דף ביאור
מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳
מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־359 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
וב"ה פוטרין מן הקרבן דלא בעי שימור. אבל לענין טומאה מודו מדרבנן להחמיר גזרה יום י"א אטו תוך י"א יום דמטמאה בועלה מדאורייתא עד שתספור קצת יום המחרת כדיליף לקמן מיהיה לה:
טבלה יום שלאחריו דעבדה שימור קצת ושימור מעליא הוא אלא שתוך י"א יום אסור לעשות כן שלא תבא לידי ספק שמא תראה לאחר תשמיש ומצטרפין הימים לזיבה ואין טבילתה טבילה:
מטמאין משכב ומושב ואפילו בועלה מדרבנן גזרו אטו תוך י"א יום:
ופטורין מן הקרבן דהא עבדי שימור ואע"פ שחזרה וראתה אין מצטרפין לזיבה שהרי תחילת נדה היא:
גרגרן ממהר לחטוא שמא ירגיל בכך תוך י"א אבל לענין טומאה טהור:
וחייבין בקרבן ואפילו לא תראה למחר דהא בעי שימור והרי בעל זבה קטנה:
טבלה יום שלאחריו דעבדה קצת שימור ושמשה:
ה"ז תרבות רעה שמא תראה אחר כן ותצטרף לשלפניו ואין טבילתה טבילה:
ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Niddah 72a · Sefaria
תוספות
אף אתם השוו מדותיכם וא"ת ומאי ס"ד דב"ש הא ודאי לדידהו נמי איכא לאקשויי הכי וי"ל דקסברי ב"ש דיום י"א שהוא מדאורייתא אי מחמירינן ביה לטמא משכב ומושב אתי למימר ביה חיוב קרבן אבל ביום שלאחריו שהכל יודעין שהוא מדרבנן לא אתי לחיובי קרבן אי מחמירין ביה לטמויי משכב ומושב:
אמר רב כהנא ראתה שאני ואדרבה מנליה לרב הונא בתוך י"א יום בלא ראתה והיינו דקאמר רב כהנא הכי קא קשיא ליה פי' אדרב הונא ועוד תניא דלא כרב הונא:
Tosafot on Niddah 72a · Sefaria
מאירי
לענין ביאור כבר ביארנו במשנה שטבילת לילה ר"ל לזבה קטנה לליל השמור ולגדולה ליל שמחרתו שביעי אינה כלום וכן ברואה בתוך הי"א יום ר"ל קודם יום י"א וטבלה בליל השמור ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן בין לבית הלל וכן ביארנו שאם ראתה בי"א ושימרה את לילה וטבלה ביום י"ב כדין שומרת ולדעת בית שמאי ושימשה ביומה ואחר כך ראתה שלדעת בית שמאי מטמאין משכב ומושב צריך שתדע דרך ביאור שאף לדעת בית שמאי דוקא בראתה אבל אם לא ראתה אינן מטמאין משכב ומושב והוא שאמר רב כהנא ראתה שאני שאף זו מדברי סופרים ומגזרת ראיית נדה אטו ראיית זבה ולא כרב הונא שהיה אומר לדעת בית שמאי אף בלא ראתה וראיה לדבר ממה שאמרו הזב שראה ראיה ראשונה בית שמאי אומרין הרי הוא כשומרת יום כנגד יום ובכל יום השימור מגעה תלוי עד שיודע אם תראה ביום השימור ותהא טמאה או לא תראה ותהא טהורה ואף זו מגעו תלוי עד שיודע אם יראה פעם שניה להיותו זב לטומאה או לא יראה ויהא דינו כבעל קרי בעלמא ולבית הלל דינו כבעל קרי לגמרי ואוכל במעשר לשעתו אחר טבילה והלכה כבית הלל וכן מצינו שהמסיט את הטפה של ראיה ראשונה בית שמאי אומרין תולין כלומר עד שיודע אם יראה פעם שניה כדין הראשונה ובית הלל מטהרין כדין בעל קרי שאינו מטמא במשא ואע"פ שהלכה כבית הלל כמו שביארנו מ"מ לענין ביאור למדנו לבית שמאי מאחר שמקיש ראיה ראשונה של זב לשומרת יום כנגד יום ומפרש בה שתולין אלמא שאף בשומרת יום כנגד יום תולין עד שיודע אם תראה אם לאו וכל שלא ראתה אינה מטמאה משכב ומושב ומכל מקום רב הונא תירצה לדעתו שלא אמר אלא בבועל שומרת יום כנגד יום שאף רב הונא מודה אף לבית שמאי שביום השימור כל שלא ראתה לא ניטמא בועלה ולא דמה את הזב לזבה אלא לבועלה ועיקר הגירסא אינהו דשכיחא בה טומאה גזרו רבנן אינהו דלא שכיחי בה טומאה לא גזור רבנן ואין גורסין איהו דלא שכיח ביה דדמים באיש לא שכיחי ויש גורסין כן ואידי דתנא רישא הכי תנא ליה בסופא וזה שלדעתו מטמא משכב ומושב ואינה מטמאה את הבועל משום דמשכב ומושב שכיחי וגזרו ביה רבנן אלא שכל אלו שינויי דחיקי נינהו וכן שבמשנתנו בכל שתוך אחד עשר יום טבלה ביום שלאחריו ושימשה הרי זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין כלומר עד שיודע אם תראה כמו שביארנו וודאי דברי הכל היא אלמא בית שמאי אמר לזו אתם קורין תרבות רעה והלא לא נתכון זה אלא לבעול שומרת יום כנגד יום דאלמא לדידיה אף בלא ראתה טמא דברים דחוקים הם שהרי במשנתנו אמרו ומודים ברואה בתוך אחד עשר וכו' וודאי אכלה סופא קאי ועיקר הגירסא דרב הונא קתני לה ולא גרסינן תניא אלא דתניא ויש גורסין תניא מילתא באפי נפשה אלא שמכל מקום אף הם מפרשים דלסיועי לרב הונא אתיא והכל עולה לענין אחד:
Meiri on Niddah 72a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בא"ד וכן צ"ל לפרש"י כו' לאו דוקא דבתרתי סגי כשראתה בב' עד הלילה עכ"ל וכן לפר"י צ"ל דתלתא יומי ב"ה לאו דוקא מאחר שכבר ראתה ב' ב"ה ובשלישי תראה באיזה שעה שיהיה בלילה כו' כמ"ש התוס' פרק כיצד צולין ע"ש ודע לפר"י ראיית בין השמשות עולה לב' ימים דמקצתו בסוף היום ומקצתו בתחלת יום שאחריו וכה"ג איכא לעיל בס"פ בא סימן גבי רואה ב' גריסין והשתא אין כאן לא סוף היום ולא תחלת היום שיעלה לה שימור ואמצע היום ודאי דלא הוה לה שימור כמ"ש התוס' שם וכן נראה מתוס' דנזיר ע"ש וכתבנו בזה לפי שמהרש"ל דחק עצמו בזה פרק כיצד צולין בע"א ע"ש:
Chidushei Halachot on Niddah 72a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת נדה, דף ע״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־359 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 16 מילים
נפתחת ב״וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: פְּטוּרִים מִן הַקׇּרְבָּן.…״
- קטע 219 מילים
נפתחת ב״טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר…״
- קטע 321 מילים
נפתחת ב״וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן, וּמוֹדִים…״
- קטע 412 מילים
נפתחת ב״טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה — הֲרֵי זֶה…״
- קטע 525 מילים
נפתחת ב״גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: וְשָׁוִין בִּטְבִילַת לַיְלָה לְזָבָה…״
- קטע 619 מילים
נפתחת ב״לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם,…״
- קטע 723 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: מַאי…״
- קטע 829 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא,…״
- קטע 924 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם! אִם…״
- קטע 1014 מילים
נפתחת ב״אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: אִם הֲבֵיאנוּהוּ לִידֵי…״
- קטע 1131 מילים
נפתחת ב״וְעוֹד מִדִּבְרֵיכֶם אַתֶּם נוֹשְׁכִין, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין: טָבְלָה…״
- קטע 1219 מילים
נפתחת ב״וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לְקׇרְבָּן, לֹא יִשְׁוֶה…״
- קטע 1327 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב הוּנָא: מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ שֶׁבַּשֵּׁנִי, בֵּית…״
- קטע 1427 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן?…״
- קטע 155 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב כָּהֲנָא: רָאֲתָה שָׁאנֵי.…״
- קטע 1610 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב יוֹסֵף: וְכִי רָאֲתָה, מַאי הָוֵי?…״
- קטע 1728 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: רַב כָּהֲנָא…״
- קטע 1820 מילים
נפתחת ב״וְעוֹד תְּנַן: הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳ · קטע 14 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: טָבְלָה…”
- רב כהנא [השני] · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
תלמיד מובהק של רב ולמד תורה גם משמואל.
מקור: מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳ · קטע 15 — “אָמַר רַב כָּהֲנָא: רָאֲתָה שָׁאנֵי.”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת נדה דף ע״ב עמוד א׳ · קטע 17 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: רַב כָּהֲנָא הָכִי קָא…”
לשון המקור
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: פְּטוּרִים מִן הַקׇּרְבָּן.
טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן, וּמוֹדִים בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה — שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.
טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה — הֲרֵי זֶה תַּרְבּוּת רָעָה, וּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִין.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: וְשָׁוִין בִּטְבִילַת לַיְלָה לְזָבָה — שֶׁאֵינָהּ טְבִילָה, וְשָׁוִין בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה — שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.
לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין מִקׇּרְבָּן.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: מַאי שְׁנָא יוֹם אַחַד עָשָׂר מִיּוֹם תּוֹךְ אַחַד עָשָׂר? אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן?
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁכֵּן יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִצְטָרֵף עִמּוֹ לְזִיבָה, תֹּאמְרוּ בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר, שֶׁאֵין יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִצְטָרֵף עִמּוֹ לְזִיבָה?!
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם! אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה — יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן, וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לַקׇּרְבָּן — לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: אִם הֲבֵיאנוּהוּ לִידֵי טוּמְאָה לְהַחֲמִיר, לֹא נְבִיאֵהוּ לִידֵי קׇרְבָּן לְהָקֵל.
וְעוֹד מִדִּבְרֵיכֶם אַתֶּם נוֹשְׁכִין, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין: טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן. אַף אַתֶּם הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם: אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה, יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן.
וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לְקׇרְבָּן, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה! אֶלָּא לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל; הָכָא נָמֵי — לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל.
אָמַר רַב הוּנָא: מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ שֶׁבַּשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁטָּבְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִילּוּ חָזְיָא מְטַמְּאָה, הַשְׁתָּא נָמֵי מְטַמְּיָא.
אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאָה מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן!
אָמַר רַב כָּהֲנָא: רָאֲתָה שָׁאנֵי.
אָמַר רַב יוֹסֵף: וְכִי רָאֲתָה, מַאי הָוֵי? רְאִיָּיה דְּנִדָּה הִיא!
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: רַב כָּהֲנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ — בִּשְׁלָמָא הֵיכָא דְּרָאֲתָה, גָּזְרִינַן רְאִיָּיה דְּנִדָּה אַטּוּ רְאִיָּיה דְּזָבָה, אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא רָאֲתָה, מַאי נִגְזַר בָּהּ?
וְעוֹד תְּנַן: הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּבַעַל קֶרִי.