נדרה והיא ברשות הבעל — שהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:
אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופר — ואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:
זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה — מפרש בגמ' לאיתויי מאי:
גמ' רבי ישמעאל אומר יפר — דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:
ר' עקיבא אומר לא יפר — דבתר קבלת הנדר אזלינן:
וסימניך ילל"י — כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר:
אשת איש שאמרה — בזמן שהיא אשת איש כו':
ר' ישמעאל אומר לא יפר — אין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה:
ר' עקיבא אומר יפר — דבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל:
עדי שיהא נדר — כלומר קיום הנדר:
ורבי עקיבא סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על נפשה שיהא איסור הנדר - קבלת הנדר והכי נמי דייקינן במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא היא:
אפי' תימא ר' ישמעאל מתני' — בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר שלשים יום אהכי קאמר אינו יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים דין הוא שיפר איכא למימר כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה ואהכי לא יפר:
זה הכלל דקתני — באידך פירקין (לעיל נדרים דף עא.) גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה:
זה הכלל דקתני הכא — גבי ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה שאין הבעל מיפר בקודמין:
מתני' ט' נערות נדריהן קיימין — שאין יכול להפר להן:
בוגרת והיא יתומה — נערה בוגרת והיא יתומה:
