אמר לה מופר ליכי למחר מהו — דהא קיימיה לנדריה היום דכיון דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה:
או דלמא כיון [דלא] אמר — ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר:
אם תמצא לומר כיון דקיימו היום — ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו בידים ולא הוי הפרה כלל:
אמר לה קיים ליכי שעה — אחת מהו:
או דלמא הא לא אמר לה — מופר ליכי לאחר שעה אחת:
אם תמצא לומר — דתיהוי קיום הואיל ולא אמר לה:
מיהו אמר לה — מופר ליכי לאחר שעה מהו:
מי אמרינן כיון — דאמר לה קיים ליכי שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי מופר דכל היום כשר להפרת נדרים וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי מופר:
ושמע בעלה ואמר ואני — כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו:
ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר — דליהוי נזיר:
אבל הריני נזירה דילה — דקאמרה איהי שעה אחת:
קיימיה — בעל משום לאתפוסי בה דידיה:
אבל לאחר שעה — דכבר חל נזירות עילויה:
אי בעי למיפריה — אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר:
לא — מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך:
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל — דאין הבעל מיפר אלא בשותפות כדמפרש לעיל (נדרים דף סח:):
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב — כדמפרש בגמ':
בזה יפה כח האב מכח הבעל — דנתרוקנה רשות לאב:
שהבעל מיפר בבגר — כדאמרינן במסכת כתובות (דף נז.) הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה נודרת שמאכילה הואיל והוי חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר לה:
אב אינו מפר בבגר — כדכתיב בנעוריה ולא בבגרותה:
גמ' בנעוריה בית אביה — כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע הלכך כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
אם היו תהיה לאיש — בשני הויות הכתוב מדבר:
