מסכת בכורות דף מ״ד עמוד ב׳

מתני' דדין שוכבין - גדולים:

נכפה - נופל מחמת חולי:

אחת לימים - שאינו נופל אלא פעם אחת לימים שתבא לזמן קבוע:

רוח קצרה - רוח שד:

מאושבן - ביציו גדולים:

בעל גבר - גידו גדול:

גמ' ואין שותין מים - דדרך תלמיד חכם להיות צנוע באכילה ובשתיה אבל להטיל מים לא ליהוי צנוע שמא ימתין ויסתכן:

איצטריכא ליה - להטיל מים:

בשבתא דריגלא - שלשים יום קודם הרגל דשואלין ודורשין בהלכות הרגל כדאמרינן במגילה (דף ד.):

נגדו ליה גלימא - פרסו סדין בינו לבין העם:

אהדר עובדא - דרוש שאסור להמתין מלהטיל מים עד שיהא לו צניעות:

את דאפשר לך - לפרוש סדין לפי שחשוב אתה:

ואי ליצטרך אינש אחרינא דלא אפשר ליה וימתין עד שילכו העם ויסתכן ויהא עקור:

חמתך - חמותך:

באודנה - אפילו בתוך אזנה הייתי מטיל מים אם לא היה לי מקום אחר קודם שאמתין וכ"ש בפניה:

ותיפוק לי משום עלקא - דקתני לעיל שבקש להשתין ולא השתין ונמצא כריסו צבה ממאי דמשום המתנה הוה ליה דלמא עלקא שתה שקורין שנשוא"ה לפיכך צבה כריסו:

בשותת - שאינו יכול להטיל מים יפה לאחר כן אלא שותת טיפין טיפין דודאי מחמת עיכוב שתן הוה ליה:

בזמן שבבהמתך - שתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים:

שלא תהא תפלתך עקורה כו' - וכשתתפלל [על בנים] תהא נשמעת תפלתך:

כבהמה - שלא תמתין מלהטיל מים:

לא על (גב) כלי חרס - בתוך עביט של מימי רגלים לפי שמשליכין אותו בנהר בסמוך להם ונהרות בבל הולכין ומתעכבין בעין עיטם כדמפרש:

ולא על מקום קשה - שאינן בולעין וצפין על הקרקע עד שנשטפין למקום מדרון ונופלין לנהר:

ואמר רב הנך מדורי דבבל - מקומות מדרון שבבבל:

מהדרי לעין עיטם - שבו כ"ג טובל ביוה"כ כדאמרי' במסכת יומא בפרק ג' (דף לא.):

לא תיקום להדיא באפי ינוקא - כשהיא מטלת אל תעמוד ממש כנגד התינוקות דחוצפתא היא:

[אגיסא] - אם לצד אחר שאין משתנת בפני התינוק ל"ל בה:

עמוד - גדולים:

הדרוקן - חולי מעיים:

סילון - קטנים:

דם רבה שחין רבה - המרבה דם שאינו מקיז מרבה שחין:

שכבת זרע רבה - מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת:

נאלת רוח שטות ע"י שד זהו בן נפילים נוייטו"ן:

הקיין - היינו משובן:

הגרבתן - היינו מין בעל גבר:

בביצים - שביציו גדולים:

בגיד - שגידו גדול:

ועד כמה - יגדל הגיד שיהא פסול:

מתני' שנמרחו אשכיו - שנימוחו ביציו:

שהרוח באשכיו - שביציו נפוחים:

שמראיו חשוכים - שהוא שחור ככושי. ולא בביצים משתעי כלל:

גמ' קשיא ליה לר' ישמעאל - כלומר להכי פליג רבי ישמעאל את"ק משום דקשיא ליה א"כ דבשאין לו ביצים מישתעי קרא חסר אשך מיבעי ליה:

תני שנמרחו אשכיו - להכי תני ר"י שנמרחו אשכיו:

ממרוח אשך מיבעי ליה - דהא מ"ם דמרוח משמשת היא:

גורעין ומוסיפין - גורעין חי"ת ממרוח ואלף מאשך ומוסיפין ח' במקום אלף על אשך ואלף במקום חי"ת על מרוח והוי מרואו חשך:

היינו כושי - וכושי בהדיא קתני מתני (לקמן בכורות מה.) הכושי והגיחור:

מתני' המקיש בקרסוליים - שארכבותיו עוקמות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשין זה לזה כשהוא מהלך. ובארכבותיו היינו איפכא שרגליו עקומות לחוץ ומרחיק זה מזה עד שארכבותיו מלמעלה העקומות כלפי פנים נוקשות זו לזו: