דף ביאור
מסכת נדה דף כ״ה עמוד א׳פרק 3 המפלת חתיכה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף כ״ה עמוד א׳
מסכת נדה דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־500 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
פְּרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאֵי לֵיהּ לְאַדָּא דַּיָּילָא עַד פַּלְגֵיהּ, וְכוּלֵּי עָלְמָא קָאֵי לִפְרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא עַד חַרְצֵיהּ.
שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַבִּי: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא בָּשָׂר מַהוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.
אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא — מָלֵא דָּם טְמֵאָה נִדָּה, מָלֵא בָּשָׂר טְמֵאָה לֵידָה.
אָמַר לֹיה: אִילְמָלֵי דְּבַר חָדָשׁ אָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ — שְׁמַעְנוּךָ. עַכְשָׁיו,
מִדְּהָא קַמַּיְיתָא כִּיחִידָאָה קָאָמַר — כְּסוֹמְכוֹס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, הָא נָמֵי — שֶׁמָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמָרָהּ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר שֶׁאֵינוֹ מְרוּקָּם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וָלָד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ וָלָד.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּעָכוּר דִּבְרֵי הַכֹּל וָלָד, אוֹ דִּלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת? תֵּיקוּ.
מֵיתִיבִי: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא — ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עוֹר לָאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹצַר.
אַלְמָא: בְּעוֹר תַּלְיָא מִילְּתָא, לָא שְׁנָא עָכוּר וְלָא שְׁנָא צָלוּל.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת — לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, שְׁמַע מִינַּהּ.
וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד.
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֶלָּא אָמְרוּ, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה דַּקָּה — טִינּוּף, בְּגַסָּה — שִׁלְיָא, בְּאִשָּׁה — שָׁפִיר וְשִׁלְיָא.
וְאִילּוּ שָׁפִיר בִּבְהֵמָה לָא פָּטַר, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — מִשּׁוּם הָכִי.
אִשָּׁה דְּרַבִּי בַּהּ קְרָא, פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר; בִּבְהֵמָה דְּלָא רַבִּי קְרָא, לָא פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת, מִכְּדֵי סְבָרָא הוּא, מַאי שְׁנָא אִשָּׁה, וּמַאי שְׁנָא בְּהֵמָה?
מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפְשָׁט פְּשִׁיט לֵיהּ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וְאָזֵיל הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא.
גַּבֵּי אִשָּׁה, דְּמָמוֹנָא הוּא — סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא.
גַּבֵּי בְּהֵמָה, דְּאִיסּוּרָא הוּא דְּאִיכָּא לְגַבֵּי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה — סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא; הָכִי נָמֵי גַּבֵּי אִשָּׁה — סְפֵק טוּמְאָה לְחוּמְרָא.
וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהָא קְרָא קָאָמַר! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב: הָא רַבִּי, הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ?
אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה חוֹשֶׁשֶׁת. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: מֵעוֹלָם לָא דָּכוּ שָׁפִיר בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּמַנַּח עֲלֵיהּ חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַאי גִּיסָא וְחַזְיֵהּ מֵהַאי גִּיסָא. אֲמַר: אִם אִיתָא דְּוָלָד הוּאי — לָא הֲוָה זִיג כּוּלֵּי הַאי.
וְאִם הָיָה מְרוּקָּם וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שָׁפִיר מְרוּקָּם? אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ מֵרֹאשׁוֹ, וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל זְבוּב. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה. שְׁנֵי חֳוטָמִין כִּשְׁתֵּי טִיפִּים שֶׁל זְבוּב.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: וּמְקוֹרָבִין זֶה לָזֶה, וּפִיו מָתוּחַ כְּ״חוּט הַשַּׂעֲרָה״, וּגְוִיָּתוֹ כַּ״עֲדָשָׁה״, וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה — נִדּוֹנָה כִּ״שְׂעוֹרָה״ לְאׇרְכָּהּ.
וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ, וְעָלָיו מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָּה תַּקְפִּיאֵנִי עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי״.
וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם — שֶׁהַמַּיִם עַזִּין