בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    תרבא דאטמאחלב הכליות שעל הירך:

    במר דכנתאבחזקת חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:):

    לעולם כרבי שמעוןדלא קניס אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד איסורא דהיינו אמגוזי:

    גרו באמגוזיגרורים ומשוכים אחר אגוזים:

    ומשבש לבני טבחיםמטעה אותם באגוזים ושוכרן לבני הטבחים ומביאין לו החלב שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו במר דכנתא:

    מתני' אינו חשוד על המעשרותולוקחין ממנו תבואה בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ':

    גמ' בעי חומהדאינו יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים מחומת ירושלים דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':

    הטהרותדרבנן נינהו שיהא אדם אוכל חולין בטהרה:

    הא חשודעל הטהרות חשוד על השביעית:

    מתניתיןדקתני אין חשוד כגון שראינוהו שנוהג דין מעשרות ושביעית בצינעא בתוך ביתו דליכא למימר לפנים הוא עושה כיון דבצינעא קא עביד:

    רבי ינאי אמרברייתא דדייקינן מינה הא חשוד כגון דהוה חשוד אתרוייהו אשביעית ואטהרות וקביל אתרוייהו שיזהר על שניהם:

    זו דברי רבי עקיבאדחשוד על השביעית אינו חשוד על המעשר:

    שביעית חמירא להווכיון דחשוד אשביעית כ"ש אמעשרות:

    דההוא דהוה קרי לחבריהבאתריה דרבי יהודה:

    דיירא בר דיירתאגר בן גיורת:

    תיתי לישכר טוב שלא אכלתי פירות שביעית כוותך. יש מפרשים רבי עקיבא סתימתאה דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו.) סתם משנה רבי מאיר סתם ברייתא רבי נתן וכולהו אליבא דרבי עקיבא ולאו מילתא היא דהא בכמה דוכתין אמרינן רבי מנחם סתימתאה רבי שמעון סתימתאה אלא רוב משניות איכא בהש"ס סתומות אליבא דר' עקיבא:

    בכורות 30 עמוד א

    1תרבא דאטמא במר דכנתא, קנסיה רבא לזבוני אפי' אמגוזי. אמר ליה רב פפא לרבא: כמאן? כרבי יהודה? אי כרבי יהודה, אפי' מים ומלח נמי!

    2לעולם ר' שמעון, ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה. סתם דרדקי גרו באמגוזי, ואזיל ומשבש לבני טבחי, וגרי להו באמגוזי, ומייתו ליה תרבא דאטמא, ומזבין ליה במר דכנתא.

    מתני׳ · משנה

    3החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית. החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות, ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה. זה הכלל: החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו.

    גמ׳ · גמרא

    4מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה, מעשר כיון דבעי חומה, חמיר ליה.

    5החשוד על המעשר. מאי טעמא? מעשר אית ליה פדיון, שביעית כיון דקא מיתסרא ליה ולית ליה פדיון חמירא ליה.

    6החשוד על זה ועל זה. כיון דחשיד אדאורייתא, כ"ש אדרבנן.

    7ויש חשוד על הטהרות. מאי טעמא? נהי אדרבנן חשיד, אדאורייתא לא חשיד. ורמינהי: נאמן על הטהרות נאמן על שביעית, הא חשיד חשיד!

    8א"ר אילעי: מתני' כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך ביתו.

    9ר' ינאי ברבי ישמעאל אמר: כגון דהוה חשיד לתרוייהו, ואתא קמי רבנן וקביל אתרוייהו, והדר איחשד אחד מינייהו, דאמרינן: מיגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך.

    10אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי ר' עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על השביעית חשוד על המעשר.

    11מאן חכמים? רבי יהודה, דבאתריה דר' יהודה שביעית חמירא להו, דההוא דהוה קרי ליה לחבריה ״דיירא בר דיירתא״, א"ל תיתי לי דלא אכלי פירות שביעית כוותך.

    12איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: זו דברי ר' עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על המעשר חשוד על השביעית. ומאן חכמים? רבי מאיר היא, דאמר: חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה.

    13רבי יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא, ואמרי לה ר' יונה ור' זעירא תלמידי ר' יוחנן, חד אמר: אבל חכ"א חשוד על השביעית׃

    תוספות

    תרבא דאטמא במר דכנתאכך גריס רבינו תם פירוש מר בחילוף של כנתא כמו במר דשחוטה דבפרק גיד הנשה (חולין צד.) וכמו במר דפרזלא דבבא קמא (דף קיג:):

    מעשרות דבעו חומה חמיר ליהמכאן מדקדק רבינו תם בכ"מ שהזכיר מעשר אצל שביעית דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כגון הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית בפרק הנזקין (גיטין סא:) וכן אינו חושש לתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר בפ"ק דחולין (דף ו.) ולשון מעשר נמי מוכיח כן דהיכא דאיירי בחששא דאינו מתוקן נקיט טבל או דמאי:

    הא חשוד חשודדמשמע ליה דלגופה לא איצטריך דפשיטא דכי נאמן על הטהרות דנאמן על השביעית כיון דנוהג מנהג פרושים שאוכל חולין בטהרה:

    מתני' כשראינוהו נוהג בצנעא בתוך ביתושנזהר מן השביעית משמע דעם הארץ סתמא חשוד אשביעית כמו אטהרות ותימה דבסוף הניזקין (גיטין סא.) קאמר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דמיקל באשת עם הארץ ומחמיר על החשודה על השביעית וקאמר רבא הכא במאי עסקינן בעם הארץ דרבי מאיר וטומאה וטהרה דרבנן ומדקתני גבי טומאה וטהרה עם הארץ סתם וגבי שביעית קתני החשודה משמע דסתם עמי הארץ חשידי אטהרות ולא חשידי אשביעית ומיהו מהא דשרי לבור ולטחון גבי עם הארץ דחשיד אטומאה וטהרה ולא אסרינן מטעם שביעית אין לדקדק כלום דדלמא בשאר שני שבוע איירי ההיא ולא בשביעית או בפירות הידועים שאינם של שביעית דה"נ איירי בפירות הידועים שהם מתוקנים לרבא דלית ליה שינוייא דאביי דרוב עמי הארץ מעשרין ועוד קשיא מכאן לפירוש ר"ת דמפרש בפ"ב דכתובות (דף כד.) גבי שלי חדש ושל חברי ישן דסתם עם הארץ אע"ג דחשידי אדמאי לא חשידי אשביעית וסותר פירוש רבינו שמואל דמפרש דחדש וישן דנקט משום שביעית וכי משני התם רוב עמי הארץ מעשרין רוצה לומר דהוא הדין בשביעית וכמה קושיות דמקשה רבינו תם על פי' רבינו שמואל כמו שפירש בכתובות ומפרש חדש וישן להשביח המקח בעלמא קאמר ולא לענין איסור והיתר והשתא לר' אילעא דחשוד אטהרות דרבנן חשוד אשביעית כל שכן סתם עמי הארץ דכי היכי דחשידי אדמאי דאורייתא חשידי נמי אשביעית ודוחק להעמיד סתם עם הארץ בכ"מ דלא חשיד אשביעית כשראינוהו נוהג בצינעא בתוך ביתו ועוד קשיא מהא דתנן במס' דמאי (פ"ג מ"ד) ומייתינן לה נמי בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דסתם עמי הארץ חשידי אשביעית וי"ל משום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דהלוקח לולב מחבירו בשביעית דקאמר עלה בפ' לולב הגזול (סוכה לט.) דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ וכן הא דמייתי פרק קמא דחולין (דף ו.) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר ואם אמר עשה לי משליכי חושש כו' כל הני מיירי בודאי חשוד וא"ת היכי מוכח מינה בחולין דגזרו על תערובות דמאי דלמא חשוד גרע מסתם עם הארץ לגבי מעשר ראשון כדמוכח בשילהי הנזקין (גיטין סא.) לאביי וי"ל דלרבא פריך שפיר דלא חמיר ליה:

    באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעיתולכך חשוד אמעשר ותימה דהא בפ"ק דשבת (דף יז:) אמרינן דבתרומה כיון דאפשר למיעבד כדשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא חשידי והכי נמי גבי מעשר שני לא הוה לן למיחשדיה כיון דאפשר למעבד כדשמואל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל דהוא הדין מעשר שני ובשאלתות דרב אחאי הוא בהדיא על כרם רבעי שמחללין אותו על דבר מועט ומעשר שני ונטע רבעי דין אחד להם בכ"מ דקדש קדש גמרינן להו מהדדי כדאיתא בפרק שני דקדושין (דף נד:) ואפי' לכתחלה מסתבר דשרי כמו גבי הקדש במסכת ערכין (דף כט.) דשרי בזמן הזה גבי ההוא גברא דאחרימינהו לנכסיה והא דמוקי בפרק התקבל (גיטין דף סה.) ההיא דכיצד מערימין על מעשר שני במעשר בזמן הזה דרבנן היה יכול להקשות בזמן הזה מאי הערמה צריך לפטור מחומש והלא יכול לחלל לשוה מנה על שוה פרוטה אלא מסלק ליה בפירכא אחריתי ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא וכן מעשים בכל יום שאנו מחללין כרם רבעי שוה מנה על שוה פרוטה וי"ל דלא דמי מעשר לתרומה דפעמים שאין לו פרוטה מזומנת לחלל עליה וגם אין לו כי אם מעט מעשר כנגד שוה פרוטה ואינו רוצה ליתן פרוטה כנגדו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה בעי חומה כו' ה' אלהיך וגו' הס"ד ובד"ה הא חשוד כו' על השביעית הס"ד ובד"ה זו דברי ר"ע דחשוד כו' על המעשר הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה תרבא כו' וכמו במר דפרזלא דב"ק כו' כצ"ל:

    בד"ה מעשרות כו' דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כו' עכ"ל כצ"ל ומלת בנותן אינו מיושב דטפי הוה ל"ל במוכר דומיא דלעיל מוכר תרומה לשום כו' וק"ל:

    בד"ה הא חשוד חשוד כו' דלגופא לא אצטריך דפשיטא כו' עכ"ל ק"ק מי הכריח אותן לכך דא"נ לאו מלתא דפשיטא הוא מ"מ ה"ל למתני רבותא טפי דאפילו חשוד על הטהרות נאמן על שביעית וק"ל:

    בד"ה מתניתין בשראינוהו כו' לפי' ר"ת דמפרש בפ"ב כו' וכי משני התם רוב עמי כו' והיתר והשתא לרבי אלעאי כו' הד"א ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא כו' בחולין דגזור על התערובת כו' ובד"ה באתריה דרבי יהודה כו' ונטע רבעי דין אחד להן כו' בפ"ב דקידושין כו' דמוקי בפרק התקבל כו' בזמן הזה מי איכא כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־301 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    תרבא דאטמא חלב הכליות שעל הירך:

    במר דכנתא בחזקת חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:):

    לעולם כרבי שמעון דלא קניס אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד איסורא דהיינו אמגוזי:

    גרו באמגוזי גרורים ומשוכים אחר אגוזים:

    ומשבש לבני טבחים מטעה אותם באגוזים ושוכרן לבני הטבחים ומביאין לו החלב שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו במר דכנתא:

    מתני' אינו חשוד על המעשרות ולוקחין ממנו תבואה בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ':

    גמ' בעי חומה דאינו יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים מחומת ירושלים דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':

    הטהרות דרבנן נינהו שיהא אדם אוכל חולין בטהרה:

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 30a · Sefaria

    תוספות

    תרבא דאטמא במר דכנתא כך גריס רבינו תם פירוש מר בחילוף של כנתא כמו במר דשחוטה דבפרק גיד הנשה (חולין צד.) וכמו במר דפרזלא דבבא קמא (דף קיג:):

    מעשרות דבעו חומה חמיר ליה מכאן מדקדק רבינו תם בכ"מ שהזכיר מעשר אצל שביעית דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כגון הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית בפרק הנזקין (גיטין סא:) וכן אינו חושש לתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר בפ"ק דחולין (דף ו.) ולשון מעשר נמי מוכיח כן דהיכא דאיירי בחששא דאינו מתוקן נקיט טבל או דמאי:

    הא חשוד חשוד דמשמע ליה דלגופה לא איצטריך דפשיטא דכי נאמן על הטהרות דנאמן על השביעית כיון דנוהג מנהג פרושים שאוכל חולין בטהרה:

    מתני' כשראינוהו נוהג בצנעא בתוך ביתו שנזהר מן השביעית משמע דעם הארץ סתמא חשוד אשביעית כמו אטהרות ותימה דבסוף הניזקין (גיטין סא.) קאמר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דמיקל באשת עם הארץ ומחמיר על החשודה על השביעית וקאמר רבא הכא במאי עסקינן בעם הארץ דרבי מאיר וטומאה וטהרה דרבנן ומדקתני גבי טומאה וטהרה עם הארץ סתם וגבי שביעית קתני החשודה משמע דסתם עמי הארץ חשידי אטהרות ולא חשידי אשביעית ומיהו מהא דשרי לבור ולטחון גבי עם הארץ דחשיד אטומאה וטהרה ולא אסרינן מטעם שביעית אין לדקדק כלום דדלמא בשאר שני שבוע איירי ההיא ולא בשביעית או בפירות הידועים שאינם של שביעית דה"נ איירי בפירות הידועים שהם מתוקנים לרבא דלית ליה שינוייא דאביי דרוב עמי הארץ מעשרין ועוד קשיא מכאן לפירוש ר"ת דמפרש בפ"ב דכתובות (דף כד.) גבי שלי חדש ושל חברי ישן דסתם עם הארץ אע"ג דחשידי אדמאי לא חשידי אשביעית וסותר פירוש רבינו שמואל דמפרש דחדש וישן דנקט משום שביעית וכי משני התם רוב עמי הארץ מעשרין רוצה לומר דהוא הדין בשביעית וכמה קושיות דמקשה רבינו תם על פי' רבינו שמואל כמו שפירש בכתובות ומפרש חדש וישן להשביח המקח בעלמא קאמר ולא לענין איסור והיתר והשתא לר' אילעא דחשוד אטהרות דרבנן חשוד אשביעית כל שכן סתם עמי הארץ דכי היכי דחשידי אדמאי דאורייתא חשידי נמי אשביעית ודוחק להעמיד סתם עם הארץ בכ"מ דלא חשיד אשביעית כשראינוהו נוהג בצינעא בתוך ביתו ועוד קשיא מהא דתנן במס' דמאי (פ"ג מ"ד) ומייתינן לה נמי בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דסתם עמי הארץ חשידי אשביעית וי"ל משום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דהלוקח לולב מחבירו בשביעית דקאמר עלה בפ' לולב הגזול (סוכה לט.) דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ וכן הא דמייתי פרק קמא דחולין (דף ו.) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר ואם אמר עשה לי משליכי חושש כו' כל הני מיירי בודאי חשוד וא"ת היכי מוכח מינה בחולין דגזרו על תערובות דמאי דלמא חשוד גרע מסתם עם הארץ לגבי מעשר ראשון כדמוכח בשילהי הנזקין (גיטין סא.) לאביי וי"ל דלרבא פריך שפיר דלא חמיר ליה:

    באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית ולכך חשוד אמעשר ותימה דהא בפ"ק דשבת (דף יז:) אמרינן דבתרומה כיון דאפשר למיעבד כדשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא חשידי והכי נמי גבי מעשר שני לא הוה לן למיחשדיה כיון דאפשר למעבד כדשמואל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל דהוא הדין מעשר שני ובשאלתות דרב אחאי הוא בהדיא על כרם רבעי שמחללין אותו על דבר מועט ומעשר שני ונטע רבעי דין אחד להם בכ"מ דקדש קדש גמרינן להו מהדדי כדאיתא בפרק שני דקדושין (דף נד:) ואפי' לכתחלה מסתבר דשרי כמו גבי הקדש במסכת ערכין (דף כט.) דשרי בזמן הזה גבי ההוא גברא דאחרימינהו לנכסיה והא דמוקי בפרק התקבל (גיטין דף סה.) ההיא דכיצד מערימין על מעשר שני במעשר בזמן הזה דרבנן היה יכול להקשות בזמן הזה מאי הערמה צריך לפטור מחומש והלא יכול לחלל לשוה מנה על שוה פרוטה אלא מסלק ליה בפירכא אחריתי ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא וכן מעשים בכל יום שאנו מחללין כרם רבעי שוה מנה על שוה פרוטה וי"ל דלא דמי מעשר לתרומה דפעמים שאין לו פרוטה מזומנת לחלל עליה וגם אין לו כי אם מעט מעשר כנגד שוה פרוטה ואינו רוצה ליתן פרוטה כנגדו:

    Tosafot on Bekhorot 30a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה בעי חומה כו' ה' אלהיך וגו' הס"ד ובד"ה הא חשוד כו' על השביעית הס"ד ובד"ה זו דברי ר"ע דחשוד כו' על המעשר הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה תרבא כו' וכמו במר דפרזלא דב"ק כו' כצ"ל:

    בד"ה מעשרות כו' דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כו' עכ"ל כצ"ל ומלת בנותן אינו מיושב דטפי הוה ל"ל במוכר דומיא דלעיל מוכר תרומה לשום כו' וק"ל:

    בד"ה הא חשוד חשוד כו' דלגופא לא אצטריך דפשיטא כו' עכ"ל ק"ק מי הכריח אותן לכך דא"נ לאו מלתא דפשיטא הוא מ"מ ה"ל למתני רבותא טפי דאפילו חשוד על הטהרות נאמן על שביעית וק"ל:

    בד"ה מתניתין בשראינוהו כו' לפי' ר"ת דמפרש בפ"ב כו' וכי משני התם רוב עמי כו' והיתר והשתא לרבי אלעאי כו' הד"א ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא כו' בחולין דגזור על התערובת כו' ובד"ה באתריה דרבי יהודה כו' ונטע רבעי דין אחד להן כו' בפ"ב דקידושין כו' דמוקי בפרק התקבל כו' בזמן הזה מי איכא כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 30a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ל׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־301 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 124 מילים

      נפתחת ב״תרבא דאטמא במר דכנתא, קנסיה רבא לזבוני…״

      חכמים: רב פפא, רבי יהודה, רבא.

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״לעולם ר' שמעון, ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה.…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 345 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ החשוד על השביעית אינו חשוד על…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה,…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״החשוד על המעשר. מאי טעמא? מעשר אית…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״החשוד על זה ועל זה. כיון דחשיד…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״ויש חשוד על הטהרות. מאי טעמא? נהי…״

    8. קטע 88 מילים

      נפתחת ב״א"ר אילעי: מתני' כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך…״

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״ר' ינאי ברבי ישמעאל אמר: כגון דהוה…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר בר חנה אמר רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבה.

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״מאן חכמים? רבי יהודה, דבאתריה דר' יהודה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    12. קטע 1238 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה…״

      חכמים: רבי מאיר, רבה.

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״רבי יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא,…״

      חכמים: רבי יונה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ל׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026