מתני' נותן ה' סלעים — דאחד מהן בכור:
האב פטור — דמצי למימר הבכור מת. וה"ה נמי לבן הנשאר דפטור והאי לישנא דנקט האב פטור משום סיפא דבעי למיתני מת האב כו':
פטורין — כדמפרש בגמרא:
נתחייבו — בו נכסי האב לכהן כבעל חוב וחייבין לפרוע בין שניהם:
אין כאן לכהן כלום — דאמר ליה הנקבה יצאת ראשון וכהן ידו על התחתונה דהמוציא מחבירו עליו הראיה:
גמ' הא אישתעבד נכסיה — דחוב מעליא הוא:
ומדחי ליה — ואומר אין אני בכור אלא אחי:
כי לא חלקו נמי כו' — והא ליכא למימר דטריף נכסי משום אביהם דהא האב לא נתחייב כלום אלא בשביל הבנים טורפן ואמאי קתני אם נתנו כו' דמשמע דאם לא חלקו חייבין:
שני יוסף בן שמעון — שהיה איש אחד מוציא על אחד מהן שטר חוב וכל אחד מהן היה מדחהו לאמר לא אני הוא כי אם חבירי ולקחו בין שניהם שדה אחת טורף בעל חוב חציה דא"ל כו'. והכא נמי טורף הכהן ה' סלעים מהנכסים שהן יחד ואמר להו נמי הכי אם אתה הבכור מחלקך אני נוטל ואם אחיך הבכור מחלקו אני נוטל ובין שניכם תתפשרו:
דלדידהו לא מצי תבע ליה — דכל חד וחד מדחי ליה:
לא יפרע וקיימא לן מאי לא יפרע דלא יתבע לערב תחלה — עד שיתבע מן הלוה ולא יהא לו מה לפרוע:
ה"נ דשקיל — אפי' חלקו דהא אישתעבדו נכסים בחיי האב ואע"פ שמלוה על פה היא גובה מן היורשין אם יש ירושה כשיעור החוב:
דרב אסי — כדאיתא בב"ק בפ' ראשון (דף ט.):
מחצה יורשין ומחצה לקוחות — דמספקא ליה אם ברירה ויורשין נינהו או אין ברירה ולקוחות נינהו הלכך מחצה יורשין ומחצה לקוחות:
מלוה הכתובה בתורה — כגון פדיון הבן ה' סלעים דזכי ליה רחמנא לכהן:
