בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף נ״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שבחא דממילאשלא טרח בה אחיו:

    כגון חפורה והוו שובלישהיתה התבואה שחת בשעת מיתתו ועכשיו נעשו שבלים:

    או שלפופי והוו תמריסמדר ועכשיו נעשו תמרים גדולים. וקמ"ל דאפי' בהאי שבחא לא שקיל בכור אלא כאחד מן האחין ושמין אותן מה היו שוין כשמת האב ובהנהו דמי' שקיל פי שנים דאי מרישא ה"א אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ה"מ בשבח שטרחו בו אחים כגון זיבול שדות וקשקוש ועידור:

    נכסי דאבי אבאאם היה אבי אביהם חי בשעת מיתת אביהם והיו נכסים ראוין ליפול להם כשימות אע"ג דודאי עתידים ליפול להם ואפי' יש לו בן אחד יטלו אלו חלק אביהם וסד"א כמוחזק דמו וקמ"ל סיפא דאי מרישא ה"א ראוי דקתני רישא דאין הבכור נוטל בו כגון שנפלו לו נכסי אחי אביהם שהיה לו בנים בשעת מיתת אביהם של אלו ומתו בניו ואח"כ מת הוא דנכסים הללו לא היו ראוין להם בשעת מיתת אביהם אלא מספק:

    מתני' והמייבם את אשת אחיוונטל חלק אחיו ירושה גמורה היא ואינו מחזיר ביובל:

    מתנה כמכרויוצאה ביובל:

    היורש את אשתו יחזירקרקעות לבני משפחתה בדמים וינכה להם מן הדמים. ובגמ' מפרש לה:

    גמ' ירושת הבעל דאורייתאלשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו ביש נוחלין (ב"ב קיא:):

    תשובואיש אל אחוזתו קרא יתירא הוא דהא כבר נאמר (ויקרא כ״ה:י׳) ושבתם איש אל אחוזתו והלכך לרבות את המתנה:

    והנךאחריני דמתני' להכי מודו רבנן דאינם חוזרין דכולהו ירושה נינהו:

    פי שניםמקיש חלקיו זה לזה דמה חלק פשיטותו הוי ירושה כדכתיב ביום הנחילו את בניו:

    אף חלק בכורתו ירושהוירושת הבעל דאורייתא ויבם בכור קרייה רחמנא:

    ומחזירין זה לזהוחוזרין וחולקין:

    אין חוזרין לבטלהשיהא מאבד בכורתו אבל חוזרין וחולקין ונוטל פי שנים כבתחלה:

    מכלל דר' אלעזר דאמר חוזרין לבטלה קאמרבתמיה:

    טובה חכמה עם נחלהטוב טעם חכמת חריפות האמורה עם נחלת הברייתות שהיה רב ששת בעל ברייתות דאי הוה שמיע ליה לרב ששת הא דרביה לא הוה פריך מידי:

    מקום מעמדושעושין מעמדות שבעה למת:

    בעל כרחושל לוקח:

    דמי קבר אשתודהוא חייב בקבורתה כדאמר במסכת כתובות (דף מז:):

    בכורות 52 עמוד ב

    1לאיתויי שבחא דממילא: חפורה והוו שובלי, שלפופי והוו תמרי.

    2ולא בראוי כבמוחזק, לאיתויי נכסי דאבי אבא.

    מתני׳ · משנה

    3ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה, והיורש את אשתו, והמייבם את אשת אחיו.

    4והמתנה דברי ר"מ וחכמים אומרים: המתנה כמכר, רבי אלעזר אומר: כולם חוזרין ביובל, רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף היורש את אשתו יחזיר לבני משפחה, וינכה מהן את הדמים.

    גמ׳ · גמרא

    5מאי טעמא דרבי מאיר? מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל, מתנה וירושה לא. והני מירושה ירושה, דמתנה מתנה. בכור (דברים כא, יז) ״לתת לו פי שנים״, מתנה קרייה רחמנא.

    6והיורש את אשתו, ירושת הבעל דאורייתא, והמייבם את אשת אחיו ״בכור״ קרייה רחמנא.

    7וחכמים אומרים: מתנה כמכר. מאי טעמייהו דרבנן? (ויקרא כה, יג) ״תשובו״ לרבות את המתנה.

    8והני כולהו ירושה נינהו.

    9בכור אמר קרא: ״לתת לו פי שנים״, מקיש חלק בכורה לחלק פשוט מה חלק פשוט ירושה, אף חלק בכורה ירושה.

    10רבי אלעזר אומר: כולם חוזרים ביובל. סבר לה כרבנן דאמרי: ״תשובו״ לרבות את המתנה, והני כולהו מתנה נינהו. בכור ״לתת לו פי שנים״, מתנה קרייה רחמנא.

    11והיורש את אשתו ירושת הבעל דרבנן, והמייבם את אשת אחיו ״בכור״ קרייה רחמנא.

    12אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל. מותיב רב הושעיא: ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה!

    13אמר ליה ר' אלעזר: מאי ״אין חוזרין״ אין חוזרין לבטלה. מתקיף לה רב ששת: מכלל דמאן דאמר ״חוזרין״ חוזרין לבטלה קאמר?

    14קרי רב חמא עליה דרב ששת: (קהלת ז, יא) ״טובה חכמה עם נחלה״, ולא שמיע (להו) הא דכי אתי רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה ר' אלעזר אמר משום רבי אלעזר בן שמוע: מאי ״חוזרין״ חוזרין לבטלה.

    15ר"י בן ברוקה אומר: אף היורש את אשתו יחזיר לבני וכו'. מאי קסבר? אי קסבר ירושת הבעל דאורייתא אמאי יחזיר לבני משפחה? ואי קסבר ירושת הבעל דרבנן דמים מאי עבידתייהו?

    16לעולם קסבר ירושת הבעל דאוריית' והכא במאי עסקינן? כגון שהורישתו אשתו בית הקברות, ומשום פגם משפחה אמור רבנן: לשקול דמי וליהדר.

    17וכדתניא: המוכר קברו, ודרך קברו, מקום מעמדו, ובית הספדו באים בני משפחה וקוברים אותו בעל כרחו, משום פגם משפחה. ומאי ״ינכה להם מן הדמים״? דמי קבר אשתו.

    18הדרן עלך יש בכור.

    תוספות

    לאיתויי שבחא דממילא חפורה והוו שובלי כו'כרבנן אתיא מתני' דפליגי רבי ורבנן גבי בכור אם נוטל בשבח אם לאו ומסיק התם ובחפורה והוי שובלי שלפופי והוו תמרי פליגי והתם נמי קאמר רבא דאסור לעשות כדברי רבי:

    בכור לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנאתימה בפרק שני דיבמות (דף כד:) דמסיק גבי יבם אלא בכור דקרייה רחמנא למאי הלכתא לגריעותא דאינו נוטל בראוי כבמוחזק אמאי לא קאמר לחשיבותא דאינה חוזרת ביובל בבכורה וי"ל משום דאיכא ר' אלעזר דפליג הכא ואמר כולן חוזרין ביובל:

    אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן האחין שחלקו לקוחות הןומה שקשה אדר' אסי דריש פירקין (בכורות מח.) דאמר מחצה יורשין ומה שמקשה ר״ת היאך מצינו ידינו ורגלינו בבית המדרש דקי״ל כרבי יוחנן דלקוחות הן וכריש לקיש דקנין פירות לאו כקנין הגוף וא״כ לא משכחת לך דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון הכל פירשתי בפ' החובל (ב״ק פח: ד״ה הכי) (ובפ' בית כור) (קו) ויש לפרש דאע״ג דאית ליה לקוחות הן וכל הנהו נמי דאית להו אין ברירה לא אמרו דמחזירין ביובל רק רבי יוחנן לבדו ודוקא על ר' יוחנן דייק בסוף השולח (גיטין דף מח.) היאך מצא ידיו ורגליו דהרי חוזרת ביובל בכך אבל כולהו אחריני סברי אע״ג דלקוחות הן דאין ברירה מכר הוא דאמר רחמנא דליהדר ביובל ירושה ומתנה לא כדאמר לעיל וכדאמר נמי לקמן בפרק בתרא (בכורות דף נו:) דאע״ג דא״ר יוחנן דאפילו חלקו ט' כנגד ט' וי' כנגד י' אין אומרים הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך אפ״ה אצטריך לאשמועי' דלקוחות הוו וחוזרים ביובל דסלקא אדעתין דאין חוזר מטעם דפרישית אי נמי ילפינן כל חלוקת ירושה מחלוקת יהושע דאמר ביש נוחלין (ב״ב דף קיט:) דירושה היא להם מאבותיהם ואפ״ה מודה בה ר' יוחנן דלא חזרה ביובל כדקאמר חד בר חד עד יהושע בן נון דסברא הוא דלא חזרה כיון שחלקו על פי נביאים ובאורים ותומים ובגזירת הכתוב ובהך סברא פליגי שאר אמוראי על רבי יוחנן וניחא השתא הא דפריך הכא רב אושעיא על רבי יוחנן ממתניתין דקתני ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה ואיכא אמוראי דאית להו לקוחות הן ואין ברירה ולא פריך עלייהו אלא דווקא על רבי יוחנן משום דאמר חוזרין וא״ת מאי קשה לרבי יוחנן הא רבי מאיר קתני לה למתני' דאית ליה ברירה גבי לוקח יין מבין הכותיים (תוספתא דדמאי פ״ז מ״ד) וי״ל דחכמים נמי לא פליגי עליה בבכור אלא ר״א ועוד דאע״ג דאית ליה ברירה היכא דמברר הספק ע״פ תנאו דלמא לית ליה בעלמא שיש לחלק כדפרשי' לעיל (בכורות דף מח. ד״ה דכולי):

    קרי רב חמא עליה דרב ששת טובה חכמה עם נחלהרב ששת בעל ברייתות הוה כדאמר בפ' הדר (עירובין דף סז.) דרב חסדא מרתען שפוותיה (ממתניתין) דרב ששת ולה"ק טובה חכמה מימרא דרבין א"ר יוחנן עם נחלה קבלות הרבה שהיו לו שנויות בברייתא:

    באין בני המשפחה וקוברין אותו בעל כרחו משום פגם משפחהבפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו: ושם) מבעיא לן קבורה משום בזיונא או משום כפרה נפקא מינה דאמר לא תקברוניה דאי משום בזיונא לאו כל כמיניה וליכא למיפשט מידי מהכא דלא קאמר הכא דלא ליקברוהו כלל אלא זוזי אנסוהו למכור קברו ודרכו וכן מההיא דכתובות (דף מח.) נמי ליכא למיפשט מינה דקאמר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו דבעי הוא שיקברוהו אלא מתכוין להפיל עצמו על הציבור ולהעשיר את בניו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן כו' שהורישתו אשתו בית הקברות כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה או שלפופי כו' וקמ"ל כו' ובד"ה אף חלק כו' דאורייתא ויבם בכור כו' ובד"ה טובה חכמה כו' הא דרביה ולא הוה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה לאתויי שבחא דממילא חפורה כו' ובד"ה בכור לתת כו' רחמנא למאי הלכתא כו' לגריעותא כו' ובד"ה אמר רבי אסי כו' ומה שקשה אדר' אסי כו' כקנין הגוף וא"כ לא משכחת לה דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד כו' הכל פי' בפ' כו' דמחזירין ביובל רק ר' יוחנן לבדו ודוקא כו' ורגליו דתלוי חוזרות כו' כדאמר לעיל וכדאמר נמי כו' חלקו המגיע משעה כו' דאין חוזר מטעם דפרישית כו' חלוקות ירושה מחלוקת כו' ואפילו הכי מודה בה ר"י כו' ובאורים ותומים ובגזירת הכתוב כו' הכא רב הושעיא על ר"י ממתניתין כו' הבכורה ואיכא כו' ובד"ה קרי רב חמא כו' ומימרא דרבין כו' ובד"ה באין בני כו' קברו ודרכו וכן כו' אין שומעין לו דבעי הוא שיקברוהו אלא כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף נ״ב עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף נ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־340 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שבחא דממילא שלא טרח בה אחיו:

    כגון חפורה והוו שובלי שהיתה התבואה שחת בשעת מיתתו ועכשיו נעשו שבלים:

    או שלפופי והוו תמרי סמדר ועכשיו נעשו תמרים גדולים. וקמ"ל דאפי' בהאי שבחא לא שקיל בכור אלא כאחד מן האחין ושמין אותן מה היו שוין כשמת האב ובהנהו דמי' שקיל פי שנים דאי מרישא ה"א אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ה"מ בשבח שטרחו בו אחים כגון זיבול שדות וקשקוש ועידור:

    נכסי דאבי אבא אם היה אבי אביהם חי בשעת מיתת אביהם והיו נכסים ראוין ליפול להם כשימות אע"ג דודאי עתידים ליפול להם ואפי' יש לו בן אחד יטלו אלו חלק אביהם וסד"א כמוחזק דמו וקמ"ל סיפא דאי מרישא ה"א ראוי דקתני רישא דאין הבכור נוטל בו כגון שנפלו לו נכסי אחי אביהם שהיה לו בנים בשעת מיתת אביהם של אלו ומתו בניו ואח"כ מת הוא דנכסים הללו לא היו ראוין להם בשעת מיתת אביהם אלא מספק:

    מתני' והמייבם את אשת אחיו ונטל חלק אחיו ירושה גמורה היא ואינו מחזיר ביובל:

    מתנה כמכר ויוצאה ביובל:

    היורש את אשתו יחזיר קרקעות לבני משפחתה בדמים וינכה להם מן הדמים. ובגמ' מפרש לה:

    גמ' ירושת הבעל דאורייתא לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו ביש נוחלין (ב"ב קיא:):

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 52b · Sefaria

    תוספות

    לאיתויי שבחא דממילא חפורה והוו שובלי כו' כרבנן אתיא מתני' דפליגי רבי ורבנן גבי בכור אם נוטל בשבח אם לאו ומסיק התם ובחפורה והוי שובלי שלפופי והוו תמרי פליגי והתם נמי קאמר רבא דאסור לעשות כדברי רבי:

    בכור לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא תימה בפרק שני דיבמות (דף כד:) דמסיק גבי יבם אלא בכור דקרייה רחמנא למאי הלכתא לגריעותא דאינו נוטל בראוי כבמוחזק אמאי לא קאמר לחשיבותא דאינה חוזרת ביובל בבכורה וי"ל משום דאיכא ר' אלעזר דפליג הכא ואמר כולן חוזרין ביובל:

    אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומה שקשה אדר' אסי דריש פירקין (בכורות מח.) דאמר מחצה יורשין ומה שמקשה ר״ת היאך מצינו ידינו ורגלינו בבית המדרש דקי״ל כרבי יוחנן דלקוחות הן וכריש לקיש דקנין פירות לאו כקנין הגוף וא״כ לא משכחת לך דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון הכל פירשתי בפ' החובל (ב״ק פח: ד״ה הכי) (ובפ' בית כור) (קו) ויש לפרש דאע״ג דאית ליה לקוחות הן וכל הנהו נמי דאית להו אין ברירה לא אמרו דמחזירין ביובל רק רבי יוחנן לבדו ודוקא על ר' יוחנן דייק בסוף השולח (גיטין דף מח.) היאך מצא ידיו ורגליו דהרי חוזרת ביובל בכך אבל כולהו אחריני סברי אע״ג דלקוחות הן דאין ברירה מכר הוא דאמר רחמנא דליהדר ביובל ירושה ומתנה לא כדאמר לעיל וכדאמר נמי לקמן בפרק בתרא (בכורות דף נו:) דאע״ג דא״ר יוחנן דאפילו חלקו ט' כנגד ט' וי' כנגד י' אין אומרים הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך אפ״ה אצטריך לאשמועי' דלקוחות הוו וחוזרים ביובל דסלקא אדעתין דאין חוזר מטעם דפרישית אי נמי ילפינן כל חלוקת ירושה מחלוקת יהושע דאמר ביש נוחלין (ב״ב דף קיט:) דירושה היא להם מאבותיהם ואפ״ה מודה בה ר' יוחנן דלא חזרה ביובל כדקאמר חד בר חד עד יהושע בן נון דסברא הוא דלא חזרה כיון שחלקו על פי נביאים ובאורים ותומים ובגזירת הכתוב ובהך סברא פליגי שאר אמוראי על רבי יוחנן וניחא השתא הא דפריך הכא רב אושעיא על רבי יוחנן ממתניתין דקתני ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה ואיכא אמוראי דאית להו לקוחות הן ואין ברירה ולא פריך עלייהו אלא דווקא על רבי יוחנן משום דאמר חוזרין וא״ת מאי קשה לרבי יוחנן הא רבי מאיר קתני לה למתני' דאית ליה ברירה גבי לוקח יין מבין הכותיים (תוספתא דדמאי פ״ז מ״ד) וי״ל דחכמים נמי לא פליגי עליה בבכור אלא ר״א ועוד דאע״ג דאית ליה ברירה היכא דמברר הספק ע״פ תנאו דלמא לית ליה בעלמא שיש לחלק כדפרשי' לעיל (בכורות דף מח. ד״ה דכולי):

