בוני התלמוד

    מסכת נדרים דף ל״ז עמוד ב׳

    פרק ד׳ - אין בין המודר

    Also cited as: Nedarim 37b, Chapter 4 Ein Bein HaMuddar

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אם אבדו - בשבת:

    אינו חייב באחריותן - הואיל ואינו שכיר ביום שבת:

    אם היה שכיר שבת - שנותנים לו ז' פשיטים שכרו לשבוע אע"פ שמגיע ליום שבת פשוט אחד כיון דכל יום שבת נבלע עם שכירות שאר השבוע זו היא הבלעה ששכר שבת מבליע בתוך ימי השבוע נותנין שכר שבת דהבלעה שרי:

    אם אבדו - בשבת חייב באחריותן דהא נותנין לו שכר השבת:

    אלא גבי שבת - דקתני לא קורין בתחילה אבל שונין לאו משום שכר פיסוק ולא משום שכר שימור קאמר דהא שרי בהבלעה:

    דיפנו אבהתהון דינוקא למצוותא דילהון - שאם היו עסוקין להקרותן בתחילה בדבר חדש היו טרודין בהן ולא היו פנויין למצות שבת להתענג בו אבל שונין הואיל וכבר למדוהו לא מיטרדי בהו:

    דיפנו - כדי שיהו פנויין:

    ויקיר להו עלמא - שכבד עליהם ללמוד מפני המאכל ולהכי אין קורין בתחילה בשבת דמצער להו:

    בנות - שמלמדין אותן תורה מי בעיין שימור אינהו לאו אורחייהו למיפק אבראי דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (תהילים מ״ה:י״ד) וליכא לאוקמא בה שכר שימור:

    שכר פיסוק טעמים דאורייתא הוא - ולא מצי למשקל עלייהו אגרא:

    אלו הפסוקים - עד היכן מסיים כל פסוק ופסוק ולהכי קרי להו שום שכל שיכול להשכיל בפסוק בין כל פיסוק ופיסוק:

    הלכה למשה מסיני - דנקראין הכי:

    מקרא סופרים ארץ ארץ - כלומר מה שקורין ארץ ארץ דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לרי"ש ובין רי"ש לצד"י וכן נמי ארץ דלא כתבינן ב' אלפי"ן או ה"א סמוך לאל"ף ויו"ד בין רי"ש לצד"י וכן שמים דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין מ"ם ליו"ד וכן מצרים:

    עיטור סופרים אחר תעבורו - ולא כתיב תעבורו אחד והיינו עיטור שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה:

    קדמו שרים אחר נוגנים - ולא כתיב אחר נוגנים קדמו שרים:

    צדקתך כהררי אל - ולא כתיב כהררי אל צדקתך דהכי מסתבר טפי ובדווקא משתעי:

    איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים - באחיתופל כתיב:

    באים דונבנתה - [קרי ולא] כתיב:

    לה דפליטה - שניהן כתובין בירמיהו:

    את דהגד הוגד אלי - דכולהו הני קריין ולא כתיבן:

    וכתיבן ולא קריין נא דיסלח - דנעמן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נדרים 37 עמוד ב

    1אם אבדו אינו חייב באחריותן. ואם היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע נותן לו שכר שבת. לפיכך אם אבדו חייב באחריותן.

    2אלא: גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא. ואיבעית אימא: משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא. כדאמר שמואל: שינוי וסת תחילת חולי מעיים.

    3ולמאן דאמר שכר פיסוק טעמים, מאי טעמא לא אמר שכר שימור? קסבר בנות מי קא בעיין שימור?

    4ולמאן דאמר שכר שימור, מאי טעמא לא אמר שכר פיסוק טעמים? קסבר (שכר) פיסוק טעמים דאורייתא הוא.

    5דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב ״(נחמיה ח״, ח) ״ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא״. ״ויקראו בספר תורת האלהים״ זה מקרא, מפורש זה תרגום, ״ושום שכל״ אלו הפסוקים, ״ויבינו במקרא״ זה פיסוק טעמים. ואמרי לה: אלו המסורות.

    6אמר רבי יצחק: מקרא סופרים, ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן, וכתיב״ן ולא קריין הלכה למשה מסיני״.

    7מקרא סופרים: אָרֶץ, שָׁמַיִם, מִצְרַיִם.

    8עיטור סופרים: ״אחר תעבורו (בראשית יח, ה) ״אחר תלכו (בראשית כד, נה) ״אחר תאסף״, (במדבר יב, יד) ״קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו) ״צדקתך כהררי אל. (תהלים לו, ז)׃

    9קריין ולא כתיבן: ״פרת״ דבלכתו״, (שמואל ב ח, ג) ״איש״ דכאשר ישאל איש בדבר האלהים״, (שמואל ב טז, כג) ״באים״ דונבנתה (ירמיהו לא, לח) ״לה״ דפליטה״, (ירמיהו נ, כט) ״את״ ״דהגד הוגד (רות ב, יא) ״אלי״ דהגורן (רות ג, ה) ״אלי״ דהשעורים (רות ג, יז) הלין קריין ולא כתבן.

    10וכתבן ולא קריין: ״נא דיסלח״, (מלכים ב ה, יח)׃

    תוספות

    שכר שבוע נותנין לו שכר שבת ואם אבדו חייב באחריותן - כדין שומר שכר דמחייב בגניבה ואבידה ואין להקשות חפצי שמים הוא דקבלת שכר לאו חפצי שמים:

    אלא היינו טעמא דאין קורין בראשון דיפנו אביהם של תינוקות ולאו משום שכר שבת כלל אלא אפי' כשאביהם של תינוקות מלמדין אותן בחנם שיהיה להם פנאי שיהא פנוים לסעודת שבת ואם יקראו בראשון ישהו שהייה מרובה וה"ה אם יש להם מלמד בשכר שאסור מהאי טעמא:

    אבל שונין בראשון - דתו ליכא שהייה כל כך כיון שמלמדים כבר:

    למצותיה - דשבתות:

    ואיבעית אימא - טעמא דאין קורין משום דבשבת אוכלים טפי מבחול ויקיר עלייהו עלמא כלומר שכבדין הם מפני שינוי ווסת דאין יכולין לעסוק ולטרוח וללמוד בראשון:

    בנות מי בעיין שימור - ומתני' סתמא קתני בין בנים ובין בנות ובנות ליכא יוצאניות ולא בעיא שימור א"כ לא שייך בהן שכר שימור:

    שכר פיסוק טעמים דאורייתא - ואסור ליטול שכר עליהם:

    אלו הפסוקים - מקום שהפסוק מסיים שם:

    ואמרי לה אלו המסורות - מאן דאית ליה פיסוק טעמים לאו דאורייתא מפרש אלו המסורות חסירות ויתירות:

    מקרא סופרים ארץ ארץ - [שמשתנין] באתנחתא וזקף קטן שמים מצרים:

    עיטור סופרים - דלכאורה משמע דאחר תעבורו וסבריה ואחר תעבורו וכן אחר תאסף ואחר מסתבר אחר נוגנים ואחר משמע:

    פרת דבלכתו - להשיב ידו בנהר פרת פרת אינו כתוב ונקרא:

    איש דכאשר ישאל - פי' כאשר ישאל איש בדבר האלהים איש קרי ולא כתיב:

    באים דונבנתה - הנה ימים באים ונבנתה באים קרי ולא כתיב:

    את דהגד הוגד - הגד הוגד לי את אשר עשית:

    אלי דהגורן - אלי אם לא:

    נא דיסלח - בנעמן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    גדולה מזו אמרו זן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא כו'. תמיהא לי מאי גדולה מזו אמרו דקאמר, דהיא היא שאף הוא חייב להלביש את הבת לכסותה ולתת לה מנכסיו כדי שיקפצו עליה בני אדם לישאה, ועכשיו זה פוטרו וכמו שאמרו בשלהי נערה שנתפתתה [כתובות נב, ב] דאמרינן התם קחו נשים לבניכם ואת בנותיכם תנו לאנשים, בשלמא קחו נשים לבניכם בידו אלא בנותיכם תנו לאנשים בידו הוא, ואמרינן לילבשה לכסייה ויהיב לה מידי כי היכי דליקפצו עלה ואנסבי לה. ויש לומר דמכל מקום אינו חייב כל כך בחייו שנכוף אותו לכך שיתן לה משלו לפרנסה, כבעל שהוא חייב לזון את אשתּו ובניו הקטנים שכופין אותו בבית דין.

    בוגרת ומדעתה - וקא משמע לן שאף על פי שאין הבת נשאת לו אלא על ידי דיבור האב אפילו הכי שרי, הואיל ויצאה מרשותו ומדעתה היא נשאת לו. ומכל מקום תמיהא קצת לשון ומדעתה, דלא הוה צריך למימר אלא בבוגרת ואנא ידענא דמדעתה היא נשאת לו. ונראה לי דהאי מדעתה לאפוקי מדעתו, דלא לימא שאם עשאו הוא שליח לדבר עמה על עסקי נשואיו, הרי זה אסור דקא מהני ליה דעביד שליחותיה. אלא דאכתי לא ניחא לי דבכל מידי דלא בעינן דעת משלח משמע לעיל דשרי, אף על גב דעביד שליחותיה ובמקום מצוה, כתורם את תרומותיו ומקריב קרבנותיו, והכי נמי במקום מצוה הוא.

    מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף ל״ז עמוד ב׳

    מסכת נדרים דף ל״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 10 קטעים ממוספרים, כ־243 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נדרים דף ל״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026