מסכת נדרים דף ע״ב עמוד ב׳

מתני׳ · משנה

1דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין. שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר.

גמ׳ · גמרא

2בעי רמי בר חמא: בעל, מהו שיפר בלא שמיעה? (במדבר ל, ח) ״ושמע אישה״ דוקא הוא, או לאו דוקא הוא?

3אמר רבא, ת"ש דרך תלמידי חכמים, עד שלא יצאת בתו מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא לא שמע!

4לכי שמע הוא דמיפר. א"כ כי לא שמע, למה ליה למימר? הא קמשמע לן: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי.

5ת"ש מסיפא: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה. הכא נמי, דאמר לה: ״לכי שמענא״.

6ת"ש האומר לאשתו ״כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין״ לא אמר כלום. ״הרי הן מופרין״, רבי אליעזר אומר: מופר. והא לא שמע.

7הכא נמי, דאמר: ״לכי שמענא״. ולמה לי מן השתא? לכי שמע ליפר לה! קסבר: דלמא מטרידנא ההיא שעתא.

8תא שמע: האומר לאפוטרופוס ״כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר״, והפר לה, יכול יהו מופרין תלמוד לומר: (במדבר ל, יד) ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״. דברי רבי יאשיה.

9אמר לו רבי יונתן: מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו?

10ואפילו רבי יאשיה לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, אבל דכולי עלמא שלוחו של אדם כמותו. והא לא שמיע ליה!