Talmud Builders

    Nedarim 83a

    Back to index

    English translation — Nedarim 83a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1she incurs [ sofeget ] the forty lashes, the penalty for one who transgresses a Torah prohibition, as she violated the terms of her nazirite vow. If her husband nullified the vow for her, but she did not know that he nullified it for her, and she drank wine or became impure through contact with the dead, she does not incur the forty lashes. She did not commit a transgression, as her nazirite vow was nullified.

    2And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply to a nazirite vow: Perhaps the husband nullified for her the vow that rendered wine forbidden to her, as she suffers pain when she refrains from drinking it. But as for her vow that rendered grape seeds and grape skins forbidden to her, he did not nullify it for her, as she suffers no pain when she abstains from them. And since even grape seeds and grape skins are forbidden to a nazirite, if the woman ate of them, she should receive the forty lashes, even if her husband nullified her vow.

    3Rav Yosef said: Here it is different, as naziriteship cannot take effect partially. Since one cannot be a nazirite and accept only some of the prohibitions of naziriteship, the husband’s nullification cancels the entire vow. In the case of an ordinary vow, on the other hand, the husband can nullify only the part that causes his wife suffering.

    4Abaye said to him: The wording of your statement suggests that naziriteship cannot take effect partially, but that an offering is brought for partial observance of naziriteship. Rather, Abaye said that one should say as follows: Naziriteship cannot take effect partially, and no offering is brought for partial observance of naziriteship.

    5The Gemara raises an objection from the following statement: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she designated her animal for her nazirite offering, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but she does not bring a bird burnt-offering. And if you say that no offering is brought for partial observance of naziriteship, why must she bring a bird sin-offering?

    6The Gemara rejects this argument: But rather, what will you say? That an offering is brought for partial observance of naziriteship? If so, she should be required to bring three animals as offerings, a sin-offering, a burnt-offering, and a peace-offering, in accordance with the halakha governing a nazirite who has completed the period of his vow. Rather, say as follows: Actually, no offering is brought for partial observance of naziriteship, and as for the bird sin-offering that she must bring, this is because a bird sin-offering can be brought in a case of uncertainty. She must therefore bring a sin-offering for the partial naziriteship that she observed.

    7Rav Asi raised an objection against the opinion of Rabbi Yoḥanan from the following baraita : With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure through contact with the dead, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but does not bring a bird burnt-offering. And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply here:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו'ואמאי אינה סופגת אע"ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס' נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר:

    ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענההא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל:

    דלמא מיין דאית לה צעראדאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש"מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר' יוחנן:

    אין נזירות לחצאיןכדאמרינן בפ' הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל:

    אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכאבתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר"ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא:

    מביאה חטאת העוףהיום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ' למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה:

    מביאה חטאת העוףמשום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים:

    וחטאת העוףאהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר' אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי:

    על הספקדאמור ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה אם חתיכה אם ולד מביאה חטאת העוף והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק הכא נמי מתיא היא חטאת העוף:

    האשה שנדרה בנזיר כו'אהכי קאמר דלמא מיין דאית לה צערא ופו' דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל:

    נדרים 83 עמוד א

    1הרי זו סופגת את הארבעים. הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה, והיתה שותה יין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים.

    2ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה, דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה, מן חרצן ומן זג לא הפר לה, דהא לא אית לה צערא. ותספוג את הארבעים!

    3אמר רב יוסף: אין נזירות לחצאין.

    4א"ל אביי: הא קרבן לחצי נזירות איכא?! אלא אמר אביי: אין נזירות לחצאין, ואין קרבן לחצאין.

    5מיתיבי: האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף, ואינה מביאה עולת העוף. ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות, אמאי מביאה חטאת העוף?

    6ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות? שלש בהמות בעי לאתויי: חטאת, עולה, ושלמים! אלא, לעולם אין קרבן לחצי נזירות. וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת על הספק.

    7איתיביה: האשה שנדרה בנזיר ונטמאת, ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף, ואין מביאה עולת העוף. ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה,׃

    Tosafot

    האשה שנדרה כו' סופגת כו'בנזיר (דף כא:) מפרש למאי איצטריך ובעי למיפשט מיניה דאפילו הפר לה שוב סופגת משום דבעל מיגז מהפרה ואילך ושעת ההפרה היתה נזירה ולוקה נמי לאחר שהיפר:

    דילמא מיין וכו'דלמא לאו דוקא אלא כלומר ודאי לא הפר לה מחרצן וזג דאינו מיפר לשאינו מתענה ותספוג ארבעים:

    אין נזירות לחצאיןשהרי כשאמרה הריני נזירה קבלה עליה כל דיני נזירות ובאומרו מופר ליך הפר הכל דודאי לעיל כשאמר מופר ליך הואיל ופירשה שתי ככרות כשני נדרים דמו:

    הא קרבן לחצי נזירות איכאבתמיה [כגון] שנדרה בנזירות ל' יום והפר לה בט"ו ימים ה"נ שתביא אחר ההפרה קרבנות נזיר טהור ואם נטמאת בתוך הנזירות קודם ההפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע ליה לישנא דרב יוסף אין נזירות ולא אמר אין קרבן:

    אלא אמר אביי אין נזירות [ואין קרבן] לחצאיןכיון שהפר חצי נזירות נתבטל [כולה ואין] מביאה קרבן לחצי נזירות שמנתה הואיל שנתבטל מכאן ואילך אע"ג דודאי לוקה בשתיית יין דקודם הפרה דאז היתה נזירה:

    האשה שנדרה בנזיר ונטמאת והפרישה בהמה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף כדין נזיר טמא שמביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף ואינה מביאה עולה כדמפרש טעמא וקשה לענין מה נקט והפרישה בהמתה ולמה לא פירש אחר שהפרישה מה יעשה בה:

    ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת עוף אלא ש"מ דיש קרבן לחצי נזירות וקשה להר"מ דהא על כרחך אין קרבן לחצי נזירות דהא אמר פ"ד דנזיר (דף כא:) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה אם שלו היתה בהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה היתה חטאת תמות עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים אלמא חטאת תמות דאין קרבן לחצי נזירות וליכא למימר דהתם בנזיר טהור והכא בנזיר טמא דבסמוך מדמינן לקרבנות טהור:

    אלא מאי יש קרבנות לחצי נזירות איבעי ליה לאיתויי חטאת עולה ושלמיםאם לא נטמאת והכא שנטמאה איבעי לאיתויי אשם עולת העוף וחטאת העוף:

    אלא אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמייתי משום דחטאת העוף בא על ספק - אין קפידא אם מביאתו הלכך הזקיקו שתביא חטאת העוף כדאמר בגמרא פ"ד דנזיר (דף כב.) כדרבי אלעזר הקפר דנזיר חוטא ובעי כפרה:

    מיתיבי האשה כו' ואין מביאה עולת העוףדאין קרבנות לחצי נזירות דחטאת העוף דאתי על הספק מייתי כדמתרצינן ומשמע ליה דנזירות מופר מכאן ואילך לגמרי ומותרת לטמא למתים מדנקט ונטמאת ואחר כך הפר לה משום שאם נטמאת אחר שהפר אפילו חטאת העוף לא מייתי:

    ואי אמרת כו' מטומאת מת [דלית לה צערא] לא הפר לה ותהא אסורה גם אחר ההפרה לטומאה ואי קשיא אמאי אין משני אין נזירות לחצאין כדמשנינן לעיל ושמא לעיל היינו גבי חרצן דאי אפשר לנזירות בלא איסור חרצן אבל אפשר לנזירות בלא איסור טומאה הלכך טומאה יש לו דין בפ"ע והוי נזיר מטומאה לחודה אבל מ"מ קשה מברייתא דלעיל דאיירי בטומאה מצי למיפרך:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    דלמא מיין דאית ליה צערא מפר להויש ספרים גרסי לימא.

    האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתהכלומר נטמאת והפרישה בהמתה לאשם, ותנא הפרישה בהמתה לרבותא, ולאשמועינן דאף על גב דהפרישה בהמתה קודם הפרה לא מתיא לה אחר הפרה.

    שלש בהמות בעיא לאתויי חטאת עולה ושלמיםהכא נקט ליה קרבנות דנזיר טהור, ואלא מיהא בנזיר טמא דאיירי השתא בברייתא, בעיא איתויי אשם וחטאת העוף ועולת העוף משום דחטאת אתיא על הספק, ובנזיר [כב, א] מפרש טעמא דמצרכינן לה לאתויי לה חטאת, אף על גב דאין קרבן לחצאין משום דרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוי, וכיון דאפשר לה להביא מתיא, כי היכי דתהוי לה כפרה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 83a

    Nedarim 83a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 153 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו' ואמאי אינה סופגת אע"ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס' נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר:

    ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה הא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל:

    דלמא מיין דאית לה צערא דאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש"מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר' יוחנן:

    אין נזירות לחצאין כדאמרינן בפ' הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל:

    אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא בתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר"ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא:

    מביאה חטאת העוף היום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ' למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה:

    מביאה חטאת העוף משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים:

    וחטאת העוף אהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר' אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי:

    2 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 83a · Sefaria

    Tosafot

    האשה שנדרה כו' סופגת כו' בנזיר (דף כא:) מפרש למאי איצטריך ובעי למיפשט מיניה דאפילו הפר לה שוב סופגת משום דבעל מיגז מהפרה ואילך ושעת ההפרה היתה נזירה ולוקה נמי לאחר שהיפר:

    דילמא מיין וכו' דלמא לאו דוקא אלא כלומר ודאי לא הפר לה מחרצן וזג דאינו מיפר לשאינו מתענה ותספוג ארבעים:

    אין נזירות לחצאין שהרי כשאמרה הריני נזירה קבלה עליה כל דיני נזירות ובאומרו מופר ליך הפר הכל דודאי לעיל כשאמר מופר ליך הואיל ופירשה שתי ככרות כשני נדרים דמו:

    הא קרבן לחצי נזירות איכא בתמיה [כגון] שנדרה בנזירות ל' יום והפר לה בט"ו ימים ה"נ שתביא אחר ההפרה קרבנות נזיר טהור ואם נטמאת בתוך הנזירות קודם ההפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע ליה לישנא דרב יוסף אין נזירות ולא אמר אין קרבן:

    אלא אמר אביי אין נזירות [ואין קרבן] לחצאין כיון שהפר חצי נזירות נתבטל [כולה ואין] מביאה קרבן לחצי נזירות שמנתה הואיל שנתבטל מכאן ואילך אע"ג דודאי לוקה בשתיית יין דקודם הפרה דאז היתה נזירה:

    האשה שנדרה בנזיר ונטמאת והפרישה בהמה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף כדין נזיר טמא שמביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף ואינה מביאה עולה כדמפרש טעמא וקשה לענין מה נקט והפרישה בהמתה ולמה לא פירש אחר שהפרישה מה יעשה בה:

    ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת עוף אלא ש"מ דיש קרבן לחצי נזירות וקשה להר"מ דהא על כרחך אין קרבן לחצי נזירות דהא אמר פ"ד דנזיר (דף כא:) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה אם שלו היתה בהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה היתה חטאת תמות עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים אלמא חטאת תמות דאין קרבן לחצי נזירות וליכא למימר דהתם בנזיר טהור והכא בנזיר טמא דבסמוך מדמינן לקרבנות טהור:

    אלא מאי יש קרבנות לחצי נזירות איבעי ליה לאיתויי חטאת עולה ושלמים אם לא נטמאת והכא שנטמאה איבעי לאיתויי אשם עולת העוף וחטאת העוף:

    3 more comments on this page.

    Tosafot on Nedarim 83a · Sefaria

    Rashba

    דלמא מיין דאית ליה צערא מפר לה ויש ספרים גרסי לימא.

    האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה כלומר נטמאת והפרישה בהמתה לאשם, ותנא הפרישה בהמתה לרבותא, ולאשמועינן דאף על גב דהפרישה בהמתה קודם הפרה לא מתיא לה אחר הפרה.

    שלש בהמות בעיא לאתויי חטאת עולה ושלמים הכא נקט ליה קרבנות דנזיר טהור, ואלא מיהא בנזיר טמא דאיירי השתא בברייתא, בעיא איתויי אשם וחטאת העוף ועולת העוף משום דחטאת אתיא על הספק, ובנזיר [כב, א] מפרש טעמא דמצרכינן לה לאתויי לה חטאת, אף על גב דאין קרבן לחצאין משום דרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוי, וכיון דאפשר לה להביא מתיא, כי היכי דתהוי לה כפרה.

    Rashba on Nedarim 83a · Sefaria

    Meiri

    קרבנות נזיר הבאים על תגלחת טהרה כשהשלים נזירותו הם חטאת עולה ושלמים וכלם בהמות כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים וקרבנותיו הבאים על תגלחת טומאה כשנטמא תוך נזירות וצריך למנות נזירות אחרת הם חטאת ועולה ואשם שתים מן העוף ואחד מן הבהמה והוא שמביא שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת ואיל לאשם כשם שאין נזירות לחצאין כך אין קרבן לחצי נזירות ר"ל שאם נדרה סתם נזירות שהוא שלשים יום ולסוף ט"ו ימים שמע בעלה והפר לה אינה מביאה לא קרבנות טהרה ולא קרבנות טומאה אפילו נטמאת קודם ההפרה מעתה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת תוך נזירותה והפרישה בהמתה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף אע"פ שלא הפרישתו אבל לא עולת העוף ולא אשם אע"פ שהפרישתו שמא תאמר חטאת העוף מיהא למה מביאתו חטאת העוף שאני שהיא באה אף על הספק ואין בה משום ספק חולין בעזרה ומאחר שהנזיר חוטא הוא הזקיקוהו להביא חטאת העוף אחר שהיא באה אף על הספק:

    ולענין ביאור זה שאמר כאן שלש קרבנות בעייא איתויי חטאת עולה ושלמים ואין אלו אלא בנזיר טהור ואנן בנזירה שנטמאת עסקינן לשון קצר הוא ופירוש הדברים שלש בעיא איתויי בכל נזיר אם הטהור בחטאת עולה ושלמים ואם כשנטמא בחטאת ועולה ואשם:

    לא סוף דבר שהבעל יכול להפר בנזירותה באמצע נזירותה אע"פ שהתחילה למנות אלא אפילו השלימה נזירותה והפרישה קרבנותיה כל שלא נזרק דמו של אחד מהן מיפר הא משנזרק דמו של אחד מהן אינו יכול להפר ובקרבנות טומאה אפילו קירבו הקרבנות מיפר הואיל ויש לה עדין למנות ימי נזירות:

    Meiri on Nedarim 83a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י יוחנן הס"ד למתים סופגת הד"א:

    ברא"ש סופגת הס"ד הפרה הס"ד טומאת מת הס"ד דמו הס"ד בה הס"ד לה הס"ד טומאה הס"ד בנזיר הס"ד:

    ר"ן נקטה הס"ד דכתיבנא הס"ד וחרצן הס"ד קאמר הס"ד:

    בד"ה מיתיבי כו' העוף אלא כצ"ל והשאר נמחק כלל הס"ד מלאת הס"ד:

    Chidushei Halachot on Nedarim 83a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    סופגת את הארבעים שואבת מלשון ספוג ומשפך. הרי"ץ ז"ל.

    דילמא מיין דאית לה צערא מפר ויש ספרים דגרסי לימא. הרשב"א ז"ל. אמר ליה אביי מדקאמרת שאין נזירות לחצאין מכלל דקרבן שלם לחצי נזירות איכא שאם קבל עליו להיות נזיר מיין ולא מזג וחרצן מחייב בקרבן גמור כאלו היה נזירות שלם ואם כן הדרא קושיין לדוכתה ואי אמרת מפר למתענה ואינו מפר לשאינו מתענה מחרצן וזג דלית לה צערא לא ליפר לה ולייתי קרבן. הרי"ץ ז"ל.

    האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה שיש לה להקריב במלאת ימי נדרה ואחר כך היפר לה בעלה מביאה חטאת העוף. פירוש אם נטמאת לאחר הפרה מביאה חטאת העוף דהיינו קרבן נזיר טמא דכי מהניא הפרה לשתיית יין דמתענה מהניא לטומאת מת דאינה מתענה לא מהניא הילכך מביאה קרבן נזירות טומאה. וקא סלקא דעתין השתא דלטומאת מת אינה מתענה אלמא אף על גב דנתבטל נזירות לענין שתיית יין מביאה קרבן על איסור טומאה הנשאר אלמא יש קרבן לחצי נזירות ומקשית תלמודא אלא מאי יש קרבן לחצי וכו' שלש בהמות וכו'. פירוש למה שנה קרבנות נזיר והשמיענו שיש קרבן נזירות טהרה לחצי נזירות דהיינו חטאת ועולה ושלמים דהיינו קרבנות נזירות טהרה כדכתיב בפרשת נשא. והוא הדין דהוה מצי למפרך אם יש קרבן לחצי נזירות ליתי נמי עולת העוף. שטה. והיי"ץ פירש וז"ל: בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה ונעקר הנדר מביאה חטאת העוף על חרצן וזג שלא היה הבעל יכול להפר ואותן הבהמות שהפרישה תצאנה ותרעינה בעדר לפי שאין הבעל משועבד לה להקריב קרבנותיה כדאמרינן בפרק מי שאמר על כן הן חולין ואם משלה היו הבהמות החטאת תמות דהויא לה כחטאת שמתו בעליה דאזלא למיתה והעולה תקרב עולה והשלמים שלמים ולהכי מביאה חטאת העוף לפי שהוא בר זוזא ולא בהמה דמה שקנתה אשה קנה בעלה וקימא לן דבעלה אינו משועבד לקרבנותיה. ומה שאמרנו שהפרישה בהמות משלה מוקמינן לה התם במסכת נזיר בפרק מי שאמר כגון דאקנייה לה אחר על מנת שאין לבעלה רשות בהם ומדקאמר מביאה חטאת העוף שמע מינה יש קרבן לחצי נזירות. אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמתיא משום דחדוש הוא דשאר קרבנות אינם באין על הספק וזה בא על הספק כגון גבי יולדת שהפילה ואינה יודעת מה הפילה אם רוח הפילה אם נפל הפילה ולפי שיש בו חדוש משאר קרבנות נחדש בו נמי דתיתי בחצי נזירות. ובמסכת נזיר בפרק מי שאמר תניין מייתי לה מקרא וקאמר והתניא רבי יוסי בר חנינא אומר מנין לרבות חטאת העוף שבאה על הספק שאינה נאכלת תלמוד לומר והזב את זובו לזכר ולנקבה. הרי"ץ ז"ל.

