בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ח׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה"ג הדולפנין פרים ורבים מבני אדםשאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו:

    בני ימאדגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א:

    כלמין שביצי הזכר כגון חיה ובהמה מבחוץ מוליד עובר ממש:

    וכלמין שביצי זכר מבפנים מטילה הנקיבה ביצים:

    אווזשל ישוב ואווז של בר כלאים להרביע לפי שאין הזכרים דומים דזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים:

    זכרותוהגיד ואווז בר זכרותו מבפנים:

    ולמחר השכיםקודם היום ומצא בה ביצה מותרת דלא נולדה בלילי י"ט אלא מאתמול דתרנגולת אינה יולדת בלילה כדתני לעיל. יצתה רובה מותרת דבתר יציאת רובה אזלינן:

    כל שתשמישו ועיבורו שוהכגון כשב ועז ששניהם פנים כנגד עורף וימי עיבורן שוה ששוהין חמשה חדשים ויולדין אם בא אחד על מין חבירו:

    ומגדליןמניקין:

    שכינה עמהםשנאמר (יונה ב׳:י״א) ויאמר ה' לדג:

    לעשרים ואחד יוםלאחר שנתעברה מן התרנגול שוהה ביצתה ליגמר עד אחד ועשרים יום:

    לוזקורדל"א שגדילים בו אגוזים קטנים ומשעת פרחיו עד שעת גמר פריו שנים ועשרים יום:

    כלב לנ' יוםגמרה צורת הולד:

    וכנגדו באילן תבואהכמאן דאמר (ברכות דף מ.) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה קרי לתבואה אילן:

    דקלגדילין בו תמרים:

    ברדלסאפא:

    קוףשיניי"א בלע"ז:

    קיפוףכעין קוף הוא ויש לה זנב ובלשון אשכנז מרקצ"א:

    אפעהמתעבר אחר שבעים שנה שנולד:

    וימי עיבורומשעת הפרח עד שעת גמר פירות:

    מוכססיםמין בנות שוח ולא בנות שוח ממש:

    מנא הני מילידנחש עיבורו שבע שנים:

    אם מבהמה נתקלל מחיה לא כ"ששפחותה יותר מן חיה שהרי עז ה' חדשים וחתול נ"ב [יום] והא ל"ל דהא מכל חיה היינו ארי או אפעה דא"כ ליכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה:

    אלא להכי כתב תרוייהו לומר לך כו'והכי משמע ארור הוא מכל הבהמה כמה שהיא ארורה יותר מן החיה כשם שהבהמה נתקללה מן החיה על אחת ז' ומאי ניהו חמור מחתול שבשנה יש ז' פעמים נ"ב כך נתקלל הוא מן הבהמה כגון מבהמה גסה טמאה אחד לשבע דבהמה טמאה גסה י"ב חדש וחשוב ז' פעמים י"ב חדש היינו אחד לשבע הן שבע שנים:

    רישוי: CC0

    בכורות ח עמוד א

    1הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא.

    2כל שביציו מבחוץ מוליד, וכל שבפנים מטיל ביצים.

    3איני? והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה, והוינן בה: מ"ט אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים, ותרוייהו מטילי ביצים!

    4אלא, כל שזכרותו מבחוץ מוליד, מבפנים מטיל ביצים.

    5כל שתשמישו ביום יולד ביום, בלילה יולד בלילה, כל שתשמישו בין ביום בין בלילה יולד בין ביום בין בלילה.

    6תשמישו ביום יולד ביום תרנגול, בלילה יולד בלילה עטלף, תשמישו בין ביום בין בלילה יולד בין ביום בין בלילה אדם וכל דדמי ליה.

    7למאי נפקא מינה? לכדרב מרי בריה דרב כהנא, דאמר רב מרי בריה דרב כהנא: בדק בקינה של תרנגולין מערב יו"ט ולא מצא בה ביצה, ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת באכילה ביו"ט אימר: לא בדק יפה.

    8והלא בדק יפה! אימר: יצתה רובה וחזרה הוה, וכדרבי יוחנן, דא"ר יוחנן: ביצה שיצתה רובה מערב יו"ט וחוזרת מותרת לאוכלה ביו"ט׃

    9כל שתשמישו ועיבורו שוה יולדים ומגדלים זה מזה. הכל משמשין פנים כנגד עורף, חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים, ואלו הן: דג, ואדם, ונחש.

    10ומ"ש הני תלתא? כי אתא רב דימי אמרי במערבא: הואיל ודיברה עמהם שכינה.

    11תנא: גמל אחור כנגד אחור.

    ברייתא

    12ת"ר תרנגולת לעשרים ואחד יום, וכנגדה באילן לוז, כלב לחמשים יום, וכנגדו באילן תאינה, חתול לחמשים ושנים יום, וכנגדו באילן תות, חזיר לששים יום, כנגדו באילן תפוח, שועל וכל מיני שרצים ששה חדשים, וכנגדם באילן תבואה.

    13בהמה דקה טהורה לחמשה חדשים, וכנגדן באילן גפן. בהמה גסה טמאה לשנים עשר חודש, וכנגדו באילן דקל. טהורה לתשעה חדשים, וכנגדה באילן זית. הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים, וכנגדן באילן בנות שוח.

    14אפעה לשבעים שנה, וכנגדו באילן חרוב. חרוב זה, משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה, וימי עיבורו שלש שנים. נחש לשבע שנים, ולאותו רשע לא מצינו חבר. ויש אומרים: מוכססים.

    15מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום דר' יהושע בן חנניא, שנאמר: ״(בראשית ג״, יד) ״ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה״. אם מבהמה נתקללה, מחיה לא כ"ש׃

    16אלא, לומר לך: כשם שנתקללה הבהמה מחיה, אחד לשבעה, ומאי ניהו? חמור מחתול, כך נתקלל הוא מבהמה, אחת לשבע, דהוה ליה שב שני.

    17אימא: כשם שנתקללה חיה מבהמה, אחת לשלש שנים, ומאי ניהו? ארי מחמור, כך נתקלל הוא מחיה אחת לשלש שנים, דהוה ליה תשע שנים.

    תוספות

    הדולפנין פרין ורבין מבני אדםכן גירסת הקונטרס וכן מוכח בתוספתא [פ"א] יולדין ומגדלין מבני אדם:

    אימר יצתה רובה וחזרהמכאן מתירין לקנות ביצים בליל שני של יו"ט של גליות חוץ משני ימים טובים של ראש השנה לפי שקדושה אחת הן:

    תרנגולת כ"א יום כנגדה באילן לוזפי' הקונטרס קורדל"א שגדלים בו אגוזים קטנים וריב"א מפרש שקדים שקורין אמנדליי"ד דבטנים ושקדים (בראשית מג) מתרגם ירושלמי לוזים מקל שקד (ירמיהו א׳:י״א) מתרגם חוטרא דלוזא וי"מ מקל שקד אחד לכ"א אף מי"ז בתמוז לתשעה באב כן וינאץ השקד (קהלת י״ב:ה׳) מתרגם שיגדא ויגמל שקדים (במדבר י״ז:כ״ג) [מתרגם] וכפית שגדין עוד אמרינן וינאץ השקד זה לוז של שדרה ממנה עתידים מתים להחיות לעתיד לבא לוז תרגום של שקד (ויקרא רבה):

    באילן תותאין ראיה מכאן שמברכין עליהן בורא פרי העץ דהכי אמרינן באילן דגן דאתיא כמ"ד (ברכות דף מ.) עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה אלמא קרי לתבואה אילן ולא מברכין בהם פרי העץ ומיהו תותים הגדלים באילן מברכין פרי העץ אבל לא אתותי שדה דאי שקלת לפירא לא הדר גווזא ומפיק ואין מברכין פרי העץ אלא כי הדר גווזא ומפיק:

    ברדלספ"ה אפא ופ"ק דסנהדרין (דף טו:) פ"ה פוטו"ש וסוף פ"ק דב"ק (דף טז.) [אמרינן] ברדלס [זו] אפא ואמרינן צבוע זה אפא וגיא הצבועים (שמואל א יג) מתרגם מישר אפעיא מיהו ברדלס דהכא משמעו דהוא כעין פוטו"ש ויולד לשלש שנים מדשינה אפעה לשבעים שנה וב' מיני ברדלס הן:

    הקוף והקיפוףמין חיה הוא מדחשיב להו בהדי פיל ואמר פ' הרואה (ברכות דף נז:) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקיפוף ופ' המפלת (נדה דף כג.) אמרינן ל"א ר"מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס וינשוף (ויקרא יא) מתרגם קריא וקפופא ויש קפוף אחר מין עוף פרק אלו טריפות (חולין דף סג.) אמר תנשמת באות שבעופות ואמר באות שבעופות קפוף ויש גרס קיפוד בדל"ת ע"ד וירשוה קאת וקיפוד (ישעיהו לד) ואי גרס קיפוף ותרי גווני קיפוף יש בעופות א"כ כי מפרש באות שבעופות קפוף והיכי ידענא בהו אי איירי בינשוף או בתנשמת:

    בנות שוחעל משנה דשביעית שלהן בשניה (שביעית פ"ה מ"א) פי' בירושלמי בכל שנה חונטין בה פירות ופירות שחונטין בשנה אחת אין נגמרין עד שלש שנים ולא כפי' ר"ח שפירש גבי ל' אילנות לא מפקין בכל שתא אלא עשרים מנייהו כגון בנות שוח לג' שנים ופ"ק דע"ז (דף יד.) גרס מוכססים בנות שוח מין אחד וכן שמו וקשה במסכת דמאי (פ"א מ"א) תנן הקלין שבדמאי לא נחשדו עמי הארץ עליהן משמע דלאו פירי חשוב נינהו ופ"ק דמסכת ע"ז (דף יד.) מפרש תאיני חיורתא ופרק ג' דנדרים (דף כז.) בנות שבע ותאנים לבנים שני מינין דאמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוך כלכלה הייתי אומר תאנים לבנות ושחורות אסורות בנות שבע מותרות ונראה בנות שוח ושבע מיני תאנים הן אלא שבנות שוח רעות כדמשמע במתני' דהקלין שבדמאי ובההיא דשביעית כסבור שאין שביעית נוהג בהן ובנות שבע יפות כדמשמע בשביעית (פ"ה) ובנדרים (דף כז.) ומסתמא אדם מן היפות אכל ונקראו שבע מן שבעת ימי אבלות ושוח שגרמו שוחה ותולין הקלקלה במקולקל:

    ומאי נינהו חמור מחתולדחתול לנ"ב יום ותימה למ"ד כלב מין חיה כדאיתא במסכת ביצה (דף כה:) שלשה עזין הן כלב [בחיות] לנקוט חמור מכלב דמקולקל טפי שהכלב לנ' יום י"ל מנין זה מכוון טפי דהוי שנים:

    רישוי: CC0

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא והלא בדק יפה אימר יצתה רובה כו' וכנגדו באילן תאינה כו' חיה מבהמה אחת לשלש ומאי כו' אחת לשלש דה"ל תשעה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ה"ג הדולפנין כו' מבני אדם שאם כו' וכצ"ל גם בתוס' וק"ל:

    בד"ה אווז כו' מבפנים הס"ד ואח"כ מ"ה זכרותו כו' ובד"ה כנגדו באילן כו' הראשון חטה היתה קרי כו' כצ"ל:

    בד"ה אם מבהמה כו' דא"כ לכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה עכ"ל וליכא למימר דכתב בהמה דלא אצטריך לן חיה אי לאו דהיינו דגלי לן דחיה היינו ארי דאי לאו בהמה סד"א דחיה חתול אבל השתא דכתיב בהמה לא איצטריך לן חיה אי לאו דהיינו ארי די"ל כדמסיק קללה שדי עלויה אי נמי לא הוה כתיב רק חיה הוה מוקמינן לה בארי וק"ל:

    תוס' בד"ה תרנגולת כו' מתרגם ירושלמי לוזים כו' וינאץ השקד מתרגם שיגדא ויגמל שקדים כו' כצ"ל ואין לו מקום כאן ואינו ראיה לפירכא ובתוס' ישנים אינו וק"ל:

    בד"ה באילן תות כו' קרי לתבואה אילן כו' אבל לא מתותי שדה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ברדלס פ"ה אפא ופ"ק דסנהדרין כו' וספ"ק דב"ק כו' מיהו ברדלס דהכא משמעו כו' שנים מדשינה אפעה לע' שנה וב' מיני כו' עכ"ל כצ"ל ועיין ביאור דבריהם בתוס' פ"ק דסנהדרין:

    בד"ה הקוף והקיפוף כו' ופ' המפלת אמרי ל"א ר"מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס כו' ויש קפוף אחר מין כו' קפוף ויש גורסים קפוד בדלית כו' ואי גרסי קפוף באותה שבעופות כו' עכ"ל כצ"ל ואח"כ מ"ה בנות שוח על משנה דשביעית שלהם בשניים פי' בירושלמי בכל שנה חונטין בה כו' נגמרין עד ג' שנים ולא כפר"ח כו' אלא עשרה בכל כו' כגון בנות שוח לג' שנים וקשה כו' הקלין שבדמאי לא כו' דהקלין שבדמאי ובההיא כו' במקולקל ור"ת פירש דגרסינן מוכססין בנות שוח כו' וכן שמו עכ"ל הס"ד וכצ"ל וקצרו הכא דבריהם ועיין עליהם בפ"ק דר"ה ושבועות ובפ"ק דע"ז ובפי' ר"ש במסכת דמאי ושביעית ור"ל דבמסכת שביעית תנן דשביעית בנות שוח הוא שניה ופי' בירושלמי דבכל שנה חונטין בה פירות וג' מיני פירות יש בה ועיין שם בפי' הר"ש אבל הוא דלא כפר"ח בחזקת הבתים בההיא דהיה לו ל' אילנות ממטע י' לבית סאה כו' דהיינו בנות שוח דלפירושו ע"כ אין חונטין בכל שנה ושוב הקשו וקצרו בדבריהם וסמכו עצמם ע"פ המדרש דבנות שוח ובנות שבע חד הוא שאכלו אדם הראשון דמשמע מדאמר קלין שבדמאי בנות שוח דלאו פרי חשוב הוא וסמכו נמי על מה שאמרו בפרק קמא דע"ז הוסיפו עליהן בשביעית מוכססין ובנות שוח דמשמע נמי דפירי גרוע הוא ואמרינן נמי שם דחיוורתא הן ופ"ב דנדרים סותר כל זה דמשמע דבנות שבע שהוא בנות שוח אינו לבן וגם שהוא פרי חשוב וכמ"ש ג"כ בפ"ק דשבועות בבנות שבע לאדם ואהא תירצו ונראה דבנות שוח ושבע ב' כו' ועוד תירץ דר"ת גרס בההיא דהוסיפו עליהם מוכססין בנות שוח בלא וי"ו והוא פרי גרוע אבל בנות שוח לחוד הוא טוב ותו לא מידי ודו"ק:

    בד"ה ומאי נינהו כו' דחתול לנ"ב ותימה למ"ד כו' שהכלב לנ' יום וי"ל כו' עכ"ל כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ח׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־374 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ה"ג הדולפנין פרים ורבים מבני אדם שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו:

    בני ימא דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א:

    כל מין שביצי הזכר כגון חיה ובהמה מבחוץ מוליד עובר ממש:

    וכל מין שביצי זכר מבפנים מטילה הנקיבה ביצים:

    אווז של ישוב ואווז של בר כלאים להרביע לפי שאין הזכרים דומים דזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים:

    זכרותו הגיד ואווז בר זכרותו מבפנים:

    ולמחר השכים קודם היום ומצא בה ביצה מותרת דלא נולדה בלילי י"ט אלא מאתמול דתרנגולת אינה יולדת בלילה כדתני לעיל. יצתה רובה מותרת דבתר יציאת רובה אזלינן:

    כל שתשמישו ועיבורו שוה כגון כשב ועז ששניהם פנים כנגד עורף וימי עיבורן שוה ששוהין חמשה חדשים ויולדין אם בא אחד על מין חבירו:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 8a · Sefaria · CC0

    תוספות

    הדולפנין פרין ורבין מבני אדם כן גירסת הקונטרס וכן מוכח בתוספתא [פ"א] יולדין ומגדלין מבני אדם:

    אימר יצתה רובה וחזרה מכאן מתירין לקנות ביצים בליל שני של יו"ט של גליות חוץ משני ימים טובים של ראש השנה לפי שקדושה אחת הן:

    תרנגולת כ"א יום כנגדה באילן לוז פי' הקונטרס קורדל"א שגדלים בו אגוזים קטנים וריב"א מפרש שקדים שקורין אמנדליי"ד דבטנים ושקדים (בראשית מג) מתרגם ירושלמי לוזים מקל שקד (ירמיהו א׳:י״א) מתרגם חוטרא דלוזא וי"מ מקל שקד אחד לכ"א אף מי"ז בתמוז לתשעה באב כן וינאץ השקד (קהלת י״ב:ה׳) מתרגם שיגדא ויגמל שקדים (במדבר י״ז:כ״ג) [מתרגם] וכפית שגדין עוד אמרינן וינאץ השקד זה לוז של שדרה ממנה עתידים מתים להחיות לעתיד לבא לוז תרגום של שקד (ויקרא רבה):

    באילן תות אין ראיה מכאן שמברכין עליהן בורא פרי העץ דהכי אמרינן באילן דגן דאתיא כמ"ד (ברכות דף מ.) עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה אלמא קרי לתבואה אילן ולא מברכין בהם פרי העץ ומיהו תותים הגדלים באילן מברכין פרי העץ אבל לא אתותי שדה דאי שקלת לפירא לא הדר גווזא ומפיק ואין מברכין פרי העץ אלא כי הדר גווזא ומפיק:

    ברדלס פ"ה אפא ופ"ק דסנהדרין (דף טו:) פ"ה פוטו"ש וסוף פ"ק דב"ק (דף טז.) [אמרינן] ברדלס [זו] אפא ואמרינן צבוע זה אפא וגיא הצבועים (שמואל א יג) מתרגם מישר אפעיא מיהו ברדלס דהכא משמעו דהוא כעין פוטו"ש ויולד לשלש שנים מדשינה אפעה לשבעים שנה וב' מיני ברדלס הן:

    הקוף והקיפוף מין חיה הוא מדחשיב להו בהדי פיל ואמר פ' הרואה (ברכות דף נז:) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקיפוף ופ' המפלת (נדה דף כג.) אמרינן ל"א ר"מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס וינשוף (ויקרא יא) מתרגם קריא וקפופא ויש קפוף אחר מין עוף פרק אלו טריפות (חולין דף סג.) אמר תנשמת באות שבעופות ואמר באות שבעופות קפוף ויש גרס קיפוד בדל"ת ע"ד וירשוה קאת וקיפוד (ישעיהו לד) ואי גרס קיפוף ותרי גווני קיפוף יש בעופות א"כ כי מפרש באות שבעופות קפוף והיכי ידענא בהו אי איירי בינשוף או בתנשמת:

    בנות שוח על משנה דשביעית שלהן בשניה (שביעית פ"ה מ"א) פי' בירושלמי בכל שנה חונטין בה פירות ופירות שחונטין בשנה אחת אין נגמרין עד שלש שנים ולא כפי' ר"ח שפירש גבי ל' אילנות לא מפקין בכל שתא אלא עשרים מנייהו כגון בנות שוח לג' שנים ופ"ק דע"ז (דף יד.) גרס מוכססים בנות שוח מין אחד וכן שמו וקשה במסכת דמאי (פ"א מ"א) תנן הקלין שבדמאי לא נחשדו עמי הארץ עליהן משמע דלאו פירי חשוב נינהו ופ"ק דמסכת ע"ז (דף יד.) מפרש תאיני חיורתא ופרק ג' דנדרים (דף כז.) בנות שבע ותאנים לבנים שני מינין דאמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוך כלכלה הייתי אומר תאנים לבנות ושחורות אסורות בנות שבע מותרות ונראה בנות שוח ושבע מיני תאנים הן אלא שבנות שוח רעות כדמשמע במתני' דהקלין שבדמאי ובההיא דשביעית כסבור שאין שביעית נוהג בהן ובנות שבע יפות כדמשמע בשביעית (פ"ה) ובנדרים (דף כז.) ומסתמא אדם מן היפות אכל ונקראו שבע מן שבעת ימי אבלות ושוח שגרמו שוחה ותולין הקלקלה במקולקל:

    ומאי נינהו חמור מחתול דחתול לנ"ב יום ותימה למ"ד כלב מין חיה כדאיתא במסכת ביצה (דף כה:) שלשה עזין הן כלב [בחיות] לנקוט חמור מכלב דמקולקל טפי שהכלב לנ' יום י"ל מנין זה מכוון טפי דהוי שנים:

    Tosafot on Bekhorot 8a · Sefaria · CC0

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא והלא בדק יפה אימר יצתה רובה כו' וכנגדו באילן תאינה כו' חיה מבהמה אחת לשלש ומאי כו' אחת לשלש דה"ל תשעה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ה"ג הדולפנין כו' מבני אדם שאם כו' וכצ"ל גם בתוס' וק"ל:

    בד"ה אווז כו' מבפנים הס"ד ואח"כ מ"ה זכרותו כו' ובד"ה כנגדו באילן כו' הראשון חטה היתה קרי כו' כצ"ל:

    בד"ה אם מבהמה כו' דא"כ לכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה עכ"ל וליכא למימר דכתב בהמה דלא אצטריך לן חיה אי לאו דהיינו דגלי לן דחיה היינו ארי דאי לאו בהמה סד"א דחיה חתול אבל השתא דכתיב בהמה לא איצטריך לן חיה אי לאו דהיינו ארי די"ל כדמסיק קללה שדי עלויה אי נמי לא הוה כתיב רק חיה הוה מוקמינן לה בארי וק"ל:

    תוס' בד"ה תרנגולת כו' מתרגם ירושלמי לוזים כו' וינאץ השקד מתרגם שיגדא ויגמל שקדים כו' כצ"ל ואין לו מקום כאן ואינו ראיה לפירכא ובתוס' ישנים אינו וק"ל:

    בד"ה באילן תות כו' קרי לתבואה אילן כו' אבל לא מתותי שדה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ברדלס פ"ה אפא ופ"ק דסנהדרין כו' וספ"ק דב"ק כו' מיהו ברדלס דהכא משמעו כו' שנים מדשינה אפעה לע' שנה וב' מיני כו' עכ"ל כצ"ל ועיין ביאור דבריהם בתוס' פ"ק דסנהדרין:

    בד"ה הקוף והקיפוף כו' ופ' המפלת אמרי ל"א ר"מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס כו' ויש קפוף אחר מין כו' קפוף ויש גורסים קפוד בדלית כו' ואי גרסי קפוף באותה שבעופות כו' עכ"ל כצ"ל ואח"כ מ"ה בנות שוח על משנה דשביעית שלהם בשניים פי' בירושלמי בכל שנה חונטין בה כו' נגמרין עד ג' שנים ולא כפר"ח כו' אלא עשרה בכל כו' כגון בנות שוח לג' שנים וקשה כו' הקלין שבדמאי לא כו' דהקלין שבדמאי ובההיא כו' במקולקל ור"ת פירש דגרסינן מוכססין בנות שוח כו' וכן שמו עכ"ל הס"ד וכצ"ל וקצרו הכא דבריהם ועיין עליהם בפ"ק דר"ה ושבועות ובפ"ק דע"ז ובפי' ר"ש במסכת דמאי ושביעית ור"ל דבמסכת שביעית תנן דשביעית בנות שוח הוא שניה ופי' בירושלמי דבכל שנה חונטין בה פירות וג' מיני פירות יש בה ועיין שם בפי' הר"ש אבל הוא דלא כפר"ח בחזקת הבתים בההיא דהיה לו ל' אילנות ממטע י' לבית סאה כו' דהיינו בנות שוח דלפירושו ע"כ אין חונטין בכל שנה ושוב הקשו וקצרו בדבריהם וסמכו עצמם ע"פ המדרש דבנות שוח ובנות שבע חד הוא שאכלו אדם הראשון דמשמע מדאמר קלין שבדמאי בנות שוח דלאו פרי חשוב הוא וסמכו נמי על מה שאמרו בפרק קמא דע"ז הוסיפו עליהן בשביעית מוכססין ובנות שוח דמשמע נמי דפירי גרוע הוא ואמרינן נמי שם דחיוורתא הן ופ"ב דנדרים סותר כל זה דמשמע דבנות שבע שהוא בנות שוח אינו לבן וגם שהוא פרי חשוב וכמ"ש ג"כ בפ"ק דשבועות בבנות שבע לאדם ואהא תירצו ונראה דבנות שוח ושבע ב' כו' ועוד תירץ דר"ת גרס בההיא דהוסיפו עליהם מוכססין בנות שוח בלא וי"ו והוא פרי גרוע אבל בנות שוח לחוד הוא טוב ותו לא מידי ודו"ק:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Chidushei Halachot on Bekhorot 8a · Sefaria

    בן יהוידע

    אַמְרֵי בְּמַעֲרָבָא הוֹאִיל וְדִבְּרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה. נראה לי בס"ד אף על גב דמה שנאמר וַיֹּאמֶר הֳ' אֱלֹקִים אֶל הַנָּחָשׁ (בראשית ג, יד) לאו עם נחש התחתון דבר אלא עם מזלו למעלה וכן וַיֹּאמֶר הֳ' לַדָּג (יונה ב, יא) לאו עם דג התחתון דבר אלא עם מזלו למעלה עם כל זה כיון דבתורה נכתב הדיבור על שם התחתון נתכבדו שניהם ביתרון זה שיהיה להם דמיון עם האדם בתשמישם על דרך שאמרו רבותינו ז"ל שאומרים 'וגם חרבונה זכור לטוב' מפני דאליהו זכור לטוב נדמה כדמות חרבונא ודבר.

    תָּנָא גָּמָל, אָחוֹר כְּנֶגֶד אָחוֹר. הנה פה עירינו בג'דאד יע"א וסביבותיה בכל ארצות הערב מצויים גמלים הרבה ושאלתי ואמרו שהם משמשין כשאר בהמות פנים כנגד אחור ואולי הטבע נשתנה בזה כמו שנשתנה בדברים אחרים כמו שפירשו רבותינו ז"ל וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם (שמות א, טז) שהנקבה פניה למעלה והזכר למטה ודבר זה נשתנה בזמנים אלו כידוע ובמדרש רבא בראשית פרשה ך' איתא גם כלב משמש אחור כנגד אחור ובודאי נשתנה הטבע גם בזה ועיין במאסף שנה שניה סימן קט"ו מה שכתבתי אנא עבדא שם עיין שם.

    Ben Yehoyada on Bekhorot 8a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ח׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־374 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין?…״

      חכמים: רב יהודה.

    2. קטע 28 מילים

      נפתחת ב״כל שביציו מבחוץ מוליד, וכל שבפנים מטיל…״

    3. קטע 323 מילים

      נפתחת ב״איני? והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים…״

      חכמים: שמואל, אביי.

    4. קטע 48 מילים

      נפתחת ב״אלא, כל שזכרותו מבחוץ מוליד, מבפנים מטיל…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״כל שתשמישו ביום יולד ביום, בלילה יולד…״

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״תשמישו ביום יולד ביום תרנגול, בלילה יולד…״

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״למאי נפקא מינה? לכדרב מרי בריה דרב…״

      חכמים: רב מרי, רב כהנא, רב יו.

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״והלא בדק יפה! אימר: יצתה רובה וחזרה…״

      חכמים: רבי יוחנן, רב יו.

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״כל שתשמישו ועיבורו שוה יולדים ומגדלים זה…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״ומ"ש הני תלתא? כי אתא רב דימי…״

      חכמים: רב דימי, רבא.

    11. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״תנא: גמל אחור כנגד אחור.…״

    12. קטע 1236 מילים

      נפתחת ב״ת"ר תרנגולת לעשרים ואחד יום, וכנגדה באילן…״

    13. קטע 1337 מילים

      נפתחת ב״בהמה דקה טהורה לחמשה חדשים, וכנגדן באילן…״

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״אפעה לשבעים שנה, וכנגדו באילן חרוב. חרוב…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר…״

      חכמים: רב יהודה.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״אלא, לומר לך: כשם שנתקללה הבהמה מחיה,…״

    17. קטע 1723 מילים

      נפתחת ב״אימא: כשם שנתקללה חיה מבהמה, אחת לשלש…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ח׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026