בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף כ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דעיקר לאו לכפרה הוא דאתידאינו מביאה על חטא:

    כיון דמכפרא אעשהדעולה מכפרת על עשה כדאמרינן במס' יומא (דף לו.) על עולה מתוודה עון שכחה ופאה:

    והאנן נשר תנןאלמא בנשר שרי עקביא ולא בתלושין:

    עיקרו הפוך כלפי ראשושכפול באמצעיתו ושני ראשין נראין בחוץ:

    שאינו מתמעךשאינו שוה עם הגיזה אלא נראה עולה למעלה:

    מאי טעמא לא אמר כרב נתןהא ודאי כיון דאינו מתמעך אינו נראה עם הגיזה קרינא ביה:

    לפי שאי אפשר לשום גיזה בלא נימין המדולדלותשעולות למעלה ואי כי האי גוונא מיתסר אין לך גיזה מותרת. רבי נתן טפי מחמיר להכי לא בעי מאי טעמא לא אמר כריש לקיש:

    הדרן עלך הלוקח בהמה

    מתני' עד כמהליטפל בבכור - בזמן הזה קודם שיתננו לכהן שמוזהר לעכבו אצלו בעל כרחו ולפרנסו:

    לא יתן לובגמ' מפרש:

    אם היה בעל מום ואומר לוהכהן בתוך הזמן תנהו לי שאוכלנו מותר:

    בין תםבזמן שבית המקדש קיים:

    בין בעל מוםבזמן הזה:

    גמ' מלאתך ודמעך וגו'וסמיך ליה וכן תעשה לשורך לצאנך וגו' ודרשינן הכי בכור בניך תתן לי וכן לצאנך דכי היכי דבכור בניך מצותו לאחר שלשים כדכתיב (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה אף בכור צאן לאחר שלשים. מלאתך ודמעך דהיינו בכורים כן לשורך דכי היכי דבכורים לאחר חמשים שהרי בפסח התבואה מתבשלת ואין מביאין בכורים עד שיביאו שתי הלחם בעצרת כדאמרינן בפרק רבי ישמעאל (מנחות סח:):

    דמקדם לדמקדםמלאתך ודמעך קודמין בפסוק ראשון הלכך דרשינן להו אשורך הקודם בפסוק שני:

    ודמאחרבכור בניך דמאחר בפסוק ראשון דרשינן ליה אצאנך המאוחר בפסוק שני:

    דסמיך ליה לדסמיךובכור בניך סמיך אל שורך:

    ואימא שיתיןדעשייה אחרת דומיא דהך בכור בניך בעינן:

    לא מסרך הכתוב אלא לחכמיםהואיל ולא גילה לך שיעור עשייה שתוסיף ודאי לחכמים מסרך שיפרשו לך הטעם ואחריהם תלך:

    טיפולהטרחתה:

    ששיניה דקותואינה יכולה לאכול עשב ואם לא תהא עם האם תמות:

    שנראה ככהן המסייע בבית הגרנותלפי שבזמן הזה אין בכור ראוי לכלום עד שיפול בו מום וכיון דעל ישראל רמיא ליטפל בו חמשים יום ואמר ליה הכהן בתוך הזמן תנהו לי ואזוננו ואף על פי שלא אהנה דומה כמי ששוכרו ומצילו מן הטורח ובלבד שיתננו לו ולא לכהן אחר ודומה לכהן שמסייע בבית הגרנות לדוש ולזרות כדי שיתנו לו התרומות. אבל אם היה בעל מום ואמר תן לי שאוכלנו הואיל וחזי ליה לא הוי ככהן המסייע:

    בבית הרועיםאכהנים קאי כדי ליתן להם הבכורות:

    בבית הגרנותאכולהו קאי כהנים מפני תרומות ולוים משום מעשר ראשון ועניים משום מעשר עני:

    בבית המטבחיםאכהנים קאי משום זרוע לחיים וקיבה:

    לקונסןאת הבעלי בתים:

    מן הפטור על החיובדשמא יהו להם שני סאין אחד של טבל גמור ואחד הופרש ממנה לכהן המסייע ואי אמרת ליה דהדרא ולפרוש מינה משום קנסא סבר בעל הבית טבל גמור הוא ומפריש ממנה עלה דאידך ואיהי פטורה מדאורייתא אלא קנסא הוא:

    בכורות 26 עמוד ב

    1דעיקר לאו לכפרה אתי משהי לה, או דלמא, כיון דעולה נמי מכפרא אעשה לא משהי לה?

    2ת"ש התולש צמר מבכור תם, אע"פ שנולד בו מום, שחטו אסור. טעמא דתולש, הא נתלש שרי, וכל שכן עולה דלא משהי לה!

    3הוא הדין אפילו נתלש נמי אסור, והאי דקתני ״תולש״ להודיעך כחו דעקביא, דבבעל מום אפילו בתולש נמי שרי.

    4והאנן ״נשר״ תנן! תנא ״נשר״ להודיעך כחן דרבנן, תנא ״תולש״ להודיעך כחו דעקביא.

    5צמר המדולדל כו'. היכי דמי ״אינו נראה עם הגיזה״? אמר רבי אלעזר אמר ריש לקיש: כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו. רב נתן בר אושעיא אמר: כל שאינו מתמעך עם הגיזה.

    6וריש לקיש, מאי טעמא לא אמר כרב נתן בר אושעיא? אמר רבי אילעא: קסבר ריש לקיש, לפי שאי אפשר לגיזה בלא נימין המדולדלות.

    7הדרן עלך הלוקח בהמה.

    מתני׳ · משנה

    8עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור? בדקה שלשים יום, ובגסה חמשים יום. ר' יוסי אומר: בדקה שלשה חדשים. אמר לו הכהן בתוך הזמן: ״תנהו לי״ הרי זה לא יתננו לו. ואם בעל מום הוא, ואמר לו: ״תנהו לי שאוכלנו״ מותר. ובשעת המקדש, אם היה תמים, אמר לו: תן ואקרבנו מותר.

    9הבכור נאכל שנה בשנה, בין תם בין בעל מום, שנאמר: ״(דברים טו״, כ) ״לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה״. נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש. לאחר י"ב חדש אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום.

    גמ׳ · גמרא

    10מנה"מ אמר רב כהנא: דאמר קרא ״(שמות כב״, כח) ״בכור בניך תתן לי״, ״כן תעשה לצאנך״.

    11״מלאתך ודמעך לא תאחר״, ״כן תעשה לשורך״.

    12איפוך אנא! מסתברא דמקדם למקדם, דמאחר לדמאחר. אדרבה, דסמיך ליה לדסמיך ליה!

    13אלא אמר רבא: אמר קרא ״תעשה״, הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך.

    14ואימא: שיתין! לא מסרך הכתוב אלא לחכמים.

    ברייתא

    15תניא נמי הכי: ״בכור בניך תתן לי״, ״כן תעשה לצאנך״ יכול אף לשורך? תלמוד לומר: ״תעשה״ הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך, לא מסרך הכתוב אלא לחכמים.

    16מכאן אמרו: עד כמה ישראל חייבין להטפל בבכור? בבהמה דקה שלשים יום, בגסה חמשים יום. רבי יוסי אומר: בדקה שלשה חדשים, מפני שטפולה מרובה. תנא: מפני ששיניה דקות.

    17אם אמר לו הכהן בתוך הזמן ״תנהו לי״, הרי זה לא יתן לו. מאי טעמא? אמר רב ששת: מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות.

    ברייתא

    18תנו רבנן: הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים, ובבית הגרנות, ובבית המטבחים אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן, ואם עושין כן חיללו, ועליהן הכתוב אומר: (מלאכי ב, ח) ״שחתם ברית הלוי״, ואומר: (במדבר יח, לב) ״ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו״.

    19מאי ״ואומר״? וכי תימא: מיתה לא ת"ש ״ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו״.

    20ובקשו חכמים לקונסן, ולהיות מפרישין עליהן תרומה משלם, ומפני מה לא קנסום? דלמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב.

    21ובכולן יש בהן׃

    תוספות

    מתני' בדקה שלשים יוםכי הך פלוגתא איכא לענין טיפול אבדה (ב"מ דף כח):

    מלאתך ודמעך לא תאחר כן תעשה לשורךדהיינו נ' ימים מיום הבאת העומר בפסח שגמר זמן בישול התבואה עד העצרת שמביאין שתי הלחם להתיר חדש במקדש וא"ת האי ביום חמשים הוא ולא הוי כעין בכור בניך וצאנך תתן לי דלאחר שלשים:

    וכי תימא מיתה לא תלמוד לומר וכו'לאו דוקא דלא חשיב לה בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין פג.) בהדי אלו שבמיתה אלא קרוב הוא [לעון] מיתה:

    דלמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כו'בכמה מקומות אמרינן תרומה ויחזור ויתרום ולא גזרינן התם כיון שהתרומה ראשונה לכהן מידע ידע דשניה דרבנן ואפילו נתן הראשונה כבר לכהן קודם שיאמר לו חכם לחזור ולתרום מ"מ מדאין הכהן מחזיר לו את הראשונה מידע ידע דשניה דרבנן היא אבל כאן סבור הוא שנתן לכהן בתורת שכר סיועו ומעכבה כהן ובכמה מקומות צריך לחלק בדברים כי ההיא דפסחים בריש מקום שנהגו (פסחים דף נא.) גבי הנהו דמפרשו חלתא מארוזא דאמרינן דאי רובא לאו אורז אכלי ניכלה זר באנפייהו דלמא אתו לאפרושי מן הפטור על החיוב ובפ"ק דיומא (דף י.) גבי סוכת החג בחג חייבת [בעירוב] ובמזוזה ובמעשר דקאמר התם דמדאורייתא קאמר דאי מדרבנן דלמא אתא לאפרושי מן הפטור על החיוב ובדמאי הלוקח מן עובד כוכבים למ"ד יש קנין חייבו חכמים ולא חשו לכך:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא דמאחר לדמאחר אדרבה דסמיך ליה לדסמיך ליה אלא אמר רבא כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה מ"ט לא כו' קרינא ביה הס"ד ואח"כ מ"ה לפי שא"א לשום גיזה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה דילמא אתי כו' ומעכבה כהן כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף כ״ו עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף כ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־430 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    דעיקר לאו לכפרה הוא דאתי דאינו מביאה על חטא:

    כיון דמכפרא אעשה דעולה מכפרת על עשה כדאמרינן במס' יומא (דף לו.) על עולה מתוודה עון שכחה ופאה:

    והאנן נשר תנן אלמא בנשר שרי עקביא ולא בתלושין:

    עיקרו הפוך כלפי ראשו שכפול באמצעיתו ושני ראשין נראין בחוץ:

    שאינו מתמעך שאינו שוה עם הגיזה אלא נראה עולה למעלה:

    מאי טעמא לא אמר כרב נתן הא ודאי כיון דאינו מתמעך אינו נראה עם הגיזה קרינא ביה:

    לפי שאי אפשר לשום גיזה בלא נימין המדולדלות שעולות למעלה ואי כי האי גוונא מיתסר אין לך גיזה מותרת. רבי נתן טפי מחמיר להכי לא בעי מאי טעמא לא אמר כריש לקיש:

    הדרן עלך הלוקח בהמה

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 26b · Sefaria

    תוספות

    מתני' בדקה שלשים יום כי הך פלוגתא איכא לענין טיפול אבדה (ב"מ דף כח):

    מלאתך ודמעך לא תאחר כן תעשה לשורך דהיינו נ' ימים מיום הבאת העומר בפסח שגמר זמן בישול התבואה עד העצרת שמביאין שתי הלחם להתיר חדש במקדש וא"ת האי ביום חמשים הוא ולא הוי כעין בכור בניך וצאנך תתן לי דלאחר שלשים:

    וכי תימא מיתה לא תלמוד לומר וכו' לאו דוקא דלא חשיב לה בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין פג.) בהדי אלו שבמיתה אלא קרוב הוא [לעון] מיתה:

    דלמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כו' בכמה מקומות אמרינן תרומה ויחזור ויתרום ולא גזרינן התם כיון שהתרומה ראשונה לכהן מידע ידע דשניה דרבנן ואפילו נתן הראשונה כבר לכהן קודם שיאמר לו חכם לחזור ולתרום מ"מ מדאין הכהן מחזיר לו את הראשונה מידע ידע דשניה דרבנן היא אבל כאן סבור הוא שנתן לכהן בתורת שכר סיועו ומעכבה כהן ובכמה מקומות צריך לחלק בדברים כי ההיא דפסחים בריש מקום שנהגו (פסחים דף נא.) גבי הנהו דמפרשו חלתא מארוזא דאמרינן דאי רובא לאו אורז אכלי ניכלה זר באנפייהו דלמא אתו לאפרושי מן הפטור על החיוב ובפ"ק דיומא (דף י.) גבי סוכת החג בחג חייבת [בעירוב] ובמזוזה ובמעשר דקאמר התם דמדאורייתא קאמר דאי מדרבנן דלמא אתא לאפרושי מן הפטור על החיוב ובדמאי הלוקח מן עובד כוכבים למ"ד יש קנין חייבו חכמים ולא חשו לכך:

    Tosafot on Bekhorot 26b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא דמאחר לדמאחר אדרבה דסמיך ליה לדסמיך ליה אלא אמר רבא כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה מ"ט לא כו' קרינא ביה הס"ד ואח"כ מ"ה לפי שא"א לשום גיזה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה דילמא אתי כו' ומעכבה כהן כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 26b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף כ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־430 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״דעיקר לאו לכפרה אתי משהי לה, או…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״ת"ש התולש צמר מבכור תם, אע"פ שנולד…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״הוא הדין אפילו נתלש נמי אסור, והאי…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״והאנן ״נשר״ תנן! תנא ״נשר״ להודיעך כחן…״

    5. קטע 530 מילים

      נפתחת ב״צמר המדולדל כו'. היכי דמי ״אינו נראה…״

      חכמים: רבי אלעזר, רב נתן בר אושעיא.

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״וריש לקיש, מאי טעמא לא אמר כרב…״

      חכמים: רב נתן בר אושעיא, רבי אילעא.

    7. קטע 74 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך הלוקח בהמה.…״

    8. קטע 851 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור?…״

    9. קטע 939 מילים

      נפתחת ב״הבכור נאכל שנה בשנה, בין תם בין…״

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מנה"מ אמר רב כהנא: דאמר קרא…״

      חכמים: רב כהנא.

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״״מלאתך ודמעך לא תאחר״, ״כן תעשה לשורך״.…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״איפוך אנא! מסתברא דמקדם למקדם, דמאחר לדמאחר.…״

      חכמים: רבה.

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רבא: אמר קרא ״תעשה״, הוסיף…״

      חכמים: רבא.

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״ואימא: שיתין! לא מסרך הכתוב אלא לחכמים.…״

    15. קטע 1527 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי: ״בכור בניך תתן לי״,…״

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״מכאן אמרו: עד כמה ישראל חייבין להטפל…״

      חכמים: רבי יוסי.

    17. קטע 1724 מילים

      נפתחת ב״אם אמר לו הכהן בתוך הזמן ״תנהו…״

      חכמים: רב ששת.

    18. קטע 1843 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית…״

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״מאי ״ואומר״? וכי תימא: מיתה לא ת"ש…״

    20. קטע 2019 מילים

      נפתחת ב״ובקשו חכמים לקונסן, ולהיות מפרישין עליהן תרומה…״

    21. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״ובכולן יש בהן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף כ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026