    חטאת העוף וכו' פירוש אין אדם חייב על חצי נזירות וחטאת העוף מדרבנן הצריכוה כפרה. ואם תאמר היכי מייתי חולין לעזרה מדרבנן חטאת העוף אתיא על הספק אף על גב דאינו יכול להביאה על תנאי וטעמא דאין למזבח אלא דמה ולא אסרה תורה אלא שחיטה והעלאה כדאמרינן בקדושין בשלהי האיש מקדש מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור ושלי בשלך לא נאסר כי אם שחיטה והעלאה שהמולק ומזה דמה בחוץ פטור כדאיתא בזבחים פרק השוחט והמעלה ותניא כי ירחק ממך המקום וזבחת בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום אלמא דזביחה מיתסרא הילכך יכולה להביא חטאת העוף מדרבנן. שטה. האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ומיד נתחייבה בשתי תורין או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת מביאה חטאת העוף ואינו נאכל ואין מביאה עולת העוף לפי שהבעל עוקר הנדר מעיקרו. הא מני רבי אלעזר היא דאמר נזיר חוטא הוא על שציער עצמו מן היין לכך מביאה חטאת עוף ולא בהמה מטומאת מת דלית לה צערא. לימא שלא הפר לה שהרי אינו יכול להפר מאחר דלית לה צער ותביא קרבן שלם חטאת ועולה ואמאי קתני ואינה מביאת עולת העוף. ותירץ דבטומאת מת אית לה צער כשאינה מטמאת למתים והחי יתן אל לבו וכו'. ועל כרחין נצטרך לפרש דתנא דהאי בריתא סבירא ליה דבעל מיעקר עקר כמו שפירשנו דאם איתא דסבירא ליה מיגז גייז אמאי לא מתייא קרבן שלם והתם במסכת נזיר בפרק מי שאמר בראשון ובשני מוכח מזאת המשנה דבעל מעקר עקר. גם הרמב"ם ז"ל פסק פי"ג מהלכות נדרים דאב ובעל מעקר עקרי. ומענין מחלוקת דשתי ככרות קיימא לן כרבי יוחנן לגבי שמואל וכן פסק הרמב"ם ז"ל פרק שנים עשר מהלכות נדרים. הרי"ץ ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 83a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    בהר"ן ד"ה דלמא וכו' לאו דוקא וכן לעיל דף מז ע"ב אמר רבא דלמא לכתחלה ועיין חדושי רשב"א חולין דף לג ע"ב ד"ה דלמא ובתשובת רשב"א סימן תש"ו:

    Gilyon HaShas on Nedarim 83a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 83, Amud Aleph, about 153 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 122 words

      Opens “הרי זו סופגת את הארבעים. הפר לה…”

    2. Segment 231 words

      Opens “ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין…”

    3. Segment 36 words

      Opens “אמר רב יוסף: אין נזירות לחצאין.…”

      Named: רב יוסף.

    4. Segment 416 words

      Opens “א"ל אביי: הא קרבן לחצי נזירות איכא?!…”

      Named: רבן לחצי, רבן לחצאין, אביי.

    5. Segment 527 words

      Opens “מיתיבי: האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואח"כ…”

      Named: רבן לחצי.

    6. Segment 626 words

      Opens “ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות? שלש…”

      Named: רבן לחצי.

    7. Segment 725 words

      Opens “איתיביה: האשה שנדרה בנזיר ונטמאת, ואחר כך…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Nedarim 83a · Segment 3 — “אמר רב יוסף: אין נזירות לחצאין.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Nedarim 83a · Segment 4 — “א"ל אביי: הא קרבן לחצי נזירות איכא?! אלא אמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 83a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026