בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ב׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' הלוקח עובר חמורוובכור הוא ועדיין הוא במעי אמו. והאי דנקט חמור ולא נקט פרה מפרש בפירקא תנינא (לקמן בכורות יג.) דאיידי דזוטרא מילי דפטר חמור פסיק ושדי ליה וכל אינך פירקין מיירי בבכור בהמה טהורה:

    אע"פ שאינו רשאיכדתניא במסכת ע"ז (ד' יד:) ובכ"מ אין מוכרין להם בהמה גסה מפני שעושה בה מלאכה בשבת:

    והמשתתף לושנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה:

    והמקבל בהמה ממנושהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות אבל גוף החמורה לעובד כוכבים:

    פטור מן הבכורהאם אותו עובר שקנה מן העובד כוכבים או שמכר לעובד כוכבים בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעובד כוכבים בו או באמו:

    שנאמר(במדבר ג׳:י״ג) הקדשתי לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים עובדי כוכבים:

    גמ' מייתי לה לקדושהשתהא שובתת בשבת וכיון דמצוה עביד ליכא למיקנסיה:

    אימא ליקנסיהלפדות העובר מן העובד כוכבים וליתנו לכהן:

    מדרבי יהודהדאמר לקמן המקבל בהמה מן העובד כוכבים מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן:

    ועיקר בהמהגוף הבהמה וחצי ולדות:

    דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתישאין לעובד כוכבים חלק בה ולא בוולדותיה ואתי למיפטריה נמי מבכורה:

    תנן התםבמסכת ע"ז (דף יד:):

    רבי יהודה מתיר בשבורהלמכור לעובד כוכבים בהמה שנשברו רגליה ובמקום שלא נחשדו על הרביעה ובן בתירא מתיר בסוס שאין עושין בו מלאכה שיהא בו חיוב חטאת דסתם סוס לרכיבה עומד והרוכב בשבת אינו אלא משום שבות שהחי נושא את עצמו:

    עובר מה לי א"ר יהודהלמוכרו לעובד כוכבים שרי או אסור:

    משום דשבורהואינה ראויה למלאכה:

    ועובר נמי שבור הואאצל מלאכה:

    או דלמא שבורה לאו היינו אורחהדבהמה להיות שבורה הלכך דבר חידוש הוא ולא אתי לאיחלופי ולהתיר מכירת שלמה:

    ת"שדמיירי בעובר וקתני אינו רשאי משום מלאכת שבת:

    וליטעמיך המשתתף לודקתני במתני' לענין בכורה דפטור ולא קתני ר' יהודה מחייב ה"נ דלא פליג והא קא חזינן לקמן בשמעתין דפליג בהך ברייתא:

    רבי יהודה אומר המקבל בהמה כו' וילדהבכור:

    מעליןשמין:

    ונותן חצי דמיו לכהןאבל קדושת הגוף לא קדוש ליקרב למזבח הואיל וחציו לעובד כוכבים:

    והנותן לו בקבלהנמי לא קדוש קדושת הגוף הואיל וחציו לעובד כוכבים פטור מן הבכורה והא דיהיב כל דמיו לכהן קנסא הוא שקונסין אותו לפי שמכרה לעובד כוכבים והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי כלומר שאף על פי שאינו רשאי (לתנו לו) לעובד כוכבים במתנה:

    קונסים אותוהואיל ולא חש לדברי חכמים:

    בכורות ב עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו, אע"פ שאינו רשאי, המשתתף לו, והמקבל הימנו, והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה, שנאמר: ״בישראל״, אבל לא באחרים.

    גמ׳ · גמרא

    2כל הני למה לי?

    3צריכי, דאי תנא לוקח ה"א משום דקא מייתי לה לקדושה, אבל מוכר דקא מפקע לה מקדושה אימא ליקנסיה, קמ"ל׃

    4והמשתתף לו, למה לי? לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה, קמשמע לן דפטורה מן הבכורה.

