בוני התלמוד

    מסכת נדרים דף ד׳ עמוד א׳

    פרק א׳ - כל כנויי

    Also cited as: Nedarim 4a, Chapter 1 Kol Kinnuyei

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לענין מלקות פליגי - למאן דאמר חיילא עליה נזירות מלקינן ליה דמטמא עצמו בבית הקברות ולמ"ד לא חיילא עליה נזירות דלא מלקינן ליה הואיל ובבית הקברות נדר אבל לכולי עלמא לאלתר הוי נזיר וליכא בל תאחר דאמרינן נמי אי אכל קם ליה בבל תאכל:

    דקא מאחר לנזירות דטהרה - דלאלתר מבעי ליה למיפק חוץ מבית הקברות ולמינזר נזירותיה בטהרה:

    וכן נזיר - בעלמא שטימא עצמו במזיד אע"ג דמחלל לנזירות קם ליה בבל תאחר דנזירות דטהרה:

    רב אחא אמר - מאי בל תאחר איכא בנזיר איכא בל תאחר דתגלחת דכי נפקי ימי נזירותיה בעי לגלח עצמו ולאיתויי קרבן ואי מאחר לתגלחת קאי בבל תאחר:

    ואפי' למ"ד תגלחת אינה מעכבת - בקרבן אפ"ה מצוה לגלח וקאי בבל תאחר באותה מצוה:

    בבל תאחר קרבנותיו - דאי משהי ליה לקרבן עובר בבל תאחר:

    כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמו' - דמיחייב אדם קאי עלייהו בבל תאחר ולא ילפינן מהא הקישא דנדרים:

    מהו דתימא חידוש הוא - מעשה דנזיר אהכי מקילי ביה דלא קאי בבל תאחר דלא נפקי קרבנותיו מהאי קרא דחטאות ואשמות:

    דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר - דאם אמר הרי עלי חטאת נזיר לא אמר כלום ולא מיחייב ולא מידי משא"כ בשאר קרבנות דכל קרבן שאמר אדם הרי עלי (חטאות) כך וכך מתפיס ומיחייב לאיתויי וכיון דחידוש הוא אימא לא קאי עליה בבל תאחר. דבשאר קרבנות להכי איצטריך למיכתב הכא לאקושי לנדרים דקאי נמי בבל תאחר:

    והא חטאת חלב דאינה מתפיסה בנדר - דאי אמר הרי עלי חטאת לא אמר כלום ואפ"ה כי אכל חלב דמיחייב להביא חטאת קאי בבל תאחר:

    הואיל ואם אמר הריני נזיר אפי' מחרצן - כלומר דאפילו בחרצן בלבד הזיר עצמו הוי נזיר נמי לכל דהיינו חידוש דאיהו לא נדר אלא בחרצן בלבד (ומיתסר) ואפילו הכי מיתסר בכל מידי דמשכר והואיל וחידוש הוא לא ליקום עליה בבל תאחר כבשאר קרבנות קמשמע לן הקישא דקאי בבל תאחר:

    עד שיזיר מכולן - דאי [אמר הריני] נזיר מחרצן לא הוי כלום עד שיזיר בכל אכתי מאי חידושא איכא:

    ועוד האי חידושא - דקאמר לחומרא הוא והיינו חומרא דאיהו לא נזר אלא בדבר אחד והוי נזיר בכולן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נדרים ד עמוד א

    1רב אחא בר יעקב אמר: כגון דנדר והוא בבית הקברות.

    2הניחא למ''ד לא חיילא עליה נזירות מאלתר. אלא למ''ד מאלתר חיילא עליה, מי איכא ״בל תאחר״? ועוד: האמר מר בר רב אשי: חיילא נזירות עליה מאלתר, וכי פליגי לענין מלקות פליגי!

    3אפ''ה קם ליה בבל תאחר״, משום דקא מאחר נזירות דטהרה. א''ר אשי: הואיל וכן, נזיר שטימא עצמו במזיד עובר משום ״בל תאחר דנזירות טהרה.

    4רב אחא בריה דרב איקא אמר: עובר בבל תאחר תגלחתו.

    5ולא מיבעיא למ''ד תגלחת מעכבת, אלא אפי' למ''ד תגלחת אינה מעכבת, מצות גילוח מיהא לא מיקיים.

    6מר זוטרא בריה דרב מרי אמר: עובר בבל תאחר קרבנותיו.

    7ומן הכא נפקא ליה? מהתם נפקא ליה: (דברים כג:כב) ״כי דרוש ידרשנו״ אלו חטאות ואשמות!

    8מהו דתימא: חידוש הוא שחידשה תורה בנזיר.

    9מאי חידוש? אילימא דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר. הרי חטאת חלב, שאין מתפיסה בנדר, ועובר בבל תאחר!

    10אלא: מאי חידושיה סד''א הואיל ואם אמר ״הריני נזיר״ אפילו מן חרצן הוי נזיר לכל, אימא לא ליעבור עליה משום ״בל תאחר״ קמ''ל׃

    11הניחא למ''ד כי נזיר מן חרצן הוי נזיר לכל, אלא לר''ש דאמר אין נזיר עד שיזיר מכולן מאי איכא למימר? ועוד: האי חידוש לחומרא הוא!

    12אלא: מאי חידושיה? דסד''א הואיל׃

    תוספות

    כגון שנדר והוא בבית הקברות - דבעודו עומד לשם נזירות לא חל עליה עד דנפיק משם - וידכי ויקבל ויחול לנזירות עליה הילכך קאי בבל תאחר שמוטל עליו לצאת וליטהר ולהתחיל נזירות:

    הניחא למ"ד לא חיילא עליה נזירות בעודו בבית הקברות - פלוגתא היא בפרק ג' דנזיר (דף טז): ועוד האמר מר בר רב אשי במיחל כ"ע לא פליגי דחיילא אם שותה ביין או מגלח לוקה בעודו נמי בבית הקברות חל נזירות עליו כי פליגי למילקי על הטומאה אם התרו בו בעודו לשם צא משם כי נזיר אתה רבי יוחנן סבר כיון דחיילא לענין שאר דינין לקי ור"ש בן לקיש סבר לא לקי משום טומאה דאכתי לא חל עליו נזירות טהרה אבל ודאי חל הנזירות לענין שאר דינין לשתות יין ולגלח וא"כ מאי בל תאחר איכא:

    וכי פליגי לענין מלקות - לאו דוקא אלא כלומר לענין מלקות דטומאה אבל מודה דמלקות איכא אי שותה יין או מגלח ומשני אפ"ה קאי בבל תאחר לנזירות דטהרה חל עליו שיש לו לעשות נזירות דטהרה:

    משום בל תאחר דתגלחת - לעולם מיירי דשילם נזירות בטהרה מכל מקום מצוה לגלח שערו ולתתו תחת הדוד ומשהה התגלחת עובר בבל תאחר משמע קצת לאחר שלשים יום לא גילח יגלח מדקאמר דאיכא עליה משום בל תאחר:

    בל תאחר קרבנותיו - אם השלים ימי נזירותו ולא הביא איכא בל תאחר:

    דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות - דפשטיה דקרא כי תדור נדר לא תאחר לשלמו אבל בחובה לא אשמעינן ונפקא מינה מידרשנו ומשמע ליה חטאת נזיר בכלל שאר חטאות:

    דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר - שאם אומר הרי עלי חטאת נזיר לא אמר כלום דחטאת נזיר אינו בא בנדר ובנדבה ולהכי פריך מחטאת חלב דכמו כן אם לא אכל חלב ואמר הרי עלי חטאת חלב לא אמר כלום וכן כל חטאת והא דנקט חלב זהו רגילות דנקט חטאת חלב מכל שאר חטאות אבל י"מ דלא מתפיס פירוש דא"צ לומר הרי זה חטאתי ול"נ דא"כ מאי פריך מחטאת חלב האמר בהדיא בחולין דאם לא אמר הרי זו לחטאתי דאינו קרב:

    חידוש לחומרא הוא - ואע"ג דבדוכתא אחריתא אמר חידוש אע"פ שהוא לחומרא כגון גבי עד זומם מיהו הכי פריך אדרבה כל שכן שיש לנו לומר שהוא בבל תאחר מ"ש משאר חטאות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אילימא לא מתפיס ליה לחטאת בנדר - יש מי שפירש שאין צריך להתפיסו בנדר, דכיון שנדר בנזיר ממילא חייב להביא קרבנות נזיר. ופרכינן הרי חטאת חלב שאין מתפיסה בנדר, שאף חטאות אינו צריך להתפיסן בנדר דמכי אכל חלב איחייב ליה בחטאת. ואיכא למידק דאם כן היינו חדוש לחומרא כדאקשינן לקמן לאידך. וי"ל דאין זה חדוש לחומרא, אלא הדין נותן כך, שאותם שנדר בהתפסתו שייך בהו טפי בל תאחר, אבל אותן שבאין ממילא שלא מחמת נדרו והתפסתו לא יהא עובר עליהם בבל תאחר. ויש מפרשים לא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר, אילו אמר הרי זה חטאת נזיר או אמר הרי עלי חטאת נזיר אינו כלום, הואיל ואינו נזיר דאין חטאת נזיר באה נדבה, מה שאין כן (בשאכל) [בשאר לפי הש"מ] קרבנות, שאילו אמר הרי עלי עולה או שלמים מיתפסי בנדרו, וחייב להביא, והיינו חדוש לקולא. וחטאת חלב נמי דכוותיה דאינו מתפיס בנדר (כזה) [בזה לפי הש"מ], ואפילו מי שמחויב חטאת ואמר הרי זו חטאת לא אמר כלום, עד שיאמר הרי זו (לחטאת) [לחטאתי לפי הש"מ] כדאיתא לקמן, וזה יותר נכון מן הראשון.

    סלקא דעתך אמינא הואיל ואם גלח על אחד משלשתן יצא אימא לא - כלומר אפילו לא הביא מקרבנותיו כלל לא ליחייב משום בל תאחר, וכ"ש בשגלח כבר על אחד מהם דכבר יצא. ודייקינן לה מלשון הואיל ואם גלח, ולא קאמר הואיל וגלח על אחת, קמ"ל הקישא דעובר על בל תאחר, ואפילו בשהביא אחד מקרבנותיו (יצא) [ויצא לפי הש"מ], מכל מקום התורה חייבתו משום בל תאחר על כולן.

    מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף ד׳ עמוד א׳

    מסכת נדרים דף ד׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־194 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדרים דף ד׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026