    קרי רב חמא עליה דרב ששת טובה חכמה עם נחלה רב ששת בעל ברייתות הוה כדאמר בפ' הדר (עירובין דף סז.) דרב חסדא מרתען שפוותיה (ממתניתין) דרב ששת ולה"ק טובה חכמה מימרא דרבין א"ר יוחנן עם נחלה קבלות הרבה שהיו לו שנויות בברייתא:

    באין בני המשפחה וקוברין אותו בעל כרחו משום פגם משפחה בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו: ושם) מבעיא לן קבורה משום בזיונא או משום כפרה נפקא מינה דאמר לא תקברוניה דאי משום בזיונא לאו כל כמיניה וליכא למיפשט מידי מהכא דלא קאמר הכא דלא ליקברוהו כלל אלא זוזי אנסוהו למכור קברו ודרכו וכן מההיא דכתובות (דף מח.) נמי ליכא למיפשט מינה דקאמר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו דבעי הוא שיקברוהו אלא מתכוין להפיל עצמו על הציבור ולהעשיר את בניו:

    Tosafot on Bekhorot 52b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן כו' שהורישתו אשתו בית הקברות כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה או שלפופי כו' וקמ"ל כו' ובד"ה אף חלק כו' דאורייתא ויבם בכור כו' ובד"ה טובה חכמה כו' הא דרביה ולא הוה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה לאתויי שבחא דממילא חפורה כו' ובד"ה בכור לתת כו' רחמנא למאי הלכתא כו' לגריעותא כו' ובד"ה אמר רבי אסי כו' ומה שקשה אדר' אסי כו' כקנין הגוף וא"כ לא משכחת לה דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד כו' הכל פי' בפ' כו' דמחזירין ביובל רק ר' יוחנן לבדו ודוקא כו' ורגליו דתלוי חוזרות כו' כדאמר לעיל וכדאמר נמי כו' חלקו המגיע משעה כו' דאין חוזר מטעם דפרישית כו' חלוקות ירושה מחלוקת כו' ואפילו הכי מודה בה ר"י כו' ובאורים ותומים ובגזירת הכתוב כו' הכא רב הושעיא על ר"י ממתניתין כו' הבכורה ואיכא כו' ובד"ה קרי רב חמא כו' ומימרא דרבין כו' ובד"ה באין בני כו' קברו ודרכו וכן כו' אין שומעין לו דבעי הוא שיקברוהו אלא כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 52b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־340 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״לאיתויי שבחא דממילא: חפורה והוו שובלי, שלפופי…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״ולא בראוי כבמוחזק, לאיתויי נכסי דאבי אבא.…״

      חכמים: אבא.

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה, והיורש…״

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״והמתנה דברי ר"מ וחכמים אומרים: המתנה כמכר,…״

      חכמים: רבי אלעזר, רבי יוחנן.

    5. קטע 530 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא דרבי מאיר? מכר הוא…״

      חכמים: רבי מאיר.

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״והיורש את אשתו, ירושת הבעל דאורייתא, והמייבם…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״וחכמים אומרים: מתנה כמכר. מאי טעמייהו דרבנן?…״

    8. קטע 84 מילים

      נפתחת ב״והני כולהו ירושה נינהו.…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״בכור אמר קרא: ״לתת לו פי שנים״,…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״רבי אלעזר אומר: כולם חוזרים ביובל. סבר…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״והיורש את אשתו ירושת הבעל דרבנן, והמייבם…״

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין…״

      חכמים: רבי אסי, רבי יוחנן, רב הושעיא.

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה ר' אלעזר: מאי ״אין חוזרין״…״

      חכמים: רב ששת.

    14. קטע 1437 מילים

      נפתחת ב״קרי רב חמא עליה דרב ששת: (קהלת…״

      חכמים: רב חמא, רב ששת, רבי יוחנן, רבי אלעזר.

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״ר"י בן ברוקה אומר: אף היורש את…״

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״לעולם קסבר ירושת הבעל דאוריית' והכא במאי…״

    17. קטע 1727 מילים

      נפתחת ב״וכדתניא: המוכר קברו, ודרך קברו, מקום מעמדו,…״

    18. קטע 184 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך יש בכור.…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף נ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026