בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ותיעשריה איהיכיון דבמעי אמו נתנו לה לא מיפסיל משום נתן במתנה ויאכל במומו אם יצא האתנן בעשירי ול"ל חזר ולקחו:

    הא קמ"להך ברייתא דהאי אתנן דלא בר עשורי דזונה כותית היא דמיקרי אתנן אבל אי הוה זונה ישראלית לא מיקרי אתנן ואפילו למזבח שרי:

    בעריות כתיב מכל התועבות האלה ובאתנן כתיב כי תועבת ה' וגו':

    מה עריות לא תפסי בהו קדושידחייבי כריתות נינהו והכל מודים שאין קדושין תופסין בחייבי כריתות דאין ממזר אלא מחייבי כריתות במסכת יבמות (דף מט.):

    לאו זרעו הואדהולד הולך אחר הכותית בפ"ב דיבמות (דף כג.) בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין (בן) בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה:

    מתני' האחין שהן שותפין כשהן חייבין בקלבוןכדמפרש לקמן שחלקו בנכסי אביהן ואח"כ נשתתפו ואם שוקלין הסלע שלם [דהיינו] שני חצאי שקליהם ביחד (יהו כולן) חייבין לתת כל אחד ואחד מעה קטנה לקלבון דהא שני ממונות הן והרי הן כשאר בני אדם שהשוקל שקלו נותן עמו קלבון דהוא קלבון להכרע וי"א לחילוף שאין שני חצאי סלע יוצאין בסלע בלא חילוף מועט והואיל ורוב בני אדם נותנין כל אחד מחצית הסלע וקלבונו עמו כי מצטרפי נמי שנים ויהבי סלע שלם יהבי נמי קלבון שני והני אחין שחלקו וחזרו ונשתתפו דהכא הן כשאר שותפין דעלמא וחייבין בקלבון שני:

    פטורין ממעשר בהמהכל ימי שותפותן לעולם כדקתני בברייתא בגמרא יהיה לך ולא של שותפות:

    וכשחייבין במעשר בהמהכגון שלא חלקו ועדיין תפיסת בית ירושת אביהן קיימת דלא הוו כשותפות כדאמר בגמרא יכול אפי' קנו בתפיסת הבית ת"ל יהיה אלמא כאביהן דמו:

    פטורין מן הקלבוןשני אם נותנין בין שניהם סלע שלם דבמקום אביהן קיימי נכסי ואילו הוה יהיב אבוהון סלע על ב' בניו לא היה נותן קלבון לחילוף שכן דרך לעולם שהמחוייב שני חצאי שקלים נותן שקל שלם ולא הוי כשני אנשים המצרפין שני חצאי סלעיהם לסלע שלם:

    קנו בתפיסת הבית חייביןבמעשר בהמה כדאמרינן בגמ'. והאי קנו לא לקחו במעות אלא קנו שנפלה להם בהמה מאביהם:

    חלקו וחזרו ונשתתפוהוו כשותפין דעלמא ופטורין ממעשר בהמה וחייבין בקלבון:

    גמ' יהיה לך הזכריםאשר יהיה לך הזכרים:

    ולא של שותפותדמשמע המיוחד לך אתה נותן ולא של שותפות:

    יהיהמכל מקום:

    ובכורות בקרכםלשון רבים משמע לשנים הוא אומר בקרכם:

    בזה ובזהבקלבון ובמעשר:

    שחלקו בכספיםוחזרו ונשתתפו ולא חלקו בבהמה דגבי קלבון הוו כשאר שותפים וגבי בהמה הוי תפיסת הבית:

    חלקו בבהמה ולא חלקו בכספיםדקולא הוא דפטורין מזה ומזה איצטריך ליה לאשמועינן סד"א כיון דחלקו בבהמה ניזיל לחומרא ונימא גלו אדעתייהו דלמיפלג בנכסים נמי קיימי וליחייבו בקלבון:

    לא שנודהויא שותפות להיפטר ממעשר בהמה כי חזרו ונשתתפו אלא שחלקו בשומא:

    גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדייםלפי שוייהן דהתם ליכא למימר זה חלקו המגיע ממיתת אביהם דוודאי בשעת מיתה זכה זה בחצי הגדיים ובחצי התיישים וזה בחצי הגדיים והתיישים הלכך השתא קנין הוא שזה קונה מזה והולדות שישנם בשעת חלוקה פטורין ממעשר בהמה משום לקוח ואותן העתידים לבא פטורין משום שותפות:

    אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישיםאמרינן ברירה וזה חלק המגיע לכל אחד ממיתת אביו ועדיין ירושה היא ושם ירושה עליהן וכי חזרו ונשתתפו הדרא לה תפיסת הבית כמרישא ולא שותפות הוא הילכך ולדות שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין משום לקוח ולא העתידין לבא פטורין משום שותפות:

    אפילו חלקו כו'אין ברירה והוי מרישא לקוחות והדר שותפין:

    ר' אלעזר ורבי יוחנן בפלוגתא דרב ענן ורב נחמן פליגי:

    ט'גדולים כנגד עשרה פחותים דהיינו שומא וליכא למימר ברירה:

    בכורות 56 עמוד ב

    1ותיעשרה איהי! בזונית כותית׃

    2ולוקמה בזונה ישראלית, ותיעשרה איהי! קמ"ל דזונה ישראלית לא הוי אתנן.

    3כדאביי, דאמר אביי: זונה כותית אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום ״לא יחלל זרעו״. זונה ישראלית אתננה מותר, וכהן הבא עליה לוקה משום ״לא יחלל זרעו״.

    4זונה כותית אתננה אסור גמר (דברים כג, יט) ״תועבה״ (ויקרא יח, כט) ״תועבה״ מעריות.

    5מה עריות, דלא תפסי בהו קדושי אף זונה, בהך דלא תפסי בה קדושי.

    6וכהן הבא עליה אינו לוקה משום (ויקרא כא, טו) ״לא יחלל זרעו״, דלא יחלל זרעו אמר רחמנא, והאי לאו זרעיה הוא.

    מתני׳ · משנה

    7האחין והשותפין, שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה, חייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון.

    8קנו מתפיסת הבית חייבין, ואם לאו פטורין. חלקו, חזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה.

    גמ׳ · גמרא

    9ת"ר (שמות יג, יב) ״יהיה לך״ ולא של שותפות. יכול אפילו קנו בתפיסת הבית? ת"ל ״יהיה״.

    10והאי בבכור כתיב״! אם אינו ענין לבכור, דהא איתיה בשותפות, דכתיב: (דברים יב, ו) ״ובכורות בקרכם״ וצאנכם״, תנהו ענין למעשר בהמה.

    11א"ר ירמיה: פעמים שחייבין בזה ובזה, ופעמים שפטורין מזה ומזה, פעמים שחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה, ופעמים שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון.

    12חייבין בזה ובזה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה, פטורין מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספים.

    13חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה שחלקו בזה ובזה.

    14חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון שלא חלקו בזה ובזה.

    15פשיטא! חלקו בבהמה ולא חלקו בכספים איצטריכא ליה, סד"א כיון דחלקו בבהמה, גלו דעתייהו דלמיפלג קיימי, וליחייבו בקלבון קמ"ל׃

    16א"ר ענן: לא שנו אלא שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים.

    17אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך.

    18ורב נחמן אמר: אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אין אומרים זה הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך.

    19ורבי אלעזר אמר: ל"ש אלא שחלקו ט' כנגד י' וי' כנגד ט'׃

    20אבל חלקו ט' כנגד ט' וי' כנגד י' אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך.

    21ורבי יוחנן אמר: אפילו חלקו ט' כנגד ט' ועשרה כנגד עשרה, אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך.

    תוספות

    זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה כו'וא"ת והא אמר רבא בפ' מרובה (ב"ק ע:) דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ובתמורה תניא [רבי] (ר"ל) אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה כו' י"ל דלא מיירי כדקיימא ליה באיסור ערוה דדוקא מיירי בדתפסי בהדי קדושין כדמפרש טעמא דלכך אתננה מותר והא דכהן הבא עליה לוקה בגיורת ומשוחררת שהיא זונה או שנעשית זונה מאדם אחר שהיתה עליו באיסור כרת כיון שבא עליה עשאה זונה או כמ"ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והא דמשמע דלא משתכח בזונה ישראלית דתיעשרה איהי הוה מצי לאשכוחי באיסור ערוה אלא אתא לאשמועינן דזונה ישראלית אתננה מותר [וא"ת] לרבא דאמר בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) דאחת זונה כותית וא' זונה ישראלית אתננה אסור תיקשי ברייתא וי"ל דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא אי נמי הוה מצי למימר דשפיר משכחת לה דתיעשרה איהי אלא אשמועינן לקוח במעי אמו כרבי יוחנן ומיהו חידוש זה נמי שמעינן בשתיעשרה איהי כשנותן לה במעי אמו ולא מיפטר משום לקוח ושניתן במתנה:

    מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו'תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה כותית דבעינן דומיא דעריות דלא תפסי בה קדושין לדידיה ותפסו לאחריני לאפוקי זונה כותית דלא תפסי בה לא לדידיה ולא לאחריני כדאמר פ' החולץ (יבמות מה.) למ"ד כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר משום דלא הוי דומיא דעריות מהאי טעמא ורבא גופיה דמחייב בזונה כותית בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) קסבר בפ' החולץ (יבמות דף מה:) הולד כשר וי"ל דגבי זונה כותית כיון דלא תפסי בה קדושי כלל כ"ש דגורם עליה שם זנות אבל לענין ממזרות אין לולד להיות ממזר כיון דאינה ראויה לאדם אחר יותר מזה:

    דהא איתיה בשותפותכדכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם בריש מכילתין פירשתי ל"ל האי קרא דתיפוק ליה מדאיצטריך למעוטי שותפות כותי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה בעריות כתיב כו' נינהו דהכל מודים כו' הד"א דאין ממזר אלא מחייבי כו' ובד"ה קנו כו' והאי קנו לא לקחו כו' ובד"ה יהיה לך כו' לך הס"ד ואח"כ מ"ה ולא של שותפות כו' שותפות הס"ד ובד"ה אבל חלקו כו' שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה זונה כו' על אמו ובתמורה תני רבי אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל כו' כדקיימא ליה דאיסור כו' והא דכהן הבא כו' והא דמשמע דלא כו' ובד"ה מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו' תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה עובדת כוכבים דבעינן כו' דלא דומיא דעריות מה"ט ורבא כו' ובד"ה ואזדא ר"י לטעמיה כו' ובד"ה לברור חד כו' התלמוד כיון שיש ברירה כו' כך דעתו מתחילה דאותה שיברור הוא כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־327 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ותיעשריה איהי כיון דבמעי אמו נתנו לה לא מיפסיל משום נתן במתנה ויאכל במומו אם יצא האתנן בעשירי ול"ל חזר ולקחו:

    הא קמ"ל הך ברייתא דהאי אתנן דלא בר עשורי דזונה כותית היא דמיקרי אתנן אבל אי הוה זונה ישראלית לא מיקרי אתנן ואפילו למזבח שרי:

    בעריות כתיב מכל התועבות האלה ובאתנן כתיב כי תועבת ה' וגו':

    מה עריות לא תפסי בהו קדושי דחייבי כריתות נינהו והכל מודים שאין קדושין תופסין בחייבי כריתות דאין ממזר אלא מחייבי כריתות במסכת יבמות (דף מט.):

    לאו זרעו הוא דהולד הולך אחר הכותית בפ"ב דיבמות (דף כג.) בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין (בן) בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה:

    מתני' האחין שהן שותפין כשהן חייבין בקלבון כדמפרש לקמן שחלקו בנכסי אביהן ואח"כ נשתתפו ואם שוקלין הסלע שלם [דהיינו] שני חצאי שקליהם ביחד (יהו כולן) חייבין לתת כל אחד ואחד מעה קטנה לקלבון דהא שני ממונות הן והרי הן כשאר בני אדם שהשוקל שקלו נותן עמו קלבון דהוא קלבון להכרע וי"א לחילוף שאין שני חצאי סלע יוצאין בסלע בלא חילוף מועט והואיל ורוב בני אדם נותנין כל אחד מחצית הסלע וקלבונו עמו כי מצטרפי נמי שנים ויהבי סלע שלם יהבי נמי קלבון שני והני אחין שחלקו וחזרו ונשתתפו דהכא הן כשאר שותפין דעלמא וחייבין בקלבון שני:

    פטורין ממעשר בהמה כל ימי שותפותן לעולם כדקתני בברייתא בגמרא יהיה לך ולא של שותפות:

    וכשחייבין במעשר בהמה כגון שלא חלקו ועדיין תפיסת בית ירושת אביהן קיימת דלא הוו כשותפות כדאמר בגמרא יכול אפי' קנו בתפיסת הבית ת"ל יהיה אלמא כאביהן דמו:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 56b · Sefaria

    תוספות

    זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה כו' וא"ת והא אמר רבא בפ' מרובה (ב"ק ע:) דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ובתמורה תניא [רבי] (ר"ל) אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה כו' י"ל דלא מיירי כדקיימא ליה באיסור ערוה דדוקא מיירי בדתפסי בהדי קדושין כדמפרש טעמא דלכך אתננה מותר והא דכהן הבא עליה לוקה בגיורת ומשוחררת שהיא זונה או שנעשית זונה מאדם אחר שהיתה עליו באיסור כרת כיון שבא עליה עשאה זונה או כמ"ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והא דמשמע דלא משתכח בזונה ישראלית דתיעשרה איהי הוה מצי לאשכוחי באיסור ערוה אלא אתא לאשמועינן דזונה ישראלית אתננה מותר [וא"ת] לרבא דאמר בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) דאחת זונה כותית וא' זונה ישראלית אתננה אסור תיקשי ברייתא וי"ל דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא אי נמי הוה מצי למימר דשפיר משכחת לה דתיעשרה איהי אלא אשמועינן לקוח במעי אמו כרבי יוחנן ומיהו חידוש זה נמי שמעינן בשתיעשרה איהי כשנותן לה במעי אמו ולא מיפטר משום לקוח ושניתן במתנה:

    מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו' תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה כותית דבעינן דומיא דעריות דלא תפסי בה קדושין לדידיה ותפסו לאחריני לאפוקי זונה כותית דלא תפסי בה לא לדידיה ולא לאחריני כדאמר פ' החולץ (יבמות מה.) למ"ד כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר משום דלא הוי דומיא דעריות מהאי טעמא ורבא גופיה דמחייב בזונה כותית בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) קסבר בפ' החולץ (יבמות דף מה:) הולד כשר וי"ל דגבי זונה כותית כיון דלא תפסי בה קדושי כלל כ"ש דגורם עליה שם זנות אבל לענין ממזרות אין לולד להיות ממזר כיון דאינה ראויה לאדם אחר יותר מזה:

    דהא איתיה בשותפות כדכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם בריש מכילתין פירשתי ל"ל האי קרא דתיפוק ליה מדאיצטריך למעוטי שותפות כותי:

    Tosafot on Bekhorot 56b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה בעריות כתיב כו' נינהו דהכל מודים כו' הד"א דאין ממזר אלא מחייבי כו' ובד"ה קנו כו' והאי קנו לא לקחו כו' ובד"ה יהיה לך כו' לך הס"ד ואח"כ מ"ה ולא של שותפות כו' שותפות הס"ד ובד"ה אבל חלקו כו' שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה זונה כו' על אמו ובתמורה תני רבי אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל כו' כדקיימא ליה דאיסור כו' והא דכהן הבא כו' והא דמשמע דלא כו' ובד"ה מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו' תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה עובדת כוכבים דבעינן כו' דלא דומיא דעריות מה"ט ורבא כו' ובד"ה ואזדא ר"י לטעמיה כו' ובד"ה לברור חד כו' התלמוד כיון שיש ברירה כו' כך דעתו מתחילה דאותה שיברור הוא כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 56b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־327 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״ותיעשרה איהי! בזונית כותית…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״ולוקמה בזונה ישראלית, ותיעשרה איהי! קמ"ל דזונה…״

    3. קטע 328 מילים

      נפתחת ב״כדאביי, דאמר אביי: זונה כותית אתננה אסור,…״

      חכמים: אביי.

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״זונה כותית אתננה אסור גמר (דברים כג,…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״מה עריות, דלא תפסי בהו קדושי אף…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״וכהן הבא עליה אינו לוקה משום (ויקרא…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ האחין והשותפין, שחייבין בקלבון פטורין ממעשר…״

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״קנו מתפיסת הבית חייבין, ואם לאו פטורין.…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר (שמות יג, יב) ״יהיה לך״…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״והאי בבכור כתיב! אם אינו ענין לבכור,…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״א"ר ירמיה: פעמים שחייבין בזה ובזה, ופעמים…״

    12. קטע 1216 מילים

      נפתחת ב״חייבין בזה ובזה שחלקו בכספים ולא חלקו…״

    13. קטע 138 מילים

      נפתחת ב״חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה שחלקו בזה…״

    14. קטע 1410 מילים

      נפתחת ב״חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון שלא…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״פשיטא! חלקו בבהמה ולא חלקו בכספים איצטריכא…״

    16. קטע 1612 מילים

      נפתחת ב״א"ר ענן: לא שנו אלא שחלקו גדיים…״

    17. קטע 1715 מילים

      נפתחת ב״אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד…״

    18. קטע 1820 מילים

      נפתחת ב״ורב נחמן אמר: אפילו חלקו גדיים כנגד…״

      חכמים: רב נחמן.

    19. קטע 1912 מילים

      נפתחת ב״ורבי אלעזר אמר: ל"ש אלא שחלקו ט'…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    20. קטע 2015 מילים

      נפתחת ב״אבל חלקו ט' כנגד ט' וי' כנגד…״

    21. קטע 2119 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוחנן אמר: אפילו חלקו ט' כנגד…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף נ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026