דף ביאור

מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־373 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

ופסקו משעת החשבון של חומש הפקודים ואילך:

טעמיה מוהיה כי יביאך והדר והעברת:

מצוה זו של בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי:

ואפכיתו נמי לרבי אלעזר ואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה:

א"ל האי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר:

בלשון רבו אע"ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ"ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה:

קונטרוקוס שם שר:

בפרטן של לוים בגרשון כתיב (במדבר ג׳:כ״ב) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:

ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Bekhorot 5a · Sefaria

תוספות

קוביוסטוס במקום אחר חולין (דף צא:) פרש"י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור"ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה:

ומחצה שלם לא החזיר לא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון:

מנא ליה פירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו:

הרי כאן שבעים ואחד מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט:

ומנה של קדש כפול היה אבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא"ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ"ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י"ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ"ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה:

והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות ומשקל אחד של כ"ה שיעור מנה של חול רביע מנה של קדש קודם שנתוסף קדש ומשקלו של ט"ו ושלשתן מחזיקות שיעור מנה של קדש וכן מוכח התרגום דמתרגם וסלעא עשרין מעין תלתות מנה עשרין סלעין מנה דכספא עשרין וחמש סלעים רבעות מנה חמש ועשרה סלעים כולהון שיתין מנה רבא מנה דקודשא יהא לכון ולפי פ"ב אין מתיישב כל כך תלתות מנה רבעות מנה במנה של קודש אחר שנתוסף ומנה דכספא כ"ה סלעים איירי במנה של חול ולא בשל חול אחר שנתוסף אלא במנה של חול מקמי דאיתוסף איירי וא"ת ומנא לן שהוסיף יחזקאל כלום דילמא מתחלה היה מנה של קדש ס' י"ל דמאת ככר של משה מוכיח דתחלתו של קדש לא היה אלא כחול:

Tosafot on Bekhorot 5a · Sefaria

מהרש"א — חידושי הלכות

גמרא אמר ר' אליעזר ר' יוחנן חזאי כו' לא קדשו לא הוצרכו כו' להיכן הלכו א"ל אותן ג' כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה טעמיה כו' והעברת הס"ד ואח"כ מ"ה מצוה זו כו' ובד"ה א"ל האי כו' במדבר הס"ד ואח"כ מ"ה בלשון כו' ובדבור המתחיל מחצית השקל כו' ומנה מאה דינר כו' לאלף סלעים מ' מנים כו' ובד"ה מחצה שלם כו' לא נתן אלא מאת ככר כו' ובד"ה כפול היה כו' היה האלף וז' מאות וע"ה כו' לעמודים הס"ד ואח"כ מ"ה כתיב קרא כו' ובד"ה אימא מיניה מהאי קרא גופיה כו' ואי נמי לא מהדר כו' ובד"ה לעולם איכא לשאול אמאי כו' בפרוטרוט הס"ד ואח"כ מ"ה ואלפים כו' הרי צ"ו מלים כו' והאי קרא חשיב כו' ובד"ה והשקל עשרים כו' אלמא המנה ס' סלעים עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה ומחצה כולה כו' ושבע מאות וחמשה ושבעים כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה מנא ליה פירוש כו' מלבד קושיא זו עכ"ל כצ"ל:

בד"ה הרי כאן כו' הכתוב אלא בפרוטרוט ומנה של קודש כו' למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך כו' שהרי כאן צ"ו מנים כו' גבי אלמנה אמרינן נקראת כו' על שם מנה כו' לעתיד ואמאי לא דייקינן כתובת אלמנה כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם עסרין מעין סלעא ותימה כו' עכ"ל והוא ת"א אקרא דפרשת כי תשא עשרים גרה השקל והביאו ראיה אמלת גרה שהיא מעה מיהו אההוא קרא דתורה לא ניחא להו להקשות מהך דסלעא כ"ד מעין דודאי איכא למימר דבימי יחזקאל הוסיפו שתות כדמסיק הכא והא מאתן וארבעים הויין אבל אקרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה שפיר קשיא להו וק"ל:

בא"ד האמר סלע ד' דינר ושש כו' ופר"ת שתי פעמים כו' והם עשו של קודש ס' ובימי כו' מנה של קודש ושל חול ור"י פי' דתוספות אחד היתה כו' של חול ושל קודש וה"פ קרא כו' אבל משקלים של כו' וחמש ועשרים של חול עכ"ל כצ"ל ועיין בתוספות פ' הספינה:

בד"ה עשרים שקלים כו' לחלקן בענין כו' שעניני כו' שנתוסף של קודש אחד משתות ומשקל אח' כו' רביע מנה של קודש אחר שנתוסף קודש ומשקלו של ט"ו ושלשתן כו' חמש ועשרה סלעין כולהון כו' ולפי פי' שני אין מתיישב כו' מוכיח דתחלתו של כו' עכ"ל כצ"ל ופי' שני הוא פר"י שכתב לעיל ועיין בתוספות פרק הספינה דבריהם יותר מבואר ושוב מצאתי בפ' התודה בזה לשון התוספות ולפי פירוש בתרא כו' ע"ש והיינו הך וק"ל:

Chidushei Halachot on Bekhorot 5a · Sefaria

בן יהוידע

נָטַל מֶחֱצָה וְנָתַן מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר קשא הוה ליה למימר נטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר? ונראה לי בס"ד שבא לקנתר ולומר בעל כרחו צריך לומר כדי שלא יערימו שנראין נותנין ואין נותנין וגם כדי שלא יטריחו למצוא חצאי שקל היה עושה כן שעשה לעצמו שש מאות אלף חצאי שקל ואמר שכולם יביאו שקל שלם שהוא המצוי והוא יקבל מכל אחד שקל שלם ויתן לו חצי שקל ובכהאי גונא לא יוכלו להערים ולגנוב כי נותן שקל שלם ולוקח חצי שקל ואם לא יקבל ממנו משה רבינו ע"ה שקל שלם לא יתן לו חצי שקל. ועל פי הצעה זו שעשה מדעתו אמר נתן לכל אחד חצי שקל ונטל מחצה כי נטל שקל שלם שאין בו לבעליו אלא מחצה כי זוזי כמאן דפליגי דמו ועל כן מקשי דמחצה שלם לא החזיר לבעלי המלאכה.

Ben Yehoyada on Bekhorot 5a · Sefaria

לשון המקור

קטע 1

וּפָסְקוּ.

קטע 2

בִּשְׁלָמָא רֵישׁ לָקִישׁ, כִּדְאָמַר טַעַם, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן — מַאי טַעְמָא?

קטע 3

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי יוֹחָנָן חֲזַאי בְּחֶילְמָא דְּמִילְּתָא מְעַלַּיְתָא אָמֵינָא, אָמַר קְרָא ״לִי יִהְיוּ״ — בַּהֲוָיָיתָן יְהוּ.

קטע 4

וְרַבִּי יוֹחָנָן, ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ... וְהַעֲבַרְתָּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עֲשֵׂה מִצְוָה זוֹ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ תִּיכָּנֵס לָאָרֶץ.

קטע 5

אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן אִיפְּכָא מַתְנִינַן לַהּ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר.

קטע 6

אֲמַר לֵיהּ: וְאָפְכִית נָמֵי תְּיוּבָתָא, וְאָפְכִיתוּ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? אֲמַר לֵיהּ: לֹא קָדְשׁוּ לְהוּ — לֹא הוּצְרְכוּ לִיקְדַּשׁ.

קטע 7

אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּידַן! קָא מַשְׁמַע לַן: חַיָּיב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ.

קטע 8

שָׁאַל קוּנְטְרוּקוּס הַשַּׂר אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: בִּפְרָטָן שֶׁל לְוִיִּם אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, בִּכְלָלָן אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְהֵיכָן הָלְכוּ?

קטע 9

אָמַר לוֹ: אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְאֵין בְּכוֹר מַפְקִיעַ בְּכוֹר. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: דַּיּוֹ לַבְּכוֹר שֶׁיַּפְקִיעַ קְדוּשַּׁת עַצְמוֹ.

קטע 10

וְעוֹד שְׁאָלוֹ: בְּגִיבּוּי כֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מָאתַיִם וְאַחַת כִּכָּר וְאַחַת עֶשְׂרֵה מָנֶה, דִּכְתִיב: ״בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ׳״,

קטע 11

וּבִנְתִינַת הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מְאַת כִּכָּר, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת וְגוֹ׳״. מֹשֶׁה רַבְּכֶם גַּנָּב הָיָה, אוֹ קוּבְיוּסְטוּס הָיָה, אוֹ אֵינוֹ בָּקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת? נָתַן מֶחֱצָה וְנָטַל מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר.

קטע 12

אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ גִּיזְבָּר נֶאֱמָן הָיָה, וּבָקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָיָה, וּמָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה.

קטע 13

הָוֵי בַּהּ רַב אַחַאי: מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, ״וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת וְגוֹ׳״? הָנָךְ לָצֶקֶת, וְאִינָךְ בֵּי גַזָּא! כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ׳״.

קטע 14

וּדְקָאָמַר לֵיהּ: מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה, מְנָא לֵיהּ?

קטע 15

אִילֵימָא מִינֵּיהּ, שֶׁהֲרֵי כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד מָנֶה — ״וְאֶת הָאָלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים״, וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט, וְאִם אִיתָא — מֵאָה וְאֶחָד כִּכָּר וְאַחַת עֶשְׂרֵה מָנֶה מִיבְּעֵי לֵיהּ!

קטע 16

אֶלָּא, מִדְּלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט, שְׁמַע מִינַּהּ: מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה.

קטע 17

וְדִילְמָא כְּלָלֵי קָחָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי, פְּרָטִי לָא קָא חָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי!

קטע 18

אֶלָּא מֵהָכָא: ״וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל״, שֶׁהֲרֵי כָּאן תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה מָנֶה, וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט, שְׁמַע מִינַּהּ: מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה.

קטע 19

וְדִילְמָא פְּרָטָא רַבָּה קָא חָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי, פְּרָטָא זוּטָא לָא קָחָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי!

קטע 20

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מֵהָכָא, ״וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם״.

מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

מסכת בכורות דף ה׳ עמוד א׳

רש"י

תוספות

מהרש"א — חידושי הלכות

בן יהוידע

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

ערכי חכמים המצטטים דף זה

לשון המקור