בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף מ״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דחזיין למעלהשעומדות במקומן בסדר אבל כל שעה רואות למעלה: חדר למטה עלייה למעלה:

    דקיימן למעלהבגובה המצח שלא כשאר בני אדם:

    וקיימן כסדרןכלומר והינן עומדות במקומן כסדר אבל רואה את החדר ואת העליה שעינו אחת רואה למעלה ועינו אחת רואה למטה:

    בעינותבלול בעינו דהוה ליה למכתב דק תבלול ואנא ידענא דלא שייכא אלא בעין:

    איש עורמריבויא דאיש:

    עורמשמע שניטלו עיניו וליתנהו כלל:

    מחסורייתאשחסרה מראיתו אבל רואה מקצת:

    דקטייל"א מחסרת המראה ואינו ניטל:

    מבלבליתאלבן הפוסק בסירה ונכנס בשחור ואינו מקצר המראית כלל:

    משונייתאשמשונות במעמדן כגון למעלה או למטה או רואה חדר ועלייה כאחת:

    כהיותאדאינו רואה:

    אתיא מאישדהני חורוור והמים הקבועין כהיותא נינהו ומפיק להו תנא דברייתא מאיש:

    סכי שמש תני רב יוסף סני שמשששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם:

    חד מדידהו וחד מדידןשיש לו עין אחת דומה לעין אלו היושבין נגדי ועין אחת שלי. רב יהודה היה יושב כנגדו והיו עיניו משונות:

    שכבנאשגביניו ארוכין ושוכבין על עיניו:

    תרוטותעגולות:

    וצירניותעגולות יותר מתרוטות:

    דומעותמעט:

    דולפותיותר מדומעות:

    טורדותיותר מדולפות כמו (משלי כז) דלף טורד:

    תנא אף הזריין ולופיין והתומייןהוי מום דמזורדן עיניו:

    והא גבי מומין תני להולהאי תומיין מי הוי מום והא לא פסיל ליה מתני' אלא משום מראית העין:

    אישתייר גרדומישרשין לא הוי מום אלא משום מראית העין:

    מתני' מאבריוכגון ידיו ורגליו ושוקיו:

    צימם צימעבמתני' מפרש לה:

    לספוגשכווצות וסתומות:

    גמ' עשר אמותקס"ד באמה שלו:

    בעל מוםדגופו גדול מזרועותיו דהא כל אדם אין גופו אלא שלש אמות באמתו:

    באמה של קרש קאמינאדהיינו עשר אמה באמה של קרשים דאורך הקרשים לא נמדד באמתו של משה. והא דאמרן בפירקא דלעיל (בכורות דף מ.) אחת יתירה על של משה חצי אצבע לאו בשל משה ממש קאמר דודאי של משה היתה יתירה מאד על אותה של קדש שתיקן משה:

    כאצבע קטנהאם חוטמו גדול לפי שאר אברין יותר מדאי כשיעור רוחב אצבע קטנה הוי מום היכי משערינן ליה מודדין חוטמו לחוטם בני אדם הארוכין בגופן כמוהו:

    חזיזאאזניו ארוכות מאד עד שתכופות למטה:

    במקדשדלא הוי מום:

    והצמח והצימם והצמעומתני' דחשיב להו (באדם מומין) קאמר לפי שאינו שוה בזרעו של אהרן:

    זכרותןהיינו עצם התחוב בתוך הקרניים: זכרות הטלפים היינו עצם שבתוך הטלפים דזו היא כף הרגל:

    ואין נפדין עליהםאם בהמת שאר קדשים שאינה בכור אינה נפדית בכך דלא הוי מום גמור אלא לאיפסולי:

    ונפדית עליהןוקשיא לרב חסדא דאמר אין נפדין:

    ברייתא דקתני בדעקור איעקוריקרנים ושרשי הזכרות ונראית גומא בראש:

    רב חסדא דאיגום איגומינחתכין מלמעלה ושרשיו נשארו:

    ודאיגום איגומימי שייך בה אפילו פסלות:

    פרהאדומה:

    יגודיחתוך כמו (דניאל ד) גודו אילנא:

    תרגמה זעיריהאי [דקתני] יחתוך מעילווי זכרותייהו שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יחתוך אבל יותר מכאן פסולה:

    בכורות 44 עמוד א

    1אע"פ שאינו כוחל שתי עיניו כאחת.

    2שתי עיניו למטה. מה ״שתי עיניו למעלה״ ״שתי עיניו למטה״? אילימא שתי עיניו למעלה דחזי למעלה, שתי עיניו למטה דחזי למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה דחזאי עינו אחת למטה ועינו אחת למעלה, היינו ״רואה את החדר ואת העלייה כאחת״!

    3אלא, שתי עיניו למעלה דקיימן למעלה, שתי עיניו למטה דקיימן למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה דקיימי עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, וקיימי כסדרן נמי, ורואה את החדר ואת העלייה כאחת.

    4מנא הני מילי? דת"ר (ויקרא כא, כ) בעינו כל מה שבעינו, מכאן אמרו: שתי עיניו למטה, שתי עיניו למעלה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, ורואה את החדר ואת העלייה כאחת, או שמדבר עם חבירו ואחר אומר: לי רואה.

    ברייתא

    5תנו רבנן: (ויקרא כא, יח) עור בין סומא בשתי עיניו, בין סומא באחת מעיניו. חורוור והמים הקבועין מנין? ת"ל ״איש עור״.

    6אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״איש״, ״עור״, ״דק״, ״תבלול״, ״בעינו״? צריכי, דאי כתב רחמנא ״עור״ משום דליתנהו כלל, אבל חורוור והמים הקבועין דאיתנהו ביה לא, כתב רחמנא ״איש״.

    7ואי כתב רחמנא ״איש״ משום דלא קא חזי כלל, אבל מחסורייתא לא, כתב רחמנא ״דק״. ואי כתב רחמנא ״דק״ משום דמחסרן, אבל מבלבליתא לא, כתב רחמנא ״תבלול״.

    8ואי כתב רחמנא ״תבלול״ משום דמבלבלן, אבל משום משניותא לא, כתב רחמנא ״בעינו״.

    9אמר רבא: הלכך, כל מחמת כהיותא אתיא מאיש״, מחסורייתא מדק״, מבלבליתא מתבלול״, משניותא מבעינו״.

    10סכי שמש. תני רב יוסף: ״סני שמש״. זגדיין. מחוי רב הונא: חד מדידן וחד מדידהו, ואיקפד רב יהודה.

    11מיתיבי: שכבנא שגביניו שוכבים, זגדום אחד שחור ואחד לבן. תנא: כל זוגא דלא שוי להדדי, ״זגדום״ קרי ליה.

    12הצירן. עיניו תרוטות, וצירניות, דומעות, דולפות, טורדות.

    13תנא: הזדיר והלופין והתמיר זויר דמזור עיניה, לופין דנפישין זיפיה, תמיר שתמו זיפין והני גבי מומין תנו להו? והתנן: שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין! לא קשיא, הא דאשתיור גרדומי, הא דלא אישתיור גרדומי.

    מתני׳ · משנה

    14עיניו גדולות כשל עגל, או קטנות כשל אווז. גופו גדול מאבריו, או קטן מאבריו. חוטמו גדול מאבריו, או קטן מאיבריו. הצומם והצומע איזהו צומע? כל שאזניו קטנות, והצומם כל שאזניו דומות לספוג. שפתו העליונה עודפת על התחתונה, התחתונה עודפת על העליונה הרי זה מום. ושנשרו שיניו פסול מפני מראית העין.

    גמ׳ · גמרא

    15אמר רב: משה רבינו עשר אמות היה, שנאמר: ״(שמות מ״, יט) ״ויפרש את האהל על המשכן״, מי פרשו? משה רבינו פרשו, וכתיב: ״(שמות כו״, טז) ״עשר אמות אורך הקרש״.

    16אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: אם כן עשיתו למשה רבינו בעל מום! דתנן: גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו. אמר ליה: שימי! באמה של קרש קאמר:

    17חוטמו גדול כו': תנא כאצבע קטנה:

    18הצימם והצימע. תנא אף הצימח לא הוו ידעי רבנן מאי צימח שמעו לההוא טייעא דהוה קאמר מאן דבעי צימח ואישתכח גדיא חזיזא׃

    19אמר רב חסדא עז שאין לה קרנים ורחל שיש לה קרנים כשרים לגבי מזבח׃

    ברייתא

    20תניא נמי הכי יש דברים שהן כמומין ואינן כמומין ושוחטין עליהם במקדש אבל לא במדינה ואלו הן עז שאין לו קרנים ורחל שיש לו קרנים והצימח והצימם והצומע׃

    21אמר רב חסדא אמר אמימר נטלו קרנותן וזכרותן עמהן פסולה ואין פודין עליהם נטלו טלפיים וזכרותם עמהן פסולין ונפדין עליהם׃

    22מיתיבי נטלו קרניין וטלפיין וזכרותן עמהן פסולין ונפדין עליהן לא קשיא: הא דאיתעקור איתעקורי, הא דאיגום איגומי.

    23ודאיגום איגומי, פסול? ורמינהו: פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד! תרגמה זעירי: מעילוי זכרות.

