בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף נ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מכפר עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע:

    תרגמה שמואל אליבא דרבדהא דקתני אחת באמצע לאו ארישא קאי דאיירי בחמש אלא כגון שיש לו תשע מכאן וט' מכאן כו':

    ולשמואלדלא בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין אפילו רועה יש לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן:

    ואפילו כליו של רועהמונחין באותו כפר מצרפן הואיל וסופו דרועה למיזל התם ומשקליה וקרינן ביה מונה:

    דקרי ליה ואתיולא מיצטריך רועה מיזל התם ולא קרינא ביה מונה:

    דלא מיקרבןשאין יכולין לילך זו אצל זו לא הבהמות ולא רועה:

    אבטילאותקונטריד"ש שני אפרכיות ובמלכות אחת:

    נמר ונמורישני אבטילאות אין מצטרפות אע"ג דסמוכות זו לזו במיל אחד:

    כמקום שיש שם גשר דמידהא אין שם נהר וקתני דחוצה לארץ וא"י [ואפילו] כולן עומדות בתוך מיל אלא שזו בארץ וזו בח"ל אין מצטרפין:

    והירדן יגבול אותובספר יהושע (יח) בגבול אחד מן השבטים:

    אלא מעתהכל דכתיב בנחלת השבטים ותאר הגבול ה"נ דכל שבט ושבט גבול בפני עצמו ואם יש לו בנחלת שבט זה ובנחלת שבט זה (ובנחלת שבט זה) אין מצטרפין ואפילו בתוך ששה עשר מיל א"כ אמאי נקט חוצה לארץ וארץ:

    זאת תהיה לכם וגו'לאחר שמנאן כולן עשאוה ארץ אחת:

    ארץכתיב בקרא זאת תהיה לכם הארץ גבולותיה דארץ חשיב חד ולא גבולות דירדן:

    לר' אמידאמר משום דמירחקו ליתני כל הנהרות מפסיקין:

    (לימא) כתנאיאי ירדן חשוב ארץ כנען ולא יפסיק אי לא:

    מבית יריחו ולמטהאבל כל מה דמשיך למעלה מיריחו לא ירדן הוא דבטל חשיבותו שמתערב בימים גדולים:

    לנודרדהנודר מן הירדן יהא מותר לשתות מיריחו ולמעלה:

    מדןשם מקום:

    אתוןמדוקיא דשמא ירדן מתניתו לה:

    ממערת פמייסאלמא מדן אתי:

    זכרותיה דירדנאעיקרו של ירדן:

    זכרותא דדמאעיקר הדם הוי כבד:

    מטמאבאהל:

    ברביעיתבתורת דם המת:

    לא שתינא ממימי פרתמים הנקראים פרת קאמר והלך אחר לשון בנ"א דאדם הנודר אין דעתו אלא אחר שם שהוא רגיל לקרות לאותו מקום:

    כל הנהרותשבעולם למטה חוץ מג' נהרות חדקל ופישון וגיחון שכל הנהרות שבעולם באים משם:

    בכורות 55 עמוד א

    1מיתיבי: היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי. תיובתא דרב!

    2תרגמה שמואל אליבא דרב: כגון שהיו תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע, דההיא חזיא להכא וחזיא להכא.

    3אמר רב פפא: ולשמואל, אפילו רועה מצרפן, ואפילו כליו של רועה מצרפן.

    4בעי רב אשי: כלבא דרועה מאי? כיון דקרי ליה ואתי לא מצטרפי, או דלמא זימנין דלא אתי, ומצטרך איהו למיזל ואתייה? תיקו.

    5ר"מ אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה. א"ר אמי: לא שנו אלא שאין שם גשר, אבל יש שם גשר גשר מצרפן.

    6אלמא, משום דלא מיקרבן הוא. מיתיבי: היו לו בשני עברי הירדן אילך ואילך, או בשני אבטילאות כגון של נמר ונמורי אין מצטרפין, ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ.

    7והא חוצה לארץ וארץ כמקום שיש גשר דמי, וקתני: לא מצטרפין!

    8אלא א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: היינו טעמיה דר"מ דאמר קרא: ״(יהושע יח״, כ) ״והירדן יגבול אותו לפאת קדמה״, הכתוב עשאו גבול בפני עצמו.

    9אלא מעתה, (יהושע יח, יד) ״ותאר הגבול״ ״ועלה הגבול״, הכי נמי הכתוב עשאו גבול בפני עצמו!

    10שאני התם, דאמר קרא: ״(במדבר לד״, יב) ״זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב״, כולה ארץ ישראל גבול אחד היא.

    11אי הכי, ירדן נמי! ״ארץ״ ולא ירדן.

    12בשלמא לר' חייא בר אבא היינו דקתני ״ירדן״, אלא לרבי אמי ליתנינהו לכולהו נהרות! קשיא.

    13לימא כתנאי: (במדבר לג, נא) ״כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען״, ״ארצה״ ארץ כנען, ולא הירדן ארץ כנען, דברי ר' יהודה בן בתירה.

    14ר' שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (במדבר לד, טו) ״מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה״, מה ירחו ארץ כנען, אף ירדן ארץ כנען.

    15אמר רבב"ח א"ר יוחנן: אין ״ירדן״ אלא מבית ירחו ולמטה. למאי הלכתא? אילימא לנודר הלך אחר לשון בני אדם, וכל היכא דקרו ליה ״ירדן״ איתסר ליה! אלא למעשר בהמה.

    ברייתא

    16תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי, ובימה של טבריא, ובימה של סדום, והולך ונופל לים הגדול, ואין ״ירדן״ אלא מבית יריחו ולמטה.

    17א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: למה נקרא שמו ״ירדן״? שיורד מדן. א"ל ר' אבא לרב אשי: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, (שופטים יח, כג) ״ויקראו לו ללשם דן בשם דן אביהם״. וא"ר יצחק: לשם זו פמייס, ותניא: יוצא ירדן ממערת פמייס.

    18אמר רב כהנא: זכרותיה דירדנא ממערת פמייס, היכא דאמר: ״לא שתינא מים ממערת פמייס״ איתסר ליה בכוליה ירדנא.

    19זכרותא דדמא כבדא, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: כבד שנימוח מטמא ברביעית.

    20זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם.

    21היכי דמי? אילימא דאמר ״לא שתינא ממימי דפרת״ מי פרת הוא דלא שתינא, הא מנהרא אחרינא שתינא.

    22אלא, דאמר: ״לא שתינא ממים דאתו מפרת״, דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלש נהרות, וג' נהרות למטה מפרת. והאיכא׃

    תוספות

    אמר קרא יגבול אותו לפאת קדמהבגבול בנימין כתיב בס' יהושע ולא כמו שכתוב בספרים:

    שאני התם דאמר קרא זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביבבפ' ואלה מסעי כתיב האי קרא וקראי של מעלה ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב בספר יהושע (שם) כל חילוק כל שבט ושבט ואשמועינן האי קרא דאלה מסעי דכל גבול ארץ ישראל אחד ולא כמו שפי' הקונטרס דלאחר שמנאן עשאה ארץ אחת דמשמע דשניהם כתובים במקום אחד ואינו כן דהאי כתיב באורייתא והאי כתיב בנביאים:

    מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה כתיב מה יריחו ארץ כו'וא"ת אי מירדן יריחו קדריש דאיתקוש זה כתיב בכמה מקומות וי"ל דדוקא מייתי האי קרא דכתיב באלה מסעי לאחר שמנה תחומי ארץ ישראל וכתיב (שם) ויצו משה וגו' עד שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה דמשמע דירדן הוה מעיקר ארץ ישראל ולא בכלל גבול שני המטות כמו שיריחו לאו בכלל גבולם:

    אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטהפירש בקונטרס אבל מה דמשיך למעלה מיריחו לאו ירדן הוא דבטל חשיבותיה שמתערב בימים גדולים וקשה לפירושו דאם למעלה בטל חשיבותו לפי שמתערב א"כ למטה נמי שהרי כבר נתערב בימים למעלה וי"ל אע"פ שנתערב למעלה בימים יכול להיות שלמטה יוצא מן המים והולך בלא תערובת כדקאמר בסמוך שמהלך בימה של סבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול משמע דניכר כשיוצא מכל אותם הימים והולך ונופל בים הגדול וכדאמרינן נמי בב"ר בפ' בראשית דהדין ירדנא מהלך גו ימא דמלחא ולא מתערב ומיהו קשה לפירוש הקונט' דהמ"ל בטל חשיבותו למטה מיריחו יותר מלמעלה דאמת הוא שלמטה מיריחו מתרחב יותר והולך לים המלח דגבול למטה מטה בנימין הוה בין בני יהודה ובין בני יוסף כדכתיב ביהושע (יח) ויהודה היה עומד מנגב של ארץ ישראל ובני יוסף מצפון ובנימין באמצע וגבול יהודה היה מחזיק כל אורך א"י ממזרח למערב וים המלח היה עומד ליהודה בכל מזרחו ובמקום שהיה כלה הירדן נופל לתוכו שם כלה מזרחו של יהודה לצד צפון כדכתיב ביהושע (טו) גבי תחום בני יהודה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן והירדן היה גבול מזרחו של בנימין כדכתיב בסוף והירדן יגבול אותו לפאת קדמה וכשמנה גבול צפוני של בנימין ממזרח למערב כתיב להם גבול צפון מן הירדן ועלה הגבול אל כתף ירחו ועלה בהר ימה פי' מצד גבול הצפוני שלהם מן הירדן שבמזרח מתחיל המיצר ועלה אל עבר כתף יריחו מצפון ועלה משם אל המערב אל עבר ירדן ומושך החוט בצפונו של יריחו נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין וחוזר ומונה גבול מערב מצפון לדרום ואח"כ גבול דרומית ממערב למזרח ובסוף גבול דרומית לצד מזרח כתיב והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב פירוש צפונה של לשון שכל הים בגבול יהודה הרי כל המקראות מוכיחות שהירדן היה הולך מצפון לדרום ונופל בים המלח בסוף גבול בנימין לצד דרום ויריחו היה לבנימין מצד הצפון ולמה לא היה חשיבות הירדן מיריחו ולמעלה והלא לא היה שם ימים עד סוף גבול בנימין שנופל בים המלח ונראה לפרש דמקרא קא דריש דאין קרוי לירדן אלא מבית יריחו ולמטה דקרא והירדן יגבול אותו משתעי מבית יריחו ולמטה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ומצטריך איהו למיזל כו' והירדן יגבול אותו כו' בשלמא לרבי חייא בר אבא כו' אף ירדן ארץ כנען כו' אמר רבה בב"ח אר"י אין כו' כצ"ל ואין כאן תירוץ לקושיא לימא כתנאי כו' וכן נראה מן הילקוט דמלתא דרבה בב"ח הוא מלתיה באנפי נפשיה ולפי זה נראה דל"ג לימא כתנאי אלא דגרסינן כתנאי כו' והוא מסקנא דמלתא ודו"ק:

    מפרש"י בד"ה תרגמה כו' דהא דקתני כו' ובד"ה דקרי ליה כו' ביה ממונה הס"ד ובד"ה והירדן יגבול כו' ובזה לנודר כו' ולמעלה הס"ד ובד"ה זכרותא דדם עיקר כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה שאני כו' ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב ובד"ה מעבר כו' כתיב מה ירחו ארץ כו' דכתיב באלה מסעי כו' וכתיב ויצו משה כו' כמו שיריחו לאו בכלל ובד"ה ואין ירדן אלא כו' דבטל חשיבות כו' כדקאמר בסמוך כו' כל אורך ארץ ישראל ממזרח כו' שהיה כלה הירדן נופל כו' ועלה בהר ימה פירוש כו' מערב מצפון לדרום כו' גבול דרומית ממערב למזרח כו' ים המלח צפונה אל קצה כו' יריחו ולמטה דקרא והירדן יגבול אותו כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף נ״ה עמוד א׳

    מסכת בכורות דף נ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־444 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מכפר עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע:

    תרגמה שמואל אליבא דרב דהא דקתני אחת באמצע לאו ארישא קאי דאיירי בחמש אלא כגון שיש לו תשע מכאן וט' מכאן כו':

    ולשמואל דלא בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין אפילו רועה יש לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן:

