בוני התלמוד

    מסכת נדרים דף נ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    המיוחדתליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:

    רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפהאלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:

    קרביטיןלולאות שבו:

    קרביטין מי אית ליההכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:

    דצלעימוכרי עורות:

    ערסא דצלאשל עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:

    מטה מסרגין אותה על גבהשכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:

    משישופם בעור הדגשמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:

    למה לי שיפת עור הדגוהלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור:

    הא והאמסתרגין מגופן:

    לעיולי ולאפוקי אבזיונישמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה:

    אעולי ואפוקי באבקתאשקושרין לו לאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין:

    שנקליטיה יוצאיןכדאמרי' התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב' מרגלותיה ומניחה ודיו:

    הלכה כרבן שמעוןדאמר מתיר קרביטין:

    מתני' לתחומהבתוך אלפים אמה:

    לעיבורההיינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר:

    גמ' אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאיוקרי ליה ביריחו:

    אימא ואפילו בתחומההוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי:

    תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר:

    מן האגף ולפניםמן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור:

    יכול ילך לביתו ויסגירע"י שלוחו:

    ת"ל אל פתח הביתשל מנוגע צריך לעמוד:

    הכי גרסינן על השקוףעל עובי המפתן:

    עד שיצא מן השקוףדעל השקוף איקרי בית:

    בצדי השקוףמבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ:

    שאני גבי בית וכו'אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נדרים 56 עמוד ב

    1מידי דהוה אמטה המיוחדת לכלים, דתניא: אם היתה מטה המיוחדת לכלים אין צריך לכפותה.

    2אלא אי קשיא הא קשיא, דתניא, רשב"ג אומר: דרגש מתיר קרביטיו והוא נופל מאליו. ואי דרגש ערסא דגדא הוא, קרביטין מי אית ליה? כי אתא רבין, אמר: שאילתיה לההוא מרבנן ורב תחליפא בר מערבא שמיה, דהוה שכיח בשוקא דצלעי, ואמר לי: מאי דרגש ערסא דצלא.

    3איתמר, איזהו מטה ואיזהו דרגש? אמר רבי ירמיה: מטה מסרגין אותה על גבה, דרגש מסרגין אותו מגופו. מיתיבי: כלי עץ מאימתי מקבלין טומאה? המטה והעריסה משישופם בעור הדג. ואי מטה מסתרגת על גבה, למה לי שיפת עור הדג?

    4אלא הא והא מגופן. מטה אעולי ואפוקי בבזיני, דרגש אעולי ואפוקי באבקתא.

    5א"ר יעקב בר אחא אמר רבי: מטה שנקליטיה יוצאין, זוקפה ודיו. א"ר יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כרשב"ג:

    מתני׳ · משנה

    6הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר, ואסור ליכנס לעיבורה. אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים.

    גמ׳ · גמרא

    7מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי? א"ר יוחנן, דאמר קרא: ״(יהושע ה״, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו'״, מאי ביריחו? אילימא ביריחו ממש, והכתיב: ״(יהושע ו״, א) ״ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא ש"מ בעיבורה.

    8אימא אפי' בתחומה! הא כתיב ״בתחומה (במדבר לה״, ה) ומדותם מחוץ לעיר.

    9הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. אבל מן האגף ולחוץ לא. מתיב רב מרי: (ויקרא יד, לח) ״ויצא הכהן מן הבית״, יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל (ויקרא יד, לח) ״אל פתח הבית״. אי אל פתח הבית, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר תלמוד לומר: ״מן הבית״, עד שיצא מן הבית כולו.

    10הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר. ומנין שאם הלך לביתו והסגיר, או שעמד תחת השקוף והסגיר, שהסגירו מוסגר ת"ל (ויקרא יד, לח) ״והסגיר את הבית״, מכל מקום. שאני גבי בית, דכתיב: ״מן הבית״, עד שיצא מן הבית כולו.

    תוספות

    דרגש מתיר קרביטיו והעור נופלקרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:

    ערסא דצלאמטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:

    מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:

    דרגש סירוגין מבפני'תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:

    ל"ל שיפת עור הדגוהלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:

    בבזייניבבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:

    באבקתאלולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:

    שנקליטיה יוצאיןשנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:

    זוקפהפורס בגד באותן לולאות שבראשי הנקליטין והוי כאילו כפוי שאינו ראוי לישיבה:

    מותר ליכנס לתחומהדעד התחום אינו נקרא על שם העיר אבל עיבור נקרא על שם העיר:

    מן האגףמקום הגפת הדלת:

    אלא שמע מינה בעיבורה קאיוקרי ליה יריחו:

    ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמהאלמא תחום איקרי חוץ לעיר:

    יכול ילך לביתו ויסגורע"י שליח או על ידי חבל ארוך תלמוד לומר אל פתח הבית אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר דליכא לקיומי בענין אחר שהרי צריך הוא לצאת מן הבית:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    מתני' הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומהכלומר תוך תחום שבת דהיינו אלפים אמה ואסור ליכנס לעיבורה פי' תוך שבעים אמה ושירים שמשם ולפנים נדון מן העיר ומשם ואילך מודדין תחום שבת כדאיתא במסכת עירובין [דף נז.] אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים פירוש מהגפת הדלתות ולפנים [מלשון] יגיפו הדלתות ומן האגף ולחוץ מותר אפי' תחת המשקוף:

    מהדורה: Vilna, 1884 · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף נ״ו עמוד ב׳

    מסכת נדרים דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־287 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    המיוחדת ליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:

    רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:

    קרביטין לולאות שבו:

    קרביטין מי אית ליה הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:

    דצלעי מוכרי עורות:

    ערסא דצלא של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:

    מטה מסרגין אותה על גבה שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:

    משישופם בעור הדג שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    דרגש מתיר קרביטיו והעור נופל קרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:

    ערסא דצלא מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:

    מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:

    דרגש סירוגין מבפני' תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:

    ל"ל שיפת עור הדג והלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:

    בבזייני בבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:

    באבקתא לולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:

    שנקליטיה יוצאין שנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    ריטב"א

    מתני' הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה כלומר תוך תחום שבת דהיינו אלפים אמה ואסור ליכנס לעיבורה פי' תוך שבעים אמה ושירים שמשם ולפנים נדון מן העיר ומשם ואילך מודדין תחום שבת כדאיתא במסכת עירובין [דף נז.] אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים פירוש מהגפת הדלתות ולפנים [מלשון] יגיפו הדלתות ומן האגף ולחוץ מותר אפי' תחת המשקוף:

    Ritva on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Vilna, 1884 · unknown

    מאירי

    מטה שנקליטיה יוצאין ממנה ר"ל שני פסין גבוהין מאמצעיתה אחד מצד ראש המטה ואחד מצד מרגלותיה לפרוס עליהם את הכילה להגין מזבובים ומאבק התקרה הואיל ואי אפשר להפכה אין צריך לכפותה אלא זוקפה על צדה והוא שוכב על מטה אחרת כפויה או על גבי קרקע לדעת קצת וכבר ביארנו ענינים אלו באחרון של מועד קטן:

    כבר ידעת שהכלים אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן יראה מסוגיא זו שהמטה אם סירוגה מגבה גמר מלאכתה משנסתרגה שהרי אינה ראויה להחליקה בעור הדג ליפותה שהרי אין יפיה נראה הואיל ומכוסה היא בחבלים ואם כן מה שאמרו המטה והמכסה משישופם בעור הדג ר"ל שיחליק זרועות המטה בעוד הדג פירושה כשהיא מסורגת בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן ר"ל שהחבלים עוברים בנקבים שבתוך אמצע הארוכות והם היו סתם מטות באותו זמן שהרי הקשו מזו למה שאמרו שסירוגה מגבה שאם כן שיפת עור הדג למה לי ותירצו הא והא ר"ל בין מטה בין דרגש סירוגה מתוכה אלא מטה אפוקי ועיולי בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן דרגש עיולי ואפוקי באבקתא ר"ל לולאות הנקראות קרביטין כמו שביארנו ומכל מקום כל שנסתרגה מגבה יראה שזו היא גמר מלאכתה ומקבלת טומאה אף בלא שיפת עור הדג:

    כשהכהן רואה את הנגע בבית ורואה שצריך להסגירו או להחליטו צריך שיצא הוא מן הבית שנאמר ויצא הכהן מן הבית ולא שילך לביתו ויחליט או יסגיר על ידי חבל ארוך או על ידי שליח שהרי כתיב אל פתח הבית וכן לא שיעמוד מן האיגוף ולחוץ ר"ל תחת המשקוף שהרי כתיב מן הבית כלומר שיצא מכל הבית אפילו מתחת המשקוף הא כיצד עומד בצד חיצון של משקוף ומסגיר או מחליט ואע"פ שלענין נדרים מן האגוף ולחוץ כלחוץ בזו החמירו מדכתיב ביה מן הבית עד שיצא מכל הבית ובדיעבד מיהא אם הלך לביתו או עמד תחת המשקוף והסגיר הסגרו הסגר שנאמר והסגיר את הבית מכל מקום וכל שכן בהחלט:

    Meiri on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    רש"י בד"ה מתניתין צ"ל מה"ד לתחומה ואח"כ מה"ד לעיבורא יכול לילך כצ"ל לעמוד הס"ד ולחוץ הס"ד ואחר כך מה"ד שאני גבי בית כצ"ל:

    ר"ן יושב הס"ד האסקופה תחת הד"א בית הס"ד:

    בד"ה שאני כו' ויצא דמן כצ"ל כלחוץ ומכאן הד"א:

    Chidushei Halachot on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    שיטה מקובצת

    משישופם בעור הדג זהו גמר מלאכתן ועושין להסיר הקסמין קטנים הבולטים ומחליקין אותו באותו עור. וההיא דחולין דמייתי מתוספתא דכלים ואלו הן גלמי כלי עץ שטמאים כל שעתיד לשוף ההיא שיפה אחרת היא שאינה עשויה אלא לנוי. הרא"ם ז"ל.

    מתניתין הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה באלפים שלה ואסור בעיבורה שבעים אמה ושיריים סמוך לעיר. ולהכי קרי להו עיבורה שאם יש אפילו בורגנין שם מודדין משם החומה ועל שם שהוא בולט לחוץ כבטן אשה מעוברת קורה אותה עיבורה של עיר. הרא"ם ז"ל.

    אלא מן האגף ולפנים ממקום שהדלת מתעכבת באסקופה כשהיא נעולה (לפנים) מן האגף ולחוץ היינו עובי שפת הפתח שעומד כלפי חוץ בזמן שהפתח נעול והיינו נמי עובי אסקופה שכלפי חוץ שהדלת מתעכבת בו. פירוש. גמרא ואימא אפילו בתחומה בי מתא דהא תחומין קרי ליה חוץ לעיר כדכתיב מחוץ לעיר ואם יהושע בתחומין קאי לא הוה ביריחו אלא בפני יריחו. הא כיצד עומד בצד המשקוף ויסגיר דהיינו חוץ לעובי אסקופה אלמא דשפת עובי אסקופא חיצונה שהדלת ננעלת בו כלפנים דמי והיכי אמרינן דכי נדר מן הבית מותר מן האגף ולחוץ שאני גבי בית דכתיב מן הבית עד שיצא מן הבית כולו חוץ לאיסקופה ממש אבל גבי נדרים מותר מן האגף פנימי של אסקופה ולחוץ. פירוש.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 56b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדרים, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־287 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״מידי דהוה אמטה המיוחדת לכלים, דתניא: אם…״

    2. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״אלא אי קשיא הא קשיא, דתניא, רשב"ג…״

      חכמים: רב תחליפא בר מערבא, רבא.

    3. קטע 338 מילים

      נפתחת ב״איתמר, איזהו מטה ואיזהו דרגש? אמר רבי…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״אלא הא והא מגופן. מטה אעולי ואפוקי…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״א"ר יעקב בר אחא אמר רבי: מטה…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי? א"ר…״

    8. קטע 812 מילים

      נפתחת ב״אימא אפי' בתחומה! הא כתיב בתחומה (במדבר…״

    9. קטע 953 מילים

      נפתחת ב״הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן…״

      חכמים: רב מרי.

    10. קטע 1038 מילים

      נפתחת ב״הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר. ומנין…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדרים דף נ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026