    תוספות

    מחוי רב הונא חד מדידהופירוש רב יהודה שהיה לפניו פי' בקונט' שהיו עיניו משונות ולא פירש במה היו משונות ור"ת מפרש דרב יהודה אריך בדורו הוה דאמר בפרק המפלת (נדה דף כד:) ורב הונא איניש גוצא הוה כדאי' במסכת תעניות פרקא דחסידים ומשום הכי לא היו עיניו נכרות קטנות כ"כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו נכרות שהיו גדולות הרבה ולכך הקפיד רב יהודה והיינו שינוי דעינו אחת גדולה ואחת קטנה ואע"ג דלא הוי מומא לענין אחולי עבודה עד שתהא גדולה כשל עגל או קטנה כשל אווז מכל מקום אין זה שוה בזרעו של אהרן:

    עיניו תרוטותפי' בקונטרס עגולות כמו כי תרוטה בסנהדרין (דף קז) גבי לבנה וצירניות פירש בקונט' עגולות יותר מתרוטות ותימה כיון דתנא קילתא כ"ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתנא דומעות דולפות וטורדות דולפות יותר מדומעות וטורדות יותר מדולפות ושמא איצטריך למיתני כולהו לאשמועינן דלא מיפסלי משום מומא אלא משום דאין שוה בזרעו של אהרן:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה מחוי רב הונא חד מדידהו כו' לפניו פי' בקונט' שהיו עיניו משונות כו' ור"ת מפרש דר' יהודה ארוך כו' ורב הונא איניש גוצא הוה כדאיתא במס' תענית פירקא דחסידים ומש"ה לא היו עיניו ניכרות קטנות כ"כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו ניכרות שהיו גדולות כו' עד שתהא גדולה כשל עגל כו' של אהרן הס"ד ואח"כ מ"ה עיניו תרוטות כו' כמו כי תרוטה בסנהדרין גבי לבנה וצירנות כו' כיון דתנא קילתא כ"ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתני דומעות כו' כצ"ל ובנוסחת פ' היו בודקין שלפנינו גבי לבנה ל"ג כי תריטא אלא כי נפיא אבל בפרק העור והרוטב גרסינן ליה כי תריטא וכי נפיא ודו"ק:

    גמרא דמזור עיניה כו' בערוך בערך זוור פירש מנומרין עיניו:

    [שם] דנפישין זיפיה בערך לף שריסי עיניו גדולות:

    [שם] שתמוזיפין בערך תמי דלית ליה ריסי עינים כלל עכ"ל ע"ש:

    שם והני גבי מומין תנו כו' (באמצע) [באצבע] קטנה ואח"כ פסקא הצימום והצומע כו' ואשתכח גדיא חזיזא אמר כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה וקיימי כסדרן כלומר והינון עומדת כו' ובד"ה איש עור מריבויא דאיש הס"ד ובד"ה אתיא מאיש דהני חורוור כו' כהיות' נינהו כו' ובד"ה חזיזא אזניו ארוכות כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף מ״ד עמוד א׳

    מסכת בכורות דף מ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־530 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    דחזיין למעלה שעומדות במקומן בסדר אבל כל שעה רואות למעלה: חדר למטה עלייה למעלה:

    דקיימן למעלה בגובה המצח שלא כשאר בני אדם:

    וקיימן כסדרן כלומר והינן עומדות במקומן כסדר אבל רואה את החדר ואת העליה שעינו אחת רואה למעלה ועינו אחת רואה למטה:

    בעינו תבלול בעינו דהוה ליה למכתב דק תבלול ואנא ידענא דלא שייכא אלא בעין:

    איש עור מריבויא דאיש:

    עור משמע שניטלו עיניו וליתנהו כלל:

    מחסורייתא שחסרה מראיתו אבל רואה מקצת:

    דק טייל"א מחסרת המראה ואינו ניטל:

    ועוד 34 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 44a · Sefaria

    תוספות

    מחוי רב הונא חד מדידהו פירוש רב יהודה שהיה לפניו פי' בקונט' שהיו עיניו משונות ולא פירש במה היו משונות ור"ת מפרש דרב יהודה אריך בדורו הוה דאמר בפרק המפלת (נדה דף כד:) ורב הונא איניש גוצא הוה כדאי' במסכת תעניות פרקא דחסידים ומשום הכי לא היו עיניו נכרות קטנות כ"כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו נכרות שהיו גדולות הרבה ולכך הקפיד רב יהודה והיינו שינוי דעינו אחת גדולה ואחת קטנה ואע"ג דלא הוי מומא לענין אחולי עבודה עד שתהא גדולה כשל עגל או קטנה כשל אווז מכל מקום אין זה שוה בזרעו של אהרן:

    עיניו תרוטות פי' בקונטרס עגולות כמו כי תרוטה בסנהדרין (דף קז) גבי לבנה וצירניות פירש בקונט' עגולות יותר מתרוטות ותימה כיון דתנא קילתא כ"ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתנא דומעות דולפות וטורדות דולפות יותר מדומעות וטורדות יותר מדולפות ושמא איצטריך למיתני כולהו לאשמועינן דלא מיפסלי משום מומא אלא משום דאין שוה בזרעו של אהרן:

    Tosafot on Bekhorot 44a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה מחוי רב הונא חד מדידהו כו' לפניו פי' בקונט' שהיו עיניו משונות כו' ור"ת מפרש דר' יהודה ארוך כו' ורב הונא איניש גוצא הוה כדאיתא במס' תענית פירקא דחסידים ומש"ה לא היו עיניו ניכרות קטנות כ"כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו ניכרות שהיו גדולות כו' עד שתהא גדולה כשל עגל כו' של אהרן הס"ד ואח"כ מ"ה עיניו תרוטות כו' כמו כי תרוטה בסנהדרין גבי לבנה וצירנות כו' כיון דתנא קילתא כ"ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתני דומעות כו' כצ"ל ובנוסחת פ' היו בודקין שלפנינו גבי לבנה ל"ג כי תריטא אלא כי נפיא אבל בפרק העור והרוטב גרסינן ליה כי תריטא וכי נפיא ודו"ק:

    גמרא דמזור עיניה כו' בערוך בערך זוור פירש מנומרין עיניו:

    [שם] דנפישין זיפיה בערך לף שריסי עיניו גדולות:

    [שם] שתמוזיפין בערך תמי דלית ליה ריסי עינים כלל עכ"ל ע"ש:

    שם והני גבי מומין תנו כו' (באמצע) [באצבע] קטנה ואח"כ פסקא הצימום והצומע כו' ואשתכח גדיא חזיזא אמר כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה וקיימי כסדרן כלומר והינון עומדת כו' ובד"ה איש עור מריבויא דאיש הס"ד ובד"ה אתיא מאיש דהני חורוור כו' כהיות' נינהו כו' ובד"ה חזיזא אזניו ארוכות כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 44a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף מ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־530 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״אע"פ שאינו כוחל שתי עיניו כאחת.…״

    2. קטע 241 מילים

      נפתחת ב״שתי עיניו למטה. מה ״שתי עיניו למעלה״…״

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״אלא, שתי עיניו למעלה דקיימן למעלה, שתי…״

    4. קטע 439 מילים

      נפתחת ב״מנא הני מילי? דת"ר (ויקרא כא, כ)…״

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: (ויקרא כא, יח) עור בין…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״איש״,…״

      חכמים: רבא.

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא ״איש״ משום דלא קא…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא ״תבלול״ משום דמבלבלן, אבל…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: הלכך, כל מחמת כהיותא אתיא…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״סכי שמש. תני רב יוסף: ״סני שמש״.…״

      חכמים: רב יוסף, רב הונא, רב יהודה.

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: שכבנא שגביניו שוכבים, זגדום אחד שחור…״

    12. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״הצירן. עיניו תרוטות, וצירניות, דומעות, דולפות, טורדות.…״

    13. קטע 1335 מילים

      נפתחת ב״תנא: הזדיר והלופין והתמיר זויר דמזור עיניה,…״

    14. קטע 1451 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ עיניו גדולות כשל עגל, או קטנות…״

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רב: משה רבינו עשר אמות…״

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב שימי בר חייא לרב:…״

      חכמים: רב שימי בר חייא.

    17. קטע 176 מילים

      נפתחת ב״חוטמו גדול כו': תנא כאצבע קטנה:…״

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״הצימם והצימע. תנא אף הצימח לא הוו…״

    19. קטע 1914 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא עז שאין לה קרנים…״

      חכמים: רב חסדא.

    20. קטע 2028 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי יש דברים שהן כמומין…״

    21. קטע 2120 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא אמר אמימר נטלו קרנותן…״

      חכמים: רב חסדא.

    22. קטע 2217 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי נטלו קרניין וטלפיין וזכרותן עמהן פסולין…״

    23. קטע 2313 מילים

      נפתחת ב״ודאיגום איגומי, פסול? ורמינהו: פרה שקרניה וטלפיה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת בכורות דף מ״ד עמוד א׳ · קטע 10 — “סכי שמש. תני רב יוסף: ״סני שמש״. זגדיין. מחוי…

    • זעירי · אמוראים · דור ראשון לאמוראים

      תלמידו של רבי חייא הגדול, כמו שמצינו: כתוב בפנקסו של זעירי, שאלתי את רבי, ומי הוא?

      מקור: מסכת בכורות דף מ״ד עמוד א׳ · קטע 23 — “…שחורים יגוד! תרגמה זעירי: מעילוי זכרות.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף מ״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026