רש"י
בית הפרס שנידש שדשוהו בני אדם ברגליהם טהור שאי אפשר לעצם כשעורה שלא יהא נידש ברגל ובית הפרס אין בו שום ספק אלא משום עצם כשעורה דבית הפרס היינו שדה שנחרש בו קבר:
אי נמי בשאר טומאה טימאו להאי כהן כגון נבילות ושרצים שאינו מוזהר עליהן מליגע:
כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל הימנה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה אם אומר לו טול כך וכך ותבטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואי מלאכה קשה היא כמו נגר אם אומר לו אתה נוטל עכשיו שלשה זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה ועשה מלאכה קלה זו נוח לו להבטל וליטול זוז והכא נמי כי ההוא אגרא יהיב ליה שהרי מבטלו ממלאכתו וכוליה אגרא לא יהיב ליה שהרי אינו עסוק במלאכה קשה אצלו:
מתני' החשוד על הבכור כגון החשוד להטיל מום בבכור:
בשר צבאים שאדום הוא מיחלף בבשר עגל זימנין דמזבין עגל בכור תם ואומר שבשר צבי הוא:
של נקבה דאין לחוש בבכורה:
אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים דאי מבכור לא הוה טרח להו דמקפיד אטירחיה:
גמ' שמעי רבנן דבכור תם הוא וטעון קבורה ומפסדי ליה מינאי ומקפיד על טרחו ואינו מעבדן:
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 29b · Sefaria