לאמימר דאמר כו' — בפרק בתרא דע"ז (דף עא:):
הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן — דאמר בפרק הזהב (ב"מ מו:) דבר תורה מעות קונות דכתיב ונתן הכסף וקם לו דגמר הדיוט מהקדש ומשיכה לא קניא איכא למימר דעמיתך אתי למימר מיד עמיתך בכסף ומיד עובד כוכבים במשיכה:
מפורשת מן התורה — מיד עמיתך משמע מיד ליד:
אמרי לעמיתך — דממעט כנעני מדין אונאה דכתיב בסיפיה דקרא קממעטי ליה:
אונאה מאל תונו איש את אחיו נפקא — דמשמע אחיו ולא כנעני:
חד למעוטי כנעני וחד למעוטי הקדש — מאונאה:
כמ"ד גזילו — של כנעני אסור בב"ק בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קיג:):
אמרי — ודאי אי סבר גזילו של כנעני מותר תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא למעטיה מדין קנייה וכיון דאמר עובד כוכבים קנה במשיכה על כרחיך כר' יוחנן סבירא ליה דמכסף קא ממעיט ליה:
גרוטאות — חתיכות כסף:
יחזיר — דמשיכה אינה קונה:
לים המלח — דעבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטילה עולמית:
משיכה למה לי:
מקח טעות — דלא ידע דאית בה עבודת כוכבים הלכך מצי למיהדר ביה:
רישא איכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעות — בתמיה:
רישא וסיפא מקח טעות — ומדינא מצי מהדר ביה נמי בסיפא ומיהו רבנן גזרו כיון דיהיב זוזי והדר שקיל להו מיחזי כמוכר עבודת כוכבים ורישא דלא יהיב זוזי וכי מהדר לה לא מידי שקיל לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ומשום הכי נקט מתן מעות אע"ג דקיבל עליו לדון בדיני ישראל:
דלא הוה ידע — דאית בהו עבודת כוכבים דהא לא יהיב זוזי דלימא איבעי לעיוני דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן מעות:
איבעי לעיוני — ומדלא עיין אחולי אחיל והוי משיכתו משיכה גמורה:
רב אשי אמר — לעולם בשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל ולא קשיא סיפא לר' אושעיא ודקאמרת אי מעות קונות משיכה ל"ל משיכה לאו דוקא דמדרישא משיכה אינה קונה דקתני יחזיר סיפא נמי משיכה אינה קונה:
רבינא אמר מדסיפא משיכה קונה כו' — וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. וקסבר האי תנא דאיצטריך למימר דאין צריך לעמוד בדיבורו עם העובד כוכבים:
דקסבר דברים יש בהן משום מחוסרי אמנה — אם חוזר בדיבורו:
