בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף ל״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    או דלמא כו אם תימצי לומר בסעודה ראשונה כו'דאי אמרת בכל סעודה תו לא מיבעי מידי דודאי לא איכפת לן אי קודם אכילה או לאחר אכילה דהא בסעודה שניה אחר אכילה הוא ומוכלינן ליה אבל אם תימצי לומר דלא יהבינן ליה אלא בסעודה ראשונה שבכל יום מיבעי לן:

    קודם אכילה ודאי מעלי ליה כסמאכדרך סם שכל אדם שותה סם לרפואה קודם אכילה:

    לאחר אכילה מאימי הויא בדיקה בהכי או לא:

    ה"ג קודם שתיה ודאי מעלי ליה כשערישדרך בהמה לאכול שעורים קודם שתיה:

    מותר ודאי מעלי ליהדניחא ליה עלמא:

    עם חבירונייח ליה בצוותא ומהניא ליה אכילה:

    בשדהניחא ליה באוירא:

    גינה הסמוכה לעירהויא כשדה או לא:

    שיהו משולשיםלג' חלקים שאם יראנו היום יבדקנו מכאן ליום כ"ו וחצי והדר ליום ששה ועשרים וחצי והדר ליום כ"ז דליהוו שמונים לפי שבשלש זמנים הללו דרך אותו המום לעבור ואינו נראה והוי ליה מום עובר:

    למימעל בפדיונולאו מבכור בעי דלא שייכא ביה פדיון אלא בשאר מוקדשין שעיניהם מנטפות והפריש מיד פדיונם ואמר הרי הן מחוללות על מעות הללו ואח"כ בדקו וקודם שתכלה זמן בדיקתו שלש חדשים נהנה מן הפדיון:

    אי אמרת למפרע הוי מומאאישתכח דחילולו הוי חילול ופדיונו קדוש ומביאין קרבן מעילה:

    קרי שמואל עליההאי קרא פסחים בזזו בז דהוי דבר שאין הדעת סובלת שיהו חגרים בוזזים ביזות כלומר אתה אינך מחודד ושאלת שאילה כזו שאיני יודע תשובה:

    מתני' שפמושפה:

    גמ' מבחוץשהנקב נראה שנקבו מחיצות החיצונות של חוטם:

    מבפניםשניקבה מחיצה החולקת את החוטם:

    אינו מוםשבמקום סתר הוא:

    תורא ברא דשיפתיהשורה חיצונה של שפה כלומר חודה של שפה ולא רחבה:

    מתני' מתאימותשיניים גדולות שקורין מיינשליר"ש שאחת נראית כשתים:

    ואף לא את המתאימותשאם נעקרו החוטין כנגדן לא הוי מום:

    גמ' איזו התיומתכולה מפרש לקמן:

    ותיומת עצמה כלפניםואין שוחטין עליה:

    החיצונותשבאמצע הפה:

    אין משגיחיןדאפי' מן מזבח לא נפסל:

    מאי קאמרדקאמר איזו תיומת מן התיומת ולפנים:

    ה"ק איזו היא הפנימיתדאמרי' עלה במתני' נעקרו הוי מום נפגמו או שנגממו לא הוי מום:

    אבל איפסולי מיפסלמע"ג המזבח וימתין שיפול בו מום אחר וישחטנו:

    פסח ועור כתיבדמשמע בגלוי אין בסתר לא:

    לאישתחוטיבכור על חסרון שבפנים:

    ולאפרוקיקדשים לא מיבעיא לי דלא חשיב מומא כולי האי:

    לרצוןמזבח:

    ואת שתי הכליותבקרבנות כתיב (כליות):

    יסירנהמשמע כוליא אחת יסירנה ויקטירנה:

    אין בריה באחתאין בריה נבראת בכוליא אחת והא שאין בה אלא אחת מיחסר חסר:

    האדפסילי כשנבראת בשתים וחסרו דחזינן דמקומו ניכר והא ברייתא דמכשרת כגון דנברא באחת דליכא חסרון:

    מר דפסיל סבר אין בריה באחתוהאי ודאי חסר. ואיסתפקא ליה למורי אמאי לא מקשי ליה נמי דומיא דשלש קתני ולדידי לא קשיא מידי דכי קס"ד דכולי עלמא יש בריה באחת הוה מקשינן הואיל ויש בריה באחת והוא נמי תנייה בהדי שלש ודאי בנבראת באחת נמי פסול וטעמא לא הוה ידעינן אמאי פסול דלא מום בגלוי הוא וחסרון לא הוי בפנים ומשום האי פירכא אוקמי אליביה דאין בריה באחת והא מיחסר חסר ובעל כורחיה לאו דומיא דשלש היא דהא אין בריה באחת וכי תימא נוקים אליביה דיש בריה באחת אם כן אמאי פסול:

    חסרה קודם שחיטהפסלה:

    בכורות 39 עמוד א

    1או דלמא בכל סעודה וסעודה? אם תימצי לומר בסעודה ראשונה קודם אכילה או לאחר אכילה? קודם אכילה ודאי מעלי ליה כסמא, לאחר אכילה מאי? קודם שתיה או לאחר שתיה? וקודם שתיה ודאי מעלי ליה כשערי, לאחר שתיה מאי?

    2קשור או מותר? מותר ודאי מעלי ליה, קשור מאי? לבדו או עם חבירו? עם חבירו ודאי מעלי ליה, לבדו מאי?

    3בעיר ובשדה בשדה? ודאי מעלי ליה, בעיר מאי? בעי רב אשי: אם תימצי לומר בשדה גינה הסמוכה לעיר מאי? תיקו.

    4ר"ח בן אנטיגנוס אומר. אמר רב נחמן בר יצחק: ובלבד שיהו משולשים.

    5בעי מיניה פנחס, אחוה דמר שמואל, משמואל: אכל ולא איתסי למפרע הוי מומא, או מיכן ולהבא הוי מומא?

    6למאי נ"מ למימעל בפדיונו. אי אמרת למפרע הוי מומא מעיל,׃

    7ואי מיכן ולהבא הוי מומא לא מעיל, מאי? קרי שמואל עליה: (ישעיהו לג, כג) פסחים בזזו (בוז):

    מתני׳ · משנה

    8חוטמו שניקב, ושנפגם, ושנסדק. שפמו שניקבה, שנפגמה, שנסדקה.

    גמ׳ · גמרא

    9ת"ר ניקבו חוטמין זה לתוך זה מבחוץ הרי זה מום, מבפנים אינו מום. שפתו שניקבה ושנפגמה ושנסדקה, אמר רב פפא: תורא ברא דשיפתיה.

    מתני׳ · משנה

    10חוטין החיצונות שנפגמו, ושנגממו, הפנימים שנעקרו. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין בודקין מן התיומת ולפנים, ואף לא את התיומת.

    גמ׳ · גמרא

    11ת"ר התיומת, איזהו תיומת? מן התיומת ולפנים, ותיומת עצמה כלפנים. רבי יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על החיצונות בלבד. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין משגיחין על התיומת כל עיקר.

    12מאי קאמר? ותו, רבי יהושע בן קפוצאי היינו תנא קמא!

    13חסורי מיחסרא והכי קתני: איזהו הפנימית? מן התיומת ולפנים, ותיומת עצמה כלפנים. בד"א שנפגמו ושנגממו, אבל נעקרו שוחטין.

    14ר' יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על החיצונות, אבל פנימיות שנעקרו מישחט עלייהו לא שחטינן, אבל אפסולי מיפסל. ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין משגיחין על התיומת כל עיקר, ואפי' איפסולי לא איפסיל.

    15בעי רב אחדבוי בר אמי: יש מחוסר אבר מבפנים, או אין מחוסר אבר מבפנים? למאי? אי לבכור (דברים טו, כא) ״פסח או עור״ כתיב,׃

    16אי לקדשים, (ויקרא כב כב) ״עורת או שבור״ כתיב״! לאישחוטי ולאיפרוקי לא איבעיא לן, כי מיבעיא לן לאיפסולי מאי?״

    17(ויקרא כב, כא) ״תמים יהיה לרצון״ אמר רחמנא, תמים אין, חסרון לא. או דלמא תמים יהיה לרבות כל מום לא יהיה בו מה מום מאבראי אף חסרון. מאבראי׃

    18ת"ש (ויקרא ז, ד) ואת שתי הכליות ולא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש כוליות ותניא אידך יסירנה לרבות בעל כוליא אחת׃

    19סברוה דכ"ע אין בריה באחת דהא מיחסר חסר לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חסרון מבפנים שמיה חסרון ומר סבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון׃

    20אמר רב חייא בר יוסף דכ"ע יש בריה באחת וחסרון מבפנים שמיה חסרון ולא קשיא: כאן כשנבראה בשתים וחסרו כאן כשנבראה באחת מעיקרא׃

    21והא דומיא דשלש קתני מה שלש מעיקרא אף אחת מעיקרא׃

    22אלא הכא ביש בריה מעיקרא קמיפלגי מר סבר יש בריה באחת ומר סבר אין בריה באחת׃

    23ור' יוחנן אמר דכולי עלמא אין בריה באחת וחסרון מבפנים שמיה חסרון ולא קשיא כאן שחסרה קודם שחיטה כאן שחסרה לאחר שחיטה ולאחר שחיטה קודם קבלה מי שרי?

    תוספות

    שיהו משולשיןבתחלת שמונים ובסוף שמונים ובאמצע שמונים ובענין זה יש לפרש בפ' הקורא את המגילה (מגילה יט. ושם) גבי מגילה דאמר שאם הטיל בה ג' חוטין גידין כשרה דקאמר ובלבד שיהו משולשין פירוש בתחלת הדף ובאמצעו ובסופו ושם פירש"י שיהיה מראש הדף עד הגיד כמגיד לחבירו בין מלמעלה בין מלמטה וההיא דמכות (דף ט:) ודאי הוי כענין זה גבי ערי מקלט ושלשת שיהו משולשות שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון ולא אמרינן שיהו בראש ארץ ישראל ובסופה ובאמצעיתה וכאן פירש"י שיהו משולשים לשלשה חלקים שאם יראהו היום יבדקנו מכאן ליום כ"ו וחצי והדר ליום כ"ו כו' דהוא יום שמונים ודומה שפירש כך לפרש שיטה דמכות (שם) ומיהו לא לגמרי הוי כי ההיא שהיה לו לפרש שיבדוק לסוף עשרים ולסוף ארבעים ולסוף ששים שישאר מן השמונים עשרים לאחר בדיקה אחרונה כמו שיש עשרים קודם בדיקה ראשונה ולא יתכן לפרש כן כלל אלא כמו שפרשתי מתחלה כדמשמע בפ' הערל (יבמות דף פ.) גבי סריס חמה דמפרש כל שלא ראה שעה בכשרותו ופריך וליחוש שמא הבריא בינתים ומשני כיון דתחילתו וסופו לקוי לא חיישינן משמע דג' פעמים היינו תחלתה וסופה ואמצעה ונראה דכפרים המשולשים בכיצד מעברין (עירובין דף נז.) לא הוי לא כי האי ולא כי ההיא דמכות:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה שיהו משולשים כו' ליום כו' וחצי והדר ליום כו' וחצי והדר כו' ובד"ה ותיומת כו' עליה הס"ד ואח"כ מ"ה חיצונית שבאמצע הפה הס"ד ואח"כ מ"ה אין כו' מן המזבח לא נפסל ובד"ה מר דפסול כו' וחסרון להוי בפנים כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה שיהו כו' לסוף עשרים ולסוף ארבעים ולסוף ששים כו' כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ל״ט עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ל״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־479 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    או דלמא כו אם תימצי לומר בסעודה ראשונה כו' דאי אמרת בכל סעודה תו לא מיבעי מידי דודאי לא איכפת לן אי קודם אכילה או לאחר אכילה דהא בסעודה שניה אחר אכילה הוא ומוכלינן ליה אבל אם תימצי לומר דלא יהבינן ליה אלא בסעודה ראשונה שבכל יום מיבעי לן:

    קודם אכילה ודאי מעלי ליה כסמא כדרך סם שכל אדם שותה סם לרפואה קודם אכילה:

    לאחר אכילה מאי מי הויא בדיקה בהכי או לא:

    ה"ג קודם שתיה ודאי מעלי ליה כשערי שדרך בהמה לאכול שעורים קודם שתיה:

    מותר ודאי מעלי ליה דניחא ליה עלמא:

    עם חבירו נייח ליה בצוותא ומהניא ליה אכילה:

    בשדה ניחא ליה באוירא:

    גינה הסמוכה לעיר הויא כשדה או לא:

