מסכת בכורות דף מ״ג עמוד ב׳

מאי איכא - בין כהן הנפסל במום גמור לכהן הנפסל משום שאין שוה בזרעו של אהרן דהיינו כילון וליפתן וכל הנך:

משום מראית העין - כגון הנך דקחשיב במתני' משום מראית העין שמאוסין לראות כגון שנשרו ריסי עיניו ושנטלו שיניו:

עשה - מי שאינו שוה בזרעו של אהרן עובר בעשה אם עבד דהכי משמע השוה בזרע אהרן הוי כהן ויעבוד שאינו שוה לא יעבוד ולאו הבא מכלל עשה עשה:

לאכלא - לכסוי של חבית (מלמעלה) שחד מלמעלה ורחב מלמטה וחבירו בסנהדרין בפ' זה בורר לו אחד (דף כח:) כי אכלא לדנא:

לגדגלידא דליפתא - לראש הלפת שראשה רחב והולכת וכלה למטה:

באמצע הראש - שראשו בולט לאחוריו כלפניו:

למקבא - לקרדום שערפו עגול וקצר ברוחב:

שקוט מלפניו - שראשו משופע מלפניו באלכסון כעין כלי של נגר שקורין בשגו"ג:

מאחוריו - שגובה ראשו חסר מאחוריו:

שקיל פיסא - שנראה כמי שניטל ממנו חתיכה:

דחביא מיחבא - שראשו מוטל בין כתפיו ודומה כמי שראשו שמוט אשלויישו"ד:

קרקורא - חתיכה:

לא שנו אלא שאין לו - שיטה של שער מקפת מאזן לאזן לאחריו ויש לו לפניו:

אבל יש לו לאחריו ולפניו כשר וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו - דטפי הוי נוי בשיש לו לאחריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע הוי קרח:

ואיכא דמתני לה אסיפא - דמתני' לא שנו דיש לו כשר אלא שיש לו לאחריו שיטה מקפת מאזן לאזן ולא לפניו אבל יש לו נמי לפניו פסול וכ"ש שאין לו כלל:

זבלגנין - שעיניהם זבות וזולגות מים:

ננסין תנינא - במתני' הקפח והננסין והחרש:

זבלגנים איצטריכא ליה - דלא תנן:

ומהו דתימא כו' - כלומר והנך נמי איצטריכו דמהו דתימא הא דפסיל להו במתניתין משום מראית העין פסיל להו ולא עברו בעשה אי פלחי להכי אשמעינן רבי יוחנן דמשום שאינו שוה בזרעו של אהרן:

ריסי עיניו - שערו שבבבת העין:

והוא הדין לכולהו - מבעלי חטרות ואילך דסד"א הא דאפיקנא ממי שאינו שוה בזרעו של אהרן לעיל לא קאי אלא אכילון וליפתן ומקבן והנך דבבא קמייתא:

והא כל היכא דאיכא אחריתי משום מראית העין הדר תני ליה דקתני סיפא ושניטלו שיניו כו' - ומההיא ידענא דרישא דתנא מראית העין לא קאי אלא אנשרו ריסי עיניו דאי אכולהו קאי למה ליה למיהדר ומיתנא. אלא הא דאתא ר' יוחנן:

לאפוקי מהאי תנא אתא - דלא פסיל להו אלא משום מראית העין וקמ"ל רבי יוחנן דהלכתא כמתניתין דפסלא להו משום דאין שוין בזרעו של אהרן:

הכהנים - וערכו בני אהרן הכהנים (ויקרא א׳:ח׳):

לרבות את הקרחנים - שכשרים לעבודה. על פסוק זה מצאתיה בתורת כהנים:

מתני' גבינים - שורציל"ש:

שגבינין שוכבין - ששערות גביניו גדולים ומוטלין על פניו:

גמ' גבינים הרבה - ששני גבות עיניו מצטרפות ואין הפרש חלק בין זו לזו:

זהו מדרש או גבן - והכי קאמר זהו או גבן האמור בתורה (ויקרא כא). ור' דוסא פליג עליה ולא דריש או:

למימרא דחיי - מי שיש לו ב' גבין ושתי שדראות דפסיל ר' חנינא בן אנטיגנוס:

אינו וולד - ואינה טמאה לידה:

אסור באכילה - כנבילה דנפל הוא וכמת דמי ולא מהניא ליה שחיטה:

כבר רמא ניהליה - במסכת נדה:

שימי את - חכם גדול כמותך אינו יודע לתרץ מתני' דמשמע חיי לאו בשני גבנין ממש קאמר אלא ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה וכי קאמינא אנא בשני גבין ממש:

מתני' הכוחל שתי עיניו כאחת - שאין לו כלל חוטם בין שתי עיניו וכשהוא כוחל עיניו במכחול יכול למשוך המכחול מעין לעין ואין החוטם מעכבו:

שתי עיניו למעלה - כדמפרש בגמרא:

סכי שמש - שאינו יכול להסתכל כנגד החמה:

זגדן וציירן - מפרש בגמ':

ריסי עיניו - שערות שבבבת עיניו:

מפני מראית העין - אנשרו ריסי עיניו קאי:

גמ' שקוע - למעלה בין עיניו:

סולד - רטיי"ה שקצר באורכו:

בולם - נסתמו נקביו:

נוטף - ארוך ותלוי מלמטה משפתו:

הפלגתה - יותר מדאי אמרת אע"פ שאינו משוקע כל כך הוי חרום: