בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳פרק 3 המפלת חתיכה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳

    מסכת נדה דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־470 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    לְחַלֵּק בֵּין עֵרֶךְ אִישׁ לְעֵרֶךְ אִשָּׁה.

    יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ הָרֹאשׁ עִמָּהֶן.

    וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין הָרֹאשׁ עִמָּהֶן, אֲבָל הָרֹאשׁ עִמָּהֶן — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר.

    לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים.

    בְּשָׁלֵם — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בִּמְחוּתָּךְ, דְּמָר סָבַר: בְּשָׁלֵם הוּא דְּקָחָשֵׁיב, בִּמְחוּתָּךְ לָא קָחָשֵׁיב, וּמָר סָבַר: בַּמְחוּתָּךְ נָמֵי חָשֵׁיב.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: טַעְמָא דְּיָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. תַּרְוַיְיהוּ לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים.

    אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְקָמִיפַּלְגִי בְּדִשְׁמוּאֵל.

    תְּנַן: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. מִדְּקָאָמַר ״מְסוֹרָס״, מִכְּלָל דִּמְחוּתָּךְ כְּתִקְנוֹ, וְקָאָמַר מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד — קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן!

    אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן, אֵימָא: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס.

    וְהָא ״אוֹ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ שָׁלֵם, וְזֶה וָזֶה מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד.

    אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתַנָּאֵי, יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ. מַאי קָאָמַר?

    אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ כְּתִקְנוֹ.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: מִכְּלָל דְּבִמְסוֹרָס, רוּבּוֹ נָמֵי לֹא פּוֹטֵר? הָא קַיְימָא לַן דְּרוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ!

    אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים.

    תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָצָא מְחוּתָּךְ (אוֹ) מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים.

    וְאֵיזֶהוּ כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים? מִשֶּׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצְאוּ צְדָעָיו. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: (מִשֶּׁיֵּצֵא) [מִשֶּׁתֵּצֵא] פַּדַּחְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשֶּׁיֵּרָאוּ קַרְנֵי רֹאשׁוֹ.

    מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַהוּ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה.

    גְּמָ' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָבְרָה נָהָר וְהִפִּילָה — מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן.

    תְּנַן: אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. אַמַּאי תֵּשֵׁב לְנִדָּה? לֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן.

    מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא הוּחְזְקָה עוּבָּרָה, וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — כְּשֶׁהוּחְזְקָה עוּבָּרָה.

    תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁיָּצְאָה מְלֵאָה, וּבָאָה רֵיקָנִית — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר מִסָּפֵק.

    וְאַמַּאי? הַלֵּךְ אַחַר רוֹב בְּהֵמוֹת, וְרוֹב בְּהֵמוֹת וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן, וְהַאי פָּשׁוּט הוּא!

    אָמַר רָבִינָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: רוֹב בְּהֵמוֹת יוֹלְדוֹת דָּבָר הַפּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וּמִעוּטָן יוֹלְדוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וְכׇל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

    אִי כׇּל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, הָא מִדְּלָא מְטַנְּפָה בְּכוֹר מְעַלְּיָא הוּא! אֶלָּא אֵימָא: רוֹב יוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

    כִּי אֲתָא רַבִּין אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: