מסכת נדרים דף צ״א עמוד ב׳

הוזכר בכאן מעשה באשה אחת שהיתה רגילה להזמין מים לבעלה ליטול את ידיו בכל פעם אחר תשמיש פעם אחת באה וזימנה לו ואמר לה מה טיבן של מים אלו והלא עכשו לא היה דבר בינינו ועשת עצמה כמתאמת לדבריו ואמרה לו בודאי שמש עמי אחר ואי את לא הוית חד מן גויים אהלויי ר"ל מוכרי אהל דהוו הכא חד מנהון הוה אתא לקמיה דרב נחמן ואמר ליה עיניה נתנה באחר ולית מששא במילה ודבר זה פירושו באשת כהן שאם באשת ישראל אף היא לא באה לאסור את עצמה לבעלה שהשגגה בענין זה כאונס הוא כמו שביארנו במסכת יבמות וכן מה שנזכר בכאן במעשה הסמוך לו בחדא איתתא דלא הוה בדיחא דעתא בהדי גברא ר"ל שהיתה עומדת לפניו בצער ובדאגה ואמר לה האידנא מאי שנא ואמרה ליה מעולם לא ציערתן בדרך ארץ ר"ל בתשמיש כי האידנא ומתוך כך אני עומדת עצבה אמר לה והאידנא לא הות הא מלתא ואמרה ליה אי את לא הות הלין גוים נפטויי ר"ל מוכרי נפט דהוו הכא דלמא חד מנהון ואמר רב נחמן לא תשגחון בה עיניה נתנה באחר ואף זו באשת כהן שאם באשת ישראל אף היא אינה אוסרת את עצמה בכך שהשגגה בענין זה אונס הוא:

אבל מה שהוזכר אחריו בההוא גברא דהוה מהרזק בביתא ר"ל נסגר ביחוד ומלשון מה שאמרו בפרק החובל הרזקיה לאנדרונא נאמר על זה ואתא מריה דביתא ופרטיה נואף להוציא וערק ר"ל שפרץ הכותל ויצא ואמר רבא איתתא שריא אם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוה מירכס ור"ל שנטמן היה בפני הבעל בין באשת כהן בין באשת ישראל היא שהרי אם היה כאן חשש ביאה ברצון היה ושמא תאמר הא משמע שאלו נטמן נאסרה והרי אין אוסרין על היחוד וכן במסכת כתובת אמרו אין האשה נאסרת בעד אחד אלא על ידי קינוי וסתירה וכן במס' סוטה אמרו לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תסתתרי בהדי פלניא דלמא מסתתרא ומי סוטה למבדקה ליכא ומתסרא עליה איסור עולם אלמא בסתירה לחוד לא מתסרא תרצו בה שזו שבכאן במי שרוצה להחמיר על עצמו לצאת ידי שמים ובתוספות תירצוה כשהיא אומרת טמאה אני לך ואי לאו האי טעמא הוה אסרינן לה ואין חוששין לנתינת עין במקום הוכח ברור כזה וכן מה שהוזכר בההוא נואף דעל לגבה דההיא איתתא ואתא מריה דביתא סליק נואף ואיתיב בבאלי דביתא ר"ל בכניסת הפתח והוו מנחן תמן תחלי דטעמינון חויא ובעא מריה דביתא מיכל מיניהו בלאו דעתא דאיתתיה ואמר ליה נואף לא תיכול דטעמנון חויא ואמר רבא איתתא שריא דאי איתא דעבד איסורא ניחא ליה דלימות אף זו אתה צריך לפרשה כחברתה ויש מפרשין את שתיהן בשהיה שם קנוי קודם לכן:

נשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל וזה מה שראינו לכללו במסכת נדרים יבא אחריו מה שיראה לנו לכללו במסכת נדה בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן:

ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה:

ברוך יי' לעולם אמן ואמן.