בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ט״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לאתויי חלבודאסור. ולאתויי שוחטו בחוץ דחייב לא אמרינן משום דא"כ איבעי לן למימר בדוקין שבעין ועוד סיפא קתני לקמן השוחטן בחוץ פטור. וכללא דרישא לא אצטריך לאיתויי חלבו דשרי דהשתא ולדן דכגופן דמי דעובר ירך אמו הוא שרי כל שכן חלבו דמיא בעלמא הוא:

    הא בעלי מומין מיפרקיאותם שנתעברו קודם פדיון ונולדו לאחר פדיון וכגון שתפסן לשום זבח דאלימא קדושתייהו למיתפס פדיונן וכשהוא מתפיסן לשם זבח אין מתפיסן לכל זבח שירצה הא לשם אותו זבח מתפיסן. והיכי משכחת לה פירושא הוא כלומר היכי משכחת תירוצא דמילתא דמשמע בעלי מומין נפדין ולשם זבח אחר לא יתפיסם אלא היכי עביד דמתפיסם לשם אותו הזבח ונפדין במומן כשיפול בהן מום:

    נימא תהוי תיובתא דרב הונאדאמר לעיל כונסן לכיפה והן מתים:

    ואיידי דתני רישא נפדין תמימיםדחידוש הוא דאפילו תמימים נפדים:

    והשוחטן בחוץ פטורסיפא דברייתא לעיל אקדשים שקדם הקדשן את מומן קאי ואפילו הכי פטור דאין חייבין על שחיטת חוץ אלא על המתקבל בפנים כדתנן בזבחים בפרק פרת חטאת (זבחים דף קיב.) בעלי מומין בין קבועין בין עוברין שהקריבן בחוץ פטור ומפיק טעמא מהאי קרא ואל פתח אהל מועד לא הביאו הא כל שאינו ראוי לבא אל פתח אהל מועד אין חייבין עליו:

    רב הונא מתני חייבכדקתני מתני':

    ומוקי לה בדוקין שבעיןדמתקבל בפנים הוא:

    ואליבא דרבי עקיבא דאמרבשחיטת קדשים בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פד.) אם עלו לא ירדו. דוקין טיל"א כגון (ישעיהו מ) הנוטה כדוק שמים. ולהכי לא ירדו דאין מומן ניכר כל כך הכי תנן בזבחים בפ' המזבח מקדש הראוי לו (דף פד.) ר' עקיבא מכשיר בבעלי מומין כלומר דאם עלו לא ירדו ואמר רבי יוחנן בגמ' לא הכשיר רבי עקיבא אלא בדוקין שבעין הואיל וכשירין בעופות והוא שקדם הקדישן את מומן. ל"א דוקין שיש לו מום בעפעפים ולהכי קרי לעפעפים דוק על העין כרקיע דהכי אמרינן בספרי אגודות העין דומה לעולם קטן העפעפים כנגד הרקיע והתחתון כנגד הארץ והלבן שמקיף את העין כנגד ים אוקיינוס שסובב את העולם והשחור שבו שהוא עגול דומה לגלגל חמה:

    קדושה דחויהשכבר נפדו:

    ויאכלו במומןימתינו עד שיוממו ויאכלו לבעלים כבכור ומעשר שאין נפדין אלא נאכלין במומן. אלמא כיון דלא מצי קרבי כדאמר במס' תמורה (דף ה: ע"ש) אך בכור שור וגו' הן קריבין ואין תמורתן קריבין נאכלין במומן לבעלים הכי נמי ליעבד הכי:

    והא בהמה לא אלימא למיתפס פדיונההילכך מתה:

    מנין לתמורת פסולי המוקדשים שמתהכגון דלאחר שנפדו הקדשים התפיסן בתמורה דלא מצו למיקרב:

    ממעלה הגרה טמא הואדסיפיה דקרא כתיב טמא הוא לכם ודרשינן הכי יש לך דבר שיש בו סימני טהרה ואסור באכילה ואיזו זו תמורת פסולי המוקדשין:

    חמש חטאותמפרש בתמורה (דף כא:):

    לתמורת אשםשתהא רועה דאשם לא קרב נדבה הלכך תמורתו לא קרבה והא טמא דקרא ה"ק הניחוהו עד שיהא טמא כלומר שיפול בו מום:

    כל שבחטאת מתהותמורת חטאת היינו אחת מחמש חטאות מתות:

    לאו ליכאדאין עובר בלאו:

    דאיכא לאולא תאכלו ממעלי הגרה:

    ואבע"אלהכי אתא ממפריסי הפרסה דמשתעי בחטאות המתות להקיש דבר הבא ממעלי הגרה תמורת פסולי המוקדשין לאחר פדיונן דנפקא ממעלי הגרה לדבר הבא ממפריסי הפרסה חטאות המתות:

    מתני' המקבל צאן ברזלששם לו עובד כוכבים בהמותיו בדמים קצובין ולתת לו אותן דמים עד עשר שנים בין מתו בין הוזלו ואותן ולדות שיהיו להן עד אותו זמן יהיו ביניהם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    בכורות 16 עמוד א

    1לאתויי חלבו.

    2אמר מר: אין נפדין תמימין, ואין מתפיסן לכל זבח שירצה. תמימים הוא דלא מיפרקי, הא בעלי מומין מיפרקי. לכל שירצה הוא דאין מתפיסן, הא לאותו זבח מתפיסן.

    3היכי משכחת לה? דמתפיסן לאותו זבח, ונפדין במומן. נימא תיהוי תיובתא דרב הונא?

    4אמר לך רב הונא: ה"ה דאפילו בעלי מומין אין נפדין, ואיידי דתנא רישא ״נפדין תמימים״ תנא נמי סיפא ״אין נפדין תמימים״, ואיידי דתנא רישא ״לכל זבח שירצה״ תנא נמי סיפא ״לכל זבח שירצה״.

    5והשוחטן בחוץ פטור. רב הונא מתני חייב, ומוקים לה בדוקין שבעין, ואליבא דר"ע דאמר: אם עלו לא ירדו.

    6בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה תמורה. אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה: ותמורתו לאחר פדיונו מתה. מאי טעמא? היכי ליעביד? ליקרביה מכח קדושה דחויה קאתיא, ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה, הלכך מתה.

    7מתקיף לה רב עמרם: ותיתכיל במומה לבעלים! וכי מה בין זו לתמורת בכור ומעשר? דתנן: תמורת בכור ומעשר, הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם הרי הן כבכור ומעשר, ויאכלו במומן לבעלים!

    8אמר ליה אביי: זה שם אמו עליו וזה שם אמו עליו, זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא, מה בכור ומעשר במומן מיתאכלן לבעלים, אף תמורתן מיתאכלא.

    9וזה שם אמו עליו, תמורת קדשים מיקריא, מה קדשים לא מיתכלי אלא בפדיון אף תמורתן נמי לא מיתכלי אלא בפדיון, והא לא אלימא למיתפס פדיונה.

    ברייתא

    10תניא כוותיה דרב נחמן: מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה? תלמוד לומר: (ויקרא יא, ד) ״ממעלי הגרה... טמא״, האי מיבעי ליה לחמש חטאות מתות! ההוא (ויקרא יא, ד) ממפריסי הפרסה טמא נפקא.

    ברייתא

    11תניא נמי הכי: מנין לחמש חטאות מתות? תלמוד לומר: ״ממפריסי הפרסה... טמא״. חמש חטאות מתות, הילכתא גמירי לה, אלא כי אתא קרא לתמורת אשם.

    12תמורת אשם נמי הילכתא היא, כל שבחטאת מתה באשם רועה!

    13אלא, לעולם חמש חטאות מתות, ואצטריך קרא ואצטריך הילכתא, דאי מקרא הוה אמינא לרעייה, קמ"ל הילכתא למיתה. ואי מהילכתא הוה אמינא: היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא, לאו ליכא, קמשמע לן דאיכא לאו.

    14ואיבעית אימא: לאקושי דבר הבא ממעלי גרה לדבר הבא ״ממפריסי הפרסה״, מה להלן במיתה אף כאן במיתה.

    מתני׳ · משנה

    15המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים׃

    תוספות

    ותמורה שלאחר פדיונו מתהואם תאמר מאי שנא מולדות דאיעבר ואתיליד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל ויש לומר דולדות אין בהן קדושה אלא מכח אמן וכיון שנפדית פקעה קדושתו לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג דאיכא איסור גיזה ועבודה אין כח לאיסור מועט כזה שיחול על ידו קדושה על הולדות אבל תמורת קדושה (בההיא) וכיון דגלי קרא שחלה על בעלת מום קבוע חלה ה"ה לאחר פדיונן אלא דלא קרבה אבל תמורה דלפני פדיונן קרבה ועדיפא מולדות דלפני פדיונן דאיכא מ"ד לעיל לרעייה וכן מוכח לשון הקונטרס דבסמוך גבי מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה ופי' רש"י כגון לאחר פדיונו דלא מצי למיקרב והא דאצטריך קרא דממעלי הגרה בסמוך ללאו אתא דמסברא ידענו דלא קרבה כדאמר רב נחמן הכא וכה"ג אמר בסמוך גבי חמש חטאות ועוד יש לפרש דקרא וסברא צריכי דאי לאו קרא הוה אמינא לא קדשה כלל כצבי ואיל כולדות דאיעבר ואוליד לאחר פדיונן ואי לאו סברא הוה אמינא ירעה וטמא הוא דקרא הוי ימתין עד שיהא טמא ויפול בו מום כדפי' הקונטרס בסמוך והא דפריך רב עמרם ותיתכיל במומה לבעלים אסברא דרב נחמן פריך:

    תלמוד לומר ממעלי הגרהוהא דדרשינן בפ"ק (לעיל בכורות דף ו.) יש לך דבר שהוא מעלה גרה ואי אתה אוכלו כגון טהור שנולד מן הטמא התם דריש מרישיה דקרא ואת אלה לא תאכלו והכא דריש מסיפיה דקרא טמא הוא לכם אי נמי תרי קראי כתיבי:

    אלא כי אתא קרא לתמורת אשםוהכי פירושא דברייתא מנין לחמש חטאות מתות וכנגדן באשם רועה וטמא הוא היינו שירעה עד שיסתאב כדפירש הקונטרס:

    כל שבחטאת מתה באשם רועהאומר רבינו תם דרעייה מדרבנן היא ולפי שתקנו חכמים רעייה נקט בכל דוכתא באשם רועה אבל הילכתא הכי איתא מדאורייתא דכל שבחטאת מתה באשם קרב עולה כדאמר בפסחים שילהי (סוף) פרק אלו דברים (פסחים דף עג.) אשם שניתק לרעייה ושחטו כשר לעולה ושם פירשתי לה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונןעושה תמורה צ"ל פיסקא:

    בפירש"י בד"ה הא בעלי וכו' אותן שנתעברו קודם כו' ובד"ה איידי כו' תמימין נפדין הס"ד:

    בד"ה קדושה דחויה כו' שכבר נפדו הס"ד ואח"כ מ"ה ויאכלו כו' ליעבד הכא כו' עכ"ל כצ"ל ובד"ה והא בהמה כו' הלכך מתה הס"ד ואח"כ מ"ה מנין לתמורת:

    בד"ה לתמורת אשם כו' שיפול בו מום הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה ותמורה שלאחר פדיונה מתה וא"ת כו' אלא מכח אימן וכיון שנפדית פקעה קדושתה לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג כו' כזה שיחול על ידו קדושה בההיא כו' ה"ה לאחר פדיונן כו' ופירש"י כגון לאחר פדיונו כו' ה"א לרעייה וטמא הוא כו' טמא ויפול בו מום עוד עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ת"ל ממעלי כו' והכא דריש כו' תרי קראי כתיבי עכ"ל הס"ד כצ"ל ור"ל תרי קראי חד בשמיני וחד בראה וק"ל:

    בד"ה אלא כי אתא כו' וטמא הוא היינו שירעה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה כל שבחטאת כו' דכל שבחטאת כו' ובד"ה העמידה כו' באותן דמים וכפירושו כו' עכ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ט״ז עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־336 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לאתויי חלבו דאסור. ולאתויי שוחטו בחוץ דחייב לא אמרינן משום דא"כ איבעי לן למימר בדוקין שבעין ועוד סיפא קתני לקמן השוחטן בחוץ פטור. וכללא דרישא לא אצטריך לאיתויי חלבו דשרי דהשתא ולדן דכגופן דמי דעובר ירך אמו הוא שרי כל שכן חלבו דמיא בעלמא הוא:

    הא בעלי מומין מיפרקי אותם שנתעברו קודם פדיון ונולדו לאחר פדיון וכגון שתפסן לשום זבח דאלימא קדושתייהו למיתפס פדיונן וכשהוא מתפיסן לשם זבח אין מתפיסן לכל זבח שירצה הא לשם אותו זבח מתפיסן. והיכי משכחת לה פירושא הוא כלומר היכי משכחת תירוצא דמילתא דמשמע בעלי מומין נפדין ולשם זבח אחר לא יתפיסם אלא היכי עביד דמתפיסם לשם אותו הזבח ונפדין במומן כשיפול בהן מום:

    נימא תהוי תיובתא דרב הונא דאמר לעיל כונסן לכיפה והן מתים:

    ואיידי דתני רישא נפדין תמימים דחידוש הוא דאפילו תמימים נפדים:

    והשוחטן בחוץ פטור סיפא דברייתא לעיל אקדשים שקדם הקדשן את מומן קאי ואפילו הכי פטור דאין חייבין על שחיטת חוץ אלא על המתקבל בפנים כדתנן בזבחים בפרק פרת חטאת (זבחים דף קיב.) בעלי מומין בין קבועין בין עוברין שהקריבן בחוץ פטור ומפיק טעמא מהאי קרא ואל פתח אהל מועד לא הביאו הא כל שאינו ראוי לבא אל פתח אהל מועד אין חייבין עליו:

    רב הונא מתני חייב כדקתני מתני':

    ומוקי לה בדוקין שבעין דמתקבל בפנים הוא:

    ואליבא דרבי עקיבא דאמר בשחיטת קדשים בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פד.) אם עלו לא ירדו. דוקין טיל"א כגון (ישעיהו מ) הנוטה כדוק שמים. ולהכי לא ירדו דאין מומן ניכר כל כך הכי תנן בזבחים בפ' המזבח מקדש הראוי לו (דף פד.) ר' עקיבא מכשיר בבעלי מומין כלומר דאם עלו לא ירדו ואמר רבי יוחנן בגמ' לא הכשיר רבי עקיבא אלא בדוקין שבעין הואיל וכשירין בעופות והוא שקדם הקדישן את מומן. ל"א דוקין שיש לו מום בעפעפים ולהכי קרי לעפעפים דוק על העין כרקיע דהכי אמרינן בספרי אגודות העין דומה לעולם קטן העפעפים כנגד הרקיע והתחתון כנגד הארץ והלבן שמקיף את העין כנגד ים אוקיינוס שסובב את העולם והשחור שבו שהוא עגול דומה לגלגל חמה:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 16a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ותמורה שלאחר פדיונו מתה ואם תאמר מאי שנא מולדות דאיעבר ואתיליד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל ויש לומר דולדות אין בהן קדושה אלא מכח אמן וכיון שנפדית פקעה קדושתו לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג דאיכא איסור גיזה ועבודה אין כח לאיסור מועט כזה שיחול על ידו קדושה על הולדות אבל תמורת קדושה (בההיא) וכיון דגלי קרא שחלה על בעלת מום קבוע חלה ה"ה לאחר פדיונן אלא דלא קרבה אבל תמורה דלפני פדיונן קרבה ועדיפא מולדות דלפני פדיונן דאיכא מ"ד לעיל לרעייה וכן מוכח לשון הקונטרס דבסמוך גבי מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה ופי' רש"י כגון לאחר פדיונו דלא מצי למיקרב והא דאצטריך קרא דממעלי הגרה בסמוך ללאו אתא דמסברא ידענו דלא קרבה כדאמר רב נחמן הכא וכה"ג אמר בסמוך גבי חמש חטאות ועוד יש לפרש דקרא וסברא צריכי דאי לאו קרא הוה אמינא לא קדשה כלל כצבי ואיל כולדות דאיעבר ואוליד לאחר פדיונן ואי לאו סברא הוה אמינא ירעה וטמא הוא דקרא הוי ימתין עד שיהא טמא ויפול בו מום כדפי' הקונטרס בסמוך והא דפריך רב עמרם ותיתכיל במומה לבעלים אסברא דרב נחמן פריך:

    תלמוד לומר ממעלי הגרה והא דדרשינן בפ"ק (לעיל בכורות דף ו.) יש לך דבר שהוא מעלה גרה ואי אתה אוכלו כגון טהור שנולד מן הטמא התם דריש מרישיה דקרא ואת אלה לא תאכלו והכא דריש מסיפיה דקרא טמא הוא לכם אי נמי תרי קראי כתיבי:

    אלא כי אתא קרא לתמורת אשם והכי פירושא דברייתא מנין לחמש חטאות מתות וכנגדן באשם רועה וטמא הוא היינו שירעה עד שיסתאב כדפירש הקונטרס:

    כל שבחטאת מתה באשם רועה אומר רבינו תם דרעייה מדרבנן היא ולפי שתקנו חכמים רעייה נקט בכל דוכתא באשם רועה אבל הילכתא הכי איתא מדאורייתא דכל שבחטאת מתה באשם קרב עולה כדאמר בפסחים שילהי (סוף) פרק אלו דברים (פסחים דף עג.) אשם שניתק לרעייה ושחטו כשר לעולה ושם פירשתי לה:

    Tosafot on Bekhorot 16a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן עושה תמורה צ"ל פיסקא:

    בפירש"י בד"ה הא בעלי וכו' אותן שנתעברו קודם כו' ובד"ה איידי כו' תמימין נפדין הס"ד:

    בד"ה קדושה דחויה כו' שכבר נפדו הס"ד ואח"כ מ"ה ויאכלו כו' ליעבד הכא כו' עכ"ל כצ"ל ובד"ה והא בהמה כו' הלכך מתה הס"ד ואח"כ מ"ה מנין לתמורת:

    בד"ה לתמורת אשם כו' שיפול בו מום הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה ותמורה שלאחר פדיונה מתה וא"ת כו' אלא מכח אימן וכיון שנפדית פקעה קדושתה לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג כו' כזה שיחול על ידו קדושה בההיא כו' ה"ה לאחר פדיונן כו' ופירש"י כגון לאחר פדיונו כו' ה"א לרעייה וטמא הוא כו' טמא ויפול בו מום עוד עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ת"ל ממעלי כו' והכא דריש כו' תרי קראי כתיבי עכ"ל הס"ד כצ"ל ור"ל תרי קראי חד בשמיני וחד בראה וק"ל:

    בד"ה אלא כי אתא כו' וטמא הוא היינו שירעה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה כל שבחטאת כו' דכל שבחטאת כו' ובד"ה העמידה כו' באותן דמים וכפירושו כו' עכ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 16a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ט״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־336 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 12 מילים

      נפתחת ב״לאתויי חלבו.…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: אין נפדין תמימין, ואין מתפיסן…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״היכי משכחת לה? דמתפיסן לאותו זבח, ונפדין…״

      חכמים: רב הונא.

    4. קטע 433 מילים

      נפתחת ב״אמר לך רב הונא: ה"ה דאפילו בעלי…״

      חכמים: רב הונא.

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״והשוחטן בחוץ פטור. רב הונא מתני חייב,…״

      חכמים: רב הונא.

    6. קטע 634 מילים

      נפתחת ב״בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב עמרם: ותיתכיל במומה לבעלים!…״

      חכמים: רב עמרם.

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה אביי: זה שם אמו עליו…״

      חכמים: אביי.

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״וזה שם אמו עליו, תמורת קדשים מיקריא,…״

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״תניא כוותיה דרב נחמן: מנין לתמורת פסולי…״

      חכמים: רב נחמן.

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי: מנין לחמש חטאות מתות?…״

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״תמורת אשם נמי הילכתא היא, כל שבחטאת…״

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״אלא, לעולם חמש חטאות מתות, ואצטריך קרא…״

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא: לאקושי דבר הבא ממעלי גרה…״

    15. קטע 157 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ט״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026