בוני התלמוד

    מסכת נדרים דף ע״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    צריכין קידושדכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם:

    שבת בראשית אין צריכה קידושדחיילא וקדשה מאליה:

    השותק על מנת למיקטשאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:

    אפי' מכאן עד י' ימיםיכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:

    מאי לאו בשותק על מגת למיקטוכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא:

    לא בשותק על מגת לקייםולכך אינו יכול להפר:

    היינו או שמע וקייםותרי זימני למה לי:

    בשותק סתםולחומרא אזלינן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נדרים 78 עמוד ב

    1מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד׃

    2מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה, אפי' בית דין הדיוטות.

    3והא בפרשת נדרים ״ראשי המטות״ כתיב״! אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.״

    4א"ר חנינא: השותק על מנת למיקט, מפר אפילו מכאן ועד י' ימים. מתיב רבא: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום. אבל שמע וקיים, או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר.

    5מאי לאו, בשותק על מנת למיקט? לא, בשותק על מנת לקיים. אי הכי, היינו או שמע וקיים! אלא, בשותק סתם.

    6מתיב רב חסדא: חומר בהקם מבהפר, ובהפר מבהקם. חומר בהקם׃

    תוספות

    מועדי יי' צריכי' קידוש ב״דשצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

    ואין שבת בראשית צריכה קידוששאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

    מועדי יי׳ צריכים מומחי׳כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

    ואין נדרים צריכי׳ מומחיןולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

    השותק ע״מ למקטשתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

    אימתי [אמרו] מת הבעל כו'היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):

    מאי לאוהא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

    שותק לקייםכמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    בעל מיגז גייז מכאן ולהבאפי' ומה שהיה קודם הנדר נשאר קיים וההתפסה שהיתה באותה שעה הרי היא קיימת והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרא דאתתיה דענוי נפש תו לא מצי מפר לה דכמאן דקיימיה לגמרי דמי. פי' דגלויי דעתא וגמר הלב סגי בהקמה כדלעיל וכיון דאתפיס לה הא גלי דעתיה דניחא ליה בנדרה:

    א"ר חנינא השותק ע"מ למקיטכלומר כדי להכעיסה שתק ולא הפר לה כל היום מפר ואפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כוותיה דאותביה עליה מכמה מתנייתא ואסקינן בכולהון תיובתא דרבי חנינא תיובתא:

    מהדורה: Vilna, 1884 · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף ע״ח עמוד ב׳

    מסכת נדרים דף ע״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 6 קטעים ממוספרים, כ־115 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    צריכין קידוש דכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם:

    שבת בראשית אין צריכה קידוש דחיילא וקדשה מאליה:

    השותק על מנת למיקט שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:

    אפי' מכאן עד י' ימים יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:

    מאי לאו בשותק על מגת למיקט וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא:

    לא בשותק על מגת לקיים ולכך אינו יכול להפר:

    היינו או שמע וקיים ותרי זימני למה לי:

    בשותק סתם ולחומרא אזלינן:

    Rashi on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

    ואין שבת בראשית צריכה קידוש שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

    מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

    ואין נדרים צריכי׳ מומחין ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

    השותק ע״מ למקט שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

    אימתי [אמרו] מת הבעל כו' היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):

    מאי לאו הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

    שותק לקיים כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:

    Tosafot on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    ריטב"א

    בעל מיגז גייז מכאן ולהבא פי' ומה שהיה קודם הנדר נשאר קיים וההתפסה שהיתה באותה שעה הרי היא קיימת והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרא דאתתיה דענוי נפש תו לא מצי מפר לה דכמאן דקיימיה לגמרי דמי. פי' דגלויי דעתא וגמר הלב סגי בהקמה כדלעיל וכיון דאתפיס לה הא גלי דעתיה דניחא ליה בנדרה:

    א"ר חנינא השותק ע"מ למקיט כלומר כדי להכעיסה שתק ולא הפר לה כל היום מפר ואפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כוותיה דאותביה עליה מכמה מתנייתא ואסקינן בכולהון תיובתא דרבי חנינא תיובתא:

    Ritva on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Vilna, 1884 · unknown

    מאירי

    המועדות כולן תלויין בקדוש בית דין ובראיית הלבנה ומכל מקום שבת בראשית אין בית דין מקדשין אותו אלא מקודש ועומד הוא מעולם כמו שביארנו בסדר מועד:

    מי שנדרה אשתו ושתק לה כל יומו ולא על דעת הקמה אלא כדי למקט ר"ל לצערה ולהוכיחה שלא תהא פרוצה בנדרים ומכל מקום בדעתו ביום שמעו להפר לה למחר או לזמן אחר אין זה כלום והרי שתיקתו קיימה את הנדר הואיל ומכל מקום שתק כל יומו אע"פ שלא שתק אלא על מנת למקט ולצער:

    נדרה ונשתתק הבעל כל יומו ואחר היום חזר לדבורו יראה מתלמוד המערב שמיפר אותו יום שחזר לדבורו שהרי במה שחלקו בסוגיא זו בהפר נדרים שלדעת חכמים כל היום ולדעת ר' יוסי בר' יהודה מעת לעת אמרו שם נשתתק וחזר לדבורו על דעתיה דר' יוסי בר' יהודה נותנין לה עשרים וארבעה שעות ר"ל אחר חזרת הדבור ועל דעתיהו דרבנין אין לו אלא אותו היום בלבד וכבר פסקנו כחכמים ונמצא שאין נותנין לו אלא היום שחזר לדבורו וכן יראה משם שאם ביום שחזר לדבורו חזר ונשתתק קודם שיפר שכל שאינו יכול להפר בסוף היום נותנין לו יום אחר וכן לעולם עד שיגמור את יומו באפשרות הפרה ולא יפר וזהו שאמרו עוד שם נשתתק ר"ל אחר שחזר לדבורו על דעתיה דר' יוסי בר' יהודה מצרפין לו עשרים וארבעה שעות כלומר שאם אחר שחזר לדבורו עמד שתי שעות בלא שתוק והיה יכול להפר ולא הפר מפני שהיה סומך להפר בתוך העשרים וארבעה שעות וחזר ונשתתק לכשיחזור לדבורו אין נותנין לו אלא כ"ב שעות מפני שמצרפין אותם השתים שהיה יכול להפר כאן ולדעת רבנן לעולם מיפר והולך עד שיחזור לדבורו שעה אחת לפני שקיעת החמה ולא הפר שאין יכול עוד להפר והלכה כחכמים כמו שכתבנו:

    Meiri on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    רש"י לי הס"ד:

    ברא"ש להפר הס"ד לקיים הס"ד קיום הס"ד:

    בד"ה קיים בלבו כו' הוא דקיים כצ"ל מקוים ואין כצ"ל מופר הס"ד ליכי הס"ד יחריש הס"ד קיים הס"ד להפר הס"ד:

    בד"ה אבל כו' דידע שאין כו' דידע שיש כצ"ל נ"ל:

    בא"ד שמעו ורבנן כו' נמחק מורבנן עד ביום שמעו:

    ר"ן מראשי המטות נפקא אלא ודאי דמשום כצ"ל:

    בא"ד מזדקק יחידי כצ"ל מקיימת הס"ד:

    בד"ה לא בשותק כו' עלה דההיא כצ"ל לישנא הס"ד:

    Chidushei Halachot on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    שיטה מקובצת

    מועדי ה' צריכין קדוש בית דין קדוש החדש שלו מונין למועדות קרי קדוש מועדות והוא צריך בית דין כדמפקי מקרא בפרק ראוהו בית דין. ואין שבת בראשית צריכה קדוש בית דין שהרי לאו מראש חדש מנינן לה. וביש נוחלין מסיימינן עלה מהו דתימא הואיל ובפרשת מועדות כתיבא תבעי קדוש בית דין כמועדות קא משמע לן. הכי פירושו התם קא משמע לן רבי יוסי הגלילי אבל קא משמע לן קרא לא קאמר דמהאי קרא לא נפקא לן דשבת אין צריך קדוש אלא ממושבות האמורין בשבת נפקא לן בפרק קמא דקדושין דמהאי קרא (לא) דמוידבר משה לא מצינן למעוטי שבת מקדוש בית דין דבהאי קרא לא כתיב קדוש מועדות אלא לסימנא בעלמא נקטיה רבי יוסי לקרא דאלו קרא מיבעי לן כדדרשינן ליה בשילהי מקרא מגלה. ובן עזאי ורבי יוסי לא פליגי שרבי יוסי במועדות אמור דבר ובן עזאי במועדות שבפרשת פנחס דבר מועדי ה' קדוש החדש צריכין מומחה דכתיב בקדוש החדש ויאמר י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים כזה ראה וקדש ואינהו מומחין הוו. הרא"ם ז"ל.

    ואפילו מכאן ועד עשרה ימים דכיון דעל מנת למקט שתק הוי כאלו בטל הנדר בלבו ומן הדין אפילו הפרה לא בעי דמדאוריתא ביטול בלבו הוי בטול מיהו מדרבנן צריך הפרה וכיון דאינה צריכה אלא מדרבנן הילכך אפילו מכאן ועד עשרה ימים. הרא"ם ז"ל.

    מאי לאו בשותק על מנת למקט לא בשותק על מנת לקיים ולאו בשותק על מנת לקיים לאחר זמן קאמר דאם כן אין זה (לא) אלא כמחריש שיכול להפר כל היום ואף על פי ששתק תחלה על מנת לקיים. וכדאמרינן לקמן כשהוא אומר כי החריש לה הרי שותק על מנת לקיים אמור. ואלו הכא אמרינן אילימא בשותק על מנת לקיים היינו קיים בלב5. אלא ודאי האי שותק על מנת לקיים דקאמרינן הכא היינו בשותק מחמת קיום כלומר שותק מפני שהוא מקיים בלבו. וכי דחינן ואמרינן לא בשותק סתם הוא הדין דהוה מצי למימר לא בשותק על מנת לקיים לאחר זמן. אלא משום דקיום של לב קא נסיב ליה השתא בהאי לישנא דשותק על מנת לקיים לא בעי למימר הפכו בההוא לישנא ממש אלא ניחא ליה למימר בשותק סתם. הרשב"א ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 78b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדרים, דף ע״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־115 מילים ב־6 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 6 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית…״

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״והא בפרשת נדרים ״ראשי המטות״ כתיב! אמר…״

      חכמים: רב חסדא, רבי יוחנן.

    4. קטע 447 מילים

      נפתחת ב״א"ר חנינא: השותק על מנת למיקט, מפר…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו, בשותק על מנת למיקט? לא,…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״מתיב רב חסדא: חומר בהקם מבהפר, ובהפר…״

      חכמים: רב חסדא.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדרים דף ע״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026