לאו לאפוקי - דיהיב ליה לבעל חובו אסקונדרי פיספסים שמשחקים בהן וקרא אותן זוזי ובכך רוצה לפטור עצמו מן השבועה מכלל דעביד איניש דנשבע לדעתא דנפשיה הכא נמי נימא הכי גבי שומשמני:

לא - שומשמני ואיסקונדרי לאו מילתא היא ובהכי לא מיפטר איניש נפשיה ומשום האי טעמא לא היו אומרים לו הוי יודע כו':

אלא לאפוקי מקניא דרבא - דזוזי ממש יהב ובעי למיפטר בהכי ובשאר מילי לא עביד איניש דנשבע אדעתא דנפשיה:

והא תניא וכן מצינו כו' שנאמר ולא אתכם לבדכם - הכי פירושו איני משביע אתכם על דעתכם לבדכם:

לאפוקי מאי - קאמר להו הכי לאו לאפוקי דאי אסיקו לה שמא לעבודת כוכבים אלוה ופלחו לה ובעו למיפטר נפשייהו דאמרי דפלחי לאלוה:

לא - לאו לאפוקי משום האי קאמר הכי דאינהו לא מצו לאסוקי לעבודת כוכבים שמא אלוה ולמפטר נפשייהו דהא עבודת כוכבים איקרי אלוה מעצמה:

אם כן אמאי משבע יתהון הכי על דעת המקום ועל דעתי לישבע יתהון דמקיימיתו תורה:

הוה משמע תורה אחת - שבכתב בלבד:

משמע מצות המלך - שבפרשה שום תשים עליך מלך (דברים י״ז:ט״ו) שיש שם מצות:

ולישבע להו הכי דמקיימיתו עבודת כובבים ותורה כולה אי נמי דמקיימיתו תרי"ג מצות - ולא מצי למיטעי מידי:

אלא משה רבינו מילתא דלאו טירחא נקט - כשאמר על דעת המקום ועל דעתי ששם נכלל הכל:

אורוותא - איצטבלאות מלאות תבן:

ובלע יתהון - אלמא דהוה גדול מקורת בית הבד:

בטרוף קאמר - נחש מנומר לא משתכח כקורת בית הבד:

והא כולהו מיטרף טריפי - הוו מנומרין:

בגבו טרוף קאמרינן - ולא הוי גדול כי האי גוונא:

וליתני - אם לא ראיתי נחש גבו טרוף כקורת בית הבד:

מילתא אגב אורחא קמ"ל - דכי אמר בית הבד אגבו טרוף קאמר דומיא דקורת בית הבד דהוי טרוף חדקים חדקים:

נפקא מינה - למוכר קורת בית הבד לחבירו:

אי גבה טרוף אין - ודאי הוי קורת בית הבד:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

נדרים 25 עמוד א

1אמר ליה: כי משתבע אדעתא דידן משתבע, ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני.

2ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע? והתניא: כשהן משביעין אותו, אומרים לו: הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך, אלא על דעתינו ועל דעת בית דין. לאפוקי מאי? לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי.

3ומדקאמר ״על דעתינו״, מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה!

4לא, לאפוקי מקניא דרבא. דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא. אמר ליה ללווה זיל פרע לי. אמר ליה: פרעתיך. אמר ליה רבא: אם כן, זיל אישתבע ליה דפרעתיה.

5אזל ואייתי קניא, ויהיב זוזי בגויה, והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא. אמר ליה למלוה: נקוט האי קניא בידך. נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה.

6ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא, ואישתפך הנהו זוזי לארעא, ואישתכח דקושטא אישתבע.

7ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה? והתניא: וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב, אמר להם: הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם, אלא על דעתי ועל דעת המקום, שנאמר: ״ולא אתכם לבדכם וגו'״. (דברים כט יג)׃

8מאי אמר להו משה לישראל? לאו הכי קאמר להו: דלמא עבידתון מילי, ואמריתון: על דעתינו משום הכי אמר להו: על דעתי. לאפוקי מאי? לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה. מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה!

9לא, עבודת כוכבים איקרי אלוה, דכתיב: ״ובכל אלהי מצרים וגו'״.

10ולשבע יתהון דמקיימיתון מצוות משמע מצוַת המלך.

11ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצוות משמע מצוַת ציצית, דאמר מר: שקולה מצוַת ציצית כנגד כל מצוות שבתורה.

12ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה! משמע: תורה אחת. ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות! משמע: תורת מנחה, תורת חטאת, תורת אשם. ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצוות [תורות] משמע: תורת המנחה. מצוות משמע: מצות המלך.

13ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה! תורה כולה, משמע: עבודת כוכבים דתניא: חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה.

14ולשבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה, אי נמי: שש מאות ושלוש עשרה מצוות אלא, משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט.

15אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד, ולא? והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא, רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון! אמר שמואל: בטרוף, כולהו נחשי מיטרף טרפי! אגבו טרוף קאמרינן.

16ולתני ״טרוף״? מילתא אגב אורחיה קא משמע לן, דקורת בית הבד גבו טרוף. למאי נפקא מינה? למקח וממכר, לומר לך: המוכר קורת בית הבד לחבירו, אי גבו טרוף אין, ואי לא לא.

תוספות

בטרוף - פי' שהוא מנומר שהיו כמו קורות בית הבד ול"נ דמה ענין מנומר לקורות בית הבד לכ"נ לפרש בטרוף פלט"ר בלע"ז ופריך כולהו נמי טרופין פירוש בבטן ולכך ניחא גבי קורות בית הבד:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

ואשתבע דיהבית לך זוזך - תמיה לי, דאכתי היכי מצי לאשתבועי דהא לאו לפרעון יהבינהו, דהא נקיט הדין קני דאינקוט ספר תורה קאמר. ויש לומר דאיהו לא אשתבע דפרעית אלא דיהבת. (גליון: ואם תאמר לימא להו משה קבילו עלייכו, מאי דאמר לכו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והשתא לא מצי לערומי ולאסוקי שמא לעבודה זרה בשם המיוחד. ויש לומר שלא רצה להזכירו ברבים, דכתיב [שמות פרק ג' פסוק ט"ו] זה שמי לעולם [פסחים נ' א. קידושין עא, א] לעלם כתיב, אי נמי יש לומר עבודה זרה קרוי לה בשם המיוחד נמי, כדדרשינן בבראשית רבה [פרשה כג בראשית פרק ד' פסוק כ"ו] גבי אז הוחל לקרא בשם ה', כלומר לקרא עבודה זרה בשם ה'. ר"מ תלמידו).

ולא הוה והא ההוא דהוה בשני דשבור מלכא כו' - ולישנא דנדרי הבאי קא קשיא ליה, וכמו שכתבתי (בשנתינו) [במשנתינו – לפי השי"מ].

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נדרים דף כ״ה עמוד א׳

מסכת נדרים דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־382 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–91)עמוד

היעד שנמצא: נדרים דף כ״ה ע״א

פתיחה בקורא