה חבר שקיבלהוא עצמו לבן חבר מחמת קבלת אביו שאין לו שום קבלה אלא סרך אביו דודאי אביו מיזדהר טפי. ל"א האי לפי שאינו דומה תנא קמא קאמר ליה מה טעם בניו ובני ביתו אין צריכין לקבל לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל אביו דבן חבר לא חשיד. ובתוספתא גרסינן שאין דומה חבר שקלקל לבן חבר שקלקל במסכת דמאי:

    נשנית משנה זודאפי' תלמיד חכם צריך לקבל:

    בטהרותבסדר טהרות לא גרסי'. בטהרות עצמן אירע להן מעשה ונסתפקה הלכה:

    שדרו רבנןשדרו זוג דרבנן:

    אותיב רבנן מדידיהמתלמידיו שקיבלו עליהן דברי חבירות אותיב בהדי הנך שלוחים וקאי איהו לעיוני בשאילתם:

    אבא של זה כו'אגב ריתחיה קאמר ולא היא:

    כבוד זקןהאב והבן:

    סילסולמעלה. ר' חנינא בן אנטיגנוס כהן היה:

    בחזקתה עד שתיפסלשימכרו בה קלא אילן לשם תכלת:

    צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה גרסי' ולא גרסי' כבתחלהובתוספתא גרסינן הכי בבתחלה כלומר מתחלה קודם שנחזיקנו בחבירות ואע"ג דאמרן לעיל בניו ובני ביתו אין צריכין לקבל הכא שאני הואיל ובשעת קבלה לא הוו גביה ואיכא למימר דסרכייהו קמא נקטי:

    אין צריכין לקבלאם חזרו תחת יד חבר:

    קומעתקושרת:

    קשרי מוכסשיש חותמות למוכסים וכשנותנין להן המכס הם נותנין לו חותם כדי שלא יתבענו מוכס שני:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    בכורות 30 עמוד ב

    1חשוד על המעשר, ומאן חכמים? ר' יהודה, וחד אמר: החשוד על המעשר חשוד על השביעית, ומאן חכמים? ר' מאיר.

    2דתניא: עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות, ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: אינו נחשד אלא לאותו דבר בלבד.

    3הגר שקיבל עליו דברי תורה, אפי' נחשד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה, והרי הוא כישראל משומד. נפקא מינה, דאי קדיש קידושיו קידושין.

    ברייתא

    4ת"ר הבא לקבל דברי חבירות, חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה, חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים.

    5וכן בן לוי שבא לקבל דברי לויה, וכהן שבא לקבל דברי כהונה, חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, שנאמר: ״(ויקרא ז״, לג) ״המקריב את דם השלמים וגו'״, העבודה המסורה לבני אהרן, כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה.

    ברייתא

    6ת"ר הבא לקבל דברי חבירות, אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו, ואחר כך מלמדין אותו. ואם לאו מלמדין אותו, ואחר כך מקבלין אותו. ר"ש בן יוחי אומר: בין כך ובין כך מקבלין אותו, והוא למד כדרכו והולך.

    ברייתא

    7ת"ר מקבלין לכנפים, ואח"כ מקבלין לטהרות, ואם אמר: ״איני מקבל אלא לכנפים״ מקבלין אותו. קיבל לטהרות ולא קיבל לכנפים אף לטהרות לא קיבל.

    ברייתא

    8ת"ר עד כמה מקבלין אותו? בית שמאי אומרים: למשקין שלשים יום, לכסות שנים עשר חודש. ובית הלל אומרים: אחד זה ואחד זה לשנים עשר חודש.

    9אם כן, הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, אלא בית הלל אומרים: אחד זה ואחד זה לשלשים.

    10(סימן: חב"ר, תלמי"ד, תכל"ת, מכ"ם חז"ר, גבא"י, בעצמ"ו).

    ברייתא

    11תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חבירים, ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל בפני שלשה חבירים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בניו ובני ביתו צריכין לקבל בפני שלשה חבירים, לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל.

    ברייתא

    12תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני ג' חבירים, ואפילו תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חבירים. זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים, שכבר קיבל עליו משעה שישב. אבא שאול אומר: אף תלמיד חכם אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים, ולא עוד אלא שאחרים מקבלין לפניו.

    13אמר רבי יוחנן: בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו. רבי יהודה ור' יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות, שדרו רבנן לגבי בנו של ר' חנינא בן אנטיגנוס, אזילו אמרו ליה: לעיין בה. אשכחוה דקא טעין טהרות, אותיב רבנן מדידיה לגבייהו, וקאי איהו לעיוני בה.

    14אתו אמרי ליה לר' יהודה ור' יוסי, אמר להו ר' יהודה: אביו של זה ביזה תלמידי חכמים, אף הוא מבזה תלמידי חכמים!

    15אמר לו ר' יוסי: כבוד זקן יהא מונח במקומו, אלא מיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן, שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם.

    ברייתא

    16תנו רבנן: חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן, עד שיחשדו. וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי היא בחזקתה, עד שתיפסל.

    ברייתא

    17תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר, וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר כולן צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה. אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ, וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ, וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ אין צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה.

    18ר"מ אומר: אף הן צריכין לקבל עליהן דברי חבירות לכתחלה. ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו, נשאת לעם הארץ והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו.