    5והמקבל, ל"ל משום דקא בעי למיתני והנותן לו בקבלה.

    6והנותן לו בקבלה, למה לי? איצטריך, סד"א הואיל ועיקר בהמה דישראל היא, ליקנסיה, דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי, קמשמע לן.

    7תנן התם: ר' יהודה מתיר בשבורה, בן בתירא מתיר בסוס.

    8איבעיא להו: עובר מה לי א"ר יהודה? טעמא דר' יהודה התם דשרי, משום דשבורה, עובר נמי שבור הוא. או דלמא: שבורה לאו היינו אורחיה, אבל עובר, כיון דהיינו אורחיה, לאו שבור הוא?

    9ת"ש והמוכר לו, אף על פי שאינו רשאי. ולא פליג ר' יהודה.

    10וליטעמיך, המשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה, דלא קתני הכי נמי דלא פליג?

    11אלא פליג, ולא קתני. ה"נ פליג, ולא קתני.

    12ת"ש ר' יהודה אומר, המקבל בהמה מן העובד כוכבים וילדה מעלין אותו בשוויו, ונותן חצי דמיו לכהן. והנותן לו בקבלה, אף על פי שאינו רשאי קונסים אותו עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן.

    תוספות

    מתני' הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לולוקח מיפטר מבכורה משום אם שהיא של עובד כוכבים ומוכר מיפטר משום ולד של עובד כוכבים ומתרי קראי (נפקי כו' ושותפות) של עובד כוכבים פוטר בבכורה אפי' אזנו וכדאמרי' (לקמן בכורות ג.) מאי שנא בו בעינן כל בכור וליכא אמו נמי בעינן כל מקנך תזכר וליכא והא דעביד צריכותא בלוקח ומוכר ולא אמר משום דנפקי מתרי קראי משום דלא תנא תרוייהו בלוקח או מוכר ש"מ דלוקח ומוכר צריכי כדמפרש ואזיל דמלוקח לא שמעינן מוכר דהוה מצי למיתני הלוקח עובר של עובד כוכבים או האם המוכר עובר לעובד כוכבים או האם (וה"נ) משמע ממתני' דמחד קרא נפקי דקתני פטור שנא' בישראל וצ"ל דאמוכר קאי דלא איירי כולה פרשה באם אלא בעובר:

    והמשתתףבת"כ פ' אמור בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וא"ת תיפוק לי מדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות של עובד כוכבים מכלל דשותפות ישראל חייב וע"ק פרק ראשית הגז (חולין קלה:) דאמר בבכורות בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים והכא ממעטינן ליה מבישראל ולמאי דפרישית דאיכא תרי קראי חד בעובר וחד באם ניחא מבישראל נפיק שותפות עובר ומבקרך נפיק שותפות אם וה"ה דמפיק ליה מכל מקנך תזכר וניחא ליה לאתויי בקרך איידי דמייתי התם בקרכם וצאנכם כדאמר התם אע"ג דכתיב בקרך וצאנך ואיכא למימר דידך אין שותפות לא כתב רחמנא בקרכם ולקמן מייתי מכל מקנך משום דרשא דכל וניחא דאיצטריך בקרכם משום שותפות אם דמדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים לא מרבינן שותפות אם בישראל דההוא בולד כתיב ואין לפרש משום דגלי קרא גבי ולד בישראל שמעינן דבקרך למעוטי שותפות עובד כוכבים אתי וקאי שפיר בישראל אכולהו דהא בכולהו דממעט שותפות עובד כוכבים פרק ראשית הגז (ג"ז שם) תרומה מדכתיב ראשית דגנך פאה מדכתיב פאת שדך מעשר מדכתיב מעשר דגנך ממעט להו אע"ג דלא כתב בישראל:

    מייתי לה לקדושהפ"ה שתהא שובתת בשבת וכן מפקע לה מקדושה שהעובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבת ולשון קדושה לא משמע כן אלא קדושת בכורה כההיא דרב מרי בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע להו מקדושה דהוה מקני אודנייהו לעובד כוכבים ואע"ג דבלוקח אם הולד זכר לא שייך מייתי ליה לקדושה פעמים שהעובר נקבה ומייתי לה לקדושת בכורה שולד עובר קדוש בבכורה ובלא טעם דמייתי לקדושה מצי למימר דלא שייך למיקנסיה כיון דליכא הפקעה ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה אלא ניחא ליה למימר דאפילו הבאת קדושה איכא ועוד מצי למימר טעם אחר אי תנא לוקח משום דלא עבד איסורא אבל מוכר דעבד איסורא כדקתני אע"פ שאינו רשאי אימא לקנסיה וחד מתרי טעמי נקט ומכל שכן דניחא השתא הא דלא נקט הכא טעמא דפרישית במתניתין משום דנפקי מתרי קראי:

    לאפוקי מדר' יהודהבלא ר' יהודה נמי איצטריך לאשמועינן שותפות דלא שמעינן ליה מרישא אלא כ"ש איצטריך טפי כיון דמשכחת בהא פלוגתא:

    אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הואפירוש דאתי למיחלף בבהמה אחריתי ועוד מצי למימר משום דעתיד להוליד ולהיות ראוי למלאכה דמהאי טעמא מסקינן דאסור דקאמר והאי עובר נמי כיכול להתרפאות דמי וחד מתרי טעמי נקט:

    ונותן חצי דמיו לכהןלא לקדש קדושת הגוף להיות קרב למזבח מפני חלקו של עובד כוכבים כדפי' בקונט' ובסוף פרקא שרי ליה ר' יהודה בגיזה ובעבודה דדריש ליה לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ובשל אחרים וא"ת נהי דלא קדוש קדושת הגוף מ"מ כיון דמדאורייתא חייבת בבכורה אותו חלק שיש לו בו יהא של כהן למה נותן לכהן דמי חלקו י"ל משום טיבותא דכהן לא ניחא ליה בשותפות עובד כוכבים לפי שאינו יכול להוציא חלקו מיד עובד כוכבים במהרה כל כך וא"ת ובסיפא דקתני קונסין אותו עד עשרה בדמיו אי איירי בפטר חמור ניחא טפי ברישא ובסיפא שנותן דמיה לפי שאין הפטר חמור עצמו ניתן לכהן אלא נפדה בשה כל דהו או בשויו כדאמר לקמן (בכורות דף ט.):

    קונסין אותו עד עשרה בדמיודוקא בגסה קנסו אבל דקה כיון דאיסורא ליכא אלא מנהגא בעלמא במקום שחשודים על הרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר לא קנסו אפילו במקום שלא נהגו למכור ולקמן אמר ריש לקיש מוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא גסה אבל דקה לא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה הלוקח עובר כו' ומתרי קראי נפקי כולה ושותפות כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דמהני ב' קראי דממעט לקמן שותפות עובד כוכבים באם או בעובר מכל בכור וכל מקנך אימעיט נמי כולה של עובד כוכבים באם או בעובר וק"ל:

    בא"ד דעביד צריכותא כו' כדמפרש ואזיל דמלוקח לא כו' המוכר עובר לעובד כוכבים או כו' דאמוכר קאי דלא איירי כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דמחד קרא נפקי דלא נחית במתני' אלא לדרשא דחד קרא דהיינו במוכר את העובר ומש"ה עביד צריכותא בלוקח ומוכר ויש מי שהגיה בדברי התוס' והא דמשמע ממתני' דמחד קרא נפקי כו' ואין צורך למחוק נוסחות התוס' שלפנינו וק"ל:

    בד"ה והמשתתף בת"כ כו' מדכתיב בכורות בקרכם כו' עכ"ל וה"ה דה"מ לאתויי הכא מההיא דפ' ראשית הגז וק"ל:

    בא"ד וה"ה דמפיק ליה מכל מקנך וגו' עכ"ל וליכא לאקשויי תרי קראי ל"ל למעט שותפות עובד כוכבים באם דבקרך במשנה תורה כתיב וחדא דרשא היא מכינוי דך' של בקרך ומקנך וק"ל:

    בא"ד בקרכם וצאנכם כדאמר התם כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מייתי לה לקדושה כו' בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע כו' דבלוקח אם הולד כו' ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה כו' דאפי' הבאת קדושה איכא ועוד כו' (דפריך) [דפריש] במתני' משום כו' מתרי קראי עכ"ל כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד לאפוקי מדר' יהודה בלא ר' יהודה נמי אצטריך לאשמועינן שותפות כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה אבל עובר כו' בבהמה אחריתא כו' דקאמר והאי עובר נמי כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ונתן חצי כו' עד עשרה בדמיו כו' אי מיירי כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל דמסיפא קשיא להו דכשהוא פודה הבכור כולו מיד עובד כוכבים עד י' בדמיו יתנהו כולו לכהן ואמאי קתני נותן כל דמיו לכהן וק"ל:

    בא"ד ניתן לכהן אלא נפדה בשה כל דהו או בשויו כדאמר לקמן עכ"ל כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה מדר' יהודה כו'חצי דמיו לכהן עכ"ל הס"ד ובד"ה והנותן לו כו' לפי שמוסרה לעובד כוכבים כו' שאע"פ שאינו רשאי נתנה לעובד כוכבים במתנה כו' עכ"ל כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ב׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ב׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־208 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' הלוקח עובר חמורו ובכור הוא ועדיין הוא במעי אמו. והאי דנקט חמור ולא נקט פרה מפרש בפירקא תנינא (לקמן בכורות יג.) דאיידי דזוטרא מילי דפטר חמור פסיק ושדי ליה וכל אינך פירקין מיירי בבכור בהמה טהורה:

    אע"פ שאינו רשאי כדתניא במסכת ע"ז (ד' יד:) ובכ"מ אין מוכרין להם בהמה גסה מפני שעושה בה מלאכה בשבת:

    והמשתתף לו שנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה:

    והמקבל בהמה ממנו שהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות אבל גוף החמורה לעובד כוכבים:

    פטור מן הבכורה אם אותו עובר שקנה מן העובד כוכבים או שמכר לעובד כוכבים בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעובד כוכבים בו או באמו:

    שנאמר (במדבר ג׳:י״ג) הקדשתי לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים עובדי כוכבים:

    גמ' מייתי לה לקדושה שתהא שובתת בשבת וכיון דמצוה עביד ליכא למיקנסיה:

    אימא ליקנסיה לפדות העובר מן העובד כוכבים וליתנו לכהן:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 2a · Sefaria

    תוספות

    מתני' הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו לוקח מיפטר מבכורה משום אם שהיא של עובד כוכבים ומוכר מיפטר משום ולד של עובד כוכבים ומתרי קראי (נפקי כו' ושותפות) של עובד כוכבים פוטר בבכורה אפי' אזנו וכדאמרי' (לקמן בכורות ג.) מאי שנא בו בעינן כל בכור וליכא אמו נמי בעינן כל מקנך תזכר וליכא והא דעביד צריכותא בלוקח ומוכר ולא אמר משום דנפקי מתרי קראי משום דלא תנא תרוייהו בלוקח או מוכר ש"מ דלוקח ומוכר צריכי כדמפרש ואזיל דמלוקח לא שמעינן מוכר דהוה מצי למיתני הלוקח עובר של עובד כוכבים או האם המוכר עובר לעובד כוכבים או האם (וה"נ) משמע ממתני' דמחד קרא נפקי דקתני פטור שנא' בישראל וצ"ל דאמוכר קאי דלא איירי כולה פרשה באם אלא בעובר:

    והמשתתף בת"כ פ' אמור בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וא"ת תיפוק לי מדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות של עובד כוכבים מכלל דשותפות ישראל חייב וע"ק פרק ראשית הגז (חולין קלה:) דאמר בבכורות בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים והכא ממעטינן ליה מבישראל ולמאי דפרישית דאיכא תרי קראי חד בעובר וחד באם ניחא מבישראל נפיק שותפות עובר ומבקרך נפיק שותפות אם וה"ה דמפיק ליה מכל מקנך תזכר וניחא ליה לאתויי בקרך איידי דמייתי התם בקרכם וצאנכם כדאמר התם אע"ג דכתיב בקרך וצאנך ואיכא למימר דידך אין שותפות לא כתב רחמנא בקרכם ולקמן מייתי מכל מקנך משום דרשא דכל וניחא דאיצטריך בקרכם משום שותפות אם דמדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים לא מרבינן שותפות אם בישראל דההוא בולד כתיב ואין לפרש משום דגלי קרא גבי ולד בישראל שמעינן דבקרך למעוטי שותפות עובד כוכבים אתי וקאי שפיר בישראל אכולהו דהא בכולהו דממעט שותפות עובד כוכבים פרק ראשית הגז (ג"ז שם) תרומה מדכתיב ראשית דגנך פאה מדכתיב פאת שדך מעשר מדכתיב מעשר דגנך ממעט להו אע"ג דלא כתב בישראל:

    מייתי לה לקדושה פ"ה שתהא שובתת בשבת וכן מפקע לה מקדושה שהעובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבת ולשון קדושה לא משמע כן אלא קדושת בכורה כההיא דרב מרי בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע להו מקדושה דהוה מקני אודנייהו לעובד כוכבים ואע"ג דבלוקח אם הולד זכר לא שייך מייתי ליה לקדושה פעמים שהעובר נקבה ומייתי לה לקדושת בכורה שולד עובר קדוש בבכורה ובלא טעם דמייתי לקדושה מצי למימר דלא שייך למיקנסיה כיון דליכא הפקעה ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה אלא ניחא ליה למימר דאפילו הבאת קדושה איכא ועוד מצי למימר טעם אחר אי תנא לוקח משום דלא עבד איסורא אבל מוכר דעבד איסורא כדקתני אע"פ שאינו רשאי אימא לקנסיה וחד מתרי טעמי נקט ומכל שכן דניחא השתא הא דלא נקט הכא טעמא דפרישית במתניתין משום דנפקי מתרי קראי:

    לאפוקי מדר' יהודה בלא ר' יהודה נמי איצטריך לאשמועינן שותפות דלא שמעינן ליה מרישא אלא כ"ש איצטריך טפי כיון דמשכחת בהא פלוגתא:

    אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הוא פירוש דאתי למיחלף בבהמה אחריתי ועוד מצי למימר משום דעתיד להוליד ולהיות ראוי למלאכה דמהאי טעמא מסקינן דאסור דקאמר והאי עובר נמי כיכול להתרפאות דמי וחד מתרי טעמי נקט:

    ונותן חצי דמיו לכהן לא לקדש קדושת הגוף להיות קרב למזבח מפני חלקו של עובד כוכבים כדפי' בקונט' ובסוף פרקא שרי ליה ר' יהודה בגיזה ובעבודה דדריש ליה לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ובשל אחרים וא"ת נהי דלא קדוש קדושת הגוף מ"מ כיון דמדאורייתא חייבת בבכורה אותו חלק שיש לו בו יהא של כהן למה נותן לכהן דמי חלקו י"ל משום טיבותא דכהן לא ניחא ליה בשותפות עובד כוכבים לפי שאינו יכול להוציא חלקו מיד עובד כוכבים במהרה כל כך וא"ת ובסיפא דקתני קונסין אותו עד עשרה בדמיו אי איירי בפטר חמור ניחא טפי ברישא ובסיפא שנותן דמיה לפי שאין הפטר חמור עצמו ניתן לכהן אלא נפדה בשה כל דהו או בשויו כדאמר לקמן (בכורות דף ט.):

    קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא בגסה קנסו אבל דקה כיון דאיסורא ליכא אלא מנהגא בעלמא במקום שחשודים על הרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר לא קנסו אפילו במקום שלא נהגו למכור ולקמן אמר ריש לקיש מוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא גסה אבל דקה לא:

    Tosafot on Bekhorot 2a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה הלוקח עובר כו' ומתרי קראי נפקי כולה ושותפות כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דמהני ב' קראי דממעט לקמן שותפות עובד כוכבים באם או בעובר מכל בכור וכל מקנך אימעיט נמי כולה של עובד כוכבים באם או בעובר וק"ל:

    בא"ד דעביד צריכותא כו' כדמפרש ואזיל דמלוקח לא כו' המוכר עובר לעובד כוכבים או כו' דאמוכר קאי דלא איירי כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דמחד קרא נפקי דלא נחית במתני' אלא לדרשא דחד קרא דהיינו במוכר את העובר ומש"ה עביד צריכותא בלוקח ומוכר ויש מי שהגיה בדברי התוס' והא דמשמע ממתני' דמחד קרא נפקי כו' ואין צורך למחוק נוסחות התוס' שלפנינו וק"ל:

    בד"ה והמשתתף בת"כ כו' מדכתיב בכורות בקרכם כו' עכ"ל וה"ה דה"מ לאתויי הכא מההיא דפ' ראשית הגז וק"ל:

    בא"ד וה"ה דמפיק ליה מכל מקנך וגו' עכ"ל וליכא לאקשויי תרי קראי ל"ל למעט שותפות עובד כוכבים באם דבקרך במשנה תורה כתיב וחדא דרשא היא מכינוי דך' של בקרך ומקנך וק"ל:

    בא"ד בקרכם וצאנכם כדאמר התם כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מייתי לה לקדושה כו' בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע כו' דבלוקח אם הולד כו' ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה כו' דאפי' הבאת קדושה איכא ועוד כו' (דפריך) [דפריש] במתני' משום כו' מתרי קראי עכ"ל כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד לאפוקי מדר' יהודה בלא ר' יהודה נמי אצטריך לאשמועינן שותפות כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה אבל עובר כו' בבהמה אחריתא כו' דקאמר והאי עובר נמי כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ונתן חצי כו' עד עשרה בדמיו כו' אי מיירי כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל דמסיפא קשיא להו דכשהוא פודה הבכור כולו מיד עובד כוכבים עד י' בדמיו יתנהו כולו לכהן ואמאי קתני נותן כל דמיו לכהן וק"ל:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Chidushei Halachot on Bekhorot 2a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ב׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־208 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים…״

    2. קטע 25 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ כל הני למה לי?…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״צריכי, דאי תנא לוקח ה"א משום דקא…״

    4. קטע 418 מילים

      נפתחת ב״והמשתתף לו, למה לי? לאפוקי מדרבי יהודה,…״

      חכמים: רבי יהודה.

    5. קטע 59 מילים

      נפתחת ב״והמקבל, ל"ל משום דקא בעי למיתני והנותן…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״והנותן לו בקבלה, למה לי? איצטריך, סד"א…״

    7. קטע 710 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: ר' יהודה מתיר בשבורה, בן…״

    8. קטע 832 מילים

      נפתחת ב״איבעיא להו: עובר מה לי א"ר יהודה?…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״ת"ש והמוכר לו, אף על פי שאינו…״

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״וליטעמיך, המשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו…״

    11. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״אלא פליג, ולא קתני. ה"נ פליג, ולא…״

    12. קטע 1234 מילים

      נפתחת ב״ת"ש ר' יהודה אומר, המקבל בהמה מן…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ב׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026