רבי אליעזר בן יעקב [השני]

דור שני לתנאים. מתלמידי רבי עקיבא.

כמה שנים אחרי הריגת ר"ע וחביריו, אז הוקל מעט הגזירות, נתקבצו כל תלמידי ר"ע למקום אחד בטרם עלה רשב"ג לנשיאות. ואלו הם: רבי יהודה בר אילעאי ורבי נחמיה, רבי מאיר בעל הנס ורבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן יעקב. שיר השירים רבה ומשנתו "קב ונקי".

כל תלמידי ר"ע חיברו ברייתות ותוספתות.

אימרותיו

אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כתוב באלישע הנביא: "עובר עלינו תמיד" מלכים ב, ד, ט.

הרי אלישע הנביא לא היה עובר אצל השונמית בקביעות אלא כשהזדמן לשונם! ובהכרח שהלשון תמיד", באה ללמדינו, שכל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב" כאילו מקריב קרבנות, כגון "תמידין" מלשון "תמיד".

אמר רבי יוסי ברבי חנינא, משום רבי אליעזר בן יעקב: אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא יעמוד במקום נמוך ויתפלל, שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'". תהילים קל, א

ברייתא דומה: לא יעמוד אדם בשעת התפילה לא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף, אפילו שאינם גבוהים שלשה טפחים, משום שטרוד במחשבתו שמא יפול ואינו יכול לכוין ליבו בתפילה. ולא יעמוד במקום גבוה שלשה טפחים ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'".

וכתוב: "תפלה לעני כי יעטוף", תהלים קב, א שמשמעותו, שראוי להתפלל דרך עניות ולא דרך גאווה.

אמר רבי יוסי ברבי חנינא, משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך שיכוין את רגליו זו אצל זו בכדי להידמות למלאכים.

מכיון שהמתפלל מדבר עם השכינה, צריך לסלק את כל מחשבות הגוף מלבו ולהדמות כאילו הוא מלאך, שנאמר על רגלי המלאכים: "ורגליהם רגל ישרה", יחזקאל א ז שנראין כרגל אחת. אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מה הוא שכתוב: "לא תאכלו על הדם"? ויקרא יט כו בא הכתוב לומר: לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.

אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב:

כל האוכל ושותה ורק אחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר: "ואותי השלכת אחרי גוך". מלכים א יד ט היה מספיק לכתוב: "השלכת אחריך", ותיבת "גוך" מיותרת! לפיכך דרש, אל תקרי "גוך" אלא "גאיך", כך אמר הקב"ה: וכי לאחר שנתגאה זה קבל עליו עול מלכות שמים!

רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד, כלומר: מלאך מליץ טוב, כלומר: סנגור שהוא הפך הקטגור, מלשון: שונא תגר.

והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד, כלומר: מליץ רע, מלשון: קורא תגר.

תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות, כלומר: התשובה אחרי המעשים הרעים או המעשים הטובים שהקדים להם תשובה, כדברי חז"ל: במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, הם כמגן בפני הפורענות המתרגשות ובאות כפי מנהגו של עולם. אבות ד, יא. רע"ב ועיקר תוי"ט