    תוספות

    וחכמים אומרים אינו נחשד אלא על אותו דבר בלבדלר' אילעאי דלעיל דחשוד על הטהרות חשוד על השביעית אלא היכא שראינוהו נוהג בצינעא הא דקאמר הכא אינו נאסר אלא לאותו דבר לאו דוקא אלא לאותו דבר וכיוצא בו ולא אתא אלא לאפוקי בכל התורה כולה:

    אביו של זה ביזה תלמידים שלנועל הטהרות כמו שעשה בנו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אשכחוה דקא טעין טהרות כו' כצ"ל ובגמרא מוגה מצאתי דקא נטר טהרות כו' וק"ל:

    שם רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה דברי חבירות כו' ואת שהוא לוקח הס"ד ובד"ה לטהרות לחומר כו' טהורה הס"ד ואח"כ מ"ה מקבלים דאינו משייר כו' חולין בטהרה הס"ד ואח"כ מ"ה אף לטהרות לא קבל כו' כ"ש בשאר הס"ד ואח"כ מ"ה עד כמה כו' ובד"ה נשנית כו' צריך לקבל הס"ד ובד"ה שדרו כו' זוג דרבנן הס"ד ובד"ה בחזקתה כו' לשום תכלת הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וחכ"א כו' לרבי אילעאי דלעיל כו' ולא אתא [אלא] כו' ובד"ה אביו כו' תלמידים שלנו על כו' שעשה בנו עכ"ל כצ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־554 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    חשוד על המעשר חשוד על השביעית וכ"ש חשוד אשביעית חשוד אמעשר:

    ומאן חכמים ר' מאיר דאמר לקמן חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה:

    הרי הוא כישראל מומר ולא אמרינן דליהוי עובד כוכבים גמור כאילו לא נתגייר:

    דאי קדיש אשה לאחר שהמיר דתו קידושיו קידושין:

    דברי חבירות מפרש בתוספתא במסכת דמאי שלא יתן תרומה ומעשר לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיאכל חולין בטהרה ושיעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח:

    דקדוקי סופרים חומרא דרבנן:

    דברי לויה לשורר ולשרת ולהיות שוער:

    מבני אהרן משמע שיהא נוהג כל דין בני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:

    ועוד 24 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 30b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    וחכמים אומרים אינו נחשד אלא על אותו דבר בלבד לר' אילעאי דלעיל דחשוד על הטהרות חשוד על השביעית אלא היכא שראינוהו נוהג בצינעא הא דקאמר הכא אינו נאסר אלא לאותו דבר לאו דוקא אלא לאותו דבר וכיוצא בו ולא אתא אלא לאפוקי בכל התורה כולה:

    אביו של זה ביזה תלמידים שלנו על הטהרות כמו שעשה בנו:

    Tosafot on Bekhorot 30b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אשכחוה דקא טעין טהרות כו' כצ"ל ובגמרא מוגה מצאתי דקא נטר טהרות כו' וק"ל:

    שם רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה דברי חבירות כו' ואת שהוא לוקח הס"ד ובד"ה לטהרות לחומר כו' טהורה הס"ד ואח"כ מ"ה מקבלים דאינו משייר כו' חולין בטהרה הס"ד ואח"כ מ"ה אף לטהרות לא קבל כו' כ"ש בשאר הס"ד ואח"כ מ"ה עד כמה כו' ובד"ה נשנית כו' צריך לקבל הס"ד ובד"ה שדרו כו' זוג דרבנן הס"ד ובד"ה בחזקתה כו' לשום תכלת הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וחכ"א כו' לרבי אילעאי דלעיל כו' ולא אתא [אלא] כו' ובד"ה אביו כו' תלמידים שלנו על כו' שעשה בנו עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 30b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ל׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־554 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״חשוד על המעשר, ומאן חכמים? ר' יהודה,…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״דתניא: עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות,…״

      חכמים: רבי מאיר.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״הגר שקיבל עליו דברי תורה, אפי' נחשד…״

    4. קטע 433 מילים

      נפתחת ב״ת"ר הבא לקבל דברי חבירות, חוץ מדבר…״

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״וכן בן לוי שבא לקבל דברי לויה,…״

    6. קטע 639 מילים

      נפתחת ב״ת"ר הבא לקבל דברי חבירות, אם ראינוהו…״

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מקבלין לכנפים, ואח"כ מקבלין לטהרות, ואם…״

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״ת"ר עד כמה מקבלין אותו? בית שמאי…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״אם כן, הוה ליה מקולי בית שמאי…״

    10. קטע 108 מילים

      נפתחת ב״(סימן: חב"ר, תלמי"ד, תכל"ת, מכ"ם חז"ר, גבא"י,…״

    11. קטע 1142 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות צריך…״

      חכמים: רבן שמעון.

    12. קטע 1251 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות צריך…״

      חכמים: אבא.

    13. קטע 1347 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן: בימי בנו של רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי חנינא, רבי יהודה.

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״אתו אמרי ליה לר' יהודה ור' יוסי,…״

    15. קטע 1524 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' יוסי: כבוד זקן יהא…״

      חכמים: רב בית.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: חבר שמת אשתו ובניו ובני…״

    17. קטע 1753 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר,…״

    18. קטע 1837 מילים

      נפתחת ב״ר"מ אומר: אף הן צריכין לקבל עליהן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ל׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026