סבר לה כר' יוסי הגלילי — וקא מיבעיא לן לרבנן:
אי אפשר לצמצם — הילכך לא היו עורפין דכל אחת אומרת אני איני קרובה:
אפשר לצמצם — וקרובה אפילו קרובות:
ויתנו — כדפרשינן לעיל:
דכולי עלמא אפשר לצמצם — דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו:
מאי הוי עלה — אליבא דרבנן:
שתי עגלות — דאפשר לצמצם וקרובה אפי' קרובות:
לייתי תרתי — דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות:
א"א לצמצם — הילכך מצו לאתנויי:
ההוא דבריא נפק ברישא — דמרוב בריאותו קדם את אחיו:
הכהן נוטל כחוש — לרבי עקיבא:
והא משמנים תנן — דמשמע מה שיפה השור מחבירו ואותן דמים יחלוקו:
אדאכלת כפניאתא בבבל — בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן עצמך:
תרגימנא — להאי מילתא דר' עקיבא ודייקנא לה מסיפא:
דכי הדדי פליגי — דלתרוייהו יהא חלק בשניהם ה"נ יחלוקו את החי:
שומן יהא ביניהן — מה שאחד שמן יפה מחבירו יהא מוטל ביניהם ועליו יבאו לדין ויטעון ישראל לכהן אייתי ראיה כו' כי היכי דסבר ר' עקיבא בסיפא המוציא מחבירו עליו הראיה:
מאי טעמא דר"מ — דקתני סתמא דמתני' חייב במתנות:
אי בכור הוא כוליה דידי — והאי דשקיל אנא הוי חולין ומהדרנא לך ניהלך ושקילנא מתנות מיניה:
וזבין ליה לישראל במומיה — והדר שקליה לאידך חילופיה ובכור שמכרו כהן לישראל פטור מן המתנות דאיתקש לצבי ואיל בפרקא קמא (לעיל בכורות דף יב.):
עשו שאינו זוכה כזוכה — אע"פ שלא זכה כהן בהאיך דהא לא מטא לידיה מעולם עשאוהו כאילו זכה בו הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן דשמא דידיה נינהו שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשום בכורה:
בספק בכור שאין חליפין ביד כהן — שלא נטל כלום תחתיו כגון דקתני מתני' זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום והאי זכר ספק בכור הוא שמא יצאה נקבה תחלה וירעה ויאכל במומו לבעלים:
שחייב במתנות — דהכא ליכא למימר עשאוהו כמי שמכרו כהן לישראל דהא לא בא בחליפין ליד כהן כלום:
אי מחייבת ליה — לספק בכור במתנות אתי למימר חולין גמור הוא ואתי למישרי בגיזה ועבודה:
ומי מצית אמרת — דטעמא דרבי יוסי משום גיזה ועבודה הוא:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: אפשר לצמצם בידי שמים, וכל שכן בידי אדם.
2נימא כתנאי: נמצא מכוון בין שתי עיירות לא היו עורפין, ר' אליעזר אומר: שתיהן מביאות שתי עגלות. מאי לאו בהא קמיפלגי, דתנא קמא סבר: אי אפשר לצמצם, ורבי אליעזר סבר: אפשר לצמצם?
3ותיסברא? אי קסבר תנא קמא אי אפשר לצמצם, אמאי לא היו עורפים? יביאו עגלה אחת בשותפות, ויתנו!
4אלא, להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם, והכא בקרובה״ ולא קרובות קמיפלגי, דתנא קמא סבר: ״קרובה״ ולא קרובות, ורבי אליעזר סבר: ״קרובה ואפי' קרובות.
5מאי הוי עלה? אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם: תנא נמצא מכוון בין שתי עיירות, ר' אליעזר אומר: שתיהן מביאות שתי עגלות, וחכמים אומרים: יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו.
6מאי קסברי רבנן? אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם, וקרובה ואפי' קרובות, לייתי תרתי! ואי ״קרובה״ ולא קרובות, אפי' חדא לא לייתי! אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן: אי אפשר לצמצם, ואפילו בידי אדם. שמע מינה.
