ואין נשאלין על ההפר - אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר:

כשהוא אומר - למעלה הימנו כי החריש לה הוי בשותק וכו':

בשותק ע"מ למיקט - וכתיב בההוא קרא והקים את כל נדריה דשוב אינו יכול להפר:

קראי יתירי כתיבי - מדכתיב החרש יחריש כמה פעמים ש"מ בשותק ע"מ למיקט אינו מפר: ע"א קראי כתיבי החרש יחריש וכי החריש הרי ג' חד בשותק ע"מ לקיים וחד ע"מ למיקט וחד בסתם:

יודיע אני שיש נדר - הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה ואמר לאחר מכן יודע אני שיש נדר שאשה נודרת אסורה במה שנדרה:

אבל איני יודע שיש מפירין - דאפשר בתקנה לכך לא הפרתי לה:

יפר - דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין מאי ה"ל למיעבד נעשה כמי שלא שמע:

אבל איני יודע שזה נדיר - חשוב וצריך לבטלו:

ר"מ אומר לא יפר -דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשימעה בעלמא דמי ואיבעי ליה למפר מעיקרא:

וחכ"א יפר - עכשיו דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה כמי ששמע עכשיו דמי ולא לכתחלה:

ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן ענוי נפש - כדכתיב לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל׳:י״ד):

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

נדרים 79 עמוד א

1שהשתיקה מקיימת, ואין שתיקה מבטלת. קיים בלבו קיים, הפר בלבו אינו מופר. קיים אין יכול להפר, הפר אין יכול לקיים. קתני: שהשתיקה מקיימת, מאי לאו בשותק על מנת למיקט?

2לא, בשותק על מנת לקיים. היינו: קיים בלבו קיים! אלא בשותק סתם.

3אשכחן חומר בהקם מבהפר, בהפר מבהקם מנא לן? אר"י נשאלין על ההקם, ואין נשאלין על ההפר.

4מתיב רב כהנא: (במדבר ל, טו) ״ואם החרש יחריש לה אישה וגו'״, בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר. אתה אומר בשותק על מנת למיקט, או אינו אלא בשותק על מנת לקיים?

5כשהוא אומר (במדבר ל, טו) ״כי החריש לה״, הרי בשותק על מנת לקיים הכתוב מדבר, הא מה אני מקיים ״אם החרש יחריש לה אישה״ בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר! תיובתא.

6ולוקים: הא בשותק על מנת לקיים, הא בשותק סתם! קראי יתירי כתיבי.

7מתיב רבא: נדרה עם חשכה מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר. אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט! תיובתא.

8מתיב רב אשי: ״יודע אני שיש נדרים, אבל איני יודע שיש מפירין״ יפר. ״יודע אני שיש מפירין, אבל איני יודע שזה נדר״, ר"מ אומר: לא יפר, וחכמים אומרים: יפר.

9ואמאי? ליהוי כשותק על מנת למיקט! תיובתא.

10הדרן עלך נערה המאורסה׃

מתני׳ · משנה

11ואלו נדרים שהוא מפר: דברים שיש בהן ענוי נפש: ״אם ארחץ״ ואם לא ארחץ״, ״אם אתקשט״ ואם לא אתקשט״.

תוספות

מתני' ואלו נדרים שהוא מיפר - בין אב בין בעל:

שיש בהן ענוי נפש - (כדקתני) כדכתיב וכל שבועת איסר לענות נפש:

אם ארחץ אם לא ארחץ - מפרש בגמ' מאי קאמר:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

מאי לאו בשותק על מנת למיקט לא בשותק על מנת לקיים - ולאו בשותק על מנת לקיים לאחר זמן קאמר, דאם כן אין זה אלא כמחריש שיכול להפר כל היום, ואף על פי ששתיק תחלה על מנת לקיים, וכדאמרינן לקמן כשהוא אומר כי החריש לה הרי שותק על מנת לקיים אמור, ואילו הכא אמרינן (מאי לאו) [אילימא – לפי השי"מ] בשתוק על מנת לקיים היינו קיים בלבו קיים, אלא ודאי האי שותק על מנת לקיים, דהא אמרינן הכא היינו בשותק מחמת קיום, כלומר שותק מפני שהוא מקיים בלבו, וכי דחינין ואמרינן לא בשותק סתם, הוא הדין דהוה מצי למימר לא בשותק על מנת לקיים לאחר זמן, אלא משום דקים של לב קא נסיב ליה השתא בהאי לישנא, דשתיק על מנתת לקיים, לא בעי למימר הפרו בההוא לישנא ממש, אלא ניחא ליה למימר בשותק סתם.

יודע אני שיש מפירין - כלומר שיש נדרים שהבעל מפר, אבל איני יודע שזה נדר, שהבעל יכול להפר, רבי מאיר אומר לא יפר, דכיון שהוא יודע שיש מפירין ביום שמעו קרינן ביה, וחכמים אומרים יפר, דכיון שאינו ידוע שזה נדר שהבעל מפר, לא קרינן ביה ביום שמעו, ואמאי להי מיהא לרבי מאיר כשותק על מנת למיקט, אלמא שותק על מנת למיקט הויא שתיקה, ורבנן לא פליגי עליה אלא משום דלא הוי שמיעא כלל, כן פירשו בתוספות, ובפירושין לא פירשו כן.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נדרים דף ע״ט עמוד א׳

מסכת נדרים דף ע״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־215 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–91)עמוד

היעד שנמצא: נדרים דף ע״ט ע״א

פתיחה בקורא