    ואפילו כליו של רועה מונחין באותו כפר מצרפן הואיל וסופו דרועה למיזל התם ומשקליה וקרינן ביה מונה:

    דקרי ליה ואתי ולא מיצטריך רועה מיזל התם ולא קרינא ביה מונה:

    דלא מיקרבן שאין יכולין לילך זו אצל זו לא הבהמות ולא רועה:

    אבטילאות קונטריד"ש שני אפרכיות ובמלכות אחת:

    נמר ונמורי שני אבטילאות אין מצטרפות אע"ג דסמוכות זו לזו במיל אחד:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 55a · Sefaria

    תוספות

    אמר קרא יגבול אותו לפאת קדמה בגבול בנימין כתיב בס' יהושע ולא כמו שכתוב בספרים:

    שאני התם דאמר קרא זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב בפ' ואלה מסעי כתיב האי קרא וקראי של מעלה ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב בספר יהושע (שם) כל חילוק כל שבט ושבט ואשמועינן האי קרא דאלה מסעי דכל גבול ארץ ישראל אחד ולא כמו שפי' הקונטרס דלאחר שמנאן עשאה ארץ אחת דמשמע דשניהם כתובים במקום אחד ואינו כן דהאי כתיב באורייתא והאי כתיב בנביאים:

    מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה כתיב מה יריחו ארץ כו' וא"ת אי מירדן יריחו קדריש דאיתקוש זה כתיב בכמה מקומות וי"ל דדוקא מייתי האי קרא דכתיב באלה מסעי לאחר שמנה תחומי ארץ ישראל וכתיב (שם) ויצו משה וגו' עד שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה דמשמע דירדן הוה מעיקר ארץ ישראל ולא בכלל גבול שני המטות כמו שיריחו לאו בכלל גבולם:

    אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה פירש בקונטרס אבל מה דמשיך למעלה מיריחו לאו ירדן הוא דבטל חשיבותיה שמתערב בימים גדולים וקשה לפירושו דאם למעלה בטל חשיבותו לפי שמתערב א"כ למטה נמי שהרי כבר נתערב בימים למעלה וי"ל אע"פ שנתערב למעלה בימים יכול להיות שלמטה יוצא מן המים והולך בלא תערובת כדקאמר בסמוך שמהלך בימה של סבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול משמע דניכר כשיוצא מכל אותם הימים והולך ונופל בים הגדול וכדאמרינן נמי בב"ר בפ' בראשית דהדין ירדנא מהלך גו ימא דמלחא ולא מתערב ומיהו קשה לפירוש הקונט' דהמ"ל בטל חשיבותו למטה מיריחו יותר מלמעלה דאמת הוא שלמטה מיריחו מתרחב יותר והולך לים המלח דגבול למטה מטה בנימין הוה בין בני יהודה ובין בני יוסף כדכתיב ביהושע (יח) ויהודה היה עומד מנגב של ארץ ישראל ובני יוסף מצפון ובנימין באמצע וגבול יהודה היה מחזיק כל אורך א"י ממזרח למערב וים המלח היה עומד ליהודה בכל מזרחו ובמקום שהיה כלה הירדן נופל לתוכו שם כלה מזרחו של יהודה לצד צפון כדכתיב ביהושע (טו) גבי תחום בני יהודה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן והירדן היה גבול מזרחו של בנימין כדכתיב בסוף והירדן יגבול אותו לפאת קדמה וכשמנה גבול צפוני של בנימין ממזרח למערב כתיב להם גבול צפון מן הירדן ועלה הגבול אל כתף ירחו ועלה בהר ימה פי' מצד גבול הצפוני שלהם מן הירדן שבמזרח מתחיל המיצר ועלה אל עבר כתף יריחו מצפון ועלה משם אל המערב אל עבר ירדן ומושך החוט בצפונו של יריחו נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין וחוזר ומונה גבול מערב מצפון לדרום ואח"כ גבול דרומית ממערב למזרח ובסוף גבול דרומית לצד מזרח כתיב והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב פירוש צפונה של לשון שכל הים בגבול יהודה הרי כל המקראות מוכיחות שהירדן היה הולך מצפון לדרום ונופל בים המלח בסוף גבול בנימין לצד דרום ויריחו היה לבנימין מצד הצפון ולמה לא היה חשיבות הירדן מיריחו ולמעלה והלא לא היה שם ימים עד סוף גבול בנימין שנופל בים המלח ונראה לפרש דמקרא קא דריש דאין קרוי לירדן אלא מבית יריחו ולמטה דקרא והירדן יגבול אותו משתעי מבית יריחו ולמטה:

    Tosafot on Bekhorot 55a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ומצטריך איהו למיזל כו' והירדן יגבול אותו כו' בשלמא לרבי חייא בר אבא כו' אף ירדן ארץ כנען כו' אמר רבה בב"ח אר"י אין כו' כצ"ל ואין כאן תירוץ לקושיא לימא כתנאי כו' וכן נראה מן הילקוט דמלתא דרבה בב"ח הוא מלתיה באנפי נפשיה ולפי זה נראה דל"ג לימא כתנאי אלא דגרסינן כתנאי כו' והוא מסקנא דמלתא ודו"ק:

    מפרש"י בד"ה תרגמה כו' דהא דקתני כו' ובד"ה דקרי ליה כו' ביה ממונה הס"ד ובד"ה והירדן יגבול כו' ובזה לנודר כו' ולמעלה הס"ד ובד"ה זכרותא דדם עיקר כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה שאני כו' ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב ובד"ה מעבר כו' כתיב מה ירחו ארץ כו' דכתיב באלה מסעי כו' וכתיב ויצו משה כו' כמו שיריחו לאו בכלל ובד"ה ואין ירדן אלא כו' דבטל חשיבות כו' כדקאמר בסמוך כו' כל אורך ארץ ישראל ממזרח כו' שהיה כלה הירדן נופל כו' ועלה בהר ימה פירוש כו' מערב מצפון לדרום כו' גבול דרומית ממערב למזרח כו' ים המלח צפונה אל קצה כו' יריחו ולמטה דקרא והירדן יגבול אותו כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 55a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־444 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: היה לו חמש בכפר חנניה וחמש…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״תרגמה שמואל אליבא דרב: כגון שהיו תשע…״

      חכמים: שמואל.

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: ולשמואל, אפילו רועה מצרפן,…״

      חכמים: רב פפא, שמואל.

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״בעי רב אשי: כלבא דרועה מאי? כיון…״

      חכמים: רב אשי.

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״ר"מ אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה. א"ר…״

    6. קטע 628 מילים

      נפתחת ב״אלמא, משום דלא מיקרבן הוא. מיתיבי: היו…״

      חכמים: רבן הוא.

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״והא חוצה לארץ וארץ כמקום שיש גשר…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״אלא א"ר חייא בר אבא אמר רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, אבא.

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, (יהושע יח, יד) ״ותאר הגבול״…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״שאני התם, דאמר קרא: (במדבר לד, יב)…״

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, ירדן נמי! ״ארץ״ ולא ירדן.…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לר' חייא בר אבא היינו דקתני…״

      חכמים: רבי אמי, אבא.

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״לימא כתנאי: (במדבר לג, נא) ״כי אתם…״

    14. קטע 1424 מילים

      נפתחת ב״ר' שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא…״

    15. קטע 1529 מילים

      נפתחת ב״אמר רבב"ח א"ר יוחנן: אין ״ירדן״ אלא…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס,…״

    17. קטע 1745 מילים

      נפתחת ב״א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: למה…״

      חכמים: רב אשי, אבא.

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״אמר רב כהנא: זכרותיה דירדנא ממערת פמייס,…״

      חכמים: רב כהנא.

    19. קטע 1912 מילים

      נפתחת ב״זכרותא דדמא כבדא, כדרבי יצחק, דאמר רבי…״

      חכמים: רבי יצחק.

    20. קטע 2015 מילים

      נפתחת ב״זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר…״

      חכמים: רב יהודה.

    21. קטע 2117 מילים

      נפתחת ב״היכי דמי? אילימא דאמר ״לא שתינא ממימי…״

    22. קטע 2222 מילים

      נפתחת ב״אלא, דאמר: ״לא שתינא ממים דאתו מפרת״,…״

      חכמים: רב יהודה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף נ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026