7ר' טרפון אומר: [הכהן] בורר לו את היפה: מאי טעמא דרבי טרפון קא סבר ההוא דבריא נפק ברישא:
8ר' עקיבא אומר: משמנין כו': אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הכהן נוטל כחושה אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנין ביניהן תנן אמר ליה עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא׃
9דקתני סיפא מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ר' עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה ואי סלקא דעתך משמנין ביניהן דכי הדדי פליגי הכי נמי ליפלגי גבי הדדי אלא מאי משמנין שומן יהא ביניהן דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל:
10והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר: מאי טעמא דרבי מאיר אמר ר' יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין דאמר ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא אי לא בכור הוא הב לי מתנות מיניה׃
11ור' יוסי מאי טעמא אמר רבא עשו שאינו זוכה כזוכה ואע"ג דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומיה׃
12א"ר אלעזר הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן שחייב במתנות׃
13הכל מודים מאן ר' יוסי פשיטא עד כאן לא קא פטר ר' יוסי התם אלא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה אבל אין חליפין ביד כהן לא׃
14מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה אע"ג דאין חליפין ביד כהן קא משמע לן׃
15ומי מצית אמרת הכי והתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר׃
אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא — פירש בקונטרס בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן את עצמך טרחנו ליישבה וכן פירש רבינו שמואל בפ' בית כור (ב"ב דף קז:) וקשה דהוה ליה למנקט תמרים דכפנייתא הוא לשון גריעותא כדאמר בריש בכל מערבין (עירובין דף כח:) דכפניות אין ניקחות בכסף מעשר אלא אומר דה"פ מוטב שיהיה לך להיות אצלי ולטרוח בהלכה ולפרשה משהייתה אוכל כפניות בבבל:
עשו את שאינו זוכה כזוכה — הא דאמר בסוף כל הגט (גיטין דף ל.) גבי מלוה מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפריש עליהם מחלקם הא מני ר"י דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה ארבי יוסי דהכא קאי דכולה חד טעמא הוא דהתם נמי חליפיו ביד כהן שהרי נתן לו המעות ולא קאי אדרבי יוסי בפ' שנים אוחזין (ב"מ דף יב.) גבי השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דמפרש התם טעמא דר' יוסי משום דעשו שאינו זוכה כזוכה דהתם טעמא אחרינא משום תקנת עניים כדמפר' התם עניים גופייהו ניחא להו וכו' והשתא למאי דפריך לא קשה מידי בהא דפסיק שמואל כר' יוסי בההיא דשנים אוחזין ובגיטין לא בעי לאוקמי מתני' דהתם כר' יוסי אלא אמרי' לא מוקמינן לה כיחידאה שמא דלא סבר לה כר' יוסי בגיטין:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
בפרש"י בד"ה סבר לה כו' לן לרבנן הס"ד ואח"כ מ"ה אי אפשר כו' אינה קרובה הס"ד ואח"כ מ"ה אפשר כו' אפילו קרובות הס"ד ואח"כ מ"ה ויתנו כו' ובד"ה דאפשר כו' ליתן תרתי כו' ובד"ה תרגמיה כו' לה מסיפא הס"ד ובד"ה שומן יהא כו' ויטעון ישראל לכהן כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה עשו את כו' מפריש עליהן מחלקן כו' למאי דפרישית כו' לא מוקמינן לה כיחידאה. שמא כו' עכ"ל כצ"ל:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת בכורות דף י״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־382 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאסבר לה כר' יוסי הגלילי וקא מיבעיא לן לרבנן:
אי אפשר לצמצם הילכך לא היו עורפין דכל אחת אומרת אני איני קרובה:
אפשר לצמצם וקרובה אפילו קרובות:
ויתנו כדפרשינן לעיל:
דכולי עלמא אפשר לצמצם דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו:
מאי הוי עלה אליבא דרבנן:
שתי עגלות דאפשר לצמצם וקרובה אפי' קרובות:
לייתי תרתי דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות:
ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 18a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא פירש בקונטרס בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן את עצמך טרחנו ליישבה וכן פירש רבינו שמואל בפ' בית כור (ב"ב דף קז:) וקשה דהוה ליה למנקט תמרים דכפנייתא הוא לשון גריעותא כדאמר בריש בכל מערבין (עירובין דף כח:) דכפניות אין ניקחות בכסף מעשר אלא אומר דה"פ מוטב שיהיה לך להיות אצלי ולטרוח בהלכה ולפרשה משהייתה אוכל כפניות בבבל:
עשו את שאינו זוכה כזוכה הא דאמר בסוף כל הגט (גיטין דף ל.) גבי מלוה מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפריש עליהם מחלקם הא מני ר"י דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה ארבי יוסי דהכא קאי דכולה חד טעמא הוא דהתם נמי חליפיו ביד כהן שהרי נתן לו המעות ולא קאי אדרבי יוסי בפ' שנים אוחזין (ב"מ דף יב.) גבי השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דמפרש התם טעמא דר' יוסי משום דעשו שאינו זוכה כזוכה דהתם טעמא אחרינא משום תקנת עניים כדמפר' התם עניים גופייהו ניחא להו וכו' והשתא למאי דפריך לא קשה מידי בהא דפסיק שמואל כר' יוסי בההיא דשנים אוחזין ובגיטין לא בעי לאוקמי מתני' דהתם כר' יוסי אלא אמרי' לא מוקמינן לה כיחידאה שמא דלא סבר לה כר' יוסי בגיטין:
Tosafot on Bekhorot 18a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
בפרש"י בד"ה סבר לה כו' לן לרבנן הס"ד ואח"כ מ"ה אי אפשר כו' אינה קרובה הס"ד ואח"כ מ"ה אפשר כו' אפילו קרובות הס"ד ואח"כ מ"ה ויתנו כו' ובד"ה דאפשר כו' ליתן תרתי כו' ובד"ה תרגמיה כו' לה מסיפא הס"ד ובד"ה שומן יהא כו' ויטעון ישראל לכהן כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה עשו את כו' מפריש עליהן מחלקן כו' למאי דפרישית כו' לא מוקמינן לה כיחידאה. שמא כו' עכ"ל כצ"ל:
Chidushei Halachot on Bekhorot 18a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף י״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־382 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
נפתחת ב״סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: אפשר…״
חכמים: רבי יוסי.
נפתחת ב״נימא כתנאי: נמצא מכוון בין שתי עיירות…״
חכמים: רבי אליעזר.
נפתחת ב״ותיסברא? אי קסבר תנא קמא אי אפשר…״
נפתחת ב״אלא, להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם,…״
חכמים: רבי אליעזר.
נפתחת ב״מאי הוי עלה? אמר רב חייא בר…״
חכמים: רב חייא בר אבין, רב עמרם.
נפתחת ב״מאי קסברי רבנן? אי קסברי רבנן דאפשר…״
נפתחת ב״ר' טרפון אומר: [הכהן] בורר לו את…״
חכמים: רבי טרפון.
נפתחת ב״ר' עקיבא אומר: משמנין כו': אמר רבי…״
חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, אבא.
נפתחת ב״דקתני סיפא מת אחד מהן רבי טרפון…״
חכמים: רבי טרפון.
נפתחת ב״והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי…״
חכמים: רבי יוסי, רבי מאיר.
נפתחת ב״ור' יוסי מאי טעמא אמר רבא עשו…״
חכמים: רבא.
נפתחת ב״א"ר אלעזר הכל מודים בספק בכור שאין…״
נפתחת ב״הכל מודים מאן ר' יוסי פשיטא עד…״
נפתחת ב״מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי…״
חכמים: רבי יוסי.
נפתחת ב״ומי מצית אמרת הכי והתני סיפא שהיה…״
חכמים: רבי יוסי.
תלמיד מובהק של רבי יוחנן.
מקור: מסכת בכורות דף י״ח עמוד א׳ · קטע 8 — “…משמנין כו': אמר רבי חייא בר אבא אמר ר'…”
רבותיו: רב אושעיא
מקור: מסכת בכורות דף י״ח עמוד א׳ · קטע 8 — “…בר אבא אמר ר' יוחנן הכהן נוטל כחושה אמר…”
דור שני לתנאים, ר' עקיבא בן יוסף בן גרים מבני בניו של סיסרא, עניו, מקבל מוסר, חכם גדול, חסיד, יודע שבעים לשון…
מקור: מסכת בכורות דף י״ח עמוד א׳ · קטע 8 — “ר' עקיבא אומר: משמנין כו': אמר רבי חייא בר…”
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בכורות דף י״ח ע״א
פתיחה בקורא