בוני התלמוד

    מסכת נדרים דף פ״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    נדרה והיא ברשות הבעלשהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:

    אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופרואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:

    זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמהמפרש בגמ' לאיתויי מאי:

    גמ' רבי ישמעאל אומר יפרדהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:

    ר' עקיבא אומר לא יפרדבתר קבלת הנדר אזלינן:

    וסימניך ילל"יכלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר:

    אשת איש שאמרהבזמן שהיא אשת איש כו':

    ר' ישמעאל אומר לא יפראין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה:

    ר' עקיבא אומר יפרדבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל:

    עדי שיהא נדרכלומר קיום הנדר:

    ורבי עקיבא סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על נפשה שיהא איסור הנדר - קבלת הנדר והכי נמי דייקינן במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא היא:

    אפי' תימא ר' ישמעאל מתני'בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר שלשים יום אהכי קאמר אינו יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים דין הוא שיפר איכא למימר כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה ואהכי לא יפר:

    זה הכלל דקתניבאידך פירקין (לעיל נדרים דף עא.) גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה:

    זה הכלל דקתני הכאגבי ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה שאין הבעל מיפר בקודמין:

    מתני' ט' נערות נדריהן קיימיןשאין יכול להפר להן:

    בוגרת והיא יתומהנערה בוגרת והיא יתומה:

    נדרים 89 עמוד א

    1נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה. כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר ל' אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך ל' הרי זה מופר. נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום, החזירה בו ביום אינו יכול להפר. זה הכלל: כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר.

    גמ׳ · גמרא

    2תניא: אלמנה וגרושה שאמרה ״הריני נזירה לכשאנשא״ ונשאת, ר' ישמעאל אומר: יפר, ור"ע אומר: לא יפר. וסימנא: ילל"י. אשת איש שאמרה ״הריני נזירה לכשאתגרש״ ונתגרשה, ר' ישמעאל אומר: לא יפר, ורבי עקיבא אומר: יפר.

    3אמר רבי ישמעאל: הרי הוא אומר (במדבר ל, י) ״ונדר אלמנה וגרושה וגו'״, עד שיהא נדר בשעת אלמנות וגרושין. ר"ע סבר: הרי הוא אומר (במדבר ל, י) ״כל אשר אסרה על נפשה״, עד שיהא איסורי נדר בשעת אלמנות וגרושין.

    4אמר רב חסדא: מתני' ר' עקיבא היא אביי אמר אפילו תימא רבי ישמעאל מתניתין תליא נפשה ביומי ברייתא תליא נפשה בנישואין׃

    5שלמו יומי ולא נתגרשה שלמו יומי ולא מיתנסבא׃

    6זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל בנערה המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה׃

    7זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאין הבעל מיפר בקודמין׃

    מתני׳ · משנה

    8תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה. נערה ובגרה והיא יתומה׃

    תוספות

    אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יוםפירוש אם אשה שאמרה כן ונתגרשה קודם שיגיעו שלשים יום הרי זה מיפר קודם שיגרשנה:

    נדרה וגרשה בו ביום והחזירה בו ביוםבפירקין דלעיל (נדרים דף עב -) מוקמינן לה בנשואה ואינו יכול להפר דאין בעל מיפר בקודמין ובגמרא מפרש [זה הכלל] לאיתויי מאי:

    תניא כו' לכשאנשא רבי ישמעאל אומר יפרדאזלינן בתר שעתא דחייל הנדר:

    רבי עקיבא אומר לא יפרדאזלינן בתר שעתא שנדרה:

    עד שיהא נדרשיחול בעודה אלמנה וכיון דלא חל שניסת יפר:

    כל אשר אסרה על נפשהבהאי קרא דנדר אלמנה כתיב שיהא איסור הנדר נזירות בשעת אלמנות דאזלינן בתר שעת הנדר:

    ברייתא תליא נפשה בנישואיןכלומר עד כאן לא קאמר ר"ש הריני נזירה לכשאנשא דיפר משום שאי אפשר לנדר לחול באלמנותה הילכך קרינא ביה נדר באלמנות:

    מתניתין תליא נפשה ביומיויכול להיות שישלמו הימים בעודה אלמנה וכן בסיפא איכא לשנויי בכה"ג:

    זה הכלל דקתני גבי נערהבפירקין דנערה דלעיל דקתני כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה ולא אמרינן דמסירתה לשלוחי הבעל הוי קירוב דנישואין ויצאה מרשות אב:

    זה הכלל דקתני גבי נדריםכלומר הכא לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה וגירשה והחזירה דאין בעל מפר דיצאה כבר מרשות האב כיון שמסרה לשלוחי הבעל הרי הוא כאילו נכנסה לחופה:

    תשע נערות נדריהן קיימיןבוגרת והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים [נערה ובגרה ואביה קיים] נערה והיא יתומה [נערה בוגרת והיא יתומה] עד כאן הגי'. ה"פ ט' מיני נערות מיהו אין בהם חידוש בכולם אך השמיענו התנא בכל הצדדין שיוכל למצוא ובוגרת נמי בכלל נערות פי' בוגרת והיא יתומה ונדרה אחר שנתיתמה א'. בוגרת ומת אביה כלומר בוגרת שנדרה ואחר הנדר מת אביה ב'. נערה שלא בגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ומת אביה אחר הנדר ובאתה לשאול על נדריה בעודה נערה ג'. נערה ובגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ואח"כ בגרה ובאת לשאול אחר שמת אביה דאביה מת אחר הבגר ד'. נערה שמת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ושוב אחר הנדר מת אביה ובגרה ואחר שבגרה באת לפנינו לשאול על נדרה ה'. בוגרת ונדרה ואביה קיים ו'. נערה בוגרת פירוש נדרה כשהיא נערה ובגרה אחר הנדר ואביה קיים ובאה לשאול בעוד אביה חי ז'. נערה והיא יתומה פירוש נערה שנתיתמה ונדרה אחר שנתיתמה ח'. נערה בוגרת והיא יתומה פירוש נדרה כשהיא נערה ובשעת הנדר היא יתומה ובגרה ובאת לשאול על נדרה אחר שבגרה הרי לך תשע נערות חלוקות ולא ראי זו כראי זו וכולן נדרן קיימין ואין אב יכול להפר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    נדרה והיא ברשות הבעל מפר להומפרש ואזיל כיצד ולישנא קלילא הוא אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום פי' והוא הפר לה מיד:

    אע"פ שנתארמלה או נתגרשה לתוך שלשים יום פירוש שאינה אשתו בזמן חלות הנדר ה"ז מיפר. פירוש כיון שהיא ברשותיה בשעת הנדר דלגבי הפרת בעל בתר שעת הנדר אזלינן בין לקולא בין לחומרא:

    נדרה בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפרפי' אותו נדר שנדרה קודם גירושין דגירושין כנשואין [לאחר] דמו (בשתיקה) דהא נמי בכלל דאין בעל מפר בקודמין:

    זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה א' אין יכול להפרואמרינן בגמ' דזה הכלל לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל (א) או בנשואין שלוחי האב לשלוחי הבעל אין לפרש כמו שפי' רש"י ז"ל אלא הכי פירושא שאם נדרה כשהיא ארוסה מכיון שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הוי כנשואין גמורים אף לענין נדרים שאין הבעל מפר בקודמין וקרי לה ברשות עצמה משום דאף בנדרים שנדרה עכשיו כשמסר האב לשלוחי הבעל אין הבעל מפר אפילו עם האב שאינה ברשות האב ולא ברשות הבעל עד שתכנס לחופה עד שיפר אותם הבעל דהא לא חשיב קודמין דהא למילי דעלמא חשיבא כנשואה משעת מסירה כדאיתא בכתובות [דף מח:] הילכך לנדרים דמן הארוסין חשיבא מסירה כנשואין שאינו מפר עוד ולענין נדרים דשעת מסירה חשיב נמי כנדר נשואין קצת אלא שאינו מפר עד שתהא לגמרי ברשותו דהיינו שתכנס לחופה. מורי רבי' נר"ו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף פ״ט עמוד א׳

    מסכת נדרים דף פ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 8 קטעים ממוספרים, כ־205 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    נדרה והיא ברשות הבעל שהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:

    אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופר ואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:

    זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה מפרש בגמ' לאיתויי מאי:

    גמ' רבי ישמעאל אומר יפר דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:

    ר' עקיבא אומר לא יפר דבתר קבלת הנדר אזלינן:

    וסימניך ילל"י כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר:

    אשת איש שאמרה בזמן שהיא אשת איש כו':

    ר' ישמעאל אומר לא יפר אין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה:

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nedarim 89a · Sefaria

    תוספות

    אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום פירוש אם אשה שאמרה כן ונתגרשה קודם שיגיעו שלשים יום הרי זה מיפר קודם שיגרשנה:

    נדרה וגרשה בו ביום והחזירה בו ביום בפירקין דלעיל (נדרים דף עב -) מוקמינן לה בנשואה ואינו יכול להפר דאין בעל מיפר בקודמין ובגמרא מפרש [זה הכלל] לאיתויי מאי:

    תניא כו' לכשאנשא רבי ישמעאל אומר יפר דאזלינן בתר שעתא דחייל הנדר:

    רבי עקיבא אומר לא יפר דאזלינן בתר שעתא שנדרה:

    עד שיהא נדר שיחול בעודה אלמנה וכיון דלא חל שניסת יפר:

    כל אשר אסרה על נפשה בהאי קרא דנדר אלמנה כתיב שיהא איסור הנדר נזירות בשעת אלמנות דאזלינן בתר שעת הנדר:

    ברייתא תליא נפשה בנישואין כלומר עד כאן לא קאמר ר"ש הריני נזירה לכשאנשא דיפר משום שאי אפשר לנדר לחול באלמנותה הילכך קרינא ביה נדר באלמנות:

    מתניתין תליא נפשה ביומי ויכול להיות שישלמו הימים בעודה אלמנה וכן בסיפא איכא לשנויי בכה"ג:

    ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Nedarim 89a · Sefaria

    ריטב"א

    נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה ומפרש ואזיל כיצד ולישנא קלילא הוא אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום פי' והוא הפר לה מיד:

    אע"פ שנתארמלה או נתגרשה לתוך שלשים יום פירוש שאינה אשתו בזמן חלות הנדר ה"ז מיפר. פירוש כיון שהיא ברשותיה בשעת הנדר דלגבי הפרת בעל בתר שעת הנדר אזלינן בין לקולא בין לחומרא:

    נדרה בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר פי' אותו נדר שנדרה קודם גירושין דגירושין כנשואין [לאחר] דמו (בשתיקה) דהא נמי בכלל דאין בעל מפר בקודמין:

    זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה א' אין יכול להפר ואמרינן בגמ' דזה הכלל לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל (א) או בנשואין שלוחי האב לשלוחי הבעל אין לפרש כמו שפי' רש"י ז"ל אלא הכי פירושא שאם נדרה כשהיא ארוסה מכיון שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הוי כנשואין גמורים אף לענין נדרים שאין הבעל מפר בקודמין וקרי לה ברשות עצמה משום דאף בנדרים שנדרה עכשיו כשמסר האב לשלוחי הבעל אין הבעל מפר אפילו עם האב שאינה ברשות האב ולא ברשות הבעל עד שתכנס לחופה עד שיפר אותם הבעל דהא לא חשיב קודמין דהא למילי דעלמא חשיבא כנשואה משעת מסירה כדאיתא בכתובות [דף מח:] הילכך לנדרים דמן הארוסין חשיבא מסירה כנשואין שאינו מפר עוד ולענין נדרים דשעת מסירה חשיב נמי כנדר נשואין קצת אלא שאינו מפר עד שתהא לגמרי ברשותו דהיינו שתכנס לחופה. מורי רבי' נר"ו:

    Ritva on Nedarim 89a · Sefaria

    מאירי

    לא סוף דבר בדינין אלו שכתבנו במשנתנו כשהיא תולה את נדרה בימים כגון לאחר שלשים יום ומפני שהרי היה אפשר שיבאו שלשים ויחול נדרה קודם שתנשא אלא אפילו תלתה נדרה לשעת נישואין שאי אפשר לחול נדרה עד שתנשא דנין בה כן מעתה אמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת לא יפר שאחר שעת הנדר הולכין והרי נדר זה בכלל הקודמין:

    היתה נשואה ואמרה הריני נזירה לאחר שלשים והפר לה אע"פ שלא חל כמו שביארנו ונתגרשה תוך שלשים אין הנדר חל ליום שלשים שכבר הופר אע"פ שלא חל ואין הולכין באב ובעל אלא לאחר שעת הנדר לא לזמן שיחול:

    כבר ביארנו בנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה וביארנו בפרק נערה שאם נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ובא לרבות שאפי' יצאה מרשות האב ונמסרה לבעל או לשלוחי הבעל כל שהלך האב עם שלוחיו עמהם אין אומרין שיצאה מרשות אב אלא עדיין היא ברשותו ואם נדרה בדרך ונתגרשה ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה מפירין נדריה הא אם מסרה לבעל או לשלוחיו ואין הוא או שלוחיו עמו או עמהם אין לאביה בהם כלום אף זו של משנתנו שאמרו בה זה הכלל כל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר בא ללמד גם כן שכל שמסר האב לשלוחי הבעל ואין הוא או שלוחיו עמהם ונדרה ונתגרשה וחזרה ונתארסה בו ביום שאין הבעל מיפר שכבר חל בשעה שנתגרשה והרי הנדר בכלל הקודמין:

    המשנה השביעית והכונה בה בענין החלק השישי והוא שאמר תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת יתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר אף המשיא את בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדין היא נערה אמר הר"ם פי' תחלה מה שראוי שתדע שיתומה תקרא בכאן אשר נתגרשה בחיי אביה או מת בעלה והיתה אלמנה ובתנאי שיהיה אלמנות או גרושין אחר נשואין והוא אשר יקראוה בתלמוד יתומה בחיי האב ואחר זה תדע שאמרו נערות ירצה בו שהן היו נערות בעת לקיחת הקדושין וכל מה שימנה בו בגרות ירצה בו שהיא בעת השבועה כבר בגרה וכבר התבאר בפרק שלפני זה נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה ושהאב אינו מפר בבגר ושאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כאשר נתגרשה מן הארוסין אולם מן הנשואין תהיה יתומה בחיי האב כמו שביארנו והתבאר גם כן שהבעל לא יפר אלא אחר כניסתה לחופה והיה זכור לכל זה שט' נשים מאורסות יתקיימו שבועתן אם מפני המנעות הפרת האב או בהיותה יתומה בחייו אשר אין שם אב שיפר וההפרה לה אמנם תהיה מן האב והבעל או בהיותה בוגרת אשר לא יפר לא בעל ולא אב כמו שהקדמנו שהראשון מהם בוגרת והיא יתומה והוא שתהיה כבר נתארסה והיא נערה ואחר זה בגרה ונעשית יתומה בחיי האב עוד שהיא נשבעה אחר זה כבר התקבצו בה שתי סבות מונעות מן ההפרה היותה בוגרת ויתומה בחיי האב והשנית נערה ובגרה והיא יתומה ר"ל שהיא נתארסה והיא נערה ונדרה בעת ההיא ונעשית אחר זה יתומה וזה שנשאת ונתגרשה עוד חזר וקדשה אחר הגרושין עוד בגרה אחר זה הנה הוא לא יפר השבועה הראשונה אשר נשבעה והיא נערה אשר היה לפי מה שהתבאר שיפר הוא ואביה לפי שהוא בעל אחרון אם לא חזרתה יתומה ובוגרת ותכלית מה שאמרנו שאביה ובעלה האחרון מפירין הנדר אשר נדרה בחיי בעלה הראשון כאשר היא בעת ההפרה כמו שהיתה בעת הקדושין והשלישית נערה שלא בגרה והיא יתומה כמו אשר לפניו זולת שהיא נשארת בה עם הנערות והיא סבת המנעות הפרת נדריה בהשתתפות האב והבעל היותה יתומה בחיי האב הנה אין לאב דין ולא לבעל שיפר עד שתכנס לחופה והרביעית בוגרת ומת אביה והיא שנשאת נערה כמו שביארנו ואין הבדל בהיותה נשבעת והיא נערה ולא שמעה הבעל אלא אחר המנעות ההפרה בבגרות ובמיתת האב אשר לכל אחד מהן ביחוד סבה מונעת מהפרה או היות השבועה נופלת אחר הבגרות והחמישית נערה ובגרה ומת אביה והוא שיתנו קדושין לה והיא נערה ואז נשבעה ואחר זה בגרה ומת אביה וזאת ההלכה אשר רמזנו אליה בהלכה אשר לפניה והשישית נערה שלא בגרה ומת אביה זאת גם כן כמו אשר לפניה זולת שעמו סבה אחת מונעת מההפרה והיא מיתת האב והשביעית נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה אין בין זאת ובין החמישית זולת קדימת מיתה על הבגרות והשמינית בוגרת ואביה קיים זאת נתקדשה נערה כמו שביארנו אבל בעת השבועה היתה בוגרת והתשיעית נערה בוגרת ואביה קיים והיא שתהיה השבועה בעוד היותה נערה עוד תבגור ואביה קיים ואז ישמע האב והבעל שבועה הנה כבר התבאר לך שכל מה שנזכר מאלו התשעה נערות נערה בתחלת ההלכה הנה הוא ירצה בו שהנדר היה והיא נערה המאורסה אבל הוא לא שמע עד שנתחדשה סבה מונעת ההפרה וכל מה שלא נזכר לכתחלה נערה ירצה בו השבועה היתה אחר יציאת הנערות ואע"פ שהיתה בעת הקדושין נערה וכבר התבאר בשלישי מכתובות על אי זה ענין תקרא נערה ובאי זה שנים ומתי תקרא בו בוגרת הנה התבאר מאלו החלוקין כלן שנערה המאורסה כאשר היתה בשעת ההפרה עודה נערה ואביה קיים והיא נמלטת מהיותה יתומה בחיי האב אז אפשר שיופר נדרה בהשתתפות האב והבעל כמו שהתבאר ולא ימנה זה התנא בכלל מה שמנה מהנערות אשר קויימו שבועתם יתומה מיוחדת ר"ל כאשר קדש יתומה בחיי אביה אבל שתק ממנה והודה זה שהוא מכלל הנערות אשר אין נדריהן קיימין אבל אביה ובעלה מפירין נדריה וזה אמנם הוא דעת ר' יהודה שיאמר אף המשיא בתו קטנה ונתארמלה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה וכאשר נתארסה אחר מיתת בעלה אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה וכן דעת ר' מאיר גם כן במי שקדש נערה ואחר זה נעשית יתומה בחיי האב והיא השלישית מתשע נערות שר' מאיר יאמר נדריהן קיימין ולזה מנו אותה בכלל ט' נערות וכן אמר זו דברי ר' מאיר וחלק ר' יהודה עליו ואמר עדיין היא נערה ואביה ובעלה מפירין נדריה הראשון וחכמים חולקין בזה ואמרו ג' נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב והלכה כחכמים:

    אמר המאירי תשע נערות נדריהן קיימין וכו' ופי' כלן בנערות המאורסות ומה שכלל תחלה את כולן בזמן נערות ובפרטים הוא מונה נערה בקצתן ובוגרת בקצתן פירוש הענין שכולן נתקדשו בנערות ומתוך כך הוא כולל את כלן בשם נערות ואותם שהזכיר בהם שם בגרות ענינו שבשעת הנדר היתה בוגרת אע"פ שנתקדשה כשהיא נערה ואותם שהזכיר בהם נערה ר"ל שאף בשעת הנדר היתה נערה אלא שלא שמע עד שנתחדש הענין המעכב את ההפרה וכשהוא מזכיר שני ענינים יחד כגון בוגרת והיא יתומה ר"ל שנדרה בזמן בגרות ויתמות ומשנה זו לא באה ללמד שום חדוש אלא שפירט כל הנערות שאין לאב ובעל רשות בהן הן שהופקע רשות האב מצד שבגרה ואין האב מיפר בבגר הן שהופקע מחמת שנעשית יתומה בחייו ר"ל שנשאת ואחר כך נתגרשה או נתאלמנה שאין לאב עוד רשות בה או שמת האב הן שהופקע מצד כל הסבות שהוזכרו או מצד קצתן וכן לא נכנסה ברשות הבעל מצד שלא נכנסה לחופה:

    ונוסח המשנה בפרטים אלו נתבלבל בקצת ספרים והנוסח שהורגלנו בו הוא על פי גרסת גדולי המחברים בפירושי המשנה ששנאוה בנוסח זה א' בוגרת והיא יתומה ב' נערה שבגרה והיא יתומה ג' נערה שלא בגרה והיא יתומה ד' בוגרת ומת אביה ה' נערה ובגרה ומת אביה ו' נערה שלא בגרה ומת אביה ז' נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה ח' בוגרת ואביה קיים ט' נערה שבגרה ואביה קיים ופירושן א' בוגרת והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערותה ובגרה ונשאת ונתאלמנה או נתגרשה שנמצאת עכשו בוגרת ויתומה בחיי האב ונדרה עכשו והרי נדריה קיימין שהרי הופקע רשות האב מצד הבגרות ומצד היתמות ב' נערה בוגרת והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערותה וכן נדרה כשהיא נערה אחר כך נשאת וגרשה וחזרה ונתקדשה והיא בוגרת והרי הופקע רשות האב שלא להפר עם בעל אחרון מצד היתמות ומצד הבגרות ג' נערה שלא בגרה והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערות ונדרה בנערות ונשאת ונתגרשה וחזרה ונתקדשה ועודה נערה והרי הופקע רשות האב מצד היתמות לבד ואף הבעל אינו יכול להפר שהרי בשעה שנדרה לא נכנסה לחופה ד' בוגרת ומת אביה ר"ל שנתקדשה בנערות ונדרה בבגרות ומת אביה והבעל אין יכול להפר שהרי לא נכנסה לחופה בשעת הנדר והוא הדין אם נדרה בנערות אלא שהוא מונה כל הפרטים שאפשר למצאן בענין זה ה' נערה ובגרה ומת אביה ר"ל שנתקדשה כשהיא נערה ונדרה באותו זמן גם כן ואחר כך בגרה ומת אביה ו' נערה שלא בגרה ומת אביה ר"ל נתקדשה ונדרה בנערות אלא שמת אביה ואין הבעל יכול להפר לבדו ז' נערה שמת אביה ובגרה והיא היא בעצמה ענין החמישית אלא שהחמישית קדם הבגר למיתת האב וזו קדמה מיתת האב לבגרות ח' בוגרת ואביה קיים ר"ל שנתקדשה בנערותה ונדרה בבגרותה והרי הופקע רשות האב מצד הבגר ט' נערה בוגרת ואביה קיים ר"ל שנתקדשה ונדרה בנערות אלא שבגרה קודם שמיעה וכשנשמע להם כבר בגרה והופקע רשות האב ור' יהודה חולק לומר שאף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרשה מן הנשואין וחזרה אצלו והיא קטנה או נערה אע"פ שהיא יתומה בחיי האב הרי היא עדיין נערה ואביה וארוס אחרון מפירין נדריה ואין הלכה כמותו שהנישואין אפילו בקטנות מוציאין מרשות אב לגמרי:

    ובגמרא אמרו על משנה זו זו דברי ר' מאיר כלומר ששונה כל אלו הפרטים אבל חכמים כוללין אותן בשלש והוא שאמרו שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ר"ל שמת אביה ויתומה בחיי האב והרי שלש אלו הוזכרו בהן שלש מיני הפקעת האב מן הנדרים והם הבגר ומיתת האב ויתמות בחיי האב ואין זו מחלוקת גמורה שהרי אינם חולקים בכלום אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ומכל מקום יש מפרשים אותה במחלוקת גמורה ומפני שהם סוברים שר' יהודה חולק לומר כן אף בנתקדשה נערה כל שהיא נערה עדיין ושיהא תנא קמא חולק עמו בקדשה נערה ומודה לו בקדשה קטנה ועדיין היא נערה וחכמים חולקין אף בזו ומכל מקום הלכה שכל שנעשית יתומה בחיי האב אפילו בקטנות אין לאביה עוד בה כלום ובתוספות ראיתי במשנה זו דרכים אחרים שאינם נראין וכן בפירושי גדולי הרבנים בענין משיא בתו קטנה ואיני רואה תועלת לענין פסק לכתבם ולהאריך בהם ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    Meiri on Nedarim 89a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    רש"י בד"ה וסימנך כו' יפר והדר כצ"ל יפר והדר כצ"ל למימר כל כצ"ל:

    ברא"ש היא הס"ד ברישא הס"ד נדריה הס"ד:

    בד"ה מתני כו' אחר שנתייתמה שנית כצ"ל:

    ר"ן גמרא רבי ישמעאל אומר כצ"ל אמירה הס"ד למיזל הס"ד אמירה הס"ד:

    בד"ה אפילו כו' אפילו כשנשתנה כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Nedarim 89a · Sefaria

    שיטה מקובצת

    וסימן לגרסא דברייתא ברישא יש לומר יו"ד למ"ד יפר אומר רבי ישמעאל ובסיפא למ"ד יו"ד רבי ישמעאל אומר לא יפר. וכוליה סימני על רבי ישמעאל קאי ובדוחק. רבי ישמעאל אומר לא יפר ואם הפר אפילו קודם גירושין אינו מופר משום דכי חל נדר כבר יצתה מרשות בעלה. ורבי עקיבא אמר יפר משום דכי נדרה ואסרה נפשה בנדר אכתי הויא ברשות בעלה. פירוש.

    אבל ברייתא תליא נפשה בגירושין הילכך הריני נזיר לכשאנשא (הילכך) בתר נשואין אזלינן ויפר וכי אמר הריני נזירה לכשאתגרש תליא נפשה בגירושין הילכך בתר גירושין אזלינן ולא יפר. פירוש.

    זה הכלל דקתני נערה המאורסה דתנן לעיל בפרק נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצתה לרשות עצמה וכו'. ומשום ששני זה הכלל דהתם ודהכא מיתנו בעניינים. אחד (אמר המגיה אולי צריך לומר בענין אחד) זה בלא יצאת וזה ביצאת קבעיה תלמוד לאיתויי דידהו בחד מקום. שטה.

    לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל וכו' דנידונת עדיין כארוסה דאביה ובעלה מפירין נדריה כדתנן בכתובות בפרק נערה שנתפתתה מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה ואחר כך נכנסה לחופה שאין הבעל מיפר בנדרים באלו הנדרים הקודמים לכניסת חופה דאף על גב דלענין חנק חשבינן לה כנשואה כדתנן בכתובות הרי היא ברשות הבעל הכא לענין נדרים חשבינן כרשות האב וכרשות עצמה באין אב כל זמן שלא נכנסה לחופה דהתם הוא דרבי קרא כדאמרינן התם מנא הני מילי אמר רמי בר חמא אמר קרא לזנות בית אביה פרט לשמסרה האב לשלוחי הבעל אבל לענין נדרים דלא רבי קרא רשות האב חשבינן לה ורשות עצמה באין אב הילכך קודמין הוו. ואף על גב דלענין נתרוקן רשות לא חשבינן לה רשות האב כדאמרינן התם מסר האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או ונתגרשה שוב אינו יכול האב להפר דלא חשבינן לה כארוסה להתרוקן רשות לאב במת הבעל. התם טעמא כדמפיק ליה תנא דבי רבי ישמעאל מונדר אלמנה וגרושה והכי משתמע ליה ממתניתין כל שיצאת לרשות עצמה פירוש כל שהיא ברשות עצמה שלא נכנס~ לרשות הבעל לגמרי כגון מסר האב דהיינו קודם מסירת חופה אינו יכול להפר. שיטה. וזה לשון הרנב"י ז"ל: ואמרינן בגמרא דזה הכלל דקתני לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל פירוש ונדרה והדר נתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום דאינו יכול להפר משום דאינו מפר בקודמין. וקשיא לן ואכתי מאי קא משמע לן באם נדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל ונתגרשה והחזירה דאינו יכול להפר דאי לאשמועינן דמסירת האב נישואין עושה הא לענין נדרים לא איכפת לן מידי דהא אפילו תימא דאינה עושה נישואין אלא אירוסין אין הבעל מפר מה שנדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל. וי"ל דריבותא דזה הכלל קא משמע לן דמסירת האב נשואין עושה ונפקא מינה שאם נדרה בעודה ארוסה ואחר כך מסרה האב לשלוחי הבעל אין הבעל מיפר באותו הפרק של מסירה זו מה שנדרה קודם לכן בימי ארוסין דמפר בקודמין מיקרי. ואי מסירת האב לא היתה עושה אלא אירוסין ודאי יכול היה הבעל להפר בהדי אב כדין נערה מאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה. והאי כלל דקתני לאו אגופה דנתגרשה ואחר כך החזירה אתא אלא למידק מינה הא דאמרן. ואיכא מאן דמפרש דכל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת היינו אותה שעה שמסרה האב לשלוחי הבעל שאם נדרה באותו הפרק אין אביה ובעלה מפירין נדריה לפי שיצאת מרשות אביה לגמרי טפי מבימי אירוסין ולכלל נשואה לא באה. ודין זה צ"ע אם הוא אמת דהא לענין מעשה ידיה ומציאתה לגמרי נתרוקנה רשותה לבעל במסירת האב לשלוחי הבעל ומאי שנא נדרים. עד כאן.

    מתניתין תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שניסת ונתגרשה. וכן נערה ובגרה והיא יתומה בחיי האב (בתוך) כגון שהביאה שתי שערות באותן ששה חדשים שבין נערות לבגרות. וכן נערה שלא בגרה ומת אביה. וכן נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. וכן בוגרת דאביה קיים. וכן נערה בוגרת ואביה קיים. בוגרת שנדרה והיא יתומה והוא הדין אפילו אביה חי שהרי אין לאביה רשות בה אלא כל זמן שהיא קטנה. ומהנך אחריני נמי יש מהן שאין צריך לומר שנדריהן קיימין אלא חושבנא נקט תנא כמה נשים איפשר בנדר דנדריהן קיימין. פירוש.

    תשע נערות נדריהן קימין לאו דוקא נערות דקא חשיב מינייהו (נערות) בוגרות. והא דנקט תשע השמיענו בפרט בכל הצדדים שאפשר להיות ואף על פי שלא היה צורך גדול לחשב אותן בפרט כאשר פרטם כי אפשר (לכל) לכלול אותם בשלשה כדמפרש בגמרא. בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שנשאת ונתגרשה בחיי האב וכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה ולא לבעלה דהא מגורשת היא. ונקט לפרושי שלשה דינים תחלה בהנודרת כשהיא בוגרת או נדרה כשהיא נערה ובגרה עתה או שנדרה כשהיא נערה ועדיין לא בגרה. וכל אלו השלשה מיירו בנשאת לבעל ומת אביה והשתא היא יתומה בחיי האב. ואחר כך ביאר שלשה דינים אלו ביתומה גמורה שמת אביה ומשמת ולא נשאת כלל דהשתא מי יפר האב איננו שיפר לה עתה כשהיא נערה ובעל אין לה. ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. לא היה צריך לומר ומשמת אביה בגרה דאפילו עדיין היא נערה מי יפר לה אלא לחשב כל מה שיכול לחשב בא ואפילו שלא לצורך. והשתא נקיט ואזיל דאפילו אביה קיים אין לה הפרה כגון בוגרת ואביה קיים וגם בעל אין לה ואם כן מי יפר לה דכיון שבגרה אין רשות לאביה בה. וכן אם נדרה בעודה נערה ובגרה ואביה קיים מה מועיל לה הואיל ובגרה וגם אין לה בעל. הרי"ץ ז"ל. תנא מדכר בכל צדדין שיכול למצוא שנדרה קיים אפילו דברים דלא איצטריך ליה למיתני ופשיטא ליה תנא ליה אגב הנהו דצריכי ואף על גב דרובא לא צריכי תני להו אגב מיעוטא דצריך כיון דאיכא תרתי צריכי. ואף על גב דאמרינן בקדושין פרק ראשון לא תנינן תרתי אטו חדא ששה אטו תלתא תנינן. ובוגרת נמי קרי לה נערה משום דאיכא מינייהו נערות דווקא כייל להו לכלהו בשם נערה. ומצינו כיוצא בזה ביבמות בשלהי החולץ דתנן אשתו שמתה וכו' ואמר רב יוסף כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה רבי יהודה אומר וכו' שאף על פי שהיא חוזרת לתרומת בית אביה להיותה ברשותו לענין נדרים אינה חוזרת. שטה.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 89a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ורעק"א אומר יפר עיין לעיל דף פ ע"א בהר"ן ד"ה ור' יוסי:

    Gilyon HaShas on Nedarim 89a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדרים, דף פ״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־205 מילים ב־8 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 8 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 144 מילים

      נפתחת ב״נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה. כיצד?…״

    2. קטע 235 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תניא: אלמנה וגרושה שאמרה ״הריני נזירה…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    3. קטע 339 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי ישמעאל: הרי הוא אומר (במדבר…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא: מתני' ר' עקיבא היא…״

      חכמים: רב חסדא, רבי ישמעאל, אביי.

    5. קטע 58 מילים

      נפתחת ב״שלמו יומי ולא נתגרשה שלמו יומי ולא…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה לאיתויי…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים לאיתויי…״

    8. קטע 812 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדרים דף פ״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026