    ועוד 28 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 39a · Sefaria

    תוספות

    שיהו משולשין בתחלת שמונים ובסוף שמונים ובאמצע שמונים ובענין זה יש לפרש בפ' הקורא את המגילה (מגילה יט. ושם) גבי מגילה דאמר שאם הטיל בה ג' חוטין גידין כשרה דקאמר ובלבד שיהו משולשין פירוש בתחלת הדף ובאמצעו ובסופו ושם פירש"י שיהיה מראש הדף עד הגיד כמגיד לחבירו בין מלמעלה בין מלמטה וההיא דמכות (דף ט:) ודאי הוי כענין זה גבי ערי מקלט ושלשת שיהו משולשות שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון ולא אמרינן שיהו בראש ארץ ישראל ובסופה ובאמצעיתה וכאן פירש"י שיהו משולשים לשלשה חלקים שאם יראהו היום יבדקנו מכאן ליום כ"ו וחצי והדר ליום כ"ו כו' דהוא יום שמונים ודומה שפירש כך לפרש שיטה דמכות (שם) ומיהו לא לגמרי הוי כי ההיא שהיה לו לפרש שיבדוק לסוף עשרים ולסוף ארבעים ולסוף ששים שישאר מן השמונים עשרים לאחר בדיקה אחרונה כמו שיש עשרים קודם בדיקה ראשונה ולא יתכן לפרש כן כלל אלא כמו שפרשתי מתחלה כדמשמע בפ' הערל (יבמות דף פ.) גבי סריס חמה דמפרש כל שלא ראה שעה בכשרותו ופריך וליחוש שמא הבריא בינתים ומשני כיון דתחילתו וסופו לקוי לא חיישינן משמע דג' פעמים היינו תחלתה וסופה ואמצעה ונראה דכפרים המשולשים בכיצד מעברין (עירובין דף נז.) לא הוי לא כי האי ולא כי ההיא דמכות:

    Tosafot on Bekhorot 39a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירש"י בד"ה שיהו משולשים כו' ליום כו' וחצי והדר ליום כו' וחצי והדר כו' ובד"ה ותיומת כו' עליה הס"ד ואח"כ מ"ה חיצונית שבאמצע הפה הס"ד ואח"כ מ"ה אין כו' מן המזבח לא נפסל ובד"ה מר דפסול כו' וחסרון להוי בפנים כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה שיהו כו' לסוף עשרים ולסוף ארבעים ולסוף ששים כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 39a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ל״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־479 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 138 מילים

      נפתחת ב״או דלמא בכל סעודה וסעודה? אם תימצי…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״קשור או מותר? מותר ודאי מעלי ליה,…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״בעיר ובשדה בשדה? ודאי מעלי ליה, בעיר…״

      חכמים: רב אשי.

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״ר"ח בן אנטיגנוס אומר. אמר רב נחמן…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״בעי מיניה פנחס, אחוה דמר שמואל, משמואל:…״

      חכמים: שמואל.

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״למאי נ"מ למימעל בפדיונו. אי אמרת למפרע…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ואי מיכן ולהבא הוי מומא לא מעיל,…״

      חכמים: שמואל.

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חוטמו שניקב, ושנפגם, ושנסדק. שפמו שניקבה,…״

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר ניקבו חוטמין זה לתוך זה…״

      חכמים: רב פפא.

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חוטין החיצונות שנפגמו, ושנגממו, הפנימים שנעקרו.…״

      חכמים: רבי חנינא.

    11. קטע 1133 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר התיומת, איזהו תיומת? מן התיומת…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי חנינא.

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״מאי קאמר? ותו, רבי יהושע בן קפוצאי…״

      חכמים: רבי יהושע.

    13. קטע 1318 מילים

      נפתחת ב״חסורי מיחסרא והכי קתני: איזהו הפנימית? מן…״

    14. קטע 1435 מילים

      נפתחת ב״ר' יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין…״

    15. קטע 1524 מילים

      נפתחת ב״בעי רב אחדבוי בר אמי: יש מחוסר…״

      חכמים: רב אחדבוי בר אמי.

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״אי לקדשים, (ויקרא כב כב) ״עורת או…״

    17. קטע 1728 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא כב, כא) ״תמים יהיה לרצון״ אמר…״

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״ת"ש (ויקרא ז, ד) ואת שתי הכליות…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״סברוה דכ"ע אין בריה באחת דהא מיחסר…״

    20. קטע 2023 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חייא בר יוסף דכ"ע יש…״

      חכמים: רב חייא בר יוסף.

    21. קטע 2110 מילים

      נפתחת ב״והא דומיא דשלש קתני מה שלש מעיקרא…״

    22. קטע 2216 מילים

      נפתחת ב״אלא הכא ביש בריה מעיקרא קמיפלגי מר…״

    23. קטע 2328 מילים

      נפתחת ב״ור' יוחנן אמר דכולי עלמא אין בריה